מחלות לב
כמונימחלות לבמדריכיםהתקפי לב – מה שצריך לדעת

התקפי לב – מה שצריך לדעת

מהו התקף לב? איך מתרחש התקף לב? מהם התסמינים של התקף לב? מהם גורמי הסיכון? ולמה התקף עלול להוביל? מדריך מקיף

מאת דן אבן
תגובות 1

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

התקף לב, הנקרא בעגה המקצועית 'אוטם שריר הלב' (Myocardial Infarction), הוא אירוע פתאומי המתרחש כשהזרימה החופשית של דם מועשר בחמצן לשריר הלב נחסמת והלב אינו יכול לקבל עוד חמצן. במידה וזרימת הדם אינה מוחזרת במהירות, אותו אזור בלב שהזנתו בדם מחומצן נחסמה מתחיל בתהליכי נמק ומוות, החלקים הבריאים של הלב נאלצים לעבוד קשה יותר כדי לפצות על החלק שנפגע והתקף הלב עלול להפוך לקטלני. אוטם חריף בשריר הלב מכונה בעגה הרפואית בראשי התיבות אחש"ל.

 

למיקום החסימה בעורק חשיבות מכרעת - ככל שהחסימה "גבוהה" יותר במעלה כלי הדם, ייפגע חלק נרחב יותר משריר הלב וככל שהחסימה "נמוכה" ומופיעה בעורק קטן (או בענף של עורק), הנזק צפוי להיות קטן יותר.

 

ההערכות כי בישראל כ-11,500 איש מאושפזים מדי שנה בבתי חולים כתוצאה מהתקפי לב. הטיפול בהתקף לב יעיל בעיקר כשניתן מיד כשהתסמינים מופיעים. לכן, במידה ואתה חושד שהנך בהתקף לב, או שאדם קרוב לך או המצוי בקרבתך לוקה בהתקף לב – יש להזעיק מיד עזרה ראשונה.

 

סיבות פיזיולוגיות להתקף לב

 

כיום מוגדרות מספר סיבות רפואיות-פיזיולוגיות להתפתחות התקפי לב:

 

1. טרשת עורקים: התקף לב מתרחש ב-95% מהמקרים כתוצאה ממחלת לב כלילית (CHD, קיצור של Coronary Heart Disease), מצב שבו עורק מרכזי המוליך דם מחומצן ללב או מספר עורקים המובילים דם מחומצן לעורק המרכזי נחסמים בהדרגה כתוצאה מהצטברות רובד (plaque). המצב הרפואי המתאר הצטברות רובד בעורקים קרוי ברפואה 'טרשת עורקים' ובעגה המקצועית 'אתרוסקלרוזיס' (Atherosclerosis), ומתרחש בהדרגה על פני חודשים ושנים, לעתים ללא תסמינים חיצוניים בולטים. 

 

בסופו של דבר, הרובד הטרשתי עלול להישבר בתוך העורקים וליצור קריש דם שעלול לחסום באופן מוחלט את זרימת הדם בעורק ולהוביל להתקף לב פתאומי. קריש דם גם עלול לנוע עם זרם הדם ולחסום כלי דם במקומות חשובים אחרים בגוף, ועלול בין השאר לחסום את אחד מעורקי התרדמה, ולהוביל לחסימת זרימת הדם למוח ולהתפתחות שבץ מוחי.

 

לדברי פרופ' דן צבעוני, קרדיולוג בכיר ולשעבר מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי, "גם קריש דם שנוצר בהיצרות בינונית על רקע טרשת עורקים, כתוצאה מסדק או קרע, עלול לגרום להתקף לב, וזה מסביר מצבים שבהם אנשים שעברו בדיקות מאמץ שיצאו תקינות וללא זיהוי הפרעות של היצרות קשה בעורקים – מפתחים בהמשך התקפי לב".

 

2. אוטם משני: סיבה פחות שכיחה להתקפי לב היא מצב של אספקה מופחתת של דם מחומצן ללב שאינה הולמת את דרישות שריר הלב ועלולה להתרחש מסיבות שונות, לרבות התכווצות חמורה של עורק המוליך דם מחומצן ללב (ספאזם, severe spasm), אנמיה, עלייה או ירידה חדה בלחץ הדם, הפרעת קצב, זיהום חריף או פעילות משובשת של בלוטת המגן.

 

3. התקף לב שמתבטא בדום לב (ראו הסבר בהמשך) כתוצאה מהפרעת קצב קטלנית משנית להתקף לב.

