הערכה: כל שבוע מאובחנות בישראל כ-113 נשים עם סרטן השד
לפי הערכות עדכניות של האגודה למלחמה בסרטן המתפרסמות לקראת חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד שיצוין באוקטובר – עד סוף שנת 2026 יאובחנו בארץ כ-5,870 חולות חדשות בסרטן השד
לקראת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, שיצוין באוקטובר, האגודה למלחמה בסרטן מציגה הערכות חדשות על סרטן השד – הגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב נשים בישראל, האחראי על כשליש ממקרי הסרטן החדשים אצל נשים.
להערכת האגודה, עד סוף שנת 2026 יאובחנו בישראל כ-5,870 נשים עם סרטן השד, שהן כ-113 מאובחנות חדשות מדי שבוע, וכ-1,100 ככל הנראה ימותו מהמחלה במהלך השנה הנוכחית.
היקף התחלואה בסרטן השד צפוי לעלות בשנים הקרובות – על רקע הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים. לפי תחזית של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בארגון הבריאות העולמי (IARC), בשנת 2050, כלומר עוד כ-24 שנים, עתידות להיות מאובחנות כ-6,930 ישראליות עם סרטן השד וכ- 1,770 חולות כנראה ימותו מהמחלה בשנה זו.
לדברי משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, "כאשר סרטן השד מאובחן בשלביו המוקדמים, סיכויי הריפוי מזנקים לכ-90% ויותר שכן הגילוי המוקדם משנה את מהלך המחלה באופן דרמטי ומציל חיים. זה קורה בכל יום בישראל הודות לתוכנית הלאומית לאיבחון מוקדם של סרטן השד, אשר יזמנו עם משרד הבריאות ויוצאת לפועל באמצעות קופות החולים וניידות הממוגרפיה".
התוכנית לגילוי מוקדם של סרטן השד מאפשרת כיום זכאות לבדיקות ממוגרפיה לאבחון מוקדם בסל הבריאות הציבורי אחת לשנתיים לנשים שיבקשו כבר מגיל 45 (ומגיל 50 במסגרת תוכנית לאומית באמצעות הודעות יזומות) – ועד גיל 74, ולנשים בקבוצות סיכון מגיל 40 אחת לשנה. לנשים שאובחנו כנשאיות של מוטציות גנטיות המעלות את הסיכון לסרטן השד, כמו המוטציה האשכנזית בגנים BRCA1 ו/או BRCA2, מומלצות בדיקות ממוגרפיה אחת לשנה מגיל 30, וכן בדיקות MRI שד אחת לשנה מגיל 25 לצורך אבחון המחלה בשלבים מוקדמים. גם נשים שעברו טיפולי הקרנות לבית החזה בילדות ונשים עם קרובות משפחה של נשאיות המוטציות הגנטיות לסרטן השד נדרשות לבדיקות MRI שד שנתיות מגיל 25.
הבדיקה לאבחון נשאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 המעלות את הסיכון לסרטן השד כלולה בישראל בסל הבריאות הממלכתי לכלל הנשים היהודיות המגדירות עצמן במוצא אשכנזי (חלקי או מלא) ובמוצא אתיופי.
עבודת משמרות והסיכון לסרטן השד
בשנים האחרונות מתבהר הקשר בין שיבוש בפעילות שעון הגוף הביולוגי לבין תחלואה עודפת, בין השאר גם בסרטן השד.
מחקר חדש מפינלנד שביקש לבחון את התופעה מצא לאחרונה כי אצל נשים מגיל 50 ומעלה – עבודת משמרות הפוגעת ביציבות שעון הגוף הפנימי מעלה באופן משמעותי את הסיכון למחלה.
במחקר נכללו 42,379 נשים שעבדו במגזר הציבורי בפינלנד, בעיקר בתחומי הבריאות והרווחה. החוקרים שילבו מידע משאלונים עם רישומי שעות עבודה ממערכות השכר ונתונים מרישום הסרטן הלאומי. משמרת לילה הוגדרה כעבודה של לפחות שלוש שעות בין 23:00 ל־06:00. הנשים היו במעקב במשך כ־9.8 שנים בממוצע, ובמהלכן אובחנו 945 מקרי סרטן שד.
באוכלוסיית הנשים בכללותה לא נמצא קשר ברור בין עבודה במשמרות לבין סרטן השד. עם זאת, בקרב נשים בנות 50 ומעלה, עבודה ברצף של יותר משלוש משמרות לילה הייתה קשורה לסיכון גבוה בכ-64% להתפתחות סרטן השד. גם עבודה במשמרות ערב הייתה קשורה לסיכון גבוה בכ-28% לסרטן השד. במחקר נמצא כי בעיות שינה ועייפות בעבודה שינו את הקשר בין עבודה במשמרות לילה לבין הסיכון לסרטן השד, בעוד שמצוקה פסיכולוגית והעדפה לשעות פעילות מסוימות במהלך היממה לא השפיעו על קשר זה.
המחקר נתמך על ידי הקרן לחקר סביבת העבודה בפינלנד (TSR), וממצאיו פורסמו במאי 2026 בכתב העת Scandinavian Journal of Work, Environment & Health.
מסקנת החוקרים היא שבקרב נשים בנות 50 ומעלה, מאפיינים מסוימים של עבודת משמרות ובמיוחד רצפים של משמרות לילה עשויים להיות קשורים לסיכון מוגבר לסרטן השד. לדבריהם, נדרשים מחקרי התערבות כדי לבדוק האם שינוי בסידור המשמרות או טיפול בבעיות שינה ובעייפות יוכלו לסייע בהפחתת הסיכון.
ממצאי המחקר מחזקים עבודות נוספות מהעת האחרונה שמזהות קשר בין פגיעה בשעון הגוף הביולוגי לתחלואה בסרטן. כך, למשל, במחקר מדנמרק שפורסם באביב 2012 נמצא כי עבודה במשמרות לילה יותר מפעמיים בשבוע קשורה לסיכון מוגבר לסרטן השד, במיוחד לטיפוסים של בוקר. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) הגדירה באוקטובר 2007 שיבוש בשעון הביולוגי כגורם מסרטן אפשרי בבני אדם. מרות שהסיבות לקשר זה אינן ידועות במלואן, בספטמבר 2022 הדגימו חוקרים אמריקאים בכתב העת Science Advances על בסיס מחקר בעכברים, כי אחד המסלולים שעשוי להסביר את התופעה הוא בהשפעה של חשיפה משובשת לאור חיצוני והפרה בשעון הגוף הביולוגי על עלייה בטמפרטורת הגוף – אשר מצידה מובילה להאצת קצב החלוקה של תאים ממאירים.
חשוב להדגיש שמדובר במחקר תצפיתי, שאינו מוכיח קשר סיבה ותוצאה, ולכן אינו יכול לקבוע במפורש שמשמרות הלילה עצמן גרמו לסרטן. החוקרים מציינים גם שלא ניתן היה להתחשב בכל גורמי הסיכון האפשריים, וחלק מהממצאים מבוססים על תתי-קבוצות קטנות יחסית.
לא מאוחר להתחיל להתאמן
מחקרים לאחרונה בוחנים שיטות שעשויות להפחית את הסיכון לסרטן אשר ממוקדות ברובן בהקפדה על אורח חיים בריא ופעיל.
לאחרונה, חוקרים מנורבגיה ביקשו להעמיק ולבחון כיצד פעילות גופנית בהווה ודפוסי פעילות גופנית לאורך החיים משפיעים על הסיכון לחלות בסרטן השד.
במחקר נכללו 325,953 נשים בגילים 50–69 שדיווחו בשאלונים על היקף הפעילות הגופנית בעצימות גבוהה שביצעו מנערותם ועד גיל 45 וכן על רמת פעילותן הנוכחית. הנתונים נאספו מרשם הסרטן הנורבגי הלאומי. פעילות בעצימות גבוהה הוגדרה כפעילות מאומצת, כמו ריצה, רכיבה מהירה על אופניים או פעילות אירובית אחרת שבוצעה בקביעות ונמשכה לפחות 30 דקות. במהלך תקופת המעקב אובחנו 16,087 מקרי סרטן שד בקרב המשתתפות.
לאחר התאמה לגיל, השכלה ומדד מסת הגוף (BMI), נמצא כי נשים ששמרו לאורך השנים על רמת פעילות גבוהה היו בסיכון נמוך בכ־8% לפתח סרטן השד, ונשים שהגבירו את פעילותן לאורך השנים היו בסיכון נמוך בכ־6% למחלה, בהשוואה לנשים ששמרו על רמת פעילות נמוכה.
הקשר הבולט ביותר נמצא לגבי פעילות גופנית נוכחית: נשים שדיווחו על 4–5 שעות פעילות בעצימות גבוהה בשבוע היו בסיכון נמוך בכ־11%, ואצל נשים שדיווחו על 6 שעות ומעלה בשבוע נמצא סיכון נמוך בכ־28%, לעומת נשים שלא דיווחו כלל על פעילות גופנית בהווה.
המחקר נתמך על ידי המכון הנורבגי לבריאות הציבור (NIFH), וממצאיו מדוחים בגיליון יולי 2026 של כתב העת Cancer Causes & Control.
יש לציין כי גם מחקר זה תצפיתי, ואינו מאפשר להוכיח קשר של סיבה ותוצאה ולפיו הפעילות עצמה הפחיתה את הסיכון לסרטן השד. בנוסף, הנתונים התבססו על דיווח עצמי, לעיתים לגבי פעילות שבוצעה שנים רבות קודם לכן, ולכן ייתכנו טעויות זיכרון וגורמים נוספים שלא נמדדו.
מסקנת החוקרים היא ששמירה על רמת פעילות גופנית גבוהה לאורך החיים והגברת הפעילות עם השנים – מפחיתות מהסיכון לסרטן השד. גם כשמתחילים בפעילות אחרי גיל 50 – הדבר משפיע על ירידה בסיכון למחלה, כלומר שאף פעם לא מאוחר מדי להתחיל להתאמן.
ממצאים אלה מחזקים עבודות רבות שזיהו יתרונות בפעילות גופנית במניעה של סרטן וסרטן השד בפרט, וכן בהתמודדות טובה יותר עם הטיפולים. לפי מחקר מקנדה שפורסם במאי 2026 בכתב העת British Journal of Cancer, פעילות גופנית אירובית קבועה ואימוני התנגדות לחיזוק השרירים משפרים את יכולתן של מטופלות עם סרטן השד להתמודד עם טיפולי כימותרפיה ובחלק מהמקרים גם עשויים לשפר את התגובה לטיפולים.
