פריצות הדרך של 2025 שיהפכו את העולם לבריא יותר

שנת 2025 הביאה עימה שורת תגליות מדעיות דרמטיות שצפויות לחולל שינויים בעולם הרפואה בעתיד. "כמוני" מציג בפניכם שמונה כיוונים חדשים ופורצי דרך שקידמו את עולם הרפואה בשנת 2025,  המבקשים לסייע לנו להבין טוב יותר את גופנו, למנוע מחלות ואולי גם להאריך חיים, וככלל להפוך את העולם לבריא יותר.

(1) התקדמות בהשתלות איברי חזירים

אחת מפריצות הדרך הרפואיות הדרמטיות של השנים האחרונות, שעשתה כברת דרך גם בשנה החולפת – קשורה בהשתלה של איברי חזירים מהונדסים גנטית, שגודלו כדי לשמש מקור להחלפת איברים פגועים בבני אדם, בשאיפה לפתור בעזרתם את משבר ההשתלות העולמי.

בעולם כולו רבבות חולים ממתינים בתורים ארוכים להשתלת איברים, וחלקם אף מסיימים את חייהם כשהם ברשימת ההמתנה להשתלות, על רקע מחסור עולמי באיברים אנושיים להשתלה. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, 1,418 ממתינים להשתלות איברים נכון לתחילת 2025 – נתון המצוי במגמת עלייה בשנים האחרונות, כאשר בשנת 2024 נפטרו 72 ישראלים בעודם ברשימת ההמתנה להשתלה.

השימוש בחזירים מהונדסים גנטית כמקור לאיברים המיועדים להשתלות החל בעשור החולף במחקרים בחיות קטנות וגדולות, ובשנים האחרונות כבר החלו מחקרים בבני אדם לקידום הטכנולוגיה – לרבות מחקרים בקרב מטופלים שמתו במוות מוחי ותרמו גופם למדע, כאשר לצד זאת כבר מאושרים ניסויים בודדים כ"טיפולי חמלה" לחולים קשים שהובילו למספר פריצות דרך.

פריצת הדרך המדעית שהובילה להשתלות איברי חיות בבני אדם – תחום המכונה 'קסנוטרנספלנטציה' (Xenotransplantation) – דווחה במקור בשנת 2012 עם פיתוחה של טכנולוגית הקריספר ובשמה המלא 'Crispr-Cas 9', טכנולוגיה שאף זיכתה את ממציאותיה מארה"ב וגרמניה בפרס נובל בכימיה בשנת 2020. הטכנולוגיה מאפשרת לבצע "עריכה" של גנים באמצעים נגישים יחסית באמצעות מעין "מספריים מולקולריות" שביכולתן לערוך כמעט כל רצף בדי.אנ.איי של התאים. שיטה זו מאפשרת להוציא תכונות מסוימות מהמטען הגנטי בתאי החזירים מהונדסים כדי להפחית את הסיכון שאיבריהם יידחו כשיושתלו בבני אדם. לצד זאת, החזירים המהונדסים עוברים תהליכים לדיכוי פעילותם של נגיפים שונים כדי לשלול את האפשרות להעברת זיהומים לבני האדם המושתלים.

באוקטובר 2021 דווח לראשונה בעולם על השתלת כליה שמקורה בחזיר מהונדס גנטית באישה שמתה מוות מוחי במכון ההשתלות NY Langone המסונף לאוניברסיטת ניו יורק, כאשר הוצגו עדויות כי הכליה נקלטה בגופה. באוגוסט 2023 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק כי הצליחו להשתיל כליה של חזיר מהונדס באיש שמת במוות מוחי בשיטה שאפשרה את המשך תפקוד הכליה המושתלת יותר מחודש. באפריל 2024 דווח בארה"ב על מטופל ראשון שעבר השתלת כליה שמקורה בחזיר מהונדס גנטית, ושוחרר לביתו במצב יציב – המטופל ריק סליימן (Rick Slayman) בן ה-62, אולם כעבור חודש הוא נפטר במפתיע.

דיווחים קשים התקבלו גם ביחס להשתלות לב מחזירים מהונדסים: בינואר 2022 דווח לראשונה בעולם על השתלת לב חזיר מהונדס גנטית בחולה לב במרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד, אולם המושתל דוד בנט בן ה-57 נפטר כעבור חודשיים. בהמשך, בספטמבר 2023 דווח על חולה שני שהושתל בגופו לב שמקורו בחזיר מהונדס גנטית באותו מרכז רפואי, אולם גם חולה זה, לורנס פאוצט בן ה-58, נפטר שישה שבועות לאחר ניתוח ההשתלה.

בשנה החולפת התקדם תחום השתלות איברי חזירים מהונדסים בבני אדם עם מספר דיווחים דרמטיים. בינואר 2025 ביצע צוות מנתחים את ההשתלה הרביעית בארה"ב של כליה שמקורה בחזיר מהונדס גנטית. המטופל טים אנדרוז (Andrews) בן ה-67 תושב מדינת ניו המפשיר שבר שיא כשחי עם האיבר למשך כתשעה חודשים, 271 יום, אם כי בהמשך הכליה כשלה והוצאה מגופו  בחודש אוקטובר. בתקופה בה חי אנדרוז עם הכליה המושתלת – הוא נטל תרופות חזקות למניעת דחיית איברים, וזכה להפוגה מטיפולי דיאליזה בחלק ניכר מהזמן, וכמטופל שמפיח תקווה בחולים רבים, אף הוזמן בחודש יוני לזרוק את כדור הפתיחה במשחק של קבוצת הבוסטון רד סוקס.

לצד זאת, באוקטובר 2025 דיווח צוות משתילי איברים מסין על השתלה ראשונה של כבד שמקורו מחזיר מהונדס גנטית בבן אדם. המטופל בן ה-71 חי עם האיבר הזר למשך יותר מחמישה חודשים ובהמשך נפטר לאחר התפתחות מדורגת של סימני דחייה. החוקר הראשי מסין, ד"ר בייצ'נג סון (Beicheng Sun) ציין כי "המקרה מוכיח שכבד מהונדס גנטית שמקורו בחזיר מסוגל לתפקד בגוף אדם לפרק זמן ממושך. זהו צעד חשוב קדימה, אך עדיין נותרו אתגרים – בעיקר בתחומי קרישת הדם והתגובות החיסוניות".

עוד מסין, במחקר שפורסם באוקטובר 2025 בכתב העת Nature Medicine, דווח על השתלת הריאה הראשונה המוצלחת שמקורה בחזיר שעבר עריכה גנטית בשישה גנים. הריאה הושתלה באדם שמת במוות מוחי ותרם את גופו למדע, ללא עדות לדחייה מיידית (היפר-אקוטית) של השתל.

(2) טיפולים גנטיים להחלפת גנים

בשנת 2025 התפתח תחום הטיפולים הגנטיים – המבקשים להשפיע על גנים שונים במטרה לקדם ריפוי מחלות. התקדמות דרמטית נרשמה בגזרת הטיפולים המתקדמים המבקשים להחליף גנים פגועים.

מחלת SMA (קיצור של Spinal Muscular Atrophy) ובעברית 'אטרופיה שרירית שדרתית' היא מחלה גנטית הנגרמת על רקע מוטציה בגן SNM1 הממוקם על גבי כרומוזום מס' 5. המחלה  פוגעת בנוירונים המוטוריים בחוט השדרה, וגורמת לחולשת שרירים ודלדול שרירים (אטרופיה). למחלה ארבעה ביטויים אפשריים, כאשר סוג 1 הוא הקשה ביותר ופורץ לרוב כבר בשלב הינקות ומתבטא בתסמינים קשים שעשויים לכלול שיתוק חמור וחוסר התקדמות מוטורית, ואילו שלב 4 לרוב בא לידי ביטוי בגיל המבוגר ומלווה בתוחלת חיים נורמלית.  שכיחות המוטציה העיקרית הגורמת למחלה של חוסר בגן SMN1 מוערכת בישראל במקרה אחד לכל 50 עד 60 איש. המוטציה לרוב עוברת בתורשה, אך לעתים מתפתחת לראשונה אצל ילדים להורים ללא מוטציות.

בשנת 2019 רשם העולם פריצת דרך עם אישורה של התרופה ז'ולגנסמה (Zolgensma) המהווה את הטיפול הגנטי הראשון ל-SMA המיועד לתינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים. בישראל אף הוכללה התרופה המהפכנית בסל הבריאות הממלכתי, לאחר שנמצא כי היא מפחיתה משמעותית את תסמיני המחלה.

השנה, בנובמבר 2025 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) טיפול גנטי ראשון למחלת SMA המיועד גם לילדים מעל גיל שנתיים ולמבוגרים. התרופה איטביסמה (Itvisma) היא למעשה טיפול המתקן את הגן הפגום הנשיא על גבי וירוס המשמש כווקטור, ומיועד לילדים ובוגרים עם המוטציה השכיחה בגן SMN1 שפיתחו את המחלה.

מאחר וטיפולים אלה מכניסים לגוף עותק תקין של הגן SMN1, הם משפרים משמעותית את תפקוד המטופלים, מונעים נכות ומעכבים משמעותית את התקדמות המחלה. נמצא כי המטופלים בתרופה מסוגלים לשבת, לעמוד וללכת בכוחות עצמם. עם זאת, הטיפולים לא מאפשרים להפעיל נוירונים מוטורים במערכת העצבים שכבר אינם פועלים, ולא מסוגלים להשיב לאחור מחלה מתקדמת ביותר או לרפא את המחלה לחלוטין.

הטיפולים הגנטיים במחלות, קיבלו בשנת 2025 חיזוק גם באישור שניתן בארה"ב בחודש אפריל לתרופה זבסקין (Zevaskyn) המהווה טיפול גנטי ראשון במחלה נדירה מסוג 'תמס בועתי של העור' (RDEB) המאופיינת בעור רגיש ושברירי הסובל מחבלות, פצעים ושלפוחיות; אישור במארס לתרופה אנקלטו (Encelto) המיועדת לטילאנגיקטזיה מקולרית אידיופטית – מחלת עיניים הגורמת לאובדן ראיה, כשטיפול זה ניתן באמצעות שתל המפריש לעין חלבון המשפיע על הגן מחולל המחלה; ואישורה של התרופה וסיקרה (Waskyra) המיועדת לילדים עם תסמונת WAS – תסמונת אימונית נדירה.

(3) המספריים המולקולריות: פריצת דרך בניוון מקולרי

פריצות דרך דרמטיות נוספות דווחו בשנת 2025 בתחום הטיפול הגנטי בפיתוחם של טיפולים מבוססי שיטות "עריכת גנים" שמבוססים על טכנולוגית ה'קריספר' (CRISPR). טכנולוגיה זו מאפשרת כאמור "גזירה ועריכה" של גנים לקויים הגורמים למחלות, כמעין 'מספריים מולקולריות' לטיפול במחלות קשות.

אחת מפריצות הדרך מכוונת למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי – מחלת עיניים כרונית מתקדמת (פרוגרסיבית) שנגרמת כתוצאה מפגיעה באזור המקולה  שבמרכז הרשתית שאחראי על ראייה צלולה וראייה לפרטים, והיא כיום הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל.

בשנת 2025 החל הניסוי הקליני הראשון בבני אדם שעושה שימוש בטכנולוגיה המתקדמת של 'קריספר' לעריכת מקטעים גנטיים זמניים של RNA– כטיפול אפשרי לניוון מקולרי רטוב, וזאת על בסיס אישור ראשון מסוגו שניתן על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לחברה האמריקאית-סינית HuidaGene.

מרבית המחקרים שעושים שימוש בטכנולוגיית 'קריספר' מתמקדים בעריכת מקטעי גנים על גבי הדי.אנ.איי, אולם האישור פורץ הדרך של המינהל האמריקאי מתמקד בעריכת מקטעי RNA – המהווה תעתיק גנטי זמני בגוף, וזאת במטרה לאפשר שינויים גנטיים הפיכים שנחשבים לבטוחים יותר. מקטעי RNA עלו למודעות ציבורית כשהיו למעשה היעד לחיסונים המהפכניים שאושרו לאחר התפרצות מגפת הקורונה העולמית למאבק במחלה.

הטיפול החדש שנחקר לניוון מקולרי, המסומן HG202, הדגים יעילות במחקרים פרה-קליניים בעכברים שגודלו עם צמיחה לא תקינה של כלי דם ברשתית, כמודל למחלת ניוון מקולרי רטוב. נמצא כי הטיפול החדש צמצם ב-87% את השטח שבו כלי דם פתולוגיים ברשתית. השלב הראשון במחקרים הקליניים בבני אדם, שהחל השנה, מתמקד בבחינת בטיחות הטיפול ויעילותו בשיפור חדות הראייה, צמצום עובי המקולה והפחתת הצורך בהזרקות תוך עיניות.

כיום משמשיים טיפולים בהזרקות תוך עיניות של נוגדי VEGF כטיפול מרכזי שמעכב את הידרדרות הראייה למאובחנים עם ניוון מקולרי רטוב, כאשר לאחרונה פותחו טיפולים המאפשרים הפחתה בכמות ההזרקות הנדרשת עד כדי הזרקות אחת ל-4-3 חודשים (ואביסמו) ואפילו הזרקה אחת לחמישה חודשים ומעלה (אייליה במינון 8 מ"ג), לצד שתל תוך עיני שמאפשר הזרמה איטית של התרופה למקולה במשך חצי שנה.

טכנולוגית הקריספר זוכה להתלהבות גוברת בעולם הרפואי. בדצמבר 2023 ניתן לראשונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישור לתרופה שפועלת בטכנולוגיה זו – התרופה קסגווי (Casgevy) למחלות תורשתיות גנטיות מסוג אנמיה חרמשית ובטא תלסמיה, המשפיעות על רמות ההמוגלובין, החומר המשמש נשא של חמצן בתאי הדם האדומים. הטיפול כולל שני שלבים: בשלב הראשון שואבים תאי גזע המטופויאטיים (שהם תאי גזע ייחודיים שיכולים להתמיין לכל סוגי תא) ממח העצם של המטופל, ובאמצעות טכנולוגיית CRISPR תאי הגזע מהונדסים לצורך שינוי הגנים האחראים לקידוד ייצור של המוגלובין. התרופה מחדירה לתאים אנזים בשם Cas9 למיקום בגן המטרה הפגוע, והאנזים יוצר בגן חיתוך המאפשר לשנות ייצור פגום של המוגלובין לייצור המוגלובין תקין. לאחר התהליך המבוצע בתנאי מעבדה, המטופל מקבל כימותרפיה כדי להכין את מח העצם לקליטת התאים החדשים, והם מוחדרים בעירוי, מתחלקים בגוף ומתפתחים לתאי דם אדומים המכילים המוגלובין תקין. התוצאה היא הפחתה משמעותית בתסמינים שנלווים למחלות, לאור השיפור בהזרמת חמצן לרקמות הגוף.

טיפולים מובילים נוספים שנחקרו בשנה החולפת בטכנולוגית הקריספר ומצויים כבר בשלבי ניסוי מתקדמים כוללים את NTLA-2001 למחלת העמילואידוזיס, NTLA-2002 לאנגיואדמה תורשתית, EDIT-101 למחלה גנטית המובילה לעיוורון תורשתי, VERVE-101/102 להיפרכולסטרולמיה משפחתית – מחלה תורשתית שמתבטאת ברמות גבוהות באופן קיצוני של כולסטרול בדם ועלייה בסיכון הקרדיו וסקולארי כתוצאה מכך; והתרופה CTX110/112/130 לסרטן הלימפומה וסוגים נוספים של סרטן המטולוגי – תרופה המשתמשת בטכנולוגיה ל"עריכה" של תאי CAR-T – תאי המערכת החיסונית שעוברים הנדסה גנטית שמשמשים בשנים האחרונות כטיפול אימונותרפי פורץ דרך לגידולים סרטניים המטולוגיים בשיעורי הצלחה גבוהים במיוחד.

"המספריים המקולריות" זכו לעניין ציבורי רב בארה"ב בשנת 2025 גם הודות לטיפול ראשון מסוגו שניתן במאי 2025 בארה"ב בבית החולים לילדים של פילדלפיה לילד שנולד עם מחלה גנטית מטבולית נדירה ומסכנת חיים בשם CPS1 תוך שימוש בטכנולוגית קריספר. התינוק שכונה KJ אובחן בסמוך ללידה עם מוטציה גנטית שפגעה באנזים החיוני לפינוי השתן, וזאת באופן שהוביל לערכים מסוכנים של אמוניה בזרם הדם. כמחצית מהתינוקות המאובחנים במחלה הנדירה מתים ממנה, ואחרים ניצלים הודות להשתלות כבד. במקרה זה זיהו הרופאים פגם גנטי ספציפי ויחיד במטען הגנטי של התינוק, ובוצע טיפול בטכנולוגיית קריספר לעריכה גנטית ותיקון הפגם. במסגרת הטיפול, שתועד במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, הרופאים פיתחו טיפול מותאם אישית לתינוק, שעשה שימוש בננו חלקיקי ליפידים – כדוריות זעירות מבוססות שומן – במטרה להעביר הוראות "עריכה" לכבד, ולעודד ייצור אנזים שפועל מטעמו לעריכת המוטציה הגנטית ותיקונה. הטיפול שיפר דרמטית את מצבו של הילד, ואולי אף עשוי לרפא אותו בעתיד. לקראת חג המולד וסוף שנת 2025 דווח בתקשורת האמריקאית בהתרגשות כי התינוק החל ללכת ועושה את צעדיו הראשונים.

(4) הבינה המלאכותית בשירות הרופאים

בשנה החולפת המשיך פיתוח המצאות חדשות מבוססות בינה מלאכותית (AI) שמבקשות לשפר את בריאות האדם.

הבינה המלאכותית עושה למעשה שימוש בעקרונות של 'למידת מכונה' במאגרי 'ביג דטא' – מאגרי על שכוללים נתוני עתק שנוצרו עם השנים על רקע השימוש במחשבים וכוללים מידע שמבוסס על פעילותם של אנשים רבים – וזאת ברפואה במטרה לפתח אלגוריתמים חישוביים מתוחכמים אוטונומיים שביכולתם לסייע בתהליכי קבלת החלטות, אבחון מחלות, מתן טיפולים ושיפור מצב הבריאות הכולל.

בין הפיתוחים המעניינים בתחום הבינה המלאכותית שהוצגו השנה, בנובמבר 2025 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת Nature Genetics, כי פיתחו מודל מבוסס AI שמאפשר לתת ציון לכל שינוי גנטי (וריאנט) בגנום של המטופל, בהתבסס על סריקת גנים כוללת, במטרה להעריך את הסבירות שאותו שינוי יגרום למחלה. כך המודל מאפשר למעשה לחזות עד כמה שינויים בגנום האנושי, שעשויים להיות מולדים או נרכשים, הם בלתי מזיקים (שפירים) או מחוללי מחלות (פתוגנים), ואילו וריאנטים נקשרים עם תמותה מוקדמת ומצריכים פעילות מוגברת של רפואה מניעתית להפחתת סיבוכים וסיכון לתמותה.

המודל החדש מתווסף לפיתוחים נוספים בשנים האחרונות שמבקשים לגייס את יכולות הניבוי של הבינה המלאכותית כדי לאתר התפתחות מחלות בשלב השקט, לפני הופעת תסמינים – כדי להציע טיפולים מוקדמים שעשויים לשפר את יכולות הריפוי.

חוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד בארה"ב הציגו ביולי 2025 בעיתונות המדעית פיתוח מבוסס בינה מלאכותית בשם CRISPR-GPT, שמטרתו להאיץ תהליכי עריכת גנים בטכנולוגית "המספריים המולקולריות", כפי שהוסבר כאן בכתבה, לצורך שיפור הנגישות והיעילות של טיפולים גנטיים מבוססי עריכת גנים ולקיצור לוחות הזמנים לטיפולים אלה.

• עוד על הבינה המלאכותית בעולם הרפואה

(5) האטלס אנושי הראשון

חוקרים בריטיים דיווחו השנה על פריצת דרך כשהצליחו לראשונה להגיע ליעד באיסוף מעל למיליארד בדיקות הדמיה רפואיות מ-100,000 מתנדבים, כחלק מפרויקט של בנק המאגר הגנטי הבריטי UK Biobank למיפוי מלא של הגוף האנושי.

הפרויקט כולל סריקות מפורטות לכלל האיברים בגוף האדם מכל הזוויות המקיפות של מבנים פנימיים, ובכללם המוח, הלב, העצמות, המפרקים, הגו וכלי הדם.

במסגרת הפרויקט פורסמו השנה מספר דיווחים אקדמיים. כך, למשל, בחודש ספטמבר 2025 פורסם בכתב העת Nature Metabolism פרויקט אטלס המטבוליזם האנושי המבוסס על נתונים של 274,241 משתתפים במאגר הבריטי שעברו בדיקות MRI. התובנות מעיבוד שבוצע להדמיות אלה מאפשר לקשר 313 מטבוליטים שונים בנוזל הדם (פלסמה) לבין 3,142 תכונות אנושיות ו-1,386 מחלות אנושיות, במסגרת מעקב חיצוני של 14.9 שנים. המדד המטבוליטי שאותר במחקר ככזה המקושר למספר הגבוה ביותר של 526 מחלות היה היחס בין הכולסטרול לסך השומנים בדם. עוד התגלה במסגרת הפרויקט כי מעל למחצית מהמטבוליטים שזוהו (57.5%) הציגו שינויים סטטיסטיים אצל אנשים חולים בהשוואה לבריאים כבר עשר שנים לפני הופעת המחלה.

בבריטניה מדווחים כי פרויקט האטלס האנושי מתוכנן לשפר את הרפואה בהיבטים רבים מעבר למיפוי המלא של איברי גוף האדם. על בסיס הנתונים שמופקים מההדמיות שנאספות בפרויקט, מתוכננים בין השאר פיתוח מבוסס בינה מלאכותית (AI) לייצור גרסה מותאמת אישית של לב בריא, בהתבסס על נתוני גיל, מין, ומשקל וגובה של המטופל, שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבחין בהבדלים בהשוואה ללב האמיתי של המטופל ולזהות סימנים מוקדמים למחלות לב; פיתוח מודלים לניבוי הזדקנות של איברים, במטרה לזהות מבעוד מועד איברים בסיכון לתחלואה ולהציע שיטות מניעתיות, וזאת באופן שעשוי גם להאריך את תוחלת החיים; זיהוי קשרים בין הלב למוח, באופן שעשוי לזהות סיכון למצבים נפשיים כמו דיכאון על רקע שינויים מבניים בלב המזוהים בהדמיות; זיהוי דפוסי צבירת שומנים בגוף בהתאם לתמונת המיפוי הגנטית האישית לכל אדם, באופן שעשוי לזהות קבוצות סיכון למשקל עודף והשמנה ותחלואה נלווית – לרבות סוכרת ומחלות לב; פיתוח תוכנה למעקב אחר התפתחות של כבד שומני באמצעות בדיקות הדמיה; ושימוש בבדיקות דימות למעקב אחר גודל ומבנה המוח לאיתור גורמי סיכון לדמנציה.

פרויקט האטלס האנושי צפוי להתרחב בהמשך, כאשר החוקרים מתכננים לזמן את מאה אלף המתנדבים עוד שבע שנים לבדיקות הדמיה חוזרות, כדי למפות מחדש את האיברים הפנימיים בגופם ולהשיג עדויות לאופן בו הגוף ואיבריו השונים משתנים לאורך זמן.

מאגר ה-UK Biobank הבריטי משמש בשנים האחרונות למחקרים רבים, בהם מחקרי מעקב נרחבים, במטרה להרחיב את הידע בדבר תופעות מדעיות ורפואיות. בין השאר, נתונים שנאספו במאגר הובילו לפרסום בינואר 2025  של חוקרים אמריקאים כי תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף; לפרסום של חוקרים מסין ביוני 2025 שזיהה קשר בין זיהום אוויר להתפתחות ניוון מקולרי גילי ומחלות עיניים נוספות; ולפרסום של חוקרים אמריקאים מיולי 2025 ולפיו שילוב של סוכרת סוג 2 עם יתר לחץ דם הוא שילוב מסוכן במיוחד המעלה את הסיכון לתמותה מוקדמת.

(6) חידושים ברפואה רגנרטיבית לגידול איברים במעבדה

השנה תועדה התקדמות גם בתחום הרפואה הרגנרטיבית (Regenerative Medicine) – ענף במדע והרפואה על הגבול הבדיוני, שבא לידי ביטוי בשנים האחרונות בפריצות דרך מחקריות לטיפול במומים בגוף האדם באמצעות תרפיה תאית ויצירת איברים ורקמות שמפותחות ומגודלות בתנאי מעבדה.

בינואר 2025 דיווחו חוקרים גרמנים בכתב העת Nature כי הצליחו ליצור בתנאי מעבדה טלאי/ מדבקה ביולוגית מושתלת שמקורה בתאי גזע פלוריפוטנטים מהונדסים, שהודבקו בהמשך כפאץ' לחיזוק דופן הלב של קופים עם אי ספיקת לב. החוקרים הדגימו כי התאים השתמרו במעטפת הלב של הקופים לאורך זמן, ושיפרו את תפקוד הלב. תאי הגזע הפלוריפוטנטים הם למעשה תאי גזע בעלי יכולת חלוק גבוהה והתרבות מהירה, שהופקו מרקמות עור של אנשים בוגרים שעברו תהליך במעבדה להוספת גנים, במטרה להנחות אותם להתמיין לתאי שריר הלב ולייצר 'טלאי' המתאים להשתלה.

ביוני 2025 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בכתב העת Nature Communications כי הצליחו לזהות גן שעוזר להצמחת גפיים אצל לטאות הלסמנדרה. גילוי הגן, לצד זיהוי אנזים בשם CYP26B1  שמשתתף בתהליך צמיחת הגפה, עשויים להוות צעד מקדים להצמחת גפיים חדשות לאנשים שנפגעים כתוצאה מטראומה, למשל חיילים המאבדים רגליים וידיים בשדה הקרב ואזרחים המאבדים גפיים בפיגועי טרור.

עוד ביוני 2025 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת קוממוטו ביפן בכתב העת Nature Communications כי השתמשו בתאי גזע כדי ליצור במעבדה רקמה מתפקדת של שופכן – המבנה המוביל את השתן מהכליות לשלפוחית השתן, באופן שעשוי בעתיד לסייע בשיקום פגיעות בכליות ודרכי השתן. במחקר זה נעשה שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטים שמקורם בעוברי עכברים וכן מתאים גזע אנושיים.

בישראל, ביולי 2025 דיווחו לראשונה בעולם חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב בכתב העת EMBO Journal כי הצליחו ליצור בתנאי מעבדה מרכיבים של כליה עוברית שהופקה מתאי גזע. המבנה החדש גודל בתנאי מעבדה במשך 34 שבועות, באופן שמדמה התפתחות של הכליות בשלב העוברי ברחם. הפיתוח החדש עשוי לקדם שיטות לריפוי כליות פגועות וכן לטיפול במומים כלייתיים עובריים, וכן הוא מאפשר שיטה לבחינת רעילות של תרופות בשלב העוברי.

(7) אופקים חדשים לתרופות ההרזיה

בשנה החולפת זכו תרופות ההרזיה החדשות לתהילה, לאחר שהתגלו כמועילות למצבים רפואיים רבים נוספים מעבר ליעילותם הגבוהה בטיפול בהשמנה, כשהן ניתנות לצד אורח חיים בריא – פעילות גופנית סדירה והתאמה תזונתית.

המדובר בתרופות מקבוצת האנלוגים/אגוניסטים להורמון GLP-1 – תרופות המחקות את פעילותו של ההורמון GLP-1 בגוף, שפותחו במקור לאנשים עם סוכרת סוג 2, ובהמשך התגלו בהשפעתן המיטיבה על תהליכים מטבוליים בגוף ודיכוי תחושות רעב. מחקרים חדשים גם מזהים כי התרופה מובילה לשינוי בחוויית אכילת מזונות מסוימים, והופכת אכילת מזונות עתירי פחמימות ושומנים ללא אטרקטיבית.

לאחרונה הוכחו התרופות כמועילות גם להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, מניעת נזק כלייתי, טיפול בהתמכרות לאלכוהול, טיפול בדום נשימה בשינה ומניעה ואף ריפוי של כבד שומני.

בשנה החולפת, בינואר 2025 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA את התרופה סמגלוטיד להפחתת הסיכון לאי־ספיקת כליות, להאטת התקדמות מחלת כליות כרונית (CDK) ולהפחתת תמותה הקשורה למחלות לב וכלי דם בקרב מבוגרים עם סוכרת סוג 2 ומחלת כליות כרונית.

עוד קודם לכן, בדצמבר 2024 אישר המינהל האמריקאי את תרופת ההרזיה טירזפטיד (מונגא'רו) כטיפול תרופתי ראשון לדום נשימה חסימתי בשינה.

באוגוסט 2025 העניק ה-FDA אישור מואץ לתרופה סמגלוטיד (ווגובי) לטיפול בבוגרים עם מחלת כבד מסוג MASH – המתבטאת בכבד שומני עם דלקתיות מוגברת ופיברוזיס ברמה בינונית עד מתקדמת וללא הסתיידות חמורה של הכבד (שחמת).

במחקר שהוצג בכנס מדעי בפאריז בספטמבר 2025 הוצגו ראיות כי תרופות ההרזיה עשויות להועיל למטופלים עם פסוריאזיס בהפחתת הסיכון לסיבוכים רפואיים שונים ובהארכת חיים.

השנה הוצגו גם ראיות ממטה אנליזה שפורסמה באפריל 2025 בכתב העת JAMA Neurology, ולפיהן שימוש בזריקות ההרזיה מקבוצת GLP-1 מלווה בירידה של 45% בסיכון לפתח מחלות דמנציה ובהן אלצהיימר. עם זאת, בהמשך השנה דווח כי מחקר שנערך בהמשך לא זיהה השפעה של התרופה סמגלוטיד על הסיכון לאלצהיימר.

הנגישות לתרופות ההרזיה צפויה להשתפר בעתיד הקרוב, בין השאר הודות לשני צעדים משמעותיים שאירעו בשנת 2025: באוגוסט המינהל האמריקאי העניק לחברת "טבע" הישראלית את האישור הראשון לשיווק גרסה גנרית של התרופה לירגלוטיד (סאקסנדה) להורדה במשקל. התרופה כבר משווקת בארה"ב כעט הזרקה, בדומה לסאקסנדה המקורית. ואילו בחודש האחרון (דצמבר) אישר המינהל האמריקאי לראשונה את שיווקה של תרופת הרזיה מקבוצת GLP-1 כגלולה לנטילה יומית במקום הזרקה תת עורית אחת לשבוע.

• על היתרונות של תרופות ההרזיה מעבר לירידה במשקל

(8) המאבק בגלי חום בגיל המעבר

שתי תרופות חדשות מקדמות בשנה החולפת מהפכה עולמית בגישה הטיפולית לגיל המעבר של האישה. המדובר בתרופות לא הורמונאליות הפועלות במנגנון של מולקולות קטנות, משווקות כגלולות לטיפול יומי, ומשפיעות על קולטנים במוח שקשורים לוויסות טמפרטורת הגוף בהיפותלמוס – באופן שמפחית את התדירות והעוצמה של גלי חום.

התרופה הראשונה ויוזה (Veozah) המכילה את החומר הפעיל פזולינטנט (Fezolinetant) היא תרופה חדשה שאושרה בארה"ב במאי 2023 ונכנסה בשנת 2024 לשימוש בישראל, ופועלת כאנטגוניסט לקולטנים במוח מסוג NK3. התרופה השנייה לינקווט (Lynkuet) המכילה את החומר הפעיל אליזנטנט (Elizanetant) היא התרופה השנייה שאושרה בנובמבר 2025  בארה"ב, והיא הראשונה הפועלת כאנטגוניסט לקולטנים במוח מהסוגים NK1 ו-NK3 גם יחד, ואף היא הוכחה כמועילה לשליטה בגלי חום.

התרופות החדשות מאפשרות לשפר את איכות חייהן של נשים בגיל המעבר באופן משמעותי.

גלי חום מהווים את אחד התסמינים הקשים של גיל המעבר עבור נשים רבות. הם משתייכים לקבוצת התסמינים המכונים 'ואזומוטוריים' אשר כוללים גם דופק לב מואץ.  לפי מחקרים, כ-80% מהנשים חוות גלי חום בעוצמה ותדירות כלשהי בגיל המעבר. לפי מחקר בשמונה אתרים בארה"ב, שממצאיו פורסמו באפריל 2015 בכתב העת JAMA Internal Medicine, נשים מתמודדות עם גלי חום לתקופה חציונית של 7.4 שנים. בישראל, לפי סקר הבריאות והתזונה הלאומי של משרד הבריאות שנערך בשנים 2020-2018 (סקר INHIS-4), מעל למחצית מהנשים בגיל המעבר דיווחו על גלי חום, שהיו התסמין השכיח ביותר עמו התמודדו 50.6% מהיהודיות ו-63.4% מהערביות. שאר התסמינים דווחו בשכיחות נמוכה בהרבה, ובכללם קשיי שינה (28.5%), דליפת שתן (17.4%),  תשישות (17.2%) ודכדוך ותסמיני דיכאון (16.3%).

• עוד על גלי חום בגיל המעבר

פיתוחים צפויים בשנה הבאה

עולם הרפואה והמדע צפוי לחידושים רבים גם בשנה הבאה עלינו לטובה.

בין השאר, בקהילה הרפואית ממתינים בדריכות להמשך פייוחה של גלולה למניעת היריון המיועדת לגברים, שכבר צלחה בשנת 2025 שלב ראשון של ניסויים קליניים בבני אדם לבדיקת בטיחותה, כפי שדווח ביולי 2025 בכתב העת Communications Medicine. הגלולה המיועדת לשימוש יומיומי ומסומנת כיום בכינוי YCT-529, פועלת על מטבוליט של ויטמין A וחוסמת את האפשרות שלו להיקשר לקולטן שלו באשכים. פעולה זו מונעת את שרשרת השינויים בביטויי הגנים הנדרשים כדי להתחיל את תהליך ייצור הזרע. פעילותה של התרופה זמנית בלבד, וייצור הזרע מתחדש כשהמטופל מפסיק ליטול אותה.

בשנת 2026 צפוי האישור הראשון לשיווקה של תרופה מקבוצה חדשה לטיפול בהפרעת השינה נרקולפסיה – תרופה בשם אוברפורקסטון (Oveporexton) המפותחת על ידי ענקית התרופות היפנית טקדה, ומבוססת על מנגנון חדש כאגוינסט סלקטיבי לקולטנים מסוג OX2R במוח. התרופה מפעילה קולטנים אלה ומעלה את רמות החומר אורקסין (orexin) במוח באופן שמשפר את תסמיני המחלה.

בתחום תרופות הרזיה צפוי בשנת 2026 אישורה של תרופה חדשה בשם Cagrisema, המשלבת בין המנגנון של GLP-1 שעליו מבוססות תרופות ההארזיה החדשות המבטיחות – בחומר הפעיל סמגלוטיד, יחד עם החומר הפעיל קגרילינטיד (Cagrilintide) שפועל במנגנון נוסף, בדומה להורמון אמילין בגוף האדם, להגברת תחושת מלאות ושובע. ממצאים מהשלב האחרון (השלישי) של הניסויים הקליניים בתרופה פורסמו השנה ביוני 2025 בכתב העת New England Journal of Medicine.

עדכון אחרון: דצמבר 2025