כך דיכאון וחרדה משפיעים על הלב

בשנים האחרונות מתחזקת ההכרה הציבורית בהשפעות הקשות של דיכאון וחרדה – המצוקות הנפשיות השכיחות באוכלוסייה. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, כ-359 מיליון איש מתמודדים עם הפרעות חרדה – ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות בעולם, וכמו כן כ-332 מתמודדים עם תסמיני דיכאון.

עם השנים התבהר כי ההשפעות של דיכאון וחרדה לא מסתכמות רק בנפש. מחקרים רבים ביססו קשר בין דיכאון לחרדה לעלייה בסיכון לבעיות בריאות שונות ובהן התקף לב (אוטם), שבץ מוחי ואי-ספיקת לב, וזאת גם אחרי שמנטרלים השפעה של גורמים שעלולים להתערב ולהשפיע על הקשר כגון גיל, עישון ויתר לחץ דם. כך, למשל, מטה אנליזה של חוקרים אמריקאים שפורסמה בפברואר 2016 בכתב העת Medicine זיהתה כי תסמיני דיכאון מלווים בעלייה של 31% בסיכון להתקף לב ועלייה של 36% בסיכון לתמותה מאירוע לב. מחקרים חדשים קושרים בין דיכאון וחרדה לבין החמרה בתפקוד הלב אצל מי שאובחנו כבר עם מחלת לב.

כעת זיהו חוקרים אמריקאים מנגנון ביולוגי שעומד מאחורי הקשר בין דיכאון וחרדה לפגיעה לבבית, וזאת באמצעות איסוף נתוני הדמיות ומדידות על פעילות מערכת העצבים ודלקתיות בגוף בקבוצה גדולה של נבדקים.

שילוב מסוכן במיוחד

המחקר נערך בקרב 85,551 משתתפים ממאגר נתונים רפואי בבוסטון, בהובלת חוקרים מבית החולים מ- Mass General Brigham ואוניברסיטת הרווארד. 14,934 נבדקים סבלו מדיכאון וחרדה יחד, 15,819 סבלו מאחד המצבים הללו, ו-54,798 לא סבלו מדיכאון או חרדה ושימשו כקבוצת ביקורת.

במהלך מעקב חציוני של 3.4 שנים, 3,078 מהנבדקים חוו אירועים לבביים גדולים כמו התקף לב, אי-ספיקת לב או שבץ מוחי. בתת-קבוצה של 701 מבין הנבדקים שחוו את השילוב המסוכן של מצוקה נפשית ואירוע לבבי בוצעו הדמיות מוח מתקדמות ובדיקה למדדי דלקתיות ומדדים לפעילות מערכת העצבים. בין השאר הופנו הנבדקים לבדיקת PET CT בשילוב עם הזרקת החומר FDG לווריד – בדיקה המאפשרת קבלת מידע אנטומי על אזורים במוח, בשילוב עם בחינת הפעילות המטבולית באזורים אלה.

ניתוח הנתונים העלה כי דיכאון לבד הגדיל ב-24% את הסיכון לאירועים לבביים גדולים ושילוב של דיכאון וחרדה הגדיל אף יותר ב-35% את הסיכון לאירועים אלה. הקשר נותר גם אחרי שהחוקרים נטרלו השפעות של גורמים רבים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות כמו אורח חיים, מצב כלכלי וגורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם.

החוקרים בחנו את המנגנונים הביולוגיים שעומדים מאחורי הקשר: אצל נבדקים שמתמודדים עם דיכאון וחרדה שפיתחו אירוע לב זוהתה פעילות מוגברת באמיגדלה – אזור במוח שמעבד לחץ ורגשות שליליים, לצד שונות נמוכה בקצב הלב – כסימן המעיד על מערכת עצבים סימפתטית בפעילות יתר,  וכן רמות גבוהות בבדיקות דם של חלבון CRP המהווה סמן לפעילות דלקתית מוגברת. החוקרים מסבירים כי נוצרת למעשה שרשרת של תגובות, במסגרתה דחק מוחי מפעיל באופן כרוני את מערכת "הילחם או ברח", מגביר את קצב הלב, את לחץ הדם והדלקתיות, ולאורך זמן פוגע בכלי הדם ומעלה את הסיכון למחלות לב.

המחקר נתמך בין השאר על ידי קרנות מטעם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והמכון לרפואה מותאמת אישית של איגוד הלב האמריקאי (AHA), וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2025 של כתב העת Circulation: Cardiovascular Imaging.

סקר שיטתי

״ממצאים אלה נותנים לנו תמונה ביולוגית ברורה יותר לאופן שבו מצוקה רגשית ׳נכנסת מתחת עור׳ ומשפיעה על הלב״ אמר בהודעה לעיתונות ד״ר שדי אבוהאסם (Abohashem), החוקר הראשי בצוות המחקר. ״עבור מטפלים זוהי תזכורת להסתכל על בריאות הנפש כחלק אינטגרלי מהערכת הסיכון הקרדיווסקולרי של מטופלים. עבור מטופלים זה עידוד לכך שטיפול בלחץ כרוני, חרדה או דיכאון אינו חשוב לא רק לבריאות הנפשית אלא גם חשוב לבריאות הלב".

המחקר מתיישב עם מאמרים נוספים בספרות המקצועית שקוראים לאחרונה למטפלים בבריאות הנפש להתייחס לסיכון לבבי של מטופליהם, וכן לקרדיולוגים המטפלים במחלות לב להתייחס לסיכון הנפשי. באוגוסט 2025 פרסמה החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) נייר עמדה הקורא "לבצע סקר שיטתי לגורמי סיכון קרדיו־וסקולריים במהלך ביקורים בתחום בריאות הנפש, ולמצבים נפשיים במהלך ביקורים קרדיו־וסקולריים". לפי נייר העמדה, קיימים פערים משמעותיים בידע המחייבים טיפול דחוף, "לרבות איך ניתן בצורה מיטבית לשפר את בריאות הנפש של אוכלוסיות כדי להפחית סיכון קרדיו־וסקולרי, ואיך לבצע באופן מיטבי סקר ולטפל במצבים נפשיים בקרב אנשים עם מחלות לב וכלי דם".

במסגרת מחקר ישראלי שפורסם בפברואר 2025 שנערך במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא נטען כי למרות הימצאות תסמיני דיכאון אצל כ-30% מהאנשים שעוברים התקף לב, ההתייחסות לתופעה לוקה בחסר, וברוב המקרים נעשית הערכה קלינית לדיכאון אצל הצוות הקרדיולוגי המטפל באירוע הלבבי אשר איננה מספקת. במחקר שפורסם בכתב העת International Journal of the Biology of Stress קוראים החוקרים לאמץ שאלונים ייעודיים לאיתור דיכאון אצל נפגעים עם אירועי לב כדי להרחיב את יכולת האיתור של חולי לב עם מצוקה נפשית באופן שמאפשר להתאים להם טיפולים ייעודיים ולשפר את איכות הטיפול הרפואי הניתן להם.

• לקריאת המחקר המלא בכתב העת Circulation: Cardiovascular Imaging