מחקר חדש: עלייה בהיקף תסמיני פוסט טראומה אחרי ה-7 באוקטובר
חוקרים מאוניברסיטת אריאל מצאו כי אצל מעל לשליש מהבוגרים פוסט טראומה מאז פרוץ המלחמה. נטייה לנוירוטיות ודרגה גבוהה של ארגון, סדר, אחריות והתמדה במשימות – העלו את הסיכון לתסמינים. מה עשוי להסביר את הממצאים?
מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שינו בשנתיים וחצי האחרונות ללא היכר את פני החברה הישראלית. מחקרים רבים מנסים להעריך את המחיר הנפשי של האירועים והמלחמה שהחלה בעקבותיהם ונמשכת עד עצם ימים אלה במספר רב של זירות במקביל.
במוקד מצויה פוסט טראומה (PTSD) – הפרעה נפשית פסיכיאטרית שזוכה להכרה גוברת בשנים האחרונות, אשר מתבטאת בתסמינים נפשיים ופיזיים המתמשכים מעל לחודש לאחר חשיפה לאירוע טראומטי. חשוב לציין כי החשיפה לא חייבת להיות ישירה, ומחקרים רבים מזהים תסמינים של פוסט טראומה גם בקרב מי שנחשפו לאירועי טראומה בצפייה בטלוויזיה או דרך חוויות ששמעו ממכרים.
סקרים שבוצעו מיד לאחר ה-7 באוקטובר הציגו היקפים נרחבים של פגיעות נפשיות בקרב תושבי המדינה. כך, בסקר שנערך באוניברסיטת אריאל בסוף אוקטובר 2023 בקרב 844 בוגרים דיווחו מעל לרבע (29%) על רמות גבוהות של תסמיני דיכאון, ולצידם כרבע (24%) על רמות בינוניות של דיכאון. כמחצית (54%) דיווחו גם על רמות גבוהות של לחץ. בסקר נוסף של המכון הישראלי לדמוקרטיה שבוצע בקרב 606 נבדקים בנובמבר 2023, כחודש לאחר המתקפה, דיווחו קרוב למחצית (46%) על ירידה בפריון בעבודה.
דו"ח מבקר המדינה שמבוסס על סקר שנערך באפריל 2024, כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, מצא כי רבים פיתחו תסמיני מצוקה נפשית: בקרב גברים, כשליש (31%) מתמודדים עם תסמין אחד לפחות של פגיעה נפשית, 30% עם תסמיני פוסט טראומה, 25% עם תסמיני דיכאון ו-16% עם תסמיני חרדה; ואצל נשים קרוב למחצית (44%) עם תסמין אחד לפחות, 39% עם פוסט טראומה, 38% עם דיכאון ו-26% עם חרדה. במחקר שנערך במקביל בחודשים הראשונים למלחמה זוהו תסמינים של פוסט טראומה גם בקרב ילדים בגילי הגן (69%) ובית הספר (49.2%) וככן בקרב כשליש (32.4%) מאימהותיהן.
עתה מצאו חוקרים מאוניברסיטת אריאל כי התמשכות המלחמה מלווה בעלייה בהיקף המתמודדים עם פוסט טראומה – אשר מהווים כבר מעל לשליש מהאוכלוסייה הישראלית הבוגרת.
מצפוניות וחוסן אישי נמוך
החוקרים מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל ביקשו לבחון כיצד תכונות אישיות וחוסן אישי תורמים לתסמיני פוסט טראומה בקרב אזרחי ישראל. המחקר בוצע באמצעות שאלוני דיווח עצמי שהעריכו חשיפה לטראומה, תכונות אישיות, חוסן אישי ותסמיני פוסט טראומה, בקרב מדגם שכלל 636 בוגרים ישראלים שנדגמו באמצעות חברת iPanel מתוך מאגר של כ-100,000 בוגרים המייצגים קבוצות דמוגרפיות שונות בחברה הישראלית.
הממצאים הצביעו על היקפים גבוהים של הסתברות להפרעת פוסט טראומה, כאשר מעל לשליש מהבוגרים (38.7%) זוהו בטווח הקליני של הפרעה פוסט טראומטית. ככל שהחשיפה לאירועי טראומה במלחמה הייתה ממושכת יותר – כך התסמינים היו חמורים יותר.
החוקרים זיהו קשר בין רמות גבוהות של נוירוטיות לעלייה בנטייה לפוסט טראומה. כמו כן, נבדקים ישראלים שתוארו בדפוס של 'מצפוניות' (Conscientiousness) – שהם אנשים שנוטים יותר לסדר וארגון, אחריות, תכנון מראש והשקעה במשימות – היו עם נטייה גבוהה יותר לפוסט טראומה. רמות נמוכות של חוסן אישי נקשרו אף הן לעלייה בסיכון לתופעה.
החוקרים מציינים כי "הממצאים מדגישים את ההשפעה המשמעותית של מתקפות ה־7 באוקטובר והאלימות הפוליטית שבאה בעקבותיהן על בריאות הנפש". חוקרים קוראים להתחשב בהבדלים בין אישיים ובגורמי סיכון לפוסט טראומה, כפי שתועדו במחקר, בעת פיתוח תוכניות התערבות ממוקדות לתמיכה בהתאוששות פסיכולוגית לאחר טראומה קולקטיבית – כפי שהייתה ב-7 באוקטובר.
הממצאים מדווחים בגיליון אפריל 2026 של כתב העת Psychiatry Research.
זיכרונות עוצמתיים והימנעות מקשרים חברתיים
ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שמזהות היקפים גדולים של פוסט טראומה בקרב הישראלים מאז אירועי ה-7 באוקטובר, אם כי היקפים של מעל לשליש עם תסמינים קליניים, כפי שתועדו בעבודה החדשה, נחשבים לגבוהים במיוחד. גם בעבודה נוספת מישראל שבוצעה כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, וממצאיה פורסמו בינואר 2025 בכתב העת Scientific Reports, נמצא בקרב 1,052 אזרחים מאזורים שנפגעו ממלחמה כי מעל לשליש (37%) דיווחו על תסמיני פוסט טראומה שלושה חודשים לאחר הפגיעה, לצד כשליש (31%) שהציגו תסמיני דיכאון קשים וכרבע (24%) שהציגו תסמיני חרדה בדרגה קשה.
החוקרים מונים מנגנונים אפשריים שבאמצעותם נוירוטיות עשויה להגביר את הסיכון לפוסט טראומה, ובעיקר בהשפעותיה על עלייה בנגישותם של זיכרונות טראומטיים. לפי מחקרים, בקרב אנשים עם רמות גבוהות של נוירוטיות, זיכרונות כאלה נוטים להיחוות בעוצמה רגשית גבוהה יותר, להופיע באופן לא רצוני לעיתים קרובות יותר, ולהשתלב עמוק יותר בתחושת הזהות האישית. עוד התגלה בעבודות כי אנשים עם נוירוטיות גבוהה נוטים להימנע מאינטראקציות חברתיות – מה שמונע מהם תמיכה חברתית ופורקן רגשי המסייעים להפחית את השלכות הטראומה ולחזק חוסן. חשוב לציין כי אינטראקציה חברתית מהווה כיום את אחד האמצעים למניעה של פוסט טראומה, ומשולבת במודלים שונים שפותחו בישראל הן בצה"ל והן בחברה הישראלית לצמצום הסיכון לפוסט טראומה לאחר חשיפה לאירועים טראומטיים.
הקשר בין מצפוניות לפוסט טראומה מזוהה גם במחקרים נוספים, שהדגימו כיצד אנשים שנוטים לסדר, ארגון ותכנון, ופחות אימפולסיביים בהתנהגותם הפגינו תגובות חזקות יותר לאלימות פוליטית במהלך האינתיפאדה השנייה (אל־אקצא) בשנת 2003. יש לציין כי ממצאים אלה אינם בקונצנזוס, ויש עבודות שמדווחות על קשר הפוך, ובהן מצפוניות גבוהה יותר נקשרת לרמות נמוכות יותר של תסמיני דחק. החוקרים בעבודה זו מציינים כי "ייתכן כי חשיפה לסוגים שונים של טראומה מובילה להשפעות שונות, שכן לכל טראומה מאפיינים ייחודיים".