 

4. התקף לב שמתרחש בצנתור לב או אחריו על רקע חסימה של עורק הלב באזור הטיפול, או כתוצאה מהיווצרות קריש דם בתוך התומכן המוחדר לפתיחת כלי הדם הסתום.

 

5. התקף לב משני שמתרחש בעת ניתוח או מיד אחריו, הן ניתוחי לב והן ניתוחים אחרים, כתוצאה מירידה בלחץ הדם והפרעה בזרימת הדם התקינה ללב על רקע היצרות (טרשת עורקים), גם אם מדובר בהיצרות קטנה. לדברי פרופ' צבעוני, "יש חולים לפני ניתוחים פשוטים עם גורמי סיכון כמו הפרעות בקרישיות הדם, או שעברו בעבר אירוע לבבי קודם, ובמקרים אלה אנו נוהגים לבצע צנתור לפי ניתוח, כדי לבחון את מצב העורקים ולנסות ולמנוע מצב של התקף לב בניתוח. לחולה צעיר שעובר ניתוח שבר לא אמור להיות סיכון, אבל חולה עם סתימות דם ברגליים שאמור לעבור ניתוח כלשהו, למשל לתיקון שבר בצוואר הירך או אפילו ניתוח ערמונית (פרוסטטה), יש להפנות להערכה באמצעות צנתור לפני הניתוח. בחולים אלה הסיבוך העיקרי בניתוחים פרט לזיהומים הוא התקף לב".

 

תסמינים של התקף לב

 

להתקף לב שורה של תסמינים אופייניים מזהים, שהשכיחים שבהם כוללים בקרב גברים ונשים כאחד:

 

כאב או לחץ בחזה: רוב התקפי הלב מלווים בתחושת כאב או לחץ חד במרכז או בצד השמאלי של החזה. תחושה זו נמשכת לרוב יותר ממספר דקות או חולפת וחוזרת ועשויה להיות מאופיינת בתחושות לחץ, כיווץ, מעיכה, מלאות, צריבה, שריפה או כאב.

 

כאב או חוסר נוחות בחלק העליון של הגוף: התקף לב עשוי להיות מלווה בתחושת כאב או חוסר נוחות בזרוע או שתי הזרועות, בכתפיים, בצוואר, בלסת או בחלק העליון של הבטן/הגב (מעל לטבור).

 

קוצר נשימה: קוצר נשימה מאפיין התקף לב, ולעתים אף עלול להיות התסמין היחידי או להקדים תסמינים של לחץ בחזה. קוצר נשימה עשוי להיות מורגש במנוחה או בעת פעילות גופנית מתונה.

 

בהרבה מאוד מהמקרים החולה שטוף זיעה קרה. לפעמים מתווספים תסמינים אחרים כמו בחילה, הקאה, סחרחורת וחולשה.

 

חשוב לדעת כי לא כל התקפי הלב מתחילים מתסמינים פתאומיים של לחץ בחזה, כפי שמודגם בסרטים ותוכניות טלוויזיה שונות, והתסמינים יכולים להשתנות מאדם לאדם. גם אצל אותו אדם, התקפי לב חוזרים עשויים להתבטא בתסמינים שונים.

 

בשנים האחרונות מושם דגש במחקר על השוני בתסמינים של התקפי לב בין גברים לנשים, כשבקרב נשים מלווה התופעה לרוב בקוצר נשימה, בחילות או הקאות וכאב בגב או בחלק האחורי של הלסת. השוני בתסמינים בין המינים מוביל בחלק מהמקרים לכך שנשים עם סימנים מחשידים להתקף לב אינן מזוהות ונחשדות בהתקף חרדה/ פאניקה.

 

גורמי סיכון להתקף לב

 

גורמי הסיכון המרכזיים להתקפי לב כוללים גורמים ניתנים לשליטה בהם הצטברות שומנים בדם, עישון והשמנה; מחלות כרוניות כגון סוכרת ויתר לחץ דם; וכן גורמי סיכון שאינם ניתנים לשליטה, לרבות גיל ומין וגורמים גנטיים.

 

עישון סיגריות: עישון מוכר כגורם סיכון למצבים רפואיים רבים, אך בראשם סרטן ומחלות לב וכלי דם, ומהווה גורם סיכון מרכזי ומשמעותי להתקפי לב. הרעלים המצויים בעשן הסיגריות הוכחו כגורמים שמובילים לנזק לתאי הדם, לתפקוד הלב ולתפקוד כלי הדם, לרבות העורקים המוליכים דם ללב, כמו גם למחלות בכלי דם היקפיים. גם עישון פסיבי ואפילו עישון מיד שלישית, זוהו בעבודות שונות כגורמי סיכון אפשריים להתקפי לב. ברמה האנטומית, כימיקלים שונים בעשן הסיגריות גורמים לנפיחות ודלקתיות בתאים המקיפים את כלי הדם מבפנים, וכך נגרמת היצרות שעלולה להוביל לטרשת עורקים, מחסור באספקת דם ללב והתקף לב. לאלו שכבר פיתחו התקף לב או מחלת לב מומלץ להיגמל במהירות מהסיגריות.

 

שומנים בדם: רמה גבוהה של כולסטרול רע (LDL) ושומנים מסוג טריגליצרידים בדם מהווה גורם סיכון מרכזי להצטברות רובד שומני טרשתי בעורקים ולהתפתחות טרשת עורקים שעלולה להוביל להתקף לב פתאומי. כיום ישנם טיפולים לתרופתיים שונים להורדת כולסטרול רע בדם, בייחוד בתרופות הפופולאריות מסוג סטטינים, כשערך המטרה של הכולסטרול הרע (LDL) נקבע לכל מטופל בהתאם לחישוב הסיכון שיפתח סיבוכים רפואיים תוך עשר שנים ובהם התקף לב.

 

כולסטרול טוב נמוך: כולסטרול טוב (HDL) נחשב לגורם המגן מפני התקפי לב, וכשהוא מצוי ברמה נמוכה בזרם הדם, הדבר מעלה את הסיכון להתקפי לב. אם כי ברמה נמוכה יותר מאשר השפעתו השלילית של כולסטרול רע על הסיכון להתקפי לב.


העדר פעילות גופנית: אי ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר מהווה גורם סיכון מוכר להתקפי לב, וזאת לאור חשיבותה המניעתית של פעילות גופנית קבועה למניעת מחלות לב וכלי דם. אורח חיים יושבני המאפיין העדר פעילות גופנית, מגדיל את הסיכון להצטברות הדרגתית של חסימה בכלי דם ולהתפתחות טרשת עורקים המסוכנת ללב, כמו גם להיווצרות קריש דם העלול להוביל לשבץ מוחי. (בחן את עצמך: האם אתה פדלאה?)

 

עודף משקל והשמנה: עודף משקל (overwight) והשמנת יתר (obesity) ועוד יותר מכך – השמנה חולנית (morbid obesity) הוכחו ברבות השנים כגורמי סיכון עצמאיים ומרכזיים להתפתחות מחלות לב וכלי דם, ובהם גם התקף לב פתאומי. ככלל, מצבים אלו המאפיינים הצטברות חורגת של שומן בגוף, מלווים לא אחת גם בהצטברות שומנים בכלי הדם ובהתפתחות הדרגתית של טרשת עורקים שעלולה להוביל להתקף לב.

 

לחץ ומתח נפשי: לחץ (stress), ובפרט לחץ חד – מוכר ברפואה כגורם סיכון מוכח ועצמאי להתקפי לב, עקב הנטייה של אדם המצוי במצב של לחץ ומתח פתאומיים להתכווצות של כלי הדם ולהפסקת זרם הפעילות ללב. כך, למשל, חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי מאיר תיארו בשנת 1991 בכתב העת Lancet עלייה בהתקפי לב בישראל בתקופת מלחמת המפרץ, שמקורה המשוער הוא הלחץ החד שחוו תושבי המדינה נוכח מתקפת הטילים מעיראק.

 

סוכרת: סוכרת מהווה גורם שמעלה פי 2 לערך את הסיכון להתפתחות התקף לב פתאומי או שבץ מוחי. למבוגר עם סוכרת סוג 2 מוערך כי הסיכון להתקף לב דומה לזה של אדם מבוגר ללא סוכרת שכבר חווה התקף לב קודם. הסיכון המוגבר להתקפי לב על רקע סוכרת הוא תולדה של גורמי סיכון נוספים המשותפים הן למחלה והן להתקפי לב – לרבות הצטברות שומנים, השמנה, לחץ דם גבוה ועישון.

 

לחץ דם גבוה ויתר לחץ דם: לחץ דם גבוה מהווה אף הוא גורם סיכון להתקפי לב במספר מנגנונים: עלייה בלחץ הדם מובילה ללחץ גבוה יותר בתוך העורקים שעלול להוביל להיווצרות קרעים קטנים במעטפת הפנימית של העורק שהופכת לרקמה מצולקת ומהווה מקור להצטברות רובד שומני, לרבות כולסטרול וחומרים נוספים אשר יוצרים בהדרגה חסימה בעורק. כמו כן, לחץ דם גבוה הופך את העורקים ליותר נוקשים ופחות גמישים עם העלייה בגיל, מה שמוסיף לסיכון להצטברות רובד טרשתי. לכן אנשים עם יתר לחץ דם מצויים אף הם בסיכון מוגבר להתקפי לב.

 

התסמונת המטבולית: התסמונת המטבולית מבטאת צבר של סיבוכים רפואיים אשר מעלים כל אחד בנפרד, וודאי שיחד, את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות הסיכון להתקפי לב פתאומיים. התסמונת מוגדרת כיום על פי השמנה בטנית, יתר לחץ דם, כמות גבוהה של טריגליצרידים בדם, היפרגליקמיה בצום וכולסטרול טוב (HDL) נמוך.

 

גיל: הסיכון להתקפי לב גדל עם הגיל, ועולה משמעותית בקרב גברים לאחר גיל 45 ובקרב נשים לאחר גיל 55 (אחרי גיל המעבר והפסקת הווסת). עם זאת, ישנם מצבים חריגים של התקפי לב שמתרחשים בגיל צעיר, בעיקר על רקע גנטי (ראו בהמשך).

 

מין: ההורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון מוכרים כגורמים שמפחיתים את הסיכון להתקף לב, ולכן עד לגיל המעבר הסיכון להתקפי לב נמוך יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. עם זאת, לאחר גיל המעבר הסיכון להתקף פתאומי בין המינים משתווה.

 

גנטיקה: צעירים שיש במשפחתם אנשים שעברו התקף לב בגיל צעיר נמצאים בסיכון מוגבר לחוות התקף לב כצעירים, וזאת על רקע מוטציות גנטיות שעשויות להוות גורם סיכון עצמאי בחלק מהתקפי הלב. בישראל מדווחים מדי שנה כ-35 מקרי מוות פתאומיים של צעירים מתחת לגיל 30 וכשני מקרים של ספורטאים המתים בפתאומיות, כשאלה מוערכים כהתקפי לב על רקע גנטי. מחקר מקנדה שפורסם בינואר 2011 העלה שכאשר שני ההורים עברו התקף לב לפני גיל 50, הסיכון להתקף לב גבוה כמעט פי 7. בין השאר ידוע על תסמונות המכונות CPVT ו-QT הארוך, שמעלות את הסיכון למוות פתאומי מהתקף לב.

 

גלולות למניעת היריון: עבודות מחקר העלו כי גלולות למניעת היריון מגדילות את הנטייה להתפתחות קרישי דם וכך עלולות להעלות הסיכון להתקפי לב, אולם לדברי פרופ' צבעוני, "הסיכון הנוסף כתוצאה מגלולות אינו משמעותי במיוחד, בעיקר בגיל מבוגר מאוד".

 

חשיפות מסוכנות: כמו הרעלנים שבסיגריה, גם חשיפה סביבתית לרעלים שונים עלולה להוביל לחדירת הרעלים לגוף ולחולל נזקים בתפקוד כלי הדם עד כדי הצטברות הדרגתית של רובד טרשתי והתפתחות התקף לב. יש גם כימיקלים שעלולים לעורר התקף לב פתאומי שמקורו בספאזם. 

 

זיהומים: זיהומים עלולים להעלות את הסיכון להתקפי לב. כך, למשל, מחקר מהולנד שפורסם באוקטובר 2015 העלה כי מחלות זיהומיות מוכרות בילדות כמו אבעבועות רוח וחצבת מעלות את הסיכון לחסימת עורקים ולהתקפי לב בגיל המבוגר.

 

התקף לב קודם: כל התקף לב קודם מעלה את הסיכון להתפתחות התקף לב חדש. לדברי פרופ' צבעוני, "נוכחות ידועה של מחלת לב טרשתית, תעוקת לב או צנתור שהוכיחו טרשת עורקים או התקף לב קודם – מגדילים את הסיכון לאירוע לבבי נוסף, וזו הסיבה שאצל מטופלים בשנה הראשונה לאחר התקף לב מומלצת רמת כולסטרול רע מתחת ל-70 (ערכי מ"ג לדציליטר דם)", וזאת בהשוואה לערך מומלץ של מתחת ל-130 יחידות אצל בריאים, מתחת ל-100 יחידות אצל חולים עם סוכרת או מחלת לב יציבה ומתחת ל-70 יחידות אצל חולים עם סוכרת ומחלת לב יחד.

 

סוגים של התקף לב

 

התקף לב עם הרמת מקטע ST

 

התקף לב המכונה רפואית 'עם הרמת מקטע ST', ובקיצור STEMI (קיצור של ST segment Elevation Myocardial Infarction) הוא התקף לב חמור שבו עורק המוליך דם מחומצן ללב נחסם באופן מלא, ואזור נרחב בשריר הלב אינו מקבל אספקת דם החיונית לתפקודו. מקור המונח בדפוס ייחודי שנצפה במצב זה בבדיקת אק"ג, הקרוי רפואית 'הרמת מקטע ST', ומתבטא בהרמה של הקו המתעד את פעילות הלב על גבי הגרף למשך מספר דקות. במצב זה נדרש טיפול דחוף בבית חולים לפתיחת כלי הדם הסתום כדי להשיב את זרימת הדם התקינה ללב באמצעות צנתור דחוף – תוך 90 דקות מתחילת התסמינים. באוטם זה נסגר כלי עורק לחלוטין ואם זרימת הדם לא מתחדשת תוך 20-30 דקות מתחיל להתפתח נמק.

 

לפי הסקר השנתי להתקפי לב של האיגוד הקרדיולוגי ומשרד הבריאות לשנת 2013 הקרוי ACSIS 2013, שעיבד נתונים על 1,896 אנשים שאושפזו בעקבות התקפי לב על רקע חסימת עורקים ב-26 בתי החולים הכלליים במדינה בחודשים אפריל ומאי 2013, כ-40% מהתקפי הלב שהובילו לאשפוז היו חמורים ובעקבות חסימה מלאה של עורק אחד לפחות והוגדרו 'התקף לב עם הרמת מקטע ST', ואנשים אלו היו צעירים יותר – בגיל 61.6 בממוצע, בהשוואה לגיל 65.3 בממוצע לאלו עם 'התקף לב ללא הקמת מקטע ST'.

 

התקף לב ללא הרמת מקטע ST

 

התקף לב המכונה רפואית 'ללא הרמת מקטע ST, ובקיצור Non STEMI או NSTEMI (קיצור של Non ST segment Elevation Myocardial Infarction) הוא סוג של התקף לב שאינו מראה בבדיקת אק"ג דפוס של 'הרמת מקטע ST' ונחשב לפחות קטלני, מאחר והוא מלווה בסתימה שאינה מוחלטת בעורק המוליך דם מחומצן ללב, ולרוב חלקית ו/או זמנית, ובנזק לרוב קטן בשכבה הפנימית של שריר הלב. עם זאת, מצב זה מלווה בפגיעה בשריר הלב, כפי שניתנת לביטוי בזיכוי חלבון בדם מסוג טרופונין. במצב זה, על פי ההנחיות הקליניות, יש לבצע צנתור לפתיחת עורקים סתומים תוך 48 שעות. לדברי פרופ' צבעוני, "יש לזכור כי גם אצל אנשים אלה, למזלם העורק לא נסתם לחלוטין כתוצאה מההיצרות, אך אם לא נרחיב עורק שגרם להתקף קטן, אנשים אלו מועדים לחסימה מוחלטת ולהתקף לב חמור יותר מסוג STEMI".

 

לפי הסקר השנתי להתקפי לב של האיגוד הקרדיולוגי ומשרד הבריאות לשנת 2013 הקרוי ACSIS 2013, שעיבד נתונים על 1,896 אנשים שאושפזו בעקבות התקפי לב על רקע חסימת עורקים ב-26 בתי החולים הכלליים במדינה בחודשים אפריל ומאי 2013, למעלה משליש מהתקפי הלב שהובילו לאשפוז היו חמורים ובעקבות חסימה מלאה של עורק אחד לפחות, והוגדרו 'התקף לב עם הרמת מקטע ST' (כ- 40% מהתקפי הלב), ואנשים אלו היו צעירים יותר – בגיל 61.6 בממוצע, בהשוואה לגיל 65.3 בממוצע לאלו עם 'התקף לב ללא הקמת מקטע ST' שאינו מתבטא בחסימה מוחלטת של עורקים.

 

התקף לב כתוצאה מספאזם

 

התקף לב שנוצר כתוצאה מהתכווצות של כלי דם (ספאזם) המגבילה את זרימת הדם המחומצן ללב מקוטלג כסוג נפרד של התקף לב. התכווצות שכזו עשויה להתפתח ולחלוף, ואינה תלויה בהכרח בהצטברות טרשת עורקים, ולרוב גם אינה מאובחנת בשיטות ההדמיה המשמשות לאבחון עורקים חסומים בגוף. במצבים אלו ניתן לרוב טיפול בתרופות, בייחוד ממשפחת הניטראטים וחוסמי תעלות סידן.

 

איסכמיה של שריר הלב

 

סוג נוסף של התקף לב קרוי 'איסכמיה של שריר הלב' ובלעז: Myocardial Ischemia או Demand Ischemia. במצב זה שריר הלב דורש יותר חמצן ממה שהדם יכול לספק, והוא עלול להתרחש גם ללא טרשת עורקים, על רקע מצבים רפואיים כגון אנמיה, הפרעות בקצב הלב (הגורמות לקצב לב מואץ) או זיהומים שונים. במקרים אלה ניתן יהיה לראות בבדיקת דם נוכחות של אנזימים שונים המעידים על נזק לשריר הלב.

 

התקף לב שקט

 

במצבים מסוימים הזרמת דם מחומצן לאזור בלב נחסמת כתוצאה מקריש דם שהתפתח על רקע טרשת עורקים, אולם מבלי שהנפגע פיתח סימנים של התקף לב - מצב המוכר בכינוי 'התקף לב שקט' (Silent heart attack). במצבים אלו רקמת הלב הפגועה מוחלפת ברקמה צלקתית (נמק), ועלולה להוביל לפגיעה בתפקוד הלב ולאי ספיקת לב ללא תסמינים או עם תסמינים מינימאליים בלבד, ולרוב תסמינים שאינם מאפיינים התקף לב באופן מובהק, כמו אי עיכול או התכווצויות שרירים. יחד עם זאת, בדיקת אק"ג תצביע על 'גלי קיו' – גלים שמסמנים התקף לב ישן, ומעידים כי המטופל חווה התקף לב שקט. כ-15% עד 20% מהתקפי הלב, לפי הערכות, אינם מלווים בכאבים בחזה או בסימנים מזהים דומים ומהווים למעשה התקף לב שקט, המכונה גם 'איסכמיה שקטה', מצב שהראשונים לתארו בספרות רפואית במאמר שנת 1974 היו פרופ' צבעוני ופרופ' שלמה שטרן ז"ל.

 

תוצאות של התקף לב

 

תמותה

 

התקף לב עלול להיות אירוע קטלני ולהוביל למוות כשאינו מטופל במהירות. הנמק בלב שנוצר כתוצאה מהתקף לב מוביל לאי יציבות בפעילות החשמלית של הלב ולהפרעה הקרויה בעגה הרפואית 'פרפור חדרים' (VF, קיצור של Ventricular Fibrillation), כשהלב פועם במהירות רבה ביותר, לעתים פי 10 יותר מהקצב הרגיל, והתכווצות חדרי הלב אינה יעילה ונגרם דום לב (ראו הסבר בהמשך). במקרה של הפרעה בקצב הלב כתוצאה מהתקף לב, יש צורך בטיפול מיידי בשוק חשמלי באמצעות דפיברילטור או במקרה שאין מכשיר בסביבה – יש לעסות את הלב כדי להשיב את פעילותו במהירות, ומומלץ לעבור קורסי החייאה בסיסית שמאפשרים לרכוש מיומנות זו שעשויה להציל חיים. התקף לב ומחלות לב בכללותן היוו במשך שנים את גורם התמותה הראשון במעלה בעולם המערבי, אולם השיפור בשיטות האבחון והטיפול והפעילות המונעת האפקטיבית הביאו בעשור האחרון להיפוך מגמה – וכיום סרטן הוא המחלה הקטלנית בעולם המערבי, ואילו התקפי לב ניצבים במקום השני. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-15 השנים האחרונות חלה ירידה דרמטית של 52% בשיעורי התמותה מהתקפי לב בישראל משיעור של 36.5 למאה אלף תושבים בשנת 1998 לשיעור של 17.7 למאה אלף בשנת 2013. 

 

אי ספיקת לב

 

התקף לב הוא הגורם השכיח לאי ספיקת לב (Heart Failure). ככל שהנזק לשריר הלב גדול יותר, כך הירידה בתפקוד משאבת הלב יורדת, ואם הירידה משמעותית האדם מפתח אי ספיקת לב.

 

הפרעות קצב

 

התקף לב עלול להוביל להפרעות קצב לבביות מסוגים שונים או בלעז Cardiac Arryhthmias, הקרויים בעגה המקצועית 'טכיקרדיה' (Tachycardia), והפרעות קצב אלה מהוות לרוב סיבה למוות מהתקף לב.

 

דום לב

 

במקרה של התקף לב עלול להתפתח נמק באזור נרחב בשריר הלב ועלולה להיגרם הפסקה כוללת של פעילות הלב, והלב עשוי לפרפר במהירות של מאות פעימות בדקה, וחודל למעשה מפעילות, מצב הקרוי 'דום לב' (Cardiac Arrest). במצב של דום לב, הלב אינו מזרים דם לאיברי הגוף השונים, והנפגע לרוב יתקשה בנשימה, וכעבור דקות ספורות ימות. לאור הבלבול הרווח, כדאי לדעת כי מצב של דום לב אינו בהכרח נגרם מהתקף לב, ועלול להתרחש גם מסיבות אחרות, ובייחוד כתוצאה מהפרעה חשמלית פתאומית בקצב הלב.

 

הטיפול בהתקף לב

 

זריזות היא מילת המפתח בטיפול בהתקף לב, ובמקרה של הופעת תסמינים מחשידים אצלכם או אצל אדם המצוי בקרבתכם – חשוב להזעיק מיד עזרה ראשונה, שעשויה להציל חיים או להגביל את הפגיעה הלבבית. הטיפול בהתקף לב יעיל בעיקר כשניתן מיד בסמוך להופעת התסמינים.

 

עזרה ראשונה

 

לאדם החושד בהתקף לב מומלץ שלא לנסוע לבדו לבית חולים, ואף לא להזעיק אדם קרוב להסיעו, אלא להזעיק אמבולנס שיאפשר מתן טיפול מיידי ומציל חיים עוד בדרך לבית החולים.

 

לפי הסטטיסטיקות, 25% עד 30% מהחולים מתים מהתקף לב, ברוב המכריע של המקרים לפני קבלת עזרה רפואית, "ולכן חשוב לא להסס ולהזעיק אמבולנס כשיש חשש להתקף לב, זה מציל חיים", מדגיש פרופ' צבעוני.

 

במקרה ואין בנמצא דפיברילטור לביצוע החייאה מהירה, עד להמתנה להגעת האמבולנס, מומלץ לבצע החייאה באמצעות עיסוי של בית החזה. לדברי פרופ' צבעוני, "כל עיסוי עדיף על שום דבר, גם כשמדובר בעיסוי שנעשה על ידי מי שאינו מיומן. מומלץ ללחוץ על עצם בית החזה בקצב של 80 עד 100 פעמים לדקה". לאחרונה פורסמו מחקרים שהראו כי אין צורך להנשים אנשים עם התקף לב, ולכן לדברי פרופ' צבעוני, "אם יש שני אנשים מיומנים בשטח, מומלץ שאחד יעשה עיסוי לב והשני ינשים את הנפגע, אך אם יש רק אדם אחד בסביבה – עיסוי לב חשוב יותר מהנשמה, כי בלחיצת בית החזה למעשה דוחקים אוויר החוצה, ובעזיבת בית החזה נכנס אוויר פנימה". כמו כן, לפני תחילת העיסוי מומלץ לנקות את הפה ולוודא שהנפגע אינו מפריש ריר או מזון, וכן להטות את ראשו אחורנית כדי לפתוח את דרכי הנשימה. "אין להפסיק בעיסוי כדי לבדוק אם הנפגע בחיים. חשוב להמשיך בעיסוי עד הגעת עזרה ראשונה", מדגיש פרופ' צבעוני.

 

לחולי לב שחושדים בהתקף לב, וקיבלו מהרופא מרשם ניטרוגליצרין (תרופה המכילה את החומר הפעיל גלירציל טריניטארט הניטלת בתרסיס או כגלולה מתחת ללשון), מומלץ ליטול את התרופה במקרה של חשד להתקף לב ולקרוא לעזרה רפואית מיידית. ניטרוגליצרין מסייע להורדת לחץ הדם והגברת קצב הלב.

 

טיפולים לאחר התקף לב

 

צנתור: לאחר התקף לב מופנה המטופל להרחבה של העורק בצנתור לפתיחת כלי הדם הסתום באמצעות תומכן – בשיטה רפואית הקרויה 'אנגיופלסטיה'. בהתקף לב חמור עם הרמת מקטע ST נדרש צנתור תוך 90 דקות מהופעת התסמינים, ובהתקף לב בעקבות חסימה חלקית של עורק – ללא הרמת מקטע ST – יש צורך בצנתור תוך 48 שעות.

 

תרופות: בנוסף לצנתור, אנשים שעברו התקפי לב מטופלים תרופתית, בין השאר בתרופות להורדת הכולסטרול הרע (LDL) לפי הצורך, כשהיעד בשנה הראשונה לאחר התקף הלב הוא ערך של 70 יחידות (מ"ג לדציליטר דם) ומטה. כמו כן, לפחות שנה לאחר ההתקף מטופלים הנפגעים בשילוב של שני מדללי דם למניעת היווצרות קרישי דם חדשים והתקף לב חוזר – שילוב של אספירין ואחד ממדללי הדם החדשים. גם חולי לב שעברו צנתור להרחבת כלי דם מבלי שחוו התקף לב נדרשים לטיפול תרופתי בשילוב של שני מדללי דם לאור הסיכון להתפתחות קרישי דם על גבי התומכן שהוחדר לפתיחת העורק.


השתלת דפיברילטור: במקרים של אנשים שעברו התקף לב שאצלם כושר ההתכווצות של הלב נמדד בערך של 30% ומטה (בהבדל מערכים של 55% עד 70% שנחשבים לתקינים) מומלץ על השתלת דפיברילטור המטפל בהפרעות בקצב הלב על ידי מתן קיצוב או שוק חשמלי בעת הצורך. 

 

טיפולים חדשניים: בשנים האחרונות נערכים ניסויים על טיפולים חדשים לאנשים שעברו התקפי לב, לרבות באמצעות ייצור רקמות שיוכלו להחליף את רקמות שריר הלב שנפגעו בעקבות התקף לב, בין השאר באמצעות תאי גזע, לרבות יצירת תאי לב מתאי גזע עובריים, שימוש בתאים שנאספו מליבם של מטופלים, שימוש בתאי עור שעברו הסבה לתאי גזע, וכן שימוש בתאי גזע שנאספו מרקמות שומן.

 

הטיפול בהתקף לב שקט: מטופלים שמופנים לקרדיולוג ומתברר בדיעבד בבדיקת אק"ג שעברו התקף לב שקט – מופנים לצנתור אבחנתי כדי לבדוק את מצב כלי הדם שלהם, וזאת עקב הסיכון המוגבר שלהם לפתח התקף לב חמור.

 

סייע בהכנת הכתבה פרופ' דן צבעוני, קרדיולוג בכיר ולשעבר מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי

 

 

תאריך עדכון אחרון: אוגוסט 2016

 

דר-דניאל-גליקר
03/09/16 11:00
הדבר החשוב ביותר, לדעתי, היה חסר. איך ניתן למנוע התקף לב. איזו הדרך הפשוטה, הקלה והטבעית ביותר למנוע את מה שגורם להתקף לב - המדיטציה הטרנסנדנטלית. לא לחינם שלח ה-AHA (ארגול הקרדיולוגים האמריקאי) ...


הדבר החשוב ביותר, לדעתי, היה חסר.

איך ניתן למנוע התקף לב.

איזו הדרך הפשוטה, הקלה והטבעית ביותר למנוע את מה שגורם להתקף לב - המדיטציה הטרנסנדנטלית.

לא לחינם שלח ה-AHA (ארגול הקרדיולוגים האמריקאי) לפני כשלוש שנים לרופאים האמריקאים את המכתב בלשון הבאה:

"אדוני הרופא.

אם יש לך חולה שלחץ הדם שלו גבוה מ-120/80 (שאני מניח שזה רובכם, ד.ג) המליצו לו על המדיטציה הטרנסנדנטלית.

היא עושה פלאים ללחץ דם גבוה...."

הם הוסיפו גם משהו לא שגרתי:

"...אנחנו לא יכולים להמליץ על שום דבר אחר, לא ברפואה הקונוונציונלית, לא באלטרנטיבית, לא סוג אחר של מדיטציה או הרפייה או תרגול רוחני.

זאת מאחת מ-3 הסיבות הבאות.

*  לא קיים לגביהן מחקר שמראה את זה אובייקטיבית.

*  המחקר שקיים לגביהן לא מספיק מהימן.

*  הן לא נותנות תוצאות..."

יש מחקרים מרשימים ביותר, בכל קטגוריה שצויינה בכתבה שמהווה גורם סיכון להתקף לב, שמראים שהטכניקה הפשוטה, הקלה והטבעית זו מתקנת.


 
קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: