טיפול בזיהומים באמצעות בקטריופאג'ים – מידע עדכני

שנים רבות חלפו מאז הגילוי ההיסטורי של הפניצילין בשנת 1941 ופיתוח תרופות האנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים קשים, ובעשורים האחרונים ניכר כי מזהמים רבים מפתחים בהדרגה עמידות לתרופות האנטיביוטיות, באופן שדורש מהקהילייה המדעית והרפואית לפתח טיפולים חדשים כנגד זיהומים מסוכנים.

כך התפתח הטיפול בבקטריופאג'ים (Phage Therapy), ובקיצור פאג'ים – נגיפים שתוקפים באופן בררני חיידקים מסוימים, מתרבים בתוכם ולבסוף גורמים למותם של תאי החיידק. טיפולים אלה נחקרים לאחרונה בעולם כטיפול משלים לאנטיביוטיקה או כחלופה במקרים של עמידות.

באופן היסטורי, הטיפול בבקטריופאג'ים תועד לראשונה עוד בשנת 1915 על ידי הבקטריולוג הבריטי פרדריק טוורט, ובהמשך בשנת 1917 על ידי המיקרוביולוג הצרפתי-קנדי פליקס ד'ארל, אולם העדר מחקרים רבים על יעילותם וגילוי האנטיביוטיקה דחקו טיפולים אלה הצידה לאחר מלחמת העולם השנייה, אם כי הם הוסיפו לשמש אלטרנטיבה טיפולית בעיקר במדינות מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר.

לאורך השנים עם התרחבות המחקר בתחום זוהו טיפולים בבקטריופאג'ים המועילים לזיהומים מסוגים רבים, לרבות זיהומים כרוניים בדרכי הנשימה; זיהומים מערכתיים חמורים – למשל זיהומים בדם או זיהומים במסתמי הלב שנוטים להתפשט לגוף כולו; וכן זיהומים בעצמות, המפרקים, העור, ואף-אוזן-גרון.

בחלק ממדינות העולם, לרבות ארה"ב, בלגיה, צרפת, אוסטרליה וכן ישראל, הוקמו בשנים האחרונות מרכזים ומחלקות בבתי חולים שמציעים טיפולים בפאג'ים לזיהומים קשים ועמידים לאנטיביוטיקה. כיום טיפולים אלה ניתנים במסגרת מחקרית ותחת מעקב. בעתיד הטיפול בפאג'ים עשוי להשתלב בגישת הטיפול המותאם אישית לזיהומים.

איך מבוצע הטיפול בפאג'ים?

הבקטריופאג'ים (פאג'ים) הם נגיפים תוך־תאיים שחייבים לחדור לתאי החיידק מארח כדי להתרבות (אובליגטוריים), וכך הם מדביקים חיידקים והורגים אותם. תהליך פירוק או התבקעות של החיידק מכונה 'ליזיס'.

הפאג'ים מצויים בכל מקום בו חיים חיידקים ובעלי עמידות גבוהה ויכולת מובנית להתרבות במהירות כאשר נמצא בסביבתם החיידק המארח המתאים.

לפאג'ים מעטפת חלבונית או מעטפת המורכבת מחלבונים וליפידים (קפסידים), והם מכילים מטען גנטי.

במסגרת הטיפול בפאג'ים ניתנים למטופל הסובל ממחלה קלינית פאג'ים אלימים במטרה להרוג במהירות חיידקים מחוללי מחלה. הטיפול כולל שימוש בין השאר בפאג'ים שפותחו עם תהליכי הנדסה ביולוגית וכן בחלבונים מטוהרים שהופקו מפאג'ים, כדי להדביק חיידקים פתולוגיים ולגרום למותם. הפאג'ים מתרבים בתוך החיידקים שהדביקו. למעשה, במהלך התהליך הם משבשים את חילוף החומרים של החיידק וגורמים למותו.

גישות חדשניות לטיפול בפאג'ים כוללות טיפול ישיר בזיהומים חיידקיים ומניעת זיהומים, לצד חקר המגוון של הפאג'ים בסביבות אקולוגיות שונות.

ניתן להשתמש בפאג'ים ובחלבונים שלהם לטיפול ממוקד בחיידקים עמידים למספר סוגי אנטיביוטיקה הן כטיפול יחיד והן בשילוב עם אנטיביוטיקה.

ניתן לתת טיפול בפאג'ים במספר דרכים: בהזרקה, כדורים או נוזל לבליעה או שאיפה, וכן במריחה ישירה על אזור הזיהום. דרך המתן נבחרת לרוב בהתאם למיקום הזיהום, סוג החיידק והתכשיר המתאים.

עירוי/ זריקה לווריד ניתנת כיום בעיקר לטיפול בזיהומים עמידים סיסטמיים, ולעתים נעשה שימוש בהזרקה ישירה – למשל לזיהום במפרק. פאג'ים בכדורים ותמיסה לבליעה ניתנים לרוב לזיהומים במערכת העיכול, ומקרים אלה חשובה גם הפורמולוציה המגנה עליהם מפני מיצי קיבה. פאג'ים בשאיפה נחקרים כטיפול לזיהומים בדרכי הנשימה ופאגים בטיפול מקומי בג'ל למריחה נחקרים להתמודדות עם זיהומים בעור. יש מחקרים שבחנו שטיפה של שלפוחית השתן באמצעות פאג'ים.

הפאג'ים בשימוש היום לרוב מופקים ממקורות שונים, מאחר והם מצויים בקרקע ובמי ים ונחלים בשפע. בהמשך נוטלים מהמטופל דגימה כדי לזהות את החיידק הגורם לזיהום, ובודקים אם פאג' מסוים מסוגל להדביק ולהרוג את החיידק שבודד. בדיקה להתאמת הפאג' נדרשת לרוב בהקדם האפשרי, משום שהרגישות של חיידקים לפאג'ים עשויה להשתנות לאורך זמן.

לאחר איתור הפאג' המתאים, מאפשרים לו להתרבות באמצעות הדבקת חיידקים רגישים אליו בתנאים מבוקרים במעבדה, ובהמשך מפרידים את הפאג'ים ומטהרים את התכשיר. לעתים נעשה שינוי למבנה הפאג'ים בשיטות של הנדסה גנטית. לפני תחילת הטיפול נדרשת התאמה בין הפאג' לבין החיידק. במצב של זיהום הנגרם על ידי מספר סוגי חיידקים חשוב לבדוק את הרגישות לפאג'ים של כל אחד מהחיידקים הגורמים לזיהום.

יתרונות הטיפול

הטיפול בפאג'ים מהווה גישה מבטיחה להתמודדות עם זיהומים חיידקיים, בזכות מנגנוני ההרג ומחזורי חיים ייחודיים. הפאג'ים הורגים את החיידקים שהם מדביקים, וכך עשויים לצמצם את התפתחות עמידות חיידקית. מעצם היותם אלמנטים גנטיים משתכפלים ומשתנים, הפאג'ים גם  מתמודדים עם התפתחות עמידות כנגדם.

יתרון אפשרי נוסף שלהם על פני אנטיביוטיקה הוא פגיעה מצומצמת יותר בחיידקים הטובים שמאכלסים את הגוף – המיקרוביום. בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות המיקרוביום בתהליכים פיזילוגיים רבים ובפתולוגיה של מחלות המאופיינות בדלקתיות כרונית. כך, השימוש בפאג'ים מאפשר טיפולים מותאמים אישית לחולה בפרופיל בטיחותי גבוה יחסית. 

לאילו זיהומים הטיפול מועיל?

פאג'ים נחקרים כיום כטיפול בזיהומים חיידקיים, ובמיוחד זיהומים הנגרמים מחיידקים עמידים למספר סוגי אנטיביוטיקה.

• זיהומים בדרכי הנשימה והריאות: הטיפול בפאג'ים נחקר כנגד זיהומים שעשויים להיגרם מחיידקים מחוללי זיהומים נשימתיים ודלקת ריאות, ובכללם 'פסאודומונס אארוגינוזה', 'סטפילוקוק זהוב', 'בורקהולדריה' ו'מיקובקטריום אבססוס'. ביולי 2025 דיווחו חוקרים ישראלים בכתב העת Nature Communications על שלב ראשון (1b) בניסוי קליני לפיתוח קוקטייל המכיל שלושה פאג'ים לטיפול בזיהום בחיידק 'פסאודומונס אארוגינוזה' שהוא אחד הזיהומים העמידים השכיחים בבתי חולים.
• זיהומים בדרכי השתן: פאג'ים נבדקו כטיפול אפשרי במקרים של דלקות בדרכי השתן שמקורם בזיהומים עמידים או חוזרים, בין השאר בחיידקי 'אי קולי', 'קלבסיאלה', 'פרוטאוס מירבליס' ו'פסאודומונס אארוגינוזה'. בסקירה של חוקרים מצרפת שפורסמה ביוני 2026 נקבע כי "טיפול בפאג'ים מסתמן כגישה מבטיחה כחלופה לאנטיביוטיקה או כטיפול משלים לה בזיהומים בדרכי השתן, במיוחד במקרים שבהם אפשרויות הטיפול מוגבלות. עם זאת, עדיין קיימת אי־ודאות בנוגע למינון ולדרך המתן של הפאג'ים, ונדרשים ניסויים אקראיים נוספים כדי לאשר את יעילות הטיפול ובטיחותו".
• זיהומים בעור, פצעים וכוויות: פאג'ים נחקרים כטיפול לזיהומים בעור, לרבות פצעים כרוניים בעור שאינם מחלימים וכיבים ברגל, כוויות מזוהמות וזיהומים בעור והרקמות הרכות. מחקרים אלה מתמקדים בעיקר בפעילות כנגד חיידקי 'פסאודומונס' ו'סטפליקוק זהוב'. סקירה בנושא שפורסמה ביוני 2026 על ידי חוקרים מפולין קבעה כי "הראיות הקיימות תומכות באפשרות לשלב פאג'ים בעתיד כחלק מטיפולים אנטימיקרוביאליים מדויקים ומותאמים אישית בזיהומי עור".
• זיהומים בעצמות, מפרקים ותותבות: פאג'ים נחקרים כטיפול אפשרי במקרים מורכבים של זיהום במפרק מלאכותי, למשל לאחר החלפת ירך או ברך, זיהומים הקשורים לקיבועים אורתופדיים וזיהומים בעצמות (אוסטאומיאליטיס). טיפול זה מעורר עניין רב כחלופה לאנטיביוטיקה, שכן חיידקים מסוכנים נוטים לייצר על פני תותבות ושתלים בגוף שכבה מגנה (ביופילם) שעשויה להגן עליהם מפני טיפולים באנטיביוטיקה. לפי סקירה של חוקרים אמריקאים שפורסמה במאי 2024 בכתב העת Medicina, בבחינת טיפולים בפאג'ים שניתנו ל-37 אנשים עם זיהום במפרק תותב, לרוב בשילוב אנטיביוטיקה ולעיתים גם עם ניתוח, הוערכה הפוגה בזיהומים בקרב 78% מהמטופלים.
• זיהומים באוזן ובסינוסים: פאג'ים נחקרים כטיפול בדלקות אוזניים כרוניות ודלקת כרונית של האף והסינוסים, במיוחד במעורבות החיידק העמיד 'פסאודומונס אארוגינוזה'. בנובמבר 2017 דיווחו חוקרים מפולין על אפשרות לטיפול בפאג'ים בסינוסיטיס כרונית שלעתים מתפתחת בשילוב עם פוליפים באף (נזאל פוליפוזיס), לדבריהם "עם תוצאות טיפוליות חיוביות וללא תופעות לוואי משמעותיות."
• שלשולים: פאג'ים נחקרים כטיפול בשלשול חיידקי, למשל בזיהומים הנגרמים על ידי החיידק 'אי קולי' בגרסתו העמידה לאנטיוטיקה. במקרה זה קיימת מחלוקת בספרות הרפואית בדבר יעילות הטיפול, כאשר ההנחה כי הצלחתו תלויה בהתאמת הפאג' לחיידק, במינון נכון, בהגעה לאתר הזיהום ובתנאים הקליניים.
• זיהומים סיסטמיים: במקרים קשים של זיהומים עמידים מערכתיים (סיסטמיים), ובין היתר זיהומים בדם (ספסיס) וזיהומים מערכתיים אצל חולים מדוכאי חיסון – למשל המטופלים בכימותרפיה ונשאי HIV, נעשה שימוש בפאג'ים במסגרת טיפול פרטני, לעיתים בשילוב אנטיביוטיקה. יש לציין כי הראיות בתחום זה מבוססות כיום בעיקר על דיווחי מקרים, וללא ניסויים מבוקרים גדולים.

בשלב זה כשעדיין מבוצעים מחקרים לבחינת יעילות הטיפול בפאג'ים, נכון להיום אין המלצות טיפוליות ספציפית להשתמש בפאג' מסוים לחולים עם זיהום ספציפי.

בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה מתועדים אלפי מקרים של זיהומים בבתי חולים שניתן לטפל בהם גם באמצעות פאג'ים.

מהן תופעות הלוואי?

הספרות הרפואית מתארת פרופיל בטיחות מעודד לטיפול בפאג'ים, אם כי תופעות לוואי אפשריות של הטיפול עדיין נחקרות, ולכן נכון להיום הטיפול לא אושר על ידי רשויות בריאות במדינות המערב כטיפול מקובל וניתן לרוב במסגרת ניסויים קליניים. בסקירה של חוקרים מבריטניה שפורסמה בספטמבר 2022 בכתב העת Antibiotics, אלה הגיעו למסקנה כי הטיפול בטוח, אם כי מספר המחקרים עדיין מוגבל ושדיווח תופעות הלוואי אינו אחיד.

מחקרים בתחום זיהו בעיקר סיכון לתופעות הבאות:

• חום וצמרמורות, לעיתים על רקע תגובה דלקתית או פירוק מהיר של חיידקים.

• תופעות מקומיות, כגון אדמומיות, כאב או גירוי באזור מתן הפאג'ים. תגובות לעירוי עשויות לכלול שינויים בלחץ הדם ופריחה עורית.
• עלייה זמנית באנזימי הכבד.
• תגובה חיסונית לפאג'ים, לרבות יצירת נוגדנים כנגדם, כאשר המשמעות הקלינית של תהליך זה עדיין אינו ברור לחלוטין. הנוגדנים עשויים לנטרל את הפאג'ים או להאיץ את פינויים מהגוף, וכך להפחית את פעילותם האנטיבקטריאלית, אולם לא הוכח עד כה כי רמות גבוהות של נוגדנים מעידות בהכרח על כישלון הטיפול. במחקר שפורסם באוגוסט 2014 נבחנו דגימות דם של מטופלים בפאג'ים ונמצא כי יש בהם פעילות גבוהה של נוגדנים מנטרלי פאג'ים, בעיקר אצל אלו שטופלו בתכשירים למתן מקומי. באוקטובר 2020 דיווחו חוקרים מפולין על עלייה בפעילות נוגדנים נגד פאג'ים במהלך הטיפול, אך לא נמצא קשר ברור בין רמת הנוגדנים לתוצאות הטיפול.

על טיפול בפאג'ים מותאם אישית

בספטמבר 2026 פורסמו בכתב העת Nature Medicine לראשונה הנחיות קליניות לטיפול מותאם אישית בפאג'ים לזיהומים קשים. ההנחיות נוסחו על ידי קבוצת עבודה בינלאומית בהובלת האגודה הגרמנית למחלות זיהומיות (DGI), ובהשתתפות 20 אגודות מקצועיות, ארגוני זכויות מטופלים, רשויות רגולטוריות ו־18 מומחים בינלאומיים.

ההנחיות קובעות כי טיפול מותאם אישית בפאג'ים הוא אפשרות טיפול פרטנית שיש לבחון בכל מקרה לגופו, כאשר אנטיביוטיקה אינה יעילה או אינה זמינה. ההנחיות כוללות המלצות העוסקות בבחירת הפאג'ים, בדיקות, בקרת איכות, מתן הטיפול, ניטור ומחקר עתידי בתחום.

עדכון אחרון: אוקטובר 2026