לחץ נפשי וסרטן: האם באמת יש קשר?
ניתוח נתונים מ-22 מחקרים מצא כי בניגוד לאמונה הרווחת, אירועי חיים מלחיצים, מצוקה נפשית ובדידות אינם מגדילים את הסיכון לפתח גידולים סרטניים
אחת האמונות המושרשות ביותר ברפואה העממית מתייחסת לקשר ישיר אפשרי בין מצב נפשי להופעת מחלות קשות וכרוניות.
מחקרים רבים קושרים בין לחץ ומתח נפשי מוגבר, שעלולים להתבטא בפחד, חרדה, כאבים ודיכאון, המאפיינים בין השאר את אורח החיים המערבי, לבין השפעות שליליות על מערכת הלב וכלי הדם, תחלואה במערכת העצבים, והחמרה של מחלות אוטואימוניות. מחקרים רבים מדגימים קשר בין לחץ נפשי לעלייה בסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי גם כעבור שנים. מחקר אמריקאי אף מצא לאחרונה בדצמבר 2025 כי דיכאון וחרדה משפיעים על הלב באמצעות תגובת לחץ מערכתית בגוף ופעילות מוגברת באמיגדלה – אזור במוח שמעבד לחץ ורגשות שליליים.
הקשר בין לחץ ומתח נפשי וסרטן מורכב יותר ואף שנוי במחלוקת: סיפורים רבים מעידים על אנשים שחלו בסרטן בעקבות "תקופה לחוצה בעבודה", אובדן פתאומי או בדידות כרונית, ואלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהאופן שבו אנו תופסים את המחלה. גם מספר עבודות בנושא רמזו על המגמה המדאיגה, למשל מחקר בעכברים שבוצע בשנת 2009 והדגים כיצד בדידות חברתית גורמת לעלייה בסיכון לפתח גידול סרטני אגרסיבי. עם זאת, מחקרים בבני אדם טרם הצביעו על קשר ברור בין מתח, לחץ ובדידות להופעת גידולים סרטניים.
מחקרים שמתארים קשרים בין מתח נפשי לעלייה בסיכון לסרטן מצביעים על הצורך לפרש את התוצאות בזהירות, בין השאר על רקע 'הטיית פרסום' – כאשר תוצאות המעידות על קשר בין לחת וסרטן נוטות יותר להתפרסם בספרות המדעית, לא מכיוון שהן מבוססות ונכונות יותר, אלא מכיוון שהן מעניינות יותר ונתפסות כחשובות יותר בהשוואה למחקרים שלא מזהים קשר בין התופעות.
כעת מחקר ענק ובינלאומי מציע נקודת מבט מבוססת נתונים ששוללת את קיומו של קשר סטטיסטי הדוק בין מתח נפשי לסרטן.
בשורה מרגיעה
החוקרים מהולנד מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי בעיר חרונינגן, בשיתוף פעולה עם מומחים מאוניברסיטת אוטרכט והמרכז הרפואי-אוניברסיטאי של הבירה אמסטרדם, בחנו מיתוס שגם הקהילה המדעית התקשתה להכריע לגביו. למרות מחקרים קודמים בנושא, התוצאות הקושרות בין מתח נפשי לעלייה בסיכון לסרטן היו לעיתים קרובות סותרות או מבוססות על מדגמים קטנים מדי. המטרה הפעם הייתה להשתמש בכוח סטטיסטי חסר תקדים כדי להבין האם גורמים פסיכוסוציאליים – כמו מצוקה נפשית, בדידות או אירועי אובדן – אכן מהווים גורם סיכון ממשי לסרטן.
כדי להגיע למסקנות חותכות, צוות המחקר איחד נתונים מ-22 קבוצות מחקר שונות באירופה, קנדה ובריטניה, ובין השאר ממחקר אורך שעקב אחר הורים וילדים באזור Avon בדרום-מערב בריטניה (מחקר ALSPAC). המדגם הכולל הקיף 421,799 משתתפים, שהיו תחת מעקב מצטבר של למעלה מ-4.3 מיליון שנות אדם. במהלך תקופה זו, אובחנו 35,319 מקרים של גידולים סרטניים בקרב המשתתפים.
החוקרים בדקו שורה של משתנים נפשיים וחברתיים שנמדדו בתחילת המעקב, ובהם רמת המצוקה הנפשית הכללית, תפיסת המטופל לגבי התמיכה החברתית לה הוא זוכה, מצב המערכת הזוגית, וחוויות של אירועי אובדן משמעותיים.
הבשורה המרכזית והמרגיעה של הניתוח המקיף היא שלא נמצא קשר ישיר בין גורמי דחק נפשיים לבין עלייה בסיכון לחלות בכלל סוגי הסרטן בניתוח כולל, וכן בסוגי הסרטן הנפוצים ביותר: סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס.
הנקודה המעניינת ביותר עלתה בנוגע לסרטן הריאות. תחילה, נראה היה כי היעדר תמיכה חברתית, בדידות או חוויית אובדן קשורים לעלייה של 9% עד 55% בסיכון לפתח גידול סרטני בריאה. אולם, כשהחוקרים ביצעו התאמה לגורמי סיכון ידועים – ובעיקר עישון סיגריות שנקשר באופן הדוק להתפתחות סרטן הריאות, וכן צריכת אלכוהול, משקל, ואפילו היסטוריה משפחתית של סרטן – הקשר שבין לחץ נפשי לסרטן הריאות כמעט ונעלם לחלוטין.
המחקרים מהם נאספו הנתונים נתמכו על ידי מענקים מטעם מדינות רבות וקרנות נוספות, בין השאר על ידי קרן Wellcome, מועצת המחקר הרפואי בבריטניה (MRC), השותפות האטלנטית לבריאות המחר (atlantic PATH) והמכון הלאומי לזקנה בארה"ב (NIA) והמכון הלאומי לחקר הבריאות והטיפול בבריטניה (NIHR). הממצאים מדווחים בגיליון מארס 2026 של כתב העת המדעי Cancer.
עישון סיגריות והעדר פעילות גופנית
המסקנה המדעית המרכזית מהעבודה היא שהקשר שהודגם בעבודות בעבר בין לחץ נפשי לסרטן אינו נובע מהלחץ הנפשי עצמו כגורם ביולוגי מחולל סרטן, אלא מהתנהגויות סיכון נלוות. כך למשל, אנשים הנמצאים במצוקה נפשית או בבדידות נוטים סטטיסטית לעשן יותר סיגריות או לסגל אורח חיים פחות בריא ללא הקפדה מספקת על פעילות גופנית ותזונה בריאה. אלו הן ההתנהגויות הפיזיות שמעלות את הסיכון לסרטן – ולא המצב הנפשי כשלעצמו.
למרות ההיקף העצום של הנבדקים, חשוב לציין כי למחקר יש חסרונות. רמות הלחץ נמדדו לעיתים בנקודת זמן אחת, מה שלא מאפשר לבחון השפעה של לחץ מתמשך לאורך עשורים על הסיכון לסרטן. בנוסף, המחקר התמקד בסוגי הסרטן השכיחים ביותר, וייתכן שסוגי סרטן נדירים המושפעים בצורה שונה ממערכת החיסון מגיבים אחרת למצבי דחק.
בעוד שבריאות הנפש היא קריטית לאיכות החיים ולתהליך ההחלמה, המדע מראה כי המניעה הפיזית – ובראשה הפסקת עישון, תזונה ופעילות גופנית – נותרת הכלי העוצמתי ביותר להפחתת הסיכון לסרטן. הלחץ אולי משפיע על איכות החיים, אך לפי מחקר זה, הוא כנראה לא זה שגורם ישירות לסרטן.
ממצאי המחקר מתקבלים לאחר שנים בהם הקשר בין מצוקה נפשית לסרטן הוגדר בקהילה המדעית כשנוי במחלוקת. גם מחקרים שזיהו קשר מסוג זה התריעו על מגבלות רבות שעשויות היו לשבש את הממצאים. בין העבודות בתחום, ניתוח למטה אנליזות של חוקרים מבריטניה שפורסם בנובמבר 2023 מצא עדויות עקביות לקשר בין לחץ נפשי, דיכאון או חרדה לבין שכיחות סרטן באוכלוסייה הכללית. מחקר ישראלי מאוניברסיטת חיפה שפורסם לאחרונה קבע כי לחץ עשוי להיות גורם מנבא משמעותי לסיכון לסרטן. במחקר זה נמצא כי גיל והיסטוריה משפחתית של סרטן הם גורמים מרכזיים בקביעת הסיכון למחלה, וששולבו נתוני הלחץ הנפשי עם מידע דמוגרפי ורקע משפחתי (סיכון גנטי), השתפרה במידה ניכרת יכולת המודלים שפותחו לנבא מי עלול להיות בסיכון לסרטן.
יש לציין כי מחקרים זיהו ש אבחון בסרטן מהווה גורם משמעותי ללחץ נפשי מוגבר בחיים, אשר עלול להשפיע לרעה על תוצאות הטיפול במחלה. לפי מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה, שפורסמה במאי 2008 בכתב העת Nature Reviews – Clinical Oncology, אישיות הנוטה לסטרס או סגנונות התמודדות לא מיטיבים, וכן תגובות רגשיות שליליות או איכות חיים ירודה, נמצאו קשורים גם לשכיחות גבוהה יותר של סרטן וגם להישרדות נמוכה יותר ותמותה גבוהה יותר מהמחלה.
