כמוניכאבמדריכיםהכל על דלקתיות

הכל על דלקתיות

מהי דלקת? האם היווצרות של דלקת זה טוב או רע? ומה ההבדל בין דלקת חדה לכרונית?

מאת פרופ' חנן גוזנר-גור
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

דלקת ריאות, דלקת מפרקים או פצע דלקתי – כולם מכירים ומשתמשים במושג דלקת וסביר שגם סבלו מאחת לפחות. אבל מהי דלקת בדיוק? מדוע היא מתפתחת? מהם הסוגים השונים של דלקות? והאם יש לנו השפעה על התפתחותן של דלקות?

 

מהי דלקת

 

במסגרת התהליך האבולוציוני של עולם החי, נוצרו מנגנונים להגנה כנגד כל תהליך או אורגניזם הנתפש כאיום לגוף, כגון: זיהומים, גופים זרים או תאים גידוליים וכן תאים פגועים או מתים. דלקת היא ביטוי יתר של מערכות הגנה אלו. כשמה כן היא – בתהליך דלקתי נוצרת "דליקה" (בערה), המתבטאת בעליית חום הגוף והמערכת החיסונית נכנסת למצב לוחמה.

 

במצב של בריאות מתקיים כל העת איזון בין תהליכים שמשחררים חומרים דלקתיים לבין תהליכים שמונעים ועוצרים אותם. תאי הדלקת אחראיים גם על הסדרת איזון זה (ה"רגולציה"), כחלק מהמערכת החיסונית של הגוף. כל סיבה שתגרום לחוסר איזון בין התהליכים תוביל לפעילות יתר של התהליך הדלקתי שיתבטא כדלקת שעלולה לגרום לנזקים. ישנם סוגים שונים של דלקות, לכל אחת מנגנון פעולה וביטוי האופייניים לה.

 

דלקת – טוב או רע?

 

קשה להגדיר "טובים" ו"רעים" במערכה הזו. התגובה הדלקתית ודאי טובה ובלעדיה לא היו חיים. עם זאת, היא עלולה גם לגרום לנזקים. אם נדמה את המצב למלחמה, אז כמו במלחמה: יש מצבים בהם כוחותינו תוקפים את כוחותינו, יש מצבים בהם מוטלות פצצות הפוגעות באויב, אך קיים נזק היקפי של רסיסים הפוגעים גם בצבא שלנו ואין קרבות המסתיימים ללא אבדות. החום הנוצר בתהליך הדלקתי, הוא טוב, כיוון שמטרתו להאט את פעילות הגורם המזיק לגוף. אך כאשר החום גבוה מדי, נפגעים ומתפרקים גם חלבונים בריאים וחיוניים, מה שעלול לגרום אף למוות. דלקת קלינית, דלקת מאובחנת, היא מצב שצריך להשתלט עליו ולדכא אותו אם הוא גורם למצב מחלה.

 

"בגדול", אפשר לומר שבכל תהליך של מחלה מעורבת דלקת. בהתקף לב, הנזק הריקמתי שנוצר לאחר הפסקת אספקת הדם דרך כלי הדם, נוצר על ידי דלקת. טרשת עורקים היא תהליך דלקתי כרוני ומתמשך.

 

סוגי דלקות

 

ישנן דרכים שונות לסווג את סוגי הדלקות: על פי הגורמים לדלקת, על פי חומרת התוצאות, מיקום הדלקת בגוף או על פי דרכי פעולתה:

 

דלקת מקומית לעומת כללית

 

דלקת מקומית – מתרכזת במיקום ספציפי בגוף. לדוגמה: דלקת בגיד האגודל ממנה סובלים קלדנים בשל עומס על פעולת האצבעות שהפעיל את התהליך הדלקתי.

 

דלקת כללית – דלקת המערבת מערכות גוף רבות. לדוגמה: וירוס/חיידק החודר לגוף, מפעיל תאי דלקת (כחלק מהמערכת החיסונית) ייעודיים המפרישים חלבונים הנקראים ציטוקינים וכמוקינים. הציטוקינים גורמים לשינוי בחילוף החומרים בתא, משפיעים על קצב הדופק ולחץ הדם ומרחיבים כלי דם. הכמוקינים גורמים לנדידה של תאי דלקת ממקום למקום ומרכזים אותם באזורי הפגיעה השונים, בדומה להצבת חיילים בריכוזים ומיקומים חדשים בזמן מלחמה. במצב כזה החולה יסבול מחום גבוה ודופק מהיר, שעלולים להוביל לאי ספיקה ופגיעה במערכות גוף שונות, שבמצב קיצוני תגרום למוות.

 

דוגמה לדלקת קיצונית היא התגובה הדלקתית לחיידק הסטרפטוקוקוס (הידוע כ"חיידק הטורף"). החיידק גורם לתגובה דלקתית מערכתית המובילה לכישלון איברים ומוות. באופן אבסורדי, ייתכן מאוד שהחיידק עצמו, גם אם היה מתרבה בגוף, לא היה גורם למוות, אך התגובה הדלקתית שיצר - הורגת.

 

גורם חיצוני לעומת גורם פנימי

 

דלקת מגורמים חיצוניים – הגוף מתוכנת לזהות איומים ולחסל אותם. הוא עושה זאת דרך מערכת "הכרת העצמי" (self-recognition). מדובר במערכת שלמה שמטרתה לזהות כל אורגניזם בגוף ולסווג: האם הוא שייך לגוף או האם מדובר בגורם זר. כאשר מזוהה גורם זר, מתחיל התהליך הדלקתי התקין. עם זאת, המצב עלול לצאת מאיזון כדוגמת בעת חדירת חיידק סטרפטוקוקוס.

 

דלקת מגורמים פנימיים – כל תא ותא בגוף עובר תהליך בקרה של המערכת הדלקתית. תאים שעוברים שינויים, כגון תאים חולים או תאי גידול, מזוהים גם הם כאיום על ידי מערכת "הכרת העצמי" (self-recognition) והמערכת הדלקתית נכנסת לפעולה. התהליך הדלקתי הנגרם מגורמים פנימיים עלול לצאת מאיזון בשני מצבים:

 

מחלה כתוצאה מזיהוי תאים חולים - במהלך הנסיונות להשמדה וסילוק אותם תאים חולים, שנכון באופן עקרוני להשמידם, עלולה התגובה הדלקתית לצאת משליטה.

 

מחלה כתוצאה מטעות בזיהוי (מחלה אוטואימונית) - כאשר מנגנון "הכרת העצמי" נפגע מסיבות שונות (אפילו מחלה ויראלית פשוטה עלולה לגרום לטעות כזו), המערכת הדלקתית מזהה תאים בריאים כתאים חולים ומתארגנת לתקיפה. אלו דלקות מסוג אוטואימוני. מחלות רבות נגרמות כתוצאה מתהליך אוטואימוני, לדוגמה - דלקת של התירואיד (בלוטת התריס), סוכרת סוג 1 הנגרמת כתוצאה מהרס דלקתי של תאי בטא של הלבלב (המייצרים את האינסולין), טרשת נפוצה בה התגובה האוטואימונית פוגעת במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) או לופוס (זאבת) בה נפגעים איברים שונים בהם כליות, לב, ריאות ואף המוח.

 

דלקת חדה לעומת כרונית

 

דלקת חדה – מקור השם "דלקת" מגיע מ"דליקה". כשתאי דלקת (כחלק מהמערכת החיסונית) נקראים למלחמה, מופרשים חומרים המאותתים לתלמוס במוח הוראות לשינוי וסת החום – וכך נוצר חום. החום הוא סוג של "צו 8" לגיוס תאי דלקת לאזורים בהם הם נדרשים. במצב מאוזן, כשהאויב מחוסל, המנגנונים מנמיכים את החום והגוף חוזר לאיזון. כאשר יש חוסר איזון, התאים הלוחמים ימשיכו בפעולתם, יגרמו למחלה דלקתית מזיקה, ויהיה צורך בהתערבות חיצונית על מנת להוריד את עוצמת הדלקת. לאחר שהדלקת מטופלת ונגמרת הגוף עייף מהמלחמה והחולה יסבול מחולשה או מאנמיה שיחלפו עם הזמן. במצב של דלקת חדה שטופלה כראוי, האש תכבה אט אט ותיעלם לחלוטין כעבור מספר ימים. כמו לדוגמה בדלקת גרון, או דלקת ריאות.

 

דלקת כרונית – גם כאן, ניתן לדמות את המחלה לאש. בדלקת כרונית הדימוי יהיה לאש ששככה, אך גחלים לוחשות נותרו במדורה. אותם גחלים עלולים מדי פעם להתלקח לאש חזקה או לגרום לכוויות מקומיות. כאשר הגחלים במצב רגוע, זהו מצב של רמיסיה או הפוגה במחלה דלקתית כרונית וכאשר נדלקת אש, מדובר במחלה פעילה או התלקחות של המחלה. דוגמאות לדלקות כרונית: מחלת קרוהן (דלקת מעיים) ודלקת מפרקים שגרונתית (ראומטואיד ארתריטיס).

 

דלקת קלינית לעומת דלקת סמויה

 

דלקת קלינית – דלקת מאובחנת שבאה לידי ביטוי, כלומר החולה מרגיש את המחלה.

 

דלקת תת קלינית – כאשר התגובה הדלקתית אמנם יצאה מאיזון, אך היא עדיין אינה מורגשת על ידי החולה. מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי קיימות תקופות דגירה של תהליכים כרוניים, כמו לדוגמה בדלקת מפרקים, בה נמצא כי השינוי במערכת החיסון קורה לפחות עשר שנים לפני שהמחלה מתפרצת, כלומר, עוברת לשלב הקליני.

 

חשוב להבין כי כל סוגי הדלקות המוזכרים כאן, משתלבים בפועל. כלומר: דלקת חדה יכולה להיות מקומית או כללית, ולהתלקח כתוצאה מגורם פנימי או חיצוני

 

איך פועלת הדלקת?

 

בדלקת קלינית חדה – בדרך כלל הגורמים הדלקתיים הראשונים המופעלים הם תאי המערכת החיסונית המולדת – מערכת החיסון הפשוטה ביותר הקיימת בגוף (וכוללת נויטרופילים ומאקרופגים). תאי הדם הלבנים נכנסים לפעולה והכימוקינים דואגים לנדידת תאי דלקת ותאי חיסון נוספים כגון לימפוציטים לאזורים בהם הם נדרשים. כדי לאפשר נדידה זו וכדי להזרים חמצן לתאים הנלחמים, מתרחבים כלי הדם המובילים לאזור. בשלב זה המוח גורם לעלייה בחום הגוף, יש שינויים פיזיולוגיים נוספים כגון דופק מהיר, הזעה ובנוסף, חומרים כימיים המופרשים מתאי הדלקת עלולים לגרום לגירוי עצבי ולתחושת הכאב. תסמיני הדלקת החדה האופיניים כוללים חום, כאב, אודם, נפיחות וקושי בתפקוד האיבר הנגוע.

 

בדלקת כרונית – התגובה איטית יותר, מעורבים בה בדרך כלל תאי המערכת החיסונית הנרכשת (כלומר, מערכת חיסונית בה הגוף 'לומד' קודם את הגוף הזר והמאיים ומפתח מעין 'טילים מונחים' להלחם בו - אלו הנוגדנים) והנזק הנגרם לרקמות אינו נרפא לגמרי, אלא נמצא במצב מתמיד של התלקחות ונסיגה. דלקת כרונית נקשרה להתפתחותן של מחלות שונות ובמיוחד מחלות לב וכלי דם.

 

מבחינה קלינית, המדד הנפוץ והזמין לעקוב אחר מצב דלקת כרונית הוא חלבון בשם CRP. החלבון לא מבדיל בין סוגי הדלקת, אבל נותן אינדיקציה לקיומו של תהליך דלקתי. ככלל, ניתן לומר ש-CRP מעל 200-300 בדרך כלל יהיה קשור בדלקות. לעומת זאת, בדלקות ראומטיות, די בעלייה קלה במדד זה, כדי לרמז על מחלה דלקתית. גם בתוך טווח הנורמה של מדד זה, נמצא כי רמה גבוה מנבאת סיכון להתקף לב לעומת רמה נמוכה. קיימים גם חלבונים נוספים המצביעים על דלקת.

 

חומרת הדלקת

 

קיימים יחסי גומלין מורכבים מאוד בין הגורם לדלקת לבין החולה. יחסים אלו מושפעים מגורמים שונים בהם גנטיקה, סוג החיידק או הווירוס, כמותו, מצב הרגולציה של מערכת החיסון (שמונעת תגובת יתר דלקתית) והמצאות מחלות נוספות.

 

לכן לדוגמה, אדם צעיר ובריא המתמודד עם פלישת חיידק סטרפטוקוקוס לגופו, יגיב אחרת מאדם הסובל במקביל גם מסוכרת ומחלות לב. חומרת המחלה תהיה שונה וגם האסטרטגיה הטיפולית תאלץ להתחשב במגבלות המחלות האחרות.

 

הטיפול בדלקת

 

הטיפול בדלקת תלוי במקורה ובחומרתה:

 

טיפול במקור הדלקת – לדוגמה, דלקת בשל חדירת חיידק תטופל בדרך כלל בעזרת אנטיביוטיקה. ברגע שהחיידק מטופל, הדלקת תשכך בעצמה.

 

טיפול בתופעות הדלקתיות – הורדת חום וטיפול סטרואידי (בדרך כלל במקרים של תגובות דלקתיות קשות). קיימים היום גם טיפולים ביולוגיים שונים, המכוונים לתאים ספציפיים במערכת החיסון או כנגד חלבונים הקשורים בדלקת, שמהווים נדבך חדש וחשוב בטיפול בדלקת כרונית.

 

טיפול משולב – הן במקור הדלקת והן בתופעות הנלוות.

 

האם ניתן למנוע דלקת?

 

אין דרכים ספציפיות למניעת מחלות דלקתיות באשר הן. עם זאת, בכוחם של תזונה נכונה וקיום אורח חיים בריא למנוע תהליכים דלקתיים. ידוע כי ניתן למנוע הצטלקויות דלקתיות בכלי הדם על ידי תזונה בריאה ובכך למנוע מחלות לב. עישון יוצר דלקת ונזק לרקמות וגמילה מעישון יכולה לתקן נזקים אלו ולצמצם את הסיכון לסרטן ומחלות נוספות.

 

 

*פרופ' חנן גוזנר-גור הוא מומחה לראומטולגיה ולרפואה פנימית, ומנהל מחלקה פנימית ב' והאגף הפנימי, במרכז הרפואי תל-אביב

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: