זריקות נגד כולסטרול: מעכבי PCSK9 – כל הפרטים

כולסטרול מסוג LDL ("כולסטרול רע"), המשתייך לקבוצת השומנים בדם, מצטבר בדפנות כלי הדם מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות טרשת עורקים ולאירועים קרדיו וסקולאריים. העלייה במודעות לסיכון למחלות לב וכלי דם כתוצאה מרמות גבוהות של כולסטרול מובילה בשנים האחרונות לשימוש גובר בתרופות להורדת כולסטרול.

לצד התרופות הפופולאריות מקבוצת הסטטינים, שפועלות במנגנון לעיכוב פעולתו של אנזים בכבד האחראי על קצב ייצור הכולסטרול בגוף (HMG-CoA רדוקטאז), ולצד תרופות הפועלות במנגנון משלים לעיכוב ספיגת הכולסטרול במעי כמו אזטימיב – פותחו תרופות ביולוגיות חדשות שמכוונות להשפיע על מנגנונים ביולוגיים ספציפיים ולהפחית את רמות הכולסטרול בדם – בעיקר כשהן נלקחות בשילוב עם אורח חיים בריא, במטרה להוריד משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

תרופות אלה מקבוצת 'מעכבי PCSK9' הוכחו מועילות במיוחד להורדה דרמטית ברמות הכולסטרול LDL. לפי מחקר פורץ דרך שפורסם באפריל 2015 בכתב העת New England Journal of Medicine, אחת התרופות הצליחה תוך שישה חודשים להביא לירידה של 61% ברמות הכולסטרול הרע בדם, בהשוואה לקבוצת ביקורת שטופלה בתרופת דמה. מעל 80% מהמטופלים הגיעו ליעד הטיפול שלהם. לאחרונה, מחקר שפורסם בנובמבר 2025 בכתב העת European Heart Journal, תרמה התרופה תוך ארבעה חודשים לירידה של 75% ברמות הכולסטרול LDL בדם.

התרופות המתקדמות מקבוצת PCSK9 כבר כלולות כיום בסל הבריאות הממלכתי בישראל למאובחנים עם עודף כולסטרול משפחתי (היפרכולסטרולמיה) ולמניעה שניונית של תחלואה קרדיו וסקולארית למי שחוו התקף לב ו/או שבץ מוחי.

איך פועלות התרופות החדשות?

התרופות הביולוגיות מקבוצת 'מעכבי PCSK9' מכוונות להשפיע על חלבון בשם PCSK9 (קיצור של proprotein convertase subtilisin/kexin type 9) שמשפיע על כמות הקולטנים בכבד למולקולות כולסטרול מסוג LDL. מחקרים מצאו כי ככל שכמות הקולטנים הללו בגוף גבוהה יותר – כך הנטייה לצבור עודפי כולסטרול גדלה.

"באופן רגיל, החלבונים מסוג PCSK9 נקשרים לקולטנים, משפיעים על פעילותם, וכך מעכבים את פירוק הכולסטרול בכבד ומובילים לעלייה ברמות הכולסטרול בדם", מסביר פרופ' ירון ארבל, רופא בכיר ביחידת צינתורים ומנהל המרכז למחקר קרדיווסקולרי (CVRC), המרכז הרפואי האוניברסיטאי תל אביב על שם סוראסקי (איכילוב) ומנהל קהילת מחלות לב באתר כמוני. "התרופות החדשות החוסמות את אותם החלבונים, מונעות מהם את ההשפעה המזיקה תוך עיכוב פעילות הקולטנים לכולסטרול בכבד, וכך תורמות לשיפור בפינוי הכולסטרול מהכבד ולירידה משמעותית של עשרות אחוזים ברמות הכולסטרול הרע תוך חודשים בודדים.

כיום מאושרות שלוש תרופות מקבוצת PCSK9:

• שתי התרופות הראשונות שאושרו בקבוצת 'מעכבי PCSK9' הן פרלואנט (Praluent) המכילה את החומר הפעיל אלירוקומאב (Alirocumab) ורפאטה (Repatha) המכילה את החומר הפעיל אבולוקומאב (Evolocumab) – הן נוגדנים חד שבטיים הנקשרים בחוזקה לחלבוני PCSK9.
• התרופה השלישית בקבוצה – לקוויו (Leqvio) המכילה את החומר הפעיל אינקליסירן (Inclisiran) פועלת במנגנון שונה במבנה של רכיב RNA סינטטי דו גדילי קטן (siRNA) באופן שמגביל ייצור של חלבוני PCSK9 בכבד, ובכך מעכב את השפעת החלבונים בעיכוב קולטני הכולסטרול הרע, ומוביל לשיפור בפינוי כולסטרול מהכבד.

בקהילה המדעית עמלים על פיתוח תרופות במנגנונים נוספים שיכוונו כנגד חלבוני PCSK9, אשר זוהו בתפקיד המפתח שלהם על רמות הכולסטרול בגוף, בין השאר באמצעות חיסונים נגד חלבונים אלה ופיתוח תרופות במנגנון של מולקולות קטנות.

למי מיועדות התרופות מקבוצת 'מעכבי PCSK9'?

התרופות מקבוצת 'מעכבי PCSK9' מיועדות למעשה להורדת ערכי הכולסטרול הרע בדם באופן מהיר ויעיל יותר בהשוואה לתרופות אחרות ותיקות יותר המשפיעות על הכולסטרול – הסטטינים והתרופות מקבוצת אזטמיב. עם זאת, מאחר ומדובר בתרופות ביולוגיות חדשות, הן מוגבלות כיום בהתוויות ייעודיות:

• התרופות פועלות להפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חמורים (מוות ממחלת לב כלילית, אוטם שריר הלב (התקף לב), שבץ, או אנגינה בלתי יציבה המצריכה אשפוז) למבוגרים בסיכון מוגבר לאירועים אלו על רקע רמות גבוהות של כולסטרול רע. התרופות רשומה כטיפול משלים לאורח חיים בריא – תזונה ופעילות גופנית – לבוגרים עם רמות כולסטרול גבוהות בדם (היפרכולסטרלומיה) ובעיקר לאחר שאובחנו עם מחלה קרדיו וסקולארית להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם נוספות (מניעה שניונית)

• התרופה פרלואנט רשומה גם לבוגרים וילדים מגיל 8 ומעלה עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית (HeFH) – כלומר כשיש פגם גנטי שמשפיע על רמות כולסטרול רע בדם אצל אחד ההורים הביולוגיים.
• התרופה רפאטה רשומה גם לבוגרים ומתבגרים מגיל 12 ומעלה עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הומוזיגוטית (HoFH) – כאשר מופיע פגם גנטי שמשפיע על רמות כולסטרול רע בדם אצל שני ההורים הביולוגיים, מצב רפואי שנחשב חריג יותר בהשוואה להיפרכולסטרולמיה הטרוזיגוטית.
• התרופה לקוויו רשומה לבוגרים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגווטית – כאשר מופיע פגם גנטי שמשפיע על רמות כולסטרול רע בדם אצל אחד ההורים הביולוגיים.

התרופות ניתנות כטיפול יחיד או בשילוב עם סטטינים ותרופות הפועלות במנגנונים נוספים להורדת כולסטרול (אזטמיב).

כמה מועילות התרופות החדשות?

מעבר ליעילותן בהורדת רמות הכולסטרול LDL בדם במהירות ובערכים גבוהים – לרוב כ-50% עד 70% ירידה תוך חודשים בודדים, הן גם הוכחו בהשפעתן על הורדה של כשליש הסיכון לאירועי לב וכלי דם. כאשר הנוגדנים מורידים את רמות הכולסטרול ב60-70% ואילו הטיפול הדו שנתי מוריד בממוצע ב50%.

כך, למשל, במחקר שפורסם בנובמבר 2025 בכתב העת New England Journal of Medicine בנובמבר 2025 נמצא כי אחת התרופות שניתנה למטופלים עם טרשת עורקים או סוכרת וללא אירוע לב או שבץ מוחי קודם, הייתה מלווה תוך מעקב חציוני של 4.6 שנים בירידה של 25% בסיכון לאירועים קרדיו וסקולריים (אצל 6.2% מהנבדקים), בהשוואה לקבוצת ביקורת שטופלה בתרופת פלסבו (8%).

לאחרונה, במסגרת ממצאים שפורסמו ממחקר רב מרכזי (מחקר EMSIACS ) בנובמבר 2025 בכתב העת Scientific Reports, הטיפול בתרופות מקבוצת 'מעכבי PCSK9' נקשר לשיפור באיכות החיים – בין השאר בירידה בתלונות על כאבים ושיפור בבריאות הנפש ובתפקוד החברתי.

מהם יעדי הכולסטרול הרע?

ברפואה בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הורדת ערכי היעד של רמות הכולסטרול הרע LDL למאובחנים עם מחלות לב וכלי דם, לאחר שנמצא קשר ברור בין כולסטרול זה לבין הסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים חוזרים.

ההנחיות העדכניות של האיגודים הרפואיים בהסתדרות הרפואית, שעודכנו בינואר 2021, מאמצות הגדרות אירופיות לקבוצות סיכון למחלות לב וכלי דם בהתאם למדד ה-SCORE, ובהתאם להן נקבעות הרמות המומלצות של כולסטרול בדם וערכי הכולסטרול שדורשים טיפול תרופתי:

(1) מטופלים בסיכון גבוה מאוד

בהגדרה של מטופלים 'בסיכון גבוה מאוד' לתחלואה לבבית נכללות קבוצות המטופלים הבאות: 

• אנשים עם מחלת לב כלילית ו/או מחלת כלי דם היקפית ידועה, שהיא משנית לטרשת עורקים (למשל שבץ מוחי איסכמי או מחלת כלי דם עורקית היקפית) ועדות לטרשת עורקים תת-קלינית משמעותית בבדיקות הדמיה.
• חולי סוכרת עם סיבוכי המחלה (מיקרואלבומינוריה, נוירופטיה, רטינופטיה) ו/או שלושה גורמי סיכון לטרשת עורקים, או חולי סוכרת סוג 1 שאובחנה לפני עשרים שנים ומעלה.
• מטופלים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית וגורם סיכון נוסף.
• מטופלים שזוהו במחשבון ניבוי לתחלואה לבבית במדד SCORE בסיכון של 10% ומעלה לתמותה ממחלות לב וכלי דם בעשר השנים הבאות.

ערכי כולסטרול LDLמומלצים בדם: מ-55 מ"ג/ד"צ. עדכון ממארס 2024 של החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) מנחה חולים ספציפיים שנכללים בקטגוריה זו עם טרשת עורקים חוזרת גם על הורדה לערך כולסטרול הנמוך מ-40 מ"ג/ד"צ.

(2) מטופלים בסיכון גבוה 

בהגדרה של אנשים 'בסיכון גבוה' לתחלואה לבבית נכללות קבוצות המטופלים הבאות: 

• חולי סוכרת ללא פגיעה באיברי מטרה, אך עם לפחות גורם סיכון אחד נוסף, או עם משך סוכרת של עשר שנים ומעלה.
• אנשים עם גורם סיכון אחד בערכים קיצוניים, למשל רמות של כולסטרול רע LDL בדם מעל 190 מ"ג/ד"צ או ערכים קיצוניים בלחץ הדם.
• מטופלים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3.
• מטופלים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית ללא גורם סיכון נוסף.
• מטופלים שזוהו במחשבון ניבוי לתחלואה לבבית במדד SCORE בסיכון של 5% עד 10% לתמותה ממחלות לב וכלי דם בעשר השנים הבאות.

 ערכי כולסטרול LDLמומלצים בדם: פחות מ-70 מ"ג/ד"צ.

(3) מטופלים בסיכון בינוני

בהגדרה של אנשים 'בסיכון בינוני' לתחלואה לבבית נכללות קבוצות המטופלים הבאות:

• חולי סוכרת צעירים – חולי סוכרת סוג 1 מתחת לגיל 35 וחולי סוכרת סוג 2 מתחת לגיל 50, שמשך הסוכרת שלהם עד עשר שנים וללא גורמי סיכון נוספים.
• מטופלים שזוהו במחשבון ניבוי לתחלואה לבבית במדד SCORE בסיכון של 1% עד 5% לתמותה ממחלות לב וכלי דם בעשר השנים הבאות.

ערכי כולסטרול LDLמומלצים בדם: פחות מ-100 מ"ג/ד"צ, לפי הצורך.

(4) מטופלים בסיכון נמוך

בהגדרה של אנשים 'בסיכון נמוך' לתחלואה לבבית נכללים מטופלים שזוהו במדד ה-SCORE בסיכון של עד 1% לתמותה ממחלות לב וכלי דם בעשר השנים הבאות.

ערכי כולסטרול LDLמומלצים בדם: פחות מ-140 מ"ג/ד"צ, לפי הצורך.

איך נוטלים את התרופות מקבוצת מעכבי PCSK9?

התרופות פרלואנט (Praluent) ורפאטה (Repatha) מקבוצת מעכבי PCSK9 ניתנות בהזרקה תת עורית, לרוב בבטן, הירך או הזרוע, באמצעות עט הזרקה המאפשר את נטילת התרופה בבית.

פרלואנט ניתנת בהזרקה תחילה במינון של 75 מ"ג אחת לשבועיים, ובהמשך ניתן להעלות את המינון עד ל-150 מ"ג כל שבועיים, ככל שנדרשת הורדה נוספת בערכי הכולסטרול הרע. יש גם גרסה חדשה של פרולואנט 300 מ"ג פעם בחודש.

רפאטה ניתנת בהזרקה לרוב אחת לשבועיים במינון של 140 מ"ג או אחת לחודש במינון של 420 מ"ג.

לקוויו מצריכה הזרקה תת עורית על ידי איש צוות רפואי – רופא או אחות במסגרת רפואית בקהילה או בבית חולים, והיא ניתנת בהזרקה במינון ראשוני של 284 מ"ג, ובהמשך ניתנת במנות נוספות: כעבור שלושה חודשים. לאחר מכן, היא ניתנת כל שישה חודשים.

האם התרופות כלולות בסל הבריאות הממלכתי?

התרופות מקבוצת 'מעכבי PCSK9' כלולות בישראל בסל הבריאות הממלכתי (נכון לשנת 2026) בהתוויות מוגדרות:

• התרופות פרלואנט, רפאטה ולקוויו כלולות בסל למניעה שניונית של אירועים קרדיווסקולריים בחולים עם מחלה קרדיווסקולרית ידועה שחוו בעבר אוטם שריר הלב או שבץ מוחי איסכמי לא אמבולי וערכי הכולסטרול LDL שלהם גבוהים מ-90 מ"ג/ד"צ, למרות טיפול מרבי בסטטינים בשילוב עם אזטימיב.
• התרופה רפאטה כלולה בסל גם למטופלים עם היפרכולסטרולמיה הומוזיגוטית משפחתית לאחר מיצוי טיפול מרבי בסטטינים בשילוב עם אזטימיב.

התרופות ניתנות במרשם על ידי רופאים מומחים בקרדיולוגיה, ליפידים או נוירולוגיה.

יש לציין כי לפי עמדת נציבות קבילות ציבור במשרד הבריאות מדצמבר 2022, המשרד הורה לקופות החולים לאפשר את קבלת התרופות דרך הסל הממלכתי גם למטופלים שפיתחו אי סבילות לסטטינים, דהיינו תופעות לוואי קשות כמו כאבי שרירים חזקים שמגבילים את יכולת ההליכה והפרעות שינה, וגם כשתופעות הלוואי לא אפשרו לטפל בהם בסטטינים במינון מקסימלי.

חלק מקופות החולים מאפשרות את קבלת התרופות גם בהתוויות שאינן כלולות בסל, באישור מנהלתי מיוחד, וברכישה דרך הביטוחים המשלימים של הקופות. ניתן להשיג את התרופות גם דרך ביטוחים פרטיים ומימון פרטי.

מה המעקב הנדרש אחר הטיפולים בתרופות?

הטיפול בתרופות מקבוצת מעכבי PCSK9 מלווה לרוב בבדיקות דם לרמות הכולסטרול הרע LDL, במטרה לבחון את יעילותן, ובמקרה הצורך מתבצעות התאמות במינוני התרופות בהתאם לתוצאות הבדיקות. המעקב אחר פרופיל השומנים בדם לרוב מלווה גם בבירור רמות הכולסטרול "הטוב" מסוג HDL, רמות סך הכולסטרול ורמות השומנים מסוג טריגליצרידים בדם.

בדיקות לפרופיל שומנים בדם מקובל לבצע לרוב תוך חודשיים עד שלושה חודשים מתחילת הטיפול בתרופות אלה, ובהמשך כל מספר חודשים עד שנה, לפי הצורך.

סיבוכים ותופעות לוואי

מטופלים רבים נוטלים תרופות מקבוצת 'מעכבי PCSK9' ללא סיבוכים מיוחדים.

תופעות הלוואי השכיחות של התרופות כוללות: תשישות, כאבים ונפיחות בשרירים ונפיחות סביב מקום ההזרקה שלרוב חולפת כעבור מספר שעות עד יום. ניתן להניח קומפרסים קרים במקום ההזרקה להקלה בתחושות כאב.

תופעות לוואי נוספות בשכיחות נמוכה יותר כוללות: תסמינים דמויי שפעת, לרוב לפרקי זמן קצרים.

במחקרים שונים נשלל הקשר בין התרופות להופעת סוכרת, בעיות בכליות, בכבד או פגיעה במוח.

חשיבות אורח חיים בריא

הטיפול בתרופות מקבוצת 'מעכבי PCSK9' נדרש לרוב בהתאמה עם אורח חיים בריא כולל, התורם אף הוא להורדת ערכים מסוכנים של כולסטרול רע בדם, וזאת באמצעות:

• התאמת תזונה בריאה הכוללת צמצום ברמות השומן הרווי והסוכר והתבססות על מזונות בריאים, כגון אלו שמרכיבים את התזונה הים תיכונית.
• פעילות גופנית סדירה הכוללת פעילות אירובית בהתאם להמלצות המקובלות בארגון הבריאות העולמי (WHO) עד 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה, בפיזור ברוב ימות השבוע, לצד תרגילי התנגדות פעמיים בשבוע ומתיחות.
• הקפדה על משקל גוף תקין והורדת משקל עודף.
• הקפדה על שינה איכותית וסדירה ועל שעות שינה מספקות בלילה.
• הפחתת לחץ ומתח נפשי מוגבר.
• גמילה מעישון סיגריות ומוצרי טבק.

לכמה זמן ניתן הטיפול?

הטיפול עם כל הזריקות החדשות להורדת כולסטרול מקבות 'מעכבי PCSK9' הוא קבוע.

מדד SCORE האירופי מסייע לרופאים להבין עד כמה המטופלים בסיכון לאירוע לבבי בעתיד, וכך להתאים טיפול מונע בתרופות להורדת כולסטרול בצורה מדויקת יותר.

• פרופ' ירון ארבל הוא רופא בכיר ביחידת צינתורים ומנהל המרכז למחקר קרדיווסקולרי (CVRC), המרכז הרפואי האוניברסיטאי תל אביב על שם סוראסקי (איכילוב) ומנהל קהילת מחלות לב באתר כמוני

עדכון אחרון: אפריל 2026