האם מזונות אולטרה מעובדים קשורים לבעיות התנהגות בילדות?
חוקרים מצאו קשר בין אכילת מזונות אולטרה מעובד בגילי הגן המוקדמים לבין קשיים רגשיים והתנהגותיים אצל ילדים
מזונות אולטרה מעובדים הם מזונות אשר מעבר לתהליכי העיבוד הרגילים הכוללים ייבוש, שימור, עישון, פסטור ועוד – מוחדרים לתוכם רכיבים מלאכותיים מייצבים, משמרים וחומרי טעם, צבע וריח – כדי להפוך אותם לאטרקטיביים יותר לאכילה ולהאריך את חיי המדף. מדובר במזונות תעשייתיים כגון נקניקיות ונקניקים, חטיפים, משקאות ממותקים, מנות מוכנות, דגני בוקר ממותקים וקינוחים ארוזים.
בשנים האחרונות עולה המזון האולטרה מעובד על המוקד, תוך שהוא נקשר לשורה ארוכה של סיבוכים רפואיים שעלולים להפוך לכרוניים. בין השאר, מחקר בינלאומי שפורסם בקיץ 2021 מצא כי מזונות אולטרה מעובדים קשורים לעלייה בסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות – קרוהן וקוליטיס כיבית. אכילה מרובה של מזונות אולטרה מעובדים גם נקשרה לעלייה של עשרות אחוזים בסיכון לסרטן המעי הגס. בהמשך נקשרו מזונות אלה גם לעלייה בסיכון לסרטן הפה, הגרון והוושט – סוגי סרטן של דרכי העיכול העליונות.
ועם הזמן מתבהר כי מזונות אולטרה מעובדים גם נקשרים לסיכון למחלות שאינן בהכרח פוגעות בדרכי העיכול. כך, למשל, בסתיו 2025 מצאו חוקרים אמריקאים כי צריכת מזונות אולטרה מעובדים עלולה להחמיר התקפים של טרשת נפוצה. ויש ראיות כי מזונות אולטרה מעובדים גם עלולים להשפיע על פגיעה מוחית-נוירולוגית ועלייה בסיכון לדעיכה קוגניטיבית.
כעת מצאו חוקרים מקנדה כי אכילה מרובה של מזונות אולטרה מעובדים בגיל 3 נקשרת ליותר חרדה, פחדנות, תוקפנות והיפראקטיביות בגילי הילדות המוקדמת.
חרדה, תוקפנות והיפראקטיביות
צוות החוקרים מאוניברסיטת טורונטו, בשיתוף חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד וחוקרים מאוניברסיטאות מניטובה, בריטיש קולומביה ואלברטה בקנדה וחוקרים ממלזיה, ביקשו לנחון את הקשר בין צריכת מזון אולטרה מעובד בגיל הגן לבין תסמינים הקשורים להתנהגות ורגשות.
החוקרים השתמשו בנתוני מחקר מעקב נרחב (CHILD Cohort Study) שגייס נשים הרות בקנדה בין השנים 2008 ל‑2012, תוך מעקב אחרי הילדים מההיריון ועד גיל ההתבגרות. בניתוח הנתונים הנוכחי נכללו 2,077 ילדים עם נתוני תזונה בגיל 3 ונתוני התנהגות בגיל 5.
בגיל 3 נאספו נתוני התזונה באמצעות שאלון תכיפות מזון הכולל 112 פריטים שמילאו ההורים. כל מזון סווג לארבע קבוצות לפי דרגת העיבוד, כאשר אחת הקבוצות הוגדרה כמזון אולטרה מעובד. החוקרים חישבו איזה חלק מהקלוריות היומיות של כל ילד מגיע ממזונות אולטרה מעובדים, ומצאו שבממוצע מדובר בכמחצית (45.5%) מתצרוכת הקלוריות בגיל 3.
בגיל 5 העריכו ההורים את ההתנהגות והמצב הרגשי של הילדים באמצעות שאלון סטנדרטי (CBCL, קיצור של Child Behavior Checklist) שנותן ציונים נפרדים לתסמינים ״פנימיים“ (כמו חרדה, פחדנות ודיכאון), לתסמינים ״חיצוניים“ (כמו תוקפנות והיפראקטיביות), ולסך התנהגות הכוללת – ככל שהציון גבוה יותר, כך באים לידי ביטוי יותר תסמינים.
בניתוח הנתונים מצאו החוקרים שכל עלייה של 10% בחלק הקלוריות שמגיע ממזון אולטרה מעובד בגיל 3 נקשרה בציונים גבוהים יותר בשאלוני ההתנהגות בגיל 5 – כלומר יותר תסמינים רגשיים והתנהגותיים אצל הילדים.
לאחר שהחוקרים נטרלו את ההשפעה של מגוון רחב של גורמים (כמו תזונת האם במהלך ההריון, מצב סוציו־דמוגרפי, הנקה, פעילות גופנית ומדד ההשמנה BMI של הילד) כל 10% תוספת במזונות מעובדים נקשרו לעלייה של כ‑0.8 נקודות בתסמינים פנימיים; עלייה של כ‑0.5 נקודות בתסמינים חיצוניים; ועלייה של כ‑0.6 נקודות בציון הכולל.
המחקר נתמך על ידי המכונים הקנדיים לחקר הבריאות (CIHR) ורשת המחקר Genome Child בתחומי אלרגיה, גנטיקה וסביבה, שתומכת במחקר המעקב. הממצאים מדווחים בגיליון מארס 2026 של כתב העת JAMA Network Open.
התפתחות רגשית והתנהגותית
החוקרים מדגישים שמדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח בהכרח סיבתיות. ייתכן, למשל, שילדים עם נטייה לחרדה או תוקפנות "מנחמים" את עצמם במזונות אולטרה מעובדים או שגורמים משפחתיים מסוימים משפיעים גם על התזונה וגם על ההתנהגות. למרות זאת, הם מציינים שהקשר נשאר יציב גם לאחר התאמות רבות, וגם כאשר הנתונים נבדקו בכמה ניתוחי רגישות שונים.
החוקרים מזכירים מספר מנגנונים שעשויים לקשור בין מזונות אולטרה מעובדים לפגיעה רגשית והתנהגותית בילדות. מזונות אולטרה מעובדים הם בדרך כלל דלים בסיבים תזונתיים ועשירים בשומן רווי, סוכרים, נתרן (מלח) וצפיפות אנרגטית, ורכיבים תזונתיים אלה נקשרו למסלולים נוירוביולוגיים: שומנים רוויים מעודדים דלקת עצבית ושינוי באיתות ציר המעי–מוח, עודף נתרן נקשר לעלייה בתגובתיות ללחץ ולתהליכים דלקתיים במערכת העצבים, וצריכה גבוהה של סוכר עלולה להוביל לחוסר ויסות רגשי ונקשרה לתסמיני דיכאון. בנוסף תיתכן אפשרות של מנגנון המכונה בפי אנשי המקצוע “דחיקת רכיבים תזונתיים” – כאשר האנרגיה ממזונות אולטרה מעובדים מחליפה מזונות עשירים בערכים תזונתיים. דחיקה כזו עשויה לתרום לחסרים בוויטמין D, אבץ, ברזל, חומצה פולית, ויטמין B12 וחומצות שומן אומגה־3, שהם חיוניים לתפקוד קולטנים למוליכים עצביים במוח. עוד ייתכן כי חשיפה לכימיקלים משבשי פעילות הורמונלית מחומרי אריזה של מזונות אולטרה מעובדים, כגון תרכובות פתלטים וביספינול. מחקרים בתחום מזכירים גם את ציר המעי–מוח, כאשר על פי הערכות מזונות אולטרה מעובדים משפיעים על המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים שמאכלסים את המעי וכן על תגובות חיסוניות ודלקתיות, אשר כולן עשויות להשפיע בהמשך על תפקוד המוח. מחקרים בתינוקות ובמבוגרים הראו כי צריכה גבוהה יותר של מזונות אולטרה מעובדים או תזונה מעובדת מאוד קשורה למיקרוביום פחות מגוון, פגיעה בתגובות של חלבונים-ציטוקינים הקשורים בדלקתיות מוגברת ורמות גבוהות יותר של סמני דלקת סיסטמית, למשל החלבון CRP.
החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה יותר של מזונות אולטרה מעובדים בגיל 3 נקשרה לתסמינים רגשיים והתנהגותיים לא מיטביים בגיל 5, וכי הממצאים מציעים להדגיש את ההעדפה של מזון פשוט ולא מעובד בילדות ככל האפשר בשנות הגן – במטרה לתמוך בהתפתחות הרגשית וההתנהגותית של ילדים.
ממצאי המחקר נתמכים כאמור במחקרים נוספים שמזהים נזקים במזונות אולטרה מעובדים – גם מחוץ לאיברי מערכת העיכול וגם אצל ילדים. חוקרים ישראלים ממשרד הבריאות דיווחו במארס 2026 בכתב העת Pediatric Research כי מצאו קשר בין צריכה מרובה של מזונות אולטרה מעובדים בילדות לבין התפתחות הפרעת קשב וריכוז. בעבודה נמצא כי ילדים שאוכלים כמויות גבוהות של מזונות אולטרה מעובדים הממלאים מעל למחצית מהתפריט היומי שלהם, נמצאים בסיכון גבוה ב-62% להיות מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. אצל ילדים מחקרים מדגימים השפעות שליליות של מזונות אולטרה מעובדים על התפתחות בגיל צעיר של טרום סוכרת וסוכרת סוג 2 – מצבים רפואיים שבעבר אפיינו בעיקר מבוגרים, וכיום מאובחנים במדינות מפותחות גם בגיל ההתבגרות ואף בילדות על רקע ההיקפים הגדלים של מגמת ההשמנה.
