תסמונת מטבולית ייחודית קשורה לסיכון מוגבר לסרטן
מחקר ענק: כאשר בריאות הלב, הכליות והמערכת המטבולית מידרדרת – הסיכון לסרטן עשוי לעלות באופן משמעותי
ברפואה מתבססת בשנים האחרונות הגדרתה של התסמונת לבבית-כלייתית-מטבולית ובלעז: תסמונת CKM (קיצור של Cardiovascular-Kidney-Metabolic syndrome), המבטאת את יחסי הגומלין שבין גורמי סיכון מטבוליים, מחלת כליות כרונית ומערכת הלב וכלי הדם ואת השפעתה על תחלואה ותמותה. למתמודדים עם פגיעה משולבת בתסמינים מטבוליים, למשל רמות סוכר גבוהות בדם, תפקודים כלייתיים וגורמי סיכון לבביים כמו עודף שומנים בדם, יש סיכון גבוה להתפתחות מחלות קרדיו וסקולאריות, לרבות התקפי לב ואירועים מוחיים, בדומה לתסמונת המטבולית הידועה, המהווה צבר תסמינים שיחד מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה קרדיו וסקולרית.
בשנים האחרונות מתבהר כי שכיחותה של תסמונת לבבית-כלייתית־מטבולית באוכלוסייה גבוהה יחסית, ולפי מחקרים, הנטל כבד במיוחד בקרב אנשים החשופים לגורמים חברתיים שליליים המשפיעים על הבריאות, לרבות המשתייכים לאוכלוסיות מיעוטים ואנשים עם רמת חיים סוציואקונומית נמוכה. עם זאת, קיים כיום מספר הולך וגדל של אפשרויות טיפוליות המשפיעות לטובה על גורמי סיכון מטבוליים, על תפקוד הכליות או על שניהם, ובמקביל מעניקות גם הגנה למערכת הלב וכלי הדם.
תסמונת CKM מחולקת לשלבים לפי חומרת המצב, החל משלב 1 המצביע על גורמי סיכון קלים ועד לשלב 4 הכולל מחלות לב וכלי דם כגון התקף לב, שבץ מוחי או אי-ספיקת לב. לפי מחקר המבוסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב (NHANES) בשנים 2018-1999, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2024 בכתב העת JAMA Network Open, בדרגה קלה של התסמונת מתועדים מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת: 29.9% בדרגה 1 ו-43.7% בדרגה 2; ואילו מעל לעשירית מתמודדים עם התסמונת בדרגת חומרה גבוהה – 4.7% בדרגה 3 ו-8.1% בדרגה 4. השיעורים הגבוהים מיוחסים בין השאר לאורח החיים המערבי, המלווה במיעוט פעילות גופנית ותזונה ירודה.
אך מתברר כי לצד הסיכון הלבבי הגבוה, כמעט כל מערכת איברים מרכזית בגוף מושפעת מהתסמונת, מה שקושר אותה גם לאי-ספיקת כליות, דמנציה, מחלת כבד שומני ודום נשימה בשינה. כעת מחקר חדש מיפן מזהה כי המתמודדים עם התסמונת הלבבית-כלייתית-מטבולית מצויים גם בסיכון גבוה יותר לפתח גידולים סרטניים.
סרטן במערכת העיכול והשתן
החוקרים מאוניברסיטת טוקיו ביפן בחנו את הקשר בין תסמונת CKM לסרטן, ובדקו האם שלב התסמונת עשוי לשפוך אור על הסיכון של אדם לחלות בסרטן. במסגרת המחקר נסקרו נתוני תביעות ביטוח לאומיות כדי לקבוע את שלב תסמונת עבור כ-1.4 מיליון אנשים, בהתבסס על המודל שפורסם בהנחיות המקצועיות של איגוד הלב האמריקאי (AHA). החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך כ-3.5 שנים ותיעדו כל אבחנה חדשה של סרטן.
בהשוואה למשתתפים בריאים, הסיכון לסרטן עלה בחדות רק בשלבים המאוחרים של התסמונת: שלב 1 בתסמונת לווה בסיכון גבוה ב-3% לפתח סרטן, וגם שלב 2 זוהה עם סיכון גבוה ב-2% בלבד לפתח סרטן, בהשוואה למי שאינם מאובחנים עם התסמונת. לעומת זאת, שלב 3 שנחשב למתקדם בתסמונת מלווה כבר בסיכון גבוה ב-25% לפתח גידול סרטני, ושלב 4 הגבוה ביותר מלווה בעלייה של 30% בסיכון לסרטן.
הקשר המובהק ביותר בין הידרדרות תסמונת הלבבית-כלייתית-מטבולית לבין תחלואה בסרטן נצפה בגידולים סרטניים במערכת העיכול ומערכת השתן, ובהם סרטן המעי הגס, סרטן הכבד וסרטן הכליה. סוגי סרטן נוספים שנקשרו לתסמונת כללו את סרטן הריאה, סרטן השופכן, סרטן הלבלב, סרטן שלפוחית השתן, סרטן בלוטת התריס, סרטן כיס המרה, לימפומה שאינה הודג'קין ולוקמיה. לעומת זאת, לא נמצא קשר סטטיסטי בין התסמונת לבין שכיחות סרטן הוושט, מלנומה ממאירה ולימפומה ע"ש הודג'קין.
בקרב גברים, סרטן הערמונית נקשר באופן מובהק לתסמונת בדרגתה החמורה, וגם בקרב נשים, סרטן השד, סרטן צוואר הרחם והרחם היו שכיחים יותר בשלבים חמורים יותר של התסמונת בתחילת המעקב.
בהודעה לעיתונות, שהופצה עם פרסום הממצאים, מסבירים החוקרים כי המנגנונים המשותפים – כמו דלקת כרונית, עמידות לאינסולין ועקה חמצונית – משפיעים על איברים אלו בצורה ניכרת.
המחקר נתמך על ידי קרנות מחקר של חברות ביוטכנולוגיה והמכון היפני להתפתחות רפואה מניעתית, וממצאיו פורסמו במהדורת אפריל 2025 של כתב העת המדעי Circulation: Population Health and Outcomes, המשתייך לאיגוד הלב האמריקאי.
שינוי תפיסתי יסודי
"תסמונת לבבית-כלייתית-מטבולית מייצגת אינטראקציה מורכבת בין המערכות הקרדיווסקולרית (לב וכלי דם), הכליות והמערכת המטבולית, שבה חוסר תפקוד באזור אחד עלול לעורר או להחמיר חוסר תפקוד באזורים אחרים", הסביר בהודעה לעיתונות פרופ' הידהירו קנקו (Kaneko), מחבר המחקר הראשי מהמחלקה לרפואת לב וכלי דם באוניברסיטת טוקיו ביפן. "חוסר תפקוד בכל אחת מהמערכות הללו קשור באופן עצמאי לסיכון לסרטן בשל גורמי סיכון משותפים".
החוקרים מדגישים כי ממצאי המחקר מחייבים שינוי יסודי באופן שבו אנו תופסים את בריאות הגוף. במקום להתייחס לכל מחלה כישות נפרדת המטופלת במרפאות שונות – סוכרת אצל אנדוקרינולוגים, אי-ספיקת כליות אצל נפרולוגים או מחלות לב אצל קרדיולוגים – יש להבין כי תסמונת ה-CKM מייצגת רשת סבוכה של קשרים הדדיים. לפי הודעת איגוד הלב האמריקאי, הצטברות גורמי הסיכון הללו אינה משפיעה רק על מערכת כלי הדם, אלא מהווה זרז להתפתחות גידולים סרטניים, בעיקר באיברים המושפעים ישירות מהפרעות מטבוליות ודלקתיות כרונית, כמו הכבד והכליות.
בהתאם לכך, מניעת ההידרדרות לשלבים המתקדמים של התסמונת (שלבים 3 ו-4) הופכת לאסטרטגיה חיונית לא רק לשמירה על הלב, אלא גם כקו הגנה משמעותי מפני מחלות סרטן.
ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שמזהות בשנים האחרונות קשר בין מחלות מטבוליות וסרטן. תחום זה זוכה לאחרונה למומחיות ייעודית ברפואה של 'אונקולוגיה מטבולית' (Metabolic Oncology). כך, עוד בקיץ 2014 מחקר ענק בבריטניה זיהה קשרים בין השמנה לבין 22 סוגי סרטן, כאשר השמנה גם לוותה אצל מי שאובחנו כבר במחלה עם השפעות שעלולות לפגוע בהצלחת הטיפולים למחלה. בנוסף, חוקרים מסין דיווחו באפריל 2026 בכתב העת Frontiers in Endocrinology כי סוכרת סוג 2 כמחלה מטבולית מלווה בעלייה של 9% בסיכון לסרטן הלבלב ועלייה של 7% בסיכון לסרטן הרחם, אם כי זוהה במקביל סיכון נמוך יותר אצל סוכרתיים לפתח סרטן הקיבה, סרטן הוושט ומלנומה.
