מדריך

סוכרת של היום היא לא הסוכרת של פעם – ומה צופן העתיד?

מהפכת התרופות מקבוצת GLP-1 משנה לאחרונה את האופן בו מבינים ומטפלים בסוכרת. מטיפול שהתמקד בשליטה בסוכר – התרופות החדשות לסוכרת מאפשרות טיפול מערכתי במחלה וסיבוכיה הקרדיו-מטבוליים. מה צפוי בעשור הבא?

צילום: Shutterstock

סוכרת היא קבוצה של מחלות כרוניות המשפיעות על האופן בו הגוף שלנו הופך מזון לאנרגיה. סוכר הוא מקור אנרגיה חשוב לתאים והרקמות באיברי הגוף, בהם הלב והמוח. שינויים שמתרחשים בסוכרת משפיעים על עלייה מסוכנת ברמות הסוכר בדם, וזו עלולה לגרום לסיבוכים קשים בתפקוד איברי הגוף, חלקם מסכני חיים.

בין השאר, התקדמות המחלה עלולה להוביל לפגיעה אפשרית בתפקוד הלב וכלי הדם ועלייה בסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים; פגיעה בתפקוד הכליות; פגיעות בכלי הדם ההיקפיים שעלולות להקשות על ריפוי פצעים ולהוביל להתפתחות נמק מסוכן עד כדי הצורך בקטיעת רגליים; ואף פגיעה אפשרית בכלי הדם הזעירים ברשתית העין שעלולה לדרדר את הראייה; ופגיעה בלי דם מיקרוסקופיים במוח שעשויה להשפיע על תפקודים מוחיים. תנגודת לאינסולין שמאפיינת סוכרת סוג 2, כאשר תאי הגוף מגיבים פחות טוב להורמון האינסולין האחראי לוויסות רמות הסוכר בדם, גם עלולה להאיץ צבירת משקל עודף והשמנה.

אולם בעוד שבעשורים קודמים הטיפולים התרופתיים לסוכרת ביקשו בעיקר להשפיע על הורדת רמות הסוכר בדם במטרה לייצב את המחלה, לאחרונה מתחוללת מהפכה של ממש עם אישורן לשיווק של התרופות החדשות מקבוצת GLP-1. תרופות אלה, שמחקות את פעילותו של ההורמון הטבעי GLP-1 בגוף, תחילה אושרו לאיזון הסוכר בדם – מטרה המשותפת לכל התרופות לסוכרת.

בחלוף הזמן התברר כי תרופות אלה הן נוגדות דלקת בגוף וכך משפיעות לטובה על מנגנונים נוספים של המחלה, ומגנות מפני סיבוכיה הקשים. תרופות ה-GLP-1 הוכיחו יעילות בדיכוי תחושות רעב במוח והפחתת משקל עודף; זוהו ביכולתן להאט תהליכי טרשת עורקים ולהגן על הלב וכלי הדם; הוכחו כמאטות התפתחות נזקים כלייתיים; וזאת לצד רמזים ליתרונות נוספים שמתגלים לאחרונה, בין השאר בהפחתת הסיכון לפגיעה נוירולוגית ודעיכה קוגניטיבית, שיפור דום נשימה בשינה, הגנה מפני כבד שומני ואפילו עזרה בהתמודדות עם התמכרות לאלכוהול. בכך למעשה התרופות מקבוצת GLP-1 מאפשרות להתייחס לסוכרת כמחלה מטבולית ולהגן באופן מערכתי מפני הנזקים הנרחבים שהיא טומנת בחובה.

מחלה מטבולית רב מערכתית

כדי להבין את גודל המהפך שעוברת הסוכרת, ראוי לצלול אחורה בזמן לשנים בהם התבססה הגדרת המחלה. בעוד שתיאורים היסטוריים של סוכרת בעת העתיקה ראו בה מחלה מסתורית, והתמקדו בעיקר בתסמינים של צמא והשתנה מרובה, כפי שמתועד אף בכתבי פפירוס במצרים העתיקה, רק במאה ה-18 התבהר כי המחלה מתאפיינת בהמצאות סוכר בשתן. בהמשך, כשהתברר כי ניתן לאבחן את המחלה על בדיקות מעבדה פשוטות יחסית לרמות הסוכר בדם, התמקדה הקהילה הרפואית והמדעית בניסיונות לזהות טיפולים תרופתיים שביכולתם להשפיע במנגנונים ביולוגיים מגוונים על ירידה ברמות הסוכר העודפות בדם.

באמצע המאה ה-20 חל שינוי תפיסתי משמעותי, כשהתקבעה האבחנה בין סוכרת סוג 1 המעידה על חוסר באינסולין מסיבות אוטואימוניות לבין סוכרת סוג 2, השכיחה הרבה יותר, שמלווה בעלייה ברמות הסוכר בדם כתוצאה מתנגודת לאינסולין וירידה ביכולת להפריש אינסולין. במקביל החל שיווקן של תרופות ראשונות דרך הפה לאיזון המאובחנים עם סוכרת סוג 2. כעת, בחלוף עשרות שנים בהם פותחו פרוטוקולים רפואיים מורכבים לאיזון הסוכרת המבוססים על שילובי תרופות שפועלות במנגנונים שונים, התרופות מקבוצת GLP-1 מובילות שינוי דרמטי.

לצד תרופות חדשות נוספות לסוכרת הפועלות במנגנון של 'מעכבי SGLT-2' – תרופות החוסמות את פעילותו של מוליך המשתתף בתהליך הספיגה מחדש של סוכר בכליות, שזוהו בהשפעתן המיטיבה על הגנה מפני אי ספיקת הלב אירועי לב וכלי דם ונזק כלייתי, התרופות החדשות מקבוצת GLP-1 מציגות לאחרונה שיפורים דרמטיים בסיבוכים משמעותיים של סוכרת ובשורת מחלות ומצבים רפואיים נוספים שמוסיפים להיחקר ולהתגלות חדשות לבקרים. כך, ההגדרה השמרנית המצומצמת של סוכרת כמחלה של "סוכר גבוה בדם", השתנתה כאמור להגדרה של מחלה מטבולית רב מערכתית. לאחרונה מתפרסמות עדויות ראשונות כי תרופות ה-GLP-1 משפיעות כאמור על תהליכים דלקתיים באופן שעשוי לתרום לשיפור מצבם של המתמודדים עם מחלות דלקתיות כרוניות.

זינוק בנתונים

חשוב לציין כי השינויים ביחסם של רופאים לסוכרת מלווים בעשורים האחרונים בעלייה תלולה בהיקף המאובחנים במחלה – אשר הפכה בחלוף הזמן לאחת המחלות הכרוניות השכיחות באוכלוסייה ואחת מסיבות המוות המובילות במדינות המערב. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), מספר האנשים שחיים עם סוכרת זינק ב-30 השנים האחרונות עולה בקצב מהיר בעיקר במדינות המתאפיינות ברמה סוציואקונומית נמוכה ובינונית.

בשנת 2022 חיו 14% מהבוגרים בעולם מגיל 18 ומעלה עם סוכרת, עלייה של 7% מאז שנת 1990.

גם שיעורי התמותה מסוכרת וסיבוכיה בעולם נמצאים בעלייה, אם כי הטיפולים התרופתיים מייצבים נתון זה.

לפי נתוני פרויקט אטלס הסוכרת העולמי של הפדרציה הבינלאומית לסוכרת (IDF), אחד מכל תשעה בוגרים בגילי 20 עד 90 בעולם חי עם סוכרת, כ-589 מיליון איש. לפי התחזית, מספר זה צפוי להאמיר ב-44% ל-853 מיליון סוכרתיים עד שנת 2050.

גם בישראל, לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה המדווחים מארבעת קופות החולים, נצפה זינוק בהיקף הסוכרתיים: בשנת 2005 אובחנו 5.8% מהבוגרים מגיל 18 ומעלה בישראל עם סוכרת וטופלו תרופתית למחלה. בחלוף 20 שנים, ב-2024, השיעור כבר הגיע ל-10.6% מהישראלים הבוגרים. דו"ח הרישום הלאומי לסוכרת במשרד הבריאות מזהה אף הוא כי במשך למעלה מעשור, בין 2012 ל-2023, חלה עלייה בשיעור הסוכרתיים ברוב קבוצות הגיל, שהגיעה לשיאה בעלייה בקצב של 2.4% לשנה אצל המבוגרים בגיל 85 ומעלה.

המעלות של התרופות מקבוצת GLP-1 מבססות כיום את מעמדן כתרופות מובילות למאובחנים עם סוכרת סוג 2 – בעיקר במצבים של עודף משקל. לדברי פרופ׳ איתמר רז, יו”ר המועצה האקדמית למניעה וטיפול בהשמנה וסוכרת, "כיום חולים בסוכרת יכולים בזכות הטיפולים התרופתיים החדשים בשילוב עם אורח חיים בריא לחיות עם תוחלת חיים ארוכה ועם איכות חיים גבוהה ללא סיבוכי המחלה. זה משפט שלא יכולנו להגיד אותו בעבר". לאחרונה נשמעים גם חוקרים שמאמינים כי על רקע מגמת הזדקנות האוכלוסייה, תרופות ה-GLP-1 עשויות לסייע בהזדקנות בריאה ואריכות ימים (לונגביטי) תוך השפעתן החיובית על תהליכים ביולוגיים חשובים בגוף.

לא על האינסולין לבדו

התרופות מקבוצת ה-GLP-1 מחוללות מהפך גם במעמדו של הטיפול באינסולין – המהווה את אחת ההתפתחויות הדרמטיות של סוכרת מאז שהתגלה לראשונה בשנת 1921 על ידי חוקרים קנדיים. בעוד שלפני כמאה שנה הוביל האינסולין לשינוי משמעותי בהתמודדות עם סוכרת, שהפכה בזכותו ממחלה קטלנית למחלה כרונית, תרופות ה-GLP-1 החדשות מאפשרות בשנים האחרונות לשנות את מעמדו של האינסולין בין הטיפולים לסוכרת.

עבור המתמודדים עם סוכרת סוג 2, מחקרים חדשים מזהים כי תרופות ה-GLP-1 מאפשרות לסוכרתיים שנים ארוכות מבלי להזדקק להזרקות אינסולין. בעשורים שעברו אפשרו הטיפולים המקובלים בשילובי התרופות לסוכרת יציבות ברמות הסוכר בדם לתקופה מוגבלת – עד הצורך לעבור לטיפול באינסולין בהזרקות לאורך היום או במשאבה המחוברת בקביעות לגוף. כיום מתברר כי תרופות ה-GLP-1 משפרות איזון גליקמי ומפחיתות משקל ותנגודת לאינסולין באופן שעשוי לאפשר למטופלים עם סוכרת סוג 2 לדחות את הצורך באינסולין או להפחית את מינונו. כך, למשל, באוגוסט 2022 דיווחו חוקרים אמריקאים כי אצל אנשים עם סוכרת שטופלו באינסולין והציגו חוסר איזון ברמות הסוכר בדם (מדד ההמוגלובין המסוכרר מעל 8%), הוספת תרופת GLP-1 אפשרה תוך חצי שנה להפחית לפחות 10% במינון האינסולין הבזאלי הנדרש.

יתרה מכך, מחקרים חדשים מדגימים כי התרופות החדשות מקבוצת GLP-1 מאפשרות גם למאובחנים עם סוכרת סוג 1 להפחית את מינון האינסולין היומי הנדרש. במחקר מקנדה שפורסם בינואר 2025 בכתב העת Nature Medicine, הודגם במחקר אקראי וכפול סמיות כי טיפול בתרופת GLP-1, בהשוואה לפלצבו, שיפרה את האיזון הגליקמי ללא שינוי מובהק בסיכון לסיבוכים מסוג היפוגליקמיה וקטואצידוזיס. מחקר נוסף מארה"ב שפורסם באוגוסט 2025 בכתב העת New England Journal of Medicine Evidence זיהה אצל בוגרים עם סוכרת סוג 1 והשמנת יתר כי טיפול בתרופת GLP-1, לצד מערכת היברידית למתן אוטומטי של אינסולין ("לבלב מלאכותי"), משפרת את תוצאות הטיפול תוך שהיא משיגה למטופלים איזון גליקמי לאורך זמן וסיכוי גבוה יותר להגיע ליעד של הורדת 5% מהמשקל העודף תוך חצי שנה.

לסיכום, בימים אלה אנו עומדים בפתחו של עידן חדש בטיפול בסוכרת הודות לתרופות מקבוצת ה-GLP-1 המאפשרות לשמר איזון גליקמי לאורך שנים, ותוך כך גם להתייחס לסוכרת כמחלה מטבולית רב מערכתית ולהגן מפני סיבוכיה האופייניים.