6 פריצות דרך רפואיות בתשפ"ו – ואיך הן הופכות את העולם בריא יותר?

עולם המדע והרפואה אינו נח לרגע, ולצד חוסר יציבות עולמית, מוסיף גם בשנה החולפת לספק תגליות פורצות דרך המבקשות להבטיח לצאצאינו עתיד יותר בריא.

בשנה החולפת דווחנו על שורה של פיתוחים דרמטיים שמבקשים לשנות את הטיפול במחלות אקוטיות וכרוניות, וזאת לצד מגמה מתמשכת בעשורים האחרונים של הזדקנות האוכלוסייה העולמית והתארכות תוחלת החיים; חשיפה למצבים מאתגרים כמו מגפת הקורונה העולמית ומלחמות תוך אתגרים בתחומי בריאות הנפש; ושילוב אמצעים חדשים ממהפכת הבינה המלאכותית (AI). יום התגליות הרפואיות שמציין מדי שנה ארגון הבריאות העולמי (WHO) בתחילת אוגוסט הוקדש השנה לחשיבות לערך השוויוניות ולהנגשתן של המצאות רפואיות לכלל האוכלוסיות, ולא רק למי שידם משגת.

1. חיסונים מותאמים אישית לסרטן

אחת ההתפתחויות המרתקות בתחום הרפואה בשנה החולפת נתונה בהכרזה על הצלחתם של ניסויים קליניים ראשונים בבני אדם בחיסוני mRNA מותאמים אישית לחולי סרטן – חיסונים המפותחים באופן אישי בהתאם למוטציות גנטיות ייחודיות בגידול של כל מטופל ומטופלת, במטרה למנוע הישנות של הגידול לאחר הוצאתו בניתוח ובתום הטיפולים התרופתיים.

בהבדל מכימותרפיה, שהורגת גם תאים בריאים לצד תאים סרטניים, ובשונה מאימונותרפיה שמשפיעה על הגברת פעילות מערכת החיסון כנגד גידולים סרטניים, החיסונים החדשים המותאמים אישית נגד סרטן מציעים טיפול משלים, ומאמנים את מערכת החיסון לזהות ולתקוף באופן ממוקד מוטציות שנמצאות רק בגידול של המטופלים עצמם.

בתהליך הפקת החיסונים פורצי הדרך, החוקרים נוטלים דגימה מהגידול בניתוח או ביופסיה; הדגימה מועברת למעבדה שמנתחת את החומר הגנטי של תאי הסרטן ומשווה אותו לרקמה בריאה של המטופל; בהמשך, החוקרים מזהים שינויים גנומיים (מוטציות גנטיות) המופיעים רק בתאי הגידול הסרטני ואינם נוכחים בתאים בריאים. שינויים אלה משפיעים על יצור חלבונים חריגים המכונים 'נאואנטיגנים' (neoantigens).

אחד האתגרים הגדולים בסרטן הוא שתא סרטני דומה לתא רגיל, ולכן מערכת החיסון לפעמים מתקשה להבחין ביניהם. אם בתא הסרטני קיימת מוטציה שיוצרת נאואנטיגן ייחודי, נוצר מעין "דגל זיהוי" לגידול. מבין השינויים הרבים שמזוהים, מאות או אלפים במספר, אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית (AI) מנתחים אלו מתוכם עשויים להשפיע על ייצור אותם ניאואנטיגנים, ויוכלו לשמש כאתר מטרה למערכת החיסון הטבעית של הגוף. בהמשך, החוקרים מייצרים מולקולת mRNA – טכנולוגיה שמשמשת בשנים האחרונות לפיתוח חיסונים, ובין השאר גם שימשה לפיתוח חיסוני הקורונה הראשונים שניתנו לאוכלוסייה לאחר התפרצות המגפה. במעבדה מיוצרות מולקולות שנושאות הוראות לייצור אותם ניאואנטיגנים שנבחרו שניתנות בחיסון מותאם אישית. כך, לגוף לא מוחדרים השינויים הגנטיים, אלא מוכנסות הוראות זמניות לייצור אנטיגנים שהמערכת החיסונית תוכל ללמוד לזהות. מולקולות ה-mRNA מוכנסות לגוף כשהן עטופות ומוגנות בחלקיקי שומן, וכך חודרות לתאים, ובתוכם מיוצרים הנאואנטיגנים בהתאם להוראות הייצור.

בהמשך, תאי T של המערכת החיסונית הטבעית פוגשים את אותם נאואנטיגנים שנוצרו הודות לחיסון ולומדים לזהות אותם, כמעין "תאי זיכרון" שנותרים בגוף. במצב זה, אם נותרו בגוף תאים סרטניים לאחר ניתוח – יהיו בהם אותם נאואנטיגנים, ומערכת החיסון תוכל לזהות אותם לאחר שאומנה באמצעות החיסון – ולתקוף אותם כדי להשבית לחלוטין את הפעילות הממארת.

החיסון מותאם אישית לפי השינויים הגנטיים שמאפיינים כל גידול, בהבדל מרוב החיסונים שניתנים בהרכב אחיד לאוכלוסיות נרחבות.

בשנה האחרונה הדגימו שתי חברות פארמה יעילות במסגרת שלב הניסוי הקליני האחרון (השלישי) בפיתוח החיסון מותאם אישית, כשזה ניתן בשילוב עם אימונותרפיה, באופן המאפשר למנוע התפשטות ו/או הישנות של סרטן ביעילות רבה.

במחקר שהוצג ביוני 2026 בכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ASCO ופורסם במקביל בכתב העת Journal of Clinical Oncology, נמצא בקרב 1,137 חולי סרטן העור מסוג מלנומה שאובחנו עם סיכון גבוה להישנות של הגידול הסרטני – נמצא כי במעקב של כחמש שנים, החיסון מפחית ב-49% את הסיכון להישנות מלנומה ומפחית ב-59% את הסיכון להתפתחות מחלה עם גרורות מרוחקות ותמותה, בהשוואה לטיפול באימונותרפיה לבדה.

השיטה החדשה המהווה נדבך נוסף במגמת הרפואה המותאמת אישית לחולי סרטן – נבחנת בשנים האחרונות גם למטופלים עם סרטן הריאות מסוג תאים לא קטנים (NSCLC), סרטן שלפוחית השתן וסרטן הכליות מסוג קרצינומה ובשלבי ניסוי ראשוניים גם לסרטן הלבלב וסרטן הקיבה.

2. "המספריים המולקולריות" משדרגות טיפולי  CAR-T לסרטן

אחת הטכנולוגיות המעודדות בשנים האחרונות במאבק בסרטן הם טיפולי CAR-T – טיפולי אימונותרפיה פורצי דרך שמחזקים את מערכת החיסון הטבעית של הגוף במשימתה להאבק בגידולים. טיפולים אלה הוכיחו בשנים האחרונות יעילות בטיפול בחולי סרטן קשים במיוחד שהשלימו טיפולים בתרופות והשתלות מח עצם ובחלק מהמקרים אף הובילו לריפוי.

במסגרת טיפולי CAR-T, תאי T של המערכת החיסונית נאספים מדגימת דם של החולה ועוברים הינדוס גנטי כדי להפוך במבניהם לקולטן הקרוי CAR, קיצור שלChimeric Antigen Receptor . קולטנים אלה מתוכננים כך שיוכלו לזהות "סמן" מסוים ספציפי שנמצא על תאי הסרטן של המטופלים. תאים אלו בהמשך עוברים תהליכי גדילה וריבוי בתנאי מעבדה, וכמות גדולה מהם מוחדרת לזרם הדם של החולה בעירוי לווריד – לאחר כימותרפיה קצרה שמטרתה להחליש את מערכת החיסון הקיימת ולאפשר לתאים החדשים להיקלט ולפעול ביעילות. כך, בהבדל מתאי T רגילים שמזהים תאי סרטן במנגנונים מורכבים, תאי ה-CAR שהונדסו במעבדה והוזרקו לחולים מכילים למעשה תאי T שתוכננו במיוחד לזהות מטרה מסוימת על גבי הגידול, ופועלים ביעילות לנטרולו של הגידול הסרטני.

טיפולי CAR-T הוכיחו בעשור האחרון יעילות בטיפול בחולים קשים עם גידולים סרטניים מסוג לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL), סוגים מסוימים של לימפומה ומיאלומה נפוצה. עם זאת, אחד החסמים העיקריים להרחבת השימוש בטיפולים אלה הוא תפקוד לקוי אפשרי של תאי CAR-T המהונדסים, בין השאר בהיבטים של הזדקנות תאית מוקדמת שגורמת לירידה ביעילותם.

לפני כשנה, בספטמבר 2025, צוות חוקרים מארה"ב והאקדמיה הלאומית למדעים באוסטריה (OEAW) דיווח בכתב העת Nature כי הצליח לפתח שיטות מתקדמות שמאפשרות לשדרג את תאי CAR-T ולהפוך אותן ל"מכונות מלחמה" יעילות יותר במאבק בסרטן. השיטות החדשות מבוססות על הטכנולוגיה פורצת הדרך של קריספר (CRISPR), ומאפשרות לסרוק מספר גדול של גנים ולזהות אילו מהם יכולים לגרום לתאי CAR-T לשרוד זמן רב יותר ולתקוף גידולים בצורה יעילה יותר. טכנולוגיית הקריספר מאפשרת בשנים האחרונות גם לבצע "גזירה ועריכה" של גנים לקויים הגורמים למחלות, כמעין 'מספריים מולקולריות' המסייעות לטיפול במחלות קשות. טכנולוגיה מהפכנית זו זיכתה את ממצאיה – שני מדענים מארה"ב וגרמניה – בפרס הנובל לכימיה לשנת 2020.

בשנים האחרונות נעשה שימוש במספר שיטות נוספות בניסיון לשכלל את הטיפול בתאי ה-CAR-T, ולהפוך את פעילותם נוגדת הסרטן למועילה יותר, אך טכנולוגיית הקריספר היא כיום לפי המדענים המובילה ביותר, ומספקת אפשרות להחדיר את התאים המהונדסים לאזורי היעד המדויקים, באופן פשוט יחסית ותוך ביצוע מספר מצומצם של "עריכות לא-מכוונות". שיטה זו צפויה לשפר משמעותית את התוצאות של הטיפול האימונותרפי שכאמור כבר בשנים האחרונות מהווה בשורה גדולה במאבק בסרטן.

במקביל, בשנים האחרונות מדווחים מדענים על התקדמות בהנגשת טיפולי אימונותרפיה מסוג CAR-T גם לחולים עם גידולים סרטניים סולידיים, אם כי נכון להיום טיפולים אלה עדיין מוגדרים ניסיוניים ומציגים יעילות נמוכה יותר בהשוואה לטיפול בגידולים המטולוגיים.

3. טיפולים גנטיים מתקדמים נגד כולסטרול

לצד הטיפולים התרופתיים המסורתיים לעודפי שומנים בדם בתרופות הפופולאריות מקבוצת הסטטינים, ולאחר שהורחב בשנים האחרונות המאבק בכולסטרול גבוה עם פיתוח הזריקות הביולוגיות החדשות מקבוצת 'מעכבי PCSK9', לאחרונה נרשם צעד נוסף בניסיונות לפתח טיפולים גנטיים שמטרתם להעלים לחלוטין את הנטייה לצבירת שומנים עודפים בדם – זו המובילה להצטברות טרשת עורקים ועלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

בנובמבר 2025 דיווחו בכתב העת New England Journal of Medicine חוקרים מהמרכז הרפואי 'קליבלנד קליניק' בארה"ב, לצד חוקרים מאוסטרליה וניו זילנד, על תוצאות מבטיחות של שלב ראשון (שלב 1) בניסוי קליני בקרב 15 משתתפים, שהדגים לראשונה כיצד ניתן להשתמש ביעילות בטכנולוגיית הקריספר המשמשת ל"עריכת גנים" במטרה לייצר שינויים בגן שאחראי על ייצור שומנים בדם.

הטכנולוגיה שימשה לנטרול גן המסומן באותיות ANGPTL3 – גן האחראי בתאי הכבד על ייצור חלבון בשםANGPTL3  המשתתף בתהליכי יצירת כולסטרול רע LDL וטריגליצרידים. במחקר נמצא כי מטופלים שהוזרק לגופם הגן הערוך חוו ירידות משמעותיות ברמות החלבון הבעייתי בבדיקות דם. החלבון ANGPTL3 מעכב אנזימים חשובים במטבוליזם של ליפופרוטאינים – חלקיקים המובילים שומנים בדם, וכאשר רמתו בדם יורדת, מתאפשר למעשה פירוק יעיל יותר של חלקיקי שומן בדם, ויורדות כמויות הכולסטרול הרע והטריגליצרידים, כך שהסיכון לטרשת עורקים ואירועים לבביים מצטמצם.

החודש, בספטמבר 2026, דווח בכנס השנתי של החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) שנערך במינכן ובכתב העת New England Journal of Medicine על ידי צוות החוקרים, כי מתן הטיפול לאותם 15 נבדקים במסגרת שלב הניסויים הראשון הוביל תוך שנה לירידה דרמטית של 52.5% בממוצע בערכי הכולסטרול הרע ולירידה דומה של 47.8% בערכי הטריגליצרידים – תוצאות שלא תוארו באף אחד מהטיפולים התרופתיים המאושרים כיום לכולסטרול גבוה.

חשוב לציין כי מדובר בשלב ראשוני בלבד, ונדרשים שלבים נוספים של ניסויים בבני אדם לפני אישור הטיפול הגנטי החדש – ניסויים שצפויים לארוך מספר שנים. עם זאת, הטיפול החדש מעורר תקוות למהלך דרמטי במאבק בהגנה מפני אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים למחלות לב וכלי דם.

4. תרופות ההרזיה מחוללות מהפכה

אחת מפריצות הדרך הרפואיות הדרמטיות בשנים האחרונות קשורה בתרופות ההרזיה החדשות שמציגות יעילות בשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים אף מעבר להשמנה וסוכרת – המחלה המקורית לשמה פותחו.

בפעילותן הביולוגית, התרופות מקבוצת GLP-1 משתייכות לקבוצת האינקרטינים – תרופות שמחקות או מאריכות את פעילותם ההורמונים אינקרטיניים בגוף, להם משתייך גם ההורמון GLP-1. האינקרטינים מופרשים מתאי מערכת העיכול, בעיקר בתגובה לאכילה כאשר מזון המכיל פחמימות ושומנים מגיע למעי.

בשנים האחרונות מתבהר לקהילה הרפואית והמדעית כי תרופות ה-GLP-1 משפיעות על מערכות גוף רבות, ויש רופאים התולים בהם תקווה כהבטחה הגדולה בצמצום היקפי התחלואה הכרונית בעתיד.

מעