יתר לחץ דם

מה זה בעצם לחץ דם? מתי אדם סובל מיתר לחץ דם? מהי הדרך הנכונה למדוד לחץ דם? כל התשובות על ''הרוצח השקט''

מאת דן אבן
תגובות 2

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)
יתר לחץ דם היא מחלה כרונית שכיחה ביותר, המהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. למרות שהיא לא מלווה בתסמינים בולטים ברוב המקרים, המחלה עלולה לגרום לנזקים רבים באיברי הגוף השונים. זו הסיבה  לכך שיתר לחץ דם זכה לכינוי המפוקפק "הרוצח השקט".
 
בישראל ההערכה היא  שכמיליון ישראלים סובלים מיתר לחץ דם. לפי נתוני דו"ח סקר הבריאות הלאומי בישראל לשנים 2010-2007 (INHIS-2) של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, 19.6% מהישראלים הבוגרים מדווחים על יתר לחץ דם, 19.5% מהגברים ו-21.4% מהנשים באוכלוסייה היהודית, וכן 13% מהגברים ו-16.5% מהנשים באוכלוסייה הערבית. שיעור יתר לחץ דם בישראל מצוי בעלייה של 27% ביחס לסקר לאומי קודם שנערך בשנים 2004-2003 (15.4%). לפי הסקר, שיעור יתר לחץ דם עולה עם הגיל, מ-3.4% מהגברים ו-3.5% מהנשים בגילי 34-21 ועד ל-51.6% מהגברים ו-60.2% מהנשים בגילי 65 ומעלה.
 

מה זה "לחץ דם"?

 
לחץ הדם, פשוטו כמשמעו, הוא הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם על ידי הדם הזורם בתוכם. לחץ זה מתואר ביחידות של מילימטר כספית (ממ"כ) ומבוטא בעזרת שני ערכים:

"לחץ הדם הסיסטולי" - הערך הגבוה במדידת לחץ הדם. הערך מבטא את הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם בעת התכווצות שריר הלב.

"לחץ הדם הדיאסטולי" - הערך הנמוך במדידת לחץ הדם. הערך מבטא את הלחץ המופעל על כלי הדם כאשר הלב רפוי.

 

מה זה "יתר לחץ דם"?

 

יתר לחץ דם הינו המצב בו הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם מצוי בטווח בו עשוי להיגרם נזק לכלי הדם. על סמך מחקרים אפידמיולוגים נקבע כי יתר לחץ דם מוגדר כאשר לחץ הדם הסיסטולי שווה ל-140 ממ"כ (מילימטר כספית) או יותר ו/או לחץ הדם הדיאסטולי שווה ל-90 ממ"כ או יותר. ככל שערכי לחץ הדם גבוהים יותר, דפנות כלי הדם חשופים ללחץ גדול יותר - והסיכון לפגיעה בכלי הדם ובאיברים המקבלים אספקת דם גובר.

 

יתר לחץ דם עלול לגרום לעלייה בלחץ הזרימה של הדם בעורקים, ולאורך זמן להוביל לפגיעה בתאים הפנימיים בעורקים ולהיצרות עורקים; להתרחבות חולנית בדופן העורק (אנוריזמה) העלולה לגרום לקרע; לפגוע בעורקים המספקים דם ללב וכתוצאה מכך לפגוע באספקת הדם הסדירה ללב; לגרום להתרחבות בצד השמאלי של הלב המגדילה את הסיכון להתקף לב; ולהוביל לאי ספיקת לב לאורך זמן. כמו כן, יתר לחץ דם הוכח במחקרים כגורם סיכון לפגיעה במוח, לרבות שבץ מוחי ופגיעות קוגניטיביות - לרבות אלצהיימר, אי ספיקת כליות, פגיעה בכלי הדם והעצבים בעיניים וכתוצאה מכך פגיעה בראייה ואי תפקוד מיני. כמו כן ישנם מחקרים שקשרו בין יתר לחץ דם לאובדן עצם וסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס ולהפרעות שינה.

 

לפי מחקרים, הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם גדל ככל שערכי לחץ הדם עולים, החל מערכים של 115/57 ממ"כ. כמו כן, עלייה של לחץ הדם הסיסטולי בתלילות גבוהה יותר לעומת לחץ הדם הדיאסטולי במבוגרים מעל גיל 55 מהווה סמן שלילי במיוחד לנוקשות העורקים ולסיכון לתחלואה לבבית. 

 

איך יודעים אם אדם סובל מיתר לחץ דם?

 

על מנת לקבוע כי אדם סובל מיתר לחץ דם, נדרשות שלוש מדידות לחץ דם, המבוצעות בהפרש של שבוע זו מזו לכל הפחות. מדידה חד פעמית של לחץ דם הגבוה מהערכים המצוינים לעיל אינה מספיקה על מנת לקבוע אבחנה של יתר לחץ דם.

 

מקובל לסווג את חומרת יתר לחץ הדם בהתאם לערכים הנמדדים לפני התחלת הטיפול (בטבלה שלמטה, מסווגת חומרת יתר לחץ הדם במבוגרים).

 

לעיתים ערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי אינם באותה דרגת חומרה. במקרים אלה יש להתייחס לערך הגבוה על-מנת להגדיר את דרגת החומרה של לחץ הדם. למשל, אם מתקבלות מדידות של 190/95 ממ"כ מדובר בלחץ דם בדרגה 2 - לחץ דם קשה המחייב התייחסות וטיפול אינטנסיביים ביותר, למרות שלחץ הדם הדיאסטולי מוגדר כדרגה 1.

 

קיימים גם מקרים, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, בהם נמדדים ערכי לחץ דם סיסטוליים הגבוהים מ-140 וערכים דיאסטוליים תקינים (פחות מ-90). מצב זה מכונה יתר לחץ דם סיסטולי.

 

ערכי לחץ הדם כפי שנקבעו בהנחיות העדכניות של החברה ליתר לחץ דם בישראל, שאושרו באגף למדיניות רפואית של ההסתדרות הרפואית לישראל בשנת 2013:

 
* הערכים במ"מ כספית 
 

ערכי הסף ליתר לחץ דם נמוכים יותר בקרב חולי סוכרת: 140/85 ממ"כ, ובקרב חולים עם פרוטאינוריה - דהיינו עודף חלבון בשתן המהווה סמן לסיבוכים בכליות - 130/80 ממ"כ.

 

במדידות ביתיות נהוג לקבוע ערך סף נמוך יותר ליתר לחץ דם, בהשוואה למדידות במרפאה: לחץ דם סיסטולי בערך של 135 ממ"כ ומעלה ולחץ דם דיאסטולי בערך של 85 ממ"כ ומעלה.

 

כיצד מודדים לחץ דם?

 

מדידה במרפאה 

 

לפי הנחיות החברה ליתר לחץ דם בישראל משנת 2013, יש להתייחס למספר גורמים בעת מדידת לחץ דם במרפאה:

 

* יש להשתמש רק במכשירים שעברו תיקוף הולם ולוודא מעת לעת את כיול המכשירים האוטומטיים. ביולי 2013 הורה משרד הבריאות על הפסקת השימוש במדי לחץ דם המכילים כספית. 

 

* יש למדוד לחץ דם בסביבה ממוזגת ושקטה, כשהנבדק אינו נזקק לשירותים, בישיבה ולאחר מנוחה של חמש דקות, כשהרגליים אינן מושכלות, הגוף נתמך על ידי משענת, האמה נתמכת על גבי שולחן, ושרוול המדידה כרוך סביב הזרוע בגובה הלב.

 

* אין לשוחח עם הנבדק בזמן המדידה.

 

* אין לעשן או לשתות קפה או משקה המכיל אלכוהול כחצי שעה לפני המדידה.

 

* יש לשחרר את לחץ הדם מהשרוול באיטיות, כך שלחץ הדם ירד בקצב של 2 ממ"כ לשנייה. 

 

* יש לבצע בכל ביקור במרפאה שתי מדידות עוקבות בהפרש של 2-1 דקות, כשלחץ הדם נקבע כממוצע של שתי המדידות. אם מתקבל הפרש הגבוה מ-10 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי בין שתי המדידות, יש לבצע מדידה שלישית, ולקבוע ערך לחץ דם כממוצע בין המדידה השנייה לשלישית.

 

* בביקור ראשון יש למדוד לחץ דם בשתי הזרועות, כשהזרוע בה נמדד הערך הגבוה ביותר היא זו שתקבע את גובה לחץ הדם. בביקורים חוזרים יש להקפיד למדוד לחץ דם תמיד באותה הזרוע.

 

* מומלץ על מדידת לחץ דם בשכיבה ובעמידה בכל חולה שאובחן עם יתר לחץ דם, חולי סוכרת, חולים מעל גיל 65 וחולים המטופלים בתרופות העלולות לגרום לתנודות משמעותיות בלחץ הדם (שינויים אורתוסטטיים). 

 

* ניטור לחץ הדם מחוץ למרפאה למשך 24 שעות מסייע לנטרל אבחון שגוי ביתר לחץ דם כתוצאה מהשפעות המדידה במרפאה כתוצאה מ'תסמונת החלוק הלבן' ו'יתר לחץ דם ממוסך'. 

 

מדידה ביתית 

 

לפי הנחיות החברה ליתר לחץ דם בישראל, במדידה ביתית של לחץ הדם מומלץ להקפיד על ההנחיות הבאות:

 

* להשתמש במכשירים המודדים לחץ דם בזרוע ולא בשורש כף היד או באצבע. חשוב לוודא שגודל השרוול מתאים להיקף הזרוע.

 

* יש למדוד לחץ דם תחילה בשתי הזרועות, ובמקרה של פערים - לאמץ את המדידה הקבועה בזרוע שבה נמדדים ערכים גבוהים יותר. 

 

* יש להקפיד על תנאים אופטימליים למדידת לחץ דם: ריקון שלפוחית השתן בטרם המדידה, ישיבה ללא רגליים מושכלות והימנעות מדיבור, מדידת לחץ הדם בישיבה כעבור חמש דקות מנוחה, וכחצי שעה לפחות לאחר עישון סיגריות או שתיית קפה / משקה אלכוהולי.

 

* יש לבצע בכל פעם שתי מדידות עוקבות ולהתייחס למדידה השנייה. במקרה של פער גדול בין המדידות, יש לבצע מדידה שלישית ולהתייחס לערכיה. מומלץ לבצע שתי מדידות ליום - בבוקר מיד לאחר הקימה ולפני נטילת התרופות ובערב, וניתן להוסיף גם מדידה בצהריים.

 

* לצורך אבחנה, ממוצע מדידות במשך שבוע אמור לשקף את ערכי לחץ הדם, מאחר וביום ראשון לרוב נמדדים ערכים גבוהים יותר, מומלץ לרוב להתייחס לממוצע של המדידות בימים שני עד שבת (שישה ימים, 12 מדידות). 

 

* לצורך מעקב ניתן למדוד לחץ דם בין פעם לשבוע לפעם בחודש.

 

מהו יתר לחץ דם משני?

 

יתר לחץ דם עשוי להיות משני לבעיה רפואית אחרת ולמעשה להוות תמרור אזהרה ביחס להתפתחות סיבוך רפואי כלשהו. מתי יש לחשוד בכך?

 

* הופעה פתאומית של יתר לחץ דם בדרגת חומרה 3 ומעלה או החמרה משמעותית של יתר לחץ דם שהיה מאוזן תרופתית.

 

* יתר לחץ דם שהופך עמיד לטיפול התרופתי המקובל.

 

* פגיעה משמעותית באיברים בגוף שאינה תואמת את דרגת חומרת יתר לחץ הדם המאובחנת.

 

* יתר לחץ דם לילי או העדר של ירידה תקינה בערכי לחץ הדם בשעות הלילה.

 

* יתר לחץ דם המאובחן מתחת לגיל 30 בהעדר מצב של סיפור משפחתי של יתר לחץ דם בקרובים מדרגה ראשונה.

 

יתר לחץ דם משני מהווה ברוב המקרים סמן להיפראלדוסטרוניזם (הפרשת יתר של הורמון אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה), היצרות עורק הכליה, פגיעה כלייתית או דום נשימה בשינה, ובמקרים נוספים עלול להעיד על פאוכרומוצתיטומה (גידול שפיר בבלוטת האדרנל שביותרת הכליה), הפרעה בתפקודי בלוטת התריס, מחלת קושינג, התרחבות מסוכנת באבי העורקים (אאורטה) או גידול תוך גולגולתי. 

 

כשעולה החשד ליתר לחץ דם משני, על הרופא הראשוני להפנות את המטופל להמשך בירור אצל רופא מומחה, לצד הפנייה לבדיקות מעבדה והדמיה בהתאם לתמונת המצב הרפואית.

 

 

ד--ר-נעמי-לוין-יינה
04/03/15 9:29

באנשים הסובלים מיתר לחץ דם, מטרת הטיפול היא להוריד את לחץ הדם לפחות מ-140/90. באנשים עם סכרת, מחלות לב, מחלות כליות, לעיתים רוצים לחצי דם נמוכים עוד יותר.


שירלי-זידנשטיין
30/10/10 12:12
 למיטב הבנתי, ההמלצה של ה FDA כיום היא שלחץ דם רצוי עומד על פחות מ 120 סיסטולי.
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: