הפרעות אכילה
כמוניהפרעות אכילהמדריכיםכל הטיפולים להפרעות אכילה

כל הטיפולים להפרעות אכילה

אילו טיפולים מוצעים כיום להפרעות אכילה? מהו הטיפול התזונתי המומלץ? מה ההבדל בין הטיפולים הנפשיים השונים? אילו תרופות ניתן לשלב בטיפול? ומתי יש צורך באשפוז? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הפרעות אכילה מסוג אנורקסיה ובולימיה הן הפרעות קשות בעלות מימדים פסיכולוגים ופיזיולוגיים נרחבים, ואינן נעלמות מעצמן. עם זאת, טיפול יעיל בהפרעות אכילה שניתן על ידי אנשי מקצוע עשוי להוביל לריפוי ולאפשר חזרה לחיים נורמאליים.

 

המחקר מתחדש כל העת בדבר גורמי הסיכון המורכבים של הפרעות אכילה, המשלבים גורמים גנטיים, ביולוגיים, נפשיים וחברתיים, ומכאן הצורך לטפל בהפרעות אכילה בגישה המשלבת טיפולים שונים – תזונתיים, נפשיים, תרופתיים ואחרים.

 

למרות המודעות הגוברת להפרעות אכילה במדינות המערב ובישראל בפרט, ההערכות כיום לפי מחקרים סטטיסטיים כי מהפרעות אלו סובלים עדיין רבים באוכלוסייה – 1.2% מהנשים ו-0.2% מהגברים מפתחים אנורקסיה, לרוב בגיל הנעורים, וכן 4% מהנשים ו-1% מהגברים מפתחים בולימיה, כשההנחה כי רק שיעור נמוך מתוכם מזוהים על ידי משפחותיהם ומערכות הבריאות השונות ומקבלים טיפול בזמן.

 

לדברי ד"ר נועה גור אריה, עובדת סוציאלית קלינית, מומחית להפרעות אכילה ומטפלת ביחידה להפרעות אכילה במרפאה לבריאות הנפש בנתניה ובשירותי בריאות כללית, ממנהלי קהילת הפרעות אכילה בכמוני, "מתן טיפול שאינו מתאים להפרעות אכילה עלול להוביל להתמשכות המחלה, להחמרה, התפתחות סיבוכים של הפרעות אכילה, וכן מקטין את הסיכויים לריפוי". 

 

הטיפול להפרעות אכילה ניתן בראש ובראשונה במטרה להשיב את המטופלים למשקל תקין בהתאם לנתוני גיל, מין, גנטיקה ונתונים התפתחותיים וכמו כן כדי להוביל להפחתת תסמינים, ייצוב המצב הגופני שנגרם בעקבות סיבוכי הפרעת האכילה, צמצום עד הפסקה של תסמינים נפשיים, טיפול בסיבוכים נלווים, החלמה וריפוי ומניעת התלקחות חוזרת של הפרעת אכילה. בחלק מהמקרים נדרש טיפול מיידי בתנאי אשפוז במצבים גופניים ונפשיים שקשורים להפרעות אכילה העלולים להוות סכנת חיים.

 

משך הטיפול בהפרעות אכילה יכול לנוע בין כמה חודשים לכמה שנים, תלוי בנסיבות האינדבידואליות. הספרות המחקרית מצביעה על כך שריפוי מלא יכול לקחת בין שנתיים לחמש שנים. כשליש מהסובלים מהפרעות אכילה צפויים לפתח הפרעה כרונית שדורשת טיפול לזמן ממושך, לעתים לאורך כל החיים.

 

בין העקרונות הכלליים לטיפול בהפרעות אכילה, כפי שנוסחו בינואר 2015 על ידי ד"ר יצחק וורגפט מהעמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה:

 

• איתור ילדים, נוער ומבוגרים עם הפרעות אכילה מוקדם ככל האפשר על ידי המערכת הרפואית (רופאי משפחה ורופאי ילדים) והפנייתם לטיפול.

 

• שאיפה למתן טיפול כולל במסגרת רב מקצועית, הכוללת התייחסות לכלל המרכיבים של הפרעת האכילה, לרבות מרכיבים תזונתיים, גופניים, פסיכיאטריים, קוגניטיביים, רגשיים, משפחתיים ופסיכו-סוציאליים.

 

• עדיפות לטיפול במרכזים משולבים שמציעים מספר טיפולים במקביל, במודל המכונה One Stop Shop.

 

• עדיפות לטיפול במסגרות רפואיות כלליות ולא במסגרות פסיכיאטריות, כל עוד לא התפתחו סיבוכים נפשיים-פסיכיאטריים קשים נלווים להפרעת האכילה.

 

• מתן מידע מקיף והדרכה אודות ההפרעה גם למטופלים ובמקרה של ילדים ונוער – גם להוריהם. התערבות משפחתית והתייחסות לגורמים הסביבתיים, במיוחד בילדים ובני נוער עם הפרעות אכילה, היא שלב מרכזי לתהליך ההחלמה.

 

המסגרות הטיפוליות להפרעות אכילה – הן מרפאות והן מחלקות לאשפוז יום ואשפוז כללי – דורשות הפרדה בין ילדים ובני נוער לבין מבוגרים, כשבמחלקות הנוער ניתן לטפל בהפרעות אכילה עד גיל 20.

 

הטיפול בהפרעות אכילה מותאם לכל מטופל באופן אישי, וכולל לרוב יעוץ דיאטני לשיפור התזונה, הפחתת פעילות גופנית עודפת, טיפול נפשי בשיטות שונות וטיפול תרופתי, בהתאם לצורך. הטיפול ניתן לרוב על ידי צוות רב מקצועי הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחיות, דיאטנים ורופא ילדים/ רופא משפחה, לפי הצורך. להתאמת הטיפול לרוב יבוצע תחילה אבחון מקיף הכולל הערכה גופנית, פסיכולוגית וחברתית.

 

רוב הטיפולים ניתנים בקהילה, ובמצבים מסוימים נדרש טיפול במסגרת של אשפוז יום, ובמצבים קשים אף אשפוז כללי. לפי עמדת העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה, הטיפול במסגרת מרפאה רב מקצועית קהילתית יינתן בגיל ההתבגרות במקרה של מדד BMI הגבוה מ-16 יחידות, או גבוה מ-15 יחידות מתחת לגיל 15, ובמקרה שהמתבגר/ת אינם סובלים מהפרעות נלוות מסכנות חיים הדורשות מסגרת אשפוז מעמיקה יותר, לרבות נטיות אובדניות, ובמידה ויש למתבגר/ת ולהורים יכולת שליטה כלשהי בהתנהגויות שעלולות לפגוע בטיפול, לרבות התקפי אכילה (בולמוסים), שימוש בתרופות משלשלות להורדה במשקל ופעילות גופנית מאומצת.

 

טיפול תזונתי בהפרעות אכילה

 

אחד המרכיבים המרכזיים בטיפול בהפרעות אכילה כולל ייעוץ תזונתי פרטני למטופל/ת על ידי דיאטנים/תזונאים, הניתן תחת פיקוח. מטרת הטיפול היא העלאה מבוקרת במשקל. במסגרת הפיקוח מבוצעת שקילה קבועה של המטופל. כמו כן מבוצע פיקוח אחר גובהו של המטופל, כדי לוודא תהליכי גדילה תקינים.

 

בשלב הראשון, למטופל ניתנת כמות קטנה של מזון לאכילה מדי יום, תוך העלאה מדורגת של כמות זו, עד שהגוף מסוגל לספוג ולעכל מזון בכמות נורמאלית, כפי שהיה בטרם התפתחות הפרעת האכילה, עד לאכילה תקינה של שלוש ארוחות ביום, לרוב בתוספת ויטמינים ומינרלים.

 

היעד במסגרת הטיפול התזונתי, כפי שמוגדר על ידי קווים מנחים רפואיים, כולל עלייה של חצי קילוגרם למשקל מדי שבוע ועד 1 קילוגרם לשבוע, בהתאם לנתוני המטופל.

 

יש להיזהר משימוש בתוספי תזונה שמכוונים לדיכוי התיאבון ולהורדת משקל שעלולים להיות מסוכנים ביותר בשימוש על ידי אנשים עם הפרעות אכילה, וכן תוספי תזונה צמחיים שעלולים להיות מסוכנים בשילוב עם תרופות שמותאמות לעתים למטופלים. על מטופל עם הפרעות אכילה לעדכן את הרופא המטפל בכל התוספים הצמחיים שהוא נוטל ולהיוועץ עמו בנוגע לבטיחותם.

 

טיפול נפשי בהפרעות אכילה

 

מרכיב מרכזי בטיפול בהפרעות אכילה כולל טיפול נפשי שמטרתו לעודד את המטופל לשוב לאכילה תקינה, לצד הטיפול התזונתי והתרופתי, ולהוביל להחלמתו. קיים מגוון נרחב של גישות נפשיות המותאמות לאנשים עם הפרעות אכילה שמוצעות במרכזים השונים המטפלים בהפרעות אלה. הטיפולים הנפשיים ניתנים לרוב לתקופה התחלתית של 6 עד 12 חודשים, ולעתים מעבר לכך – בהתאם לצורך.

 

טיפול פסיכותרפי/ פסיכודינאמי

 

טיפול פסיכותרפי/ פסיכודינאמי להפרעות אכילה מציע לטפל בהפרעות אכילה בדיבור, באמצעות שיחות. מהלך הטיפול בפסיכותרפיה תלוי באוריינטציה של המטפל ובמצב המטופל. הטיפול נועד להעלאת הערך העצמי ותחושת הכוח והשליטה, לפתרון הקונפליקטים מתחת לפני השטח ולמיסוד הרגלי אכילה בריאים. הטיפול בפסיכותרפיה מאפשר לעזור למטופלים לפתח יחסים בין-אישיים מספקים ולסייע בבירור אפשרויות מקצועיות ופיתוח קריירה.

 

הקשר בין המטפל בפסיכותרפיה למטופל הכרחי להצלחת הטיפול, ולרוב נשמר קשר קרוב ואינטנסיבי בין השניים, שהולך ונבנה ומעמיק עם התקדמות הטיפול. בחירה במטפל שאישיותו אינה מתאימה למטופל עלולה להוות מכשול בדרך לריפוי.

 

לדברי ד"ר גור אריה, "הפרעות אכילה הן הפרעות סומאטיות בהן גוף ונפש חוברים יחדיו, כשהטיפול הפסיכודינאמי מנסה לסייע למטופלת לתת מילים לסימפטומים הבאים לידי ביטוי דרך הגוף. שיטות הטיפול הנוספות (שיפורטו בהמשך) מהוות כלי עבודה משמעותיים העשויים לסייע בליווי המטופלת, עת הטיפול הפסיכודינאמי נמשך לאורך זמן רב".

 

הצלחת הטיפול תלויה בגורמים רבים ובהם, כפי שמציינת ד"ר גור אריה, "המוטיבציה של המטופלת לשינוי והמוכנות הנפשית לשינוי ולשחרור האחיזה בסימפטומים הגופניים, שלרוב מהווים מנגנון הגנה הישרדותי עבור המטופלת. כמובן שיש חשיבות לקשר הטיפולי בין המטפל והמטופלת". 

 

הטיפול הפסיכודינאמי כשלעצמו מורכב מגישות שונות וכן מתפיסות טיפול שונות ביחס להפרעות אכילה. לדברי ד"ר גור אריה, "גישות עכשוויות הן גישות פמיניסטיות יותר, הממקמות את המטפל והמטופלת במקום הדדי ומכבדות את הצורך של המטופלת בהפרעת האכילה, ואת המקצב הנפשי הדרוש לכל אחת בכדי לוותר על הסימפטומים".

 

טיפול פסיכודינאמי ממוקד

 

הטיפול הפסיכודינאמי הממוקד בהפרעות אכילה (FPT, קיצור של Focal Psychodymanic Therapy) הוא טיפול ממוקד המבוסס על התיאוריה לפיה מצבים בבריאות הנפש קשורים בקונפליקטים בלתי פתורים שמקורם בעבר, לרוב בגילי הילדות. טיפול זה מעודד מטופלים עם הפרעות אכילה לשחזר חוויות מהילדות המוקדמת שייתכן והשפיעו עליהם והובילו לתפיסה מעוותת ביחס למזון. מטרת הטיפול לבסס שיטות מוצלחות להתמודדות עם מצבי לחץ ועם מחשבות ורגשות שליליים על בסיס אותם שחזורים המבוצעים לאורך הטיפול.

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

 

הטיפול בגישה קוגניטיבית התנהגותית להפרעות אכילה (CBT, קיצור של Cognitive Behavioral Therapy) הוא טיפול קצר מועד המבקש להתמודד עם הדפוס הפתולוגי של האכילה בכלים קוגניטיביים המובילים לזיהוי והכרה של מחשבות המניעות דפוסי אכילה בעייתיים אצל הנפגע ובהמשך בהתאמת טיפול התנהגותי לצורך שינוי אותן מחשבות. כך, לדוגמה, בין המחשבות הפתולוגיות שמטופלות באמצעות גישה זו, שעשויות לעמוד בבסיס הפרעת האכילה: מחשבה כי צבירת משקל היא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות בחיים; מחשבה של הנפגע כי כל מי שהוא מכיר חושב בסתר שהוא שמן מדי; והמחשבה שאם יסיים ארוחה במלואה, אנשים שהוא אוכל עמם יחשבו שהוא חסר ערך או לחילופין רודף בצע. המטפל מעודד את המטופל בגישה זו לאמץ דפוסי מחשבה חיוביים יותר שיובילו לשיפור התנהגותי, במטרה לעודד החלמה. ישנם מחקרים שמרמזים כי יעיל לשלב גישה זו בטיפול בהפרעת אכילה מסוג בולימיה.

 

טיפול קוגניטיבי אנליטי

 

טיפול בגישה קוגניטיבית אנליטית להפרעות אכילה (CAT, קיצור של Cognitive Analytic Therapy) מבוסס על התיאוריה לפיה מצבים פסיכיאטריים כמו הפרעות אכילה נגרמים על רקע התנהגויות ומחשבות פתולוגיות שנוצרו בעבר, בעיקר בגילי הילדות. טיפול זה נוער לשחזר אירועי עבר שעשויים להסביר את מקור הפרעת האכילה, מתן כלים למטופלים להכיר כיצד אירועים אלו תרמו לפרוץ ההפרעה, וביצוע שינויים (רביזיה, revision) בדפוסי המחשבה כדי להפסיק דפוסים בעייתיים אלה.

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי

 

גישה דיאלקטית התנהגותית לטיפול בהפרעות אכילה (DBT, קיצור של Dialectic Behavioral Therapy) משלבת עקרונות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לצד תורות שלקוחות מהבודהיזם והזן, ומבקשות לתת למטופל כלים להתמודדות עצמית עם הפרעת האכילה. טיפול זה הוכח כיעיל לסובלים מהפרעת אישיות גבולית, ורבים מהאנשים עם הפרעות אכילה מאובחנים במקביל גם עם הפרעה זו – ולכן טיפול זה נמצא בשימוש נרחב במרפאות המטפלות בהפרעות אכילה.

 

טיפול אינטרפרסונלי

 

הטיפול האינטרפרסונלי בהפרעות אכילה (IPT, קיצור של InterPersonal Therapy) מבוסס על ההנחה כי הקשר החברתי עם הסביבה מהווה מקור משמעותי לבריאות הנפש, וכי הפרעות אכילה מבוססות על תחושה של הערכה עצמית נמוכה מהסביבה, חרדות ובעיות נוספות שנגרמות באינטראקציה עם אחרים. במהלך הטיפול, המטפל בוחן יחד עם המטופל היבטים שליליים של קשריו החברתיים, ומבסס דרכים לפתרון אותם קשרים – במטרה לעודד החלמה.

 

טיפול מוטיבציוני

 

הטיפול המוטיבציוני בהפרעות אכילה (MT, קיצור של Motivational Therapy) הוא טיפול ששם דגש על העלאת המוטיבציה האישית של המטופל להתקדם בטיפול, ומעניק למטופל כלים לשיפור המוטיבציה.

 

טיפול משפחתי

 

אחד הטיפולים שצברו תאוצה בשנים האחרונות הוא טיפול משפחתי להפרעות אכילה (FBT, קיצור של Family Based Therapy), שנחשב כיום למרכיב מרכזי בטיפול בעיקר בילדים ומתבגרים, וניתן למתמודד עם הפרעת אכילה לצד קרובי משפחתו הגרעינית, ובייחוד ההורים.

 

טיפול משפחתי פותח לפי הגישה ההקושרת לעתים בין התפרצות הפרעות אכילה לבין גורמים משפחתיים שונים, לרבות מצב בעייתי מול בני המשפחה שעורר התנהגות פתולוגית בהקשר למזון. בנוסף, הפרעת אכילה משפיעה מצדה על המשפחה כולה.

 

טיפול זה כיום מהווה שלב הכרחי בטיפול בילדים ומתבגרים עם הפרעות אכילה, אולם לדברי ד"ר גור אריה, "ידוע כיום כי אחוז ניכר מהמטופלות הסובלות מהפרעת אכילה, בעלות עבר של טראומה מינית בתוך ומחוץ למשפחה, ויש אף מקרים של גילוי עריות, ובמצבים אלה טיפול המשפחתי עלול לפגוע מאוד במצב המטופלת, בעודו מזמין את הפוגע לתוך חדר הטיפולים, שאמור להיות המקום הבטוח עבור המטופלת". לפי הסטטיסטיקה, אחת מכל שבע נשים עם הפרעות אכילה עוברת גילוי עריות ואחת מכל שלוש עברה פגיעה מינית טרם גיל 18, כשהמחקר הקיים כיום מצביע על שיעורים נרחבים של פגיעות מיניות בקרב הסובלות מהפרעת אכילה, הנאמדים ביותר מ-87% מהן". הפרעת אכילה במקרים אלה מהווה מנגנון הישרדות דיסוציאטיבי עבור הנפגעת, ומסייע לה להתמודד עם האסון שהתרחש בגופה, דרך הגוף והסימפטומים השונים. (מידע נוסף על כך ניתן לקרוא בספרה של ד"ר ענת גור – "גוף זר" – העוסק בנושא).

 

"במקרים אחרים – חשוב מאוד לגייס את המשפחה לטיפול, מאחר ויחסים מורכבים בתוך המשפחה לעתים מהווים טריגר להתפרצות הפרעת אכילה, לצד גורמים נוספים. מעבר לכך, המשפחה יכולה וצריכה לתמוך במטופל לאורך התהליך הטיפולי".

 

ברוב המקרים – הטיפול המשפחתי משלב את המשפחה הגרעינית כולה, ולעתים כשמזוהה בעיה ספציפית – משולבים בטיפולים רק ההורים או רק אחים ואחיות, בהתאם למקרה.

 

אחת הגישות של הטיפול המשפחתי הקרויה 'גישת מודסלי' (Maudsley Approach) משלבת הורים למתבגרים עם הפרעות אכילה מסוג אנורקסיה הנוטלים אחריות להזנת ילדיהם, באופן המוביל לעלייה במשקל ולשיפור הרגלי התזונה ומצב הרוח של המתבגרים, עד להחלמתם.

 

מטופלים מבוגרים המתמודדים עם בעיות סביב הנושא של עזיבת הבית לרוב זקוקים יותר לטיפול אינדבידואלי מאשר טיפול במסגרת תרפיה משפחתית.

 

טיפול קבוצתי

 

תרפיה קבוצתית כטיפול להפרעות אכילה בדרך כלל נעשית בקבוצות פסיכו-חינוכיות מובנות הנפגשות לתקופה קצרה, ונחשבת יעילה במצבים מסוימים. כיום יש במרפאות קהילתיות שונות קבוצות תמיכה המשתמשות בגישות טיפוליות שהוזכרו קודם, לרבות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT).

 

לדברי ד"ר גור אריה, "הטיפול הקבוצתי מעבר לשיטה הספציפית, מהווה מקור רב לתמיכה עבור המטופלות, אשר פוגשות בנשים בעלות סימפטומים דומים לשלהן, מאפשר מקור לנחמה אל מול הבדידות האיומה בה נתונות המטופלות (הפרעת האכילה לרוב נשמרת בסוד), ומתוכו ניתן לצאת בשכר גדול של עוצמה וכוחות לשינוי".

 

טיפולים בהבעה וביצירה

 

טיפולים נוספים להפרעות אכילה כוללים טיפולים שונים בהבעה ויצירה, לרבות על ידי מטפלים באומנות ומטפלים בהבעה ובתנועה, ואלו לרוב תומכים בטיפולים נפשיים הניתנים בגישות אחרות.

 

לדברי ד"ר גור אריה, "טיפולים אלה חשובים, במיוחד כשמדובר בנערות עם הפרעות אכילה שאין להן יכולת לבטא במילים את מצוקותיהן. עקיפת הדיבור באמצעות כלים של הבעה ויצירה עשויה להועיל במצבים אלה, כשיש לבחון כל מקרה לגופו".

 

טיפול תרופתי בהפרעות אכילה

 

תרופות מהוות לעתים נדבך חשוב בטיפול בהפרעות אכילה, ועשויות להאיץ את תהליך ההחלמה, לצד הטיפול הנפשי בהפרעה. התרופות מהוות במקרים רבים תמיכה למצוקות נפשיות הנלוות להפרעות אכילה, ובראשן דיכאון. רשות המזון והתרופות האמריקאית (ה-FDA) אישרה ברבות השנים קבוצות שונות של תרופות להפרעות אכילה, לרבות נוגדי דיכאון (antidepressants), תרופות לטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, תרופות אנטי פסיכוטיות (antipsychotics) ותרופות לייצוב מצב הרוח (mood stabilizers).

 

מספר קבוצות תרופות נמצאות בשימוש נרחב יותר בקרב אנשים עם הפרעות אכילה, מאחר והוכחו במחקרים כמועילות למטופלים:

 

נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI: קבוצת התרופות מסוג SSRI נמצאת כיום גם בשימוש הנרחב ביותר לטיפול בדיכאון. בפעילותן הכימית תרופות אלה מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (קיצור של Selective Serotonin Reuptake Inhibitor). התרופות מקבוצה זו משפיעות על כימיקל הסרוטונין במוח, מונעות את ספיגתו מחדש בתאי מערכת העצבים לאחר שהופרש ובכך מעלות את ריכוזו במוח. התרופות הללו, שמהוות דור החדש של תרופות לדיכאון שנכנסו בהדרגה לשימוש החל מסוף שנות השמונים, נחשבות ליעילות, לאחר שהוכח כי במקרים רבים מקורו של הדיכאון ברמות נמוכות של סרוטונין במסלולים שונים במוח, אם על רקע קושי בהפרשת הסרוטונין או עקב ספיגתו המהירה על ידי התאים. סרוטונין הוא מוליך עצבי (ובלעז: נוירוטרנסמיטר) שהוכח כאחראי למגוון תפקודים מוחיים, לרבות מצב הרוח – וכך מהווה במקרים רבים מקור לדיכאון וחרדה, וכן נמצא משפיע על תחושות תיאבון, הנאה מינית וויסות טמפרטורת הגוף. תרופות אלה, פרט להעלאת התאבון, גם משפרות את מצב הרוח ומסייעות לטיפול בדיכאון וחרדה הנלווים לעתים להפרעות אכילה.

 

לרוב מותאם לאנשים עם הפרעות אכילה טיפול בתרופות מסוג SSRI רק לאחר שהחלו להוסיף למשקלם, וזאת לאור הסיכון המוגבר לתופעות הלוואי של התרופות בקרב אנשים עם תת משקל חמור.

 

אנורקסיה נחקרה ביחס לרוב המכריע של התרופות מקבוצת SSRI, ואילו לבולימיה נחקרו ונרשמו תרופות המכילות את החומר הפעיל פלואוקסטין (פרוזק, פריזמה, פלוטין).

 

לפי הקווים המנחים לטיפול תרופתי בהפרעות אכילה של ההתאחדות העולמית לארגונים בתחום הפסיכיאטריה הביולוגית (WFSBP) לשנת 2011, לתרופות המכילות את החומר הפעיל סרטלין (sertaline) הדירוג הגבוה ביותר ליעילות – דירוג A – המצביע על רמת ההוכחה הגבוהה ביותר ליעילותן להפרעות אכילה, ולתרופות המכילות פלואוקסטין דירוג B, ולשאר נוגדי הדיכאון מקבוצת SSRI דירוג נמוך יותר.

 

נוגדי דיכאון טריציקליים: לעתים מותאם טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון טריציקליים להפרעות אכילה. תרופות אלה מורכבות ברמה הכימית משלוש טבעות של אטומים ומהוות תרופות מרשם ותיקות, שמקלות על דיכאון על ידי שליטה על מוליכים עצביים שונים במערכת העצבים המרכזית שבמוח. מנגנון הפעולה של תרופות אלה אינו ברור לחלוטין, אך ההערכה כי הן משפיעות על הפעילות הכימית במוח באמצעות חסימת הספיגה של המוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין/נוראדרנלין, בדומה לקבוצת SNRI, אולם בהבדל מהן – משפיעות גם על מוליכים עצביים נוספים, ולכן תופעות הלוואי שלהן נרחבות יותר. 

 

לפי הקווים המנחים לטיפול תרופתי של ההתאחדות העולמית לארגונים בתחום הפסיכיאטריה הביולוגית (WFSBP) לשנת 2011, נוגדי דיכאון טריציקליים מדורגים בדירוג הגבוה ביותר A כטיפול תרופתי להפרעות אכילה.

 

אולנזפין: אולנזפין (olanzapine) היא תרופה אנטי פסיכוטית שמסייעת להפחית תסמיני חרדה שנלווים לרוב להפרעות אכילה, ולעתים גם לטיפול בהפרעות אכילה, לרבות חרדה מצבירת משקל בקרב מטופלים העוברים טיפול תזונתי. 

 

לפי הקווים המנחים לטיפול תרופתי בהפרעות אכילה של ההתאחדות העולמית לארגונים בתחום הפסיכיאטריה הביולוגית (WFSBP) לשנת 2011, לאולנזפין דירוג B ברמת ההוכחות כטיפול תרופתי המסייע לאנשים עם הפרעות אכילה לעלות במשקל, ולשאר התרופות האנטי פסיכוטיות דירוג נמוך יותר (C).

 

טופירמאט: יש הסובלים מהפרעות אכילה שמותאם להם טיפול תרופתי בתרופות נוגדות פרכוסים, ובייחוד בתרופה טופירמאט (topiramate). המהווה תרופה ותיקה לאפילפסיה וכן להפרעות נפשיות שונות, לרבות הפרעה דו קוטבית, הפרעת פוסט טראומטית וכן הפרעת אכילה שמתבטאת באכילה כפייתית כדוגמת בולימיה.

 

לפי הקווים המנחים לטיפול תרופתי בהפרעות אכילה של ההתאחדות העולמית לארגונים בתחום הפסיכיאטריה הביולוגית (WFSBP) לשנת 2011, טופירמאט דורגה בדירוג הגבוה ביותר A לדרגת היעילות של טיפולים תרופתיים בהפרעות אכילה.

 

ויואנס: בתחילת שנת 2015 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את התרופה ויואנס - המשמשת במקור לטיפול בהפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD) - לטיפול בהפרעת אכילה בולמוסית במבוגרים. מדובר בתרופה הראשונה שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול בהפרעת האכילה.

 

תוסף אבץ: יש הסובלים מהפרעות אכילה שנדרשים לטיפול בתוסף תזונה מסוג אבץ (zinc) שהוכיח יעילות בחלק מהמצבים. חוקרים קנדיים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה דיווחו בשנת 2006 כי צריכת אבץ נמוכה שמאפיינת אנורקסיה מלווה בהשפעה לרעה על מוליכים עצביים שונים באזורים שונים במוח, לרבות האמיגדלה, ומתן תוסף אבץ מתקן עיוותים אלה, ומעלה פי 2 את הסיכויים לצבור במשקל. המחקר ממליץ על מנה יומית של 14 מ"ג אבץ למשך חודשיים לפחות כחלק מהפרוטוקול הטיפולי באנורקסיה.

 

לפי הקווים המנחים לטיפול תרופתי בהפרעות אכילה של ההתאחדות העולמית לארגונים בתחום הפסיכיאטריה הביולוגית (WFSBP), לטיפול באבץ דרגת יעילות B להפרעות אכילה.

 

טיפולים נוספים להפרעות אכילה הניתנים בקהילה 

 

טיפולי שיניים

 

הסובלים מהפרעות אכילה נוטים לפתח מחלות בחלל הפה, ובייחוד מחלת חניכיים ועששת, בין השאר על רקע הזנחה במזון ובשמירה על היגיינת השיניים ופגיעה באמייל שמרכיב את השיניים כתוצאה מעלייה של חומצות קיבה לחלל הפה – תופעה שכיחה בעיקר בקרב אנשים עם בולימיה הנוטים להקאות. טיפולי שיניים מסודרים אצל רופא שיניים ושיננית הכרחיים לשמירה על בריאות השן.

 

לאנשים עם הפרעות אכילה מומלץ לעתים שלא לצחצח שיניים בסמוך להקאות כדי שלא להחדיר חומצות נוספות לשן, ולשטוף את הפה באמצעות מים בלבד. כמו כן מומלץ על הימנעות ממזונות חומצתיים.

 

סיבוכים במערכת העיכול

 

הסובלים מהפרעות אכילה נוטים לפתח תסמינים שונים במערכת העיכול, ונזקקים לעתים לטיפול אצל רופאים מומחים לגסטרואנטרולוגיה. למטופלים הנוטים לקחת משלשלים להרזייה יומלץ לרוב על הפחתה מדורגת של תרופות אלה לאורך הטיפול, מאחר והפחתה מוחלטת באופן פתאומי עלולה לגרום לבחילות ולהתפתחות עצירות.

 

אשפוז להפרעות אכילה

 

הפרעות אכילה הן הפרעות פסיכיאטריות מורכבות, שברוב המקרים מטופלות במסגרות קהילתיות. אולם במצבים מסוימים מצבם הנפשי והפיזי של הסובלות והסובלים מהפרעות אכילה אינו משתפר ואף עלול להידרדר, והם נזקקים לאשפוז בבית חולים, וזאת על רקע ההידרדרות במצב התזונתי וההשלכות הגופניות של הפרעות האכילה. 5% עד 10% מהלוקים בהפרעות אכילה מתים כתוצאה מסיבוכי המחלה. לעתים אף נדרש אשפוז כפוי של מטופל עם הפרעת אכילה על ידי קרוב החושש לבריאותו.

 

עוד על אשפוז לאנשים עם הפרעות אכילה

 

בהחלטה האם לאשפז מטופל עם הפרעות אכילה יש להתחשב במספר מדדים, לרבות סימנים גופניים, נפשיים, התנהגותיים ובעיות בקשר המשפחתי.

 

לאור המצוקה במסגרות אשפוז ייעודי מלא למטופלות עם הפרעות אכילה, מומלץ להחליט מבעוד מועד על אשפוז, ולא להמתין למצב חירום שעלול להוביל לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ כללי או בבית חולים פסיכיאטרי.

 

אשפוז מלא

 

מטופלים עם הפרעות אכילה בישראל הנזקקים לאשפוז מלא עשויים להתאשפז במסגרות שונות: חלקם מתאשפזים במסגרות אשפוז הייעודיות להפרעות אכילה הפזורות בארץ, שקיים בהן מחסור במיטות אשפוז ותורי ההמתנה אליהן לעתים אינם מאפשרים אשפוז מיידי. במקרים נוספים, לרבות במצבי חירום, ישנם מטופלים עם הפרעות אכילה המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים או במחלקות אשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים. ויש גם אנשים עם הפרעות אכילה במצבי חירום קשים במיוחד, לאחר הידרדרות תזונתית שהובילה לפגיעה חמורה במערכות גוף שונות, שמוצאים עצמם מאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ בבתי החולים הכלליים לצורך איזון מצבם הגופני.

 

בחירה במסגרת אשפוזית שאינה מתאימה עלולה להוביל להחמרה בהפרעת האכילה, הפיכת המצב לכרוני, הפחתת סיכויי ההחלמה והגדלת הסיכון לסיבוכים רפואיים ותמותה.

 

אשפוז יום

 

ישנם מרכזים שונים המציעים אשפוז יום למטופלים עם הפרעות אכילה, אם כי לאחרונה נסגרו מספר מיטות מסוג זה בבתי חולים בישראל ממניעים כלכליים. השאיפה המרכזית בטיפול בהפרעות אכילה היא להשיב את המטופל לקהילה, ומסגרת של אשפוז יום עשויה להוות שלב נוסף לאחר אשפוז מלא, ולעתים שלב מרכזי המותאם לאורח חיי המטופל – למשל כשמדובר במטופלת שהיא אם לילדים ויכולה לעבור טיפול כשהילדים נמצאים בגן או בבית ספר, ובהמשך לשוב הביתה לטפל בהם.

 

לאשפוז מלא מספר חסרונות מובנים שמסגרת של אשפוז יום עשויה לפתור, לרבות ניתוק החולה מהסביבה הטבעית כגון לימודים ועבודה לכמה חודשים וחשיפה למאושפזים אחרים במצב קשה שעלולה להוביל להחמרת תסמינים. מסגרות לאשפוז יום לרוב כוללות טיפולים אינטנסיביים בבוקר ועד שעות אחר הצהריים ולעתים אף עד ארוחת הערב ולאחר מכן, ושינה בבית.

 

לפי עמדת העמותה הישראלית למניעה, טפול ומחקר בהפרעות אכילה, אשפוז יום לקטינים כולל 90 עד 180 ימי טיפול, ולמבוגרים – 60 עד 120 ימי טיפול, ומיועד למטופלים עם הפרעות אכילה שמצבם הגופני אינו מחייב השגחה באשפוז מלא, שמדד השמנה BMI שלהם גבוה מ-15 יחידות, או גבוה מ-14 יחידות מתחת לגיל 15, שאינם סובלים מהפרעות מסכנות חיים לרבות אובדנות, שיש להם ולהוריהם מוטיבציה סבירה לטיפול, שמתגוררים בסביבה שאינה מהווה כשלעצמה מוקד ללחץ עבורם, ושיש להם נגישות גיאוגרפית סבירה למרפאה, ובייחוד כשמסגרת טיפולית במרפאה בקהילה אינה מובילה לייצוב מצבם ולא מורגשת אצלם התקדמות במסגרת זו, ויש חשש שמצבם ידרדר לכדי הצורך באשפוז מלא.

 

שיקום לאחר אשפוז

 

בתום טיפול במסגרת של אשפוז מלא או אשפוז יום, יש צורך לעתים בהפניית המטופל למסגרת שיקומית, או להתמיד במעקב מרפאתי, הכולל טיפול פסיכולוגי וטיפול מונע הידרדרות, שיימשך לפי עמדת העמותה הישראלית למניעה, טפול ומחקר בהפרעות אכילה לפחות למשך שנה נוספת.

 

בישראל פועלים שלושה בתים שיקומיים להפרעות אכילה בצפון, במרכז ובדרום הארץ למטופלים עם הפרעות אכילה ששהו במסגרת של אשפוז מלא. בתים שיקומיים אלה מהווים מעין מסגרות לדיור מוגן הכוללים צוות מפעיל ומדריכים מיומנים. מטופלים עם הפרעות אכילה מופנים למסגרות שיקומיות רק כשהם נקיים מתסמינים, ומסגרות אלו מאפשרות להם להשתלב בחיים ומסייעות למנוע מצבים של חזרה לדפוס ולתסמינים של הפרעות אכילה, באמצעות שמירה על רצף טיפולי והימנעות מחזרה מהירה וחדה מדי לשגרת החיים הקודמת.

 

 

* סייעה בהכנת הכתבה ד"ר נועה גור אריה, ד"ר בעבודה סוציאלית, מומחית בטיפול בהפרעות אכילה ומטפלת ביחידה להפרעות אכילה במרפאה לבריאות הנפש בנתניה, ראש צוות ומדריכה מקצועית במרפאה לבריאות הנפש של שירותי בריאות כללית בראשון לציון ומנהלת בקהילת הפרעות אכילה באתר כמוני.

 

 

עדכון אחרון: נובמבר 2016

 

קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: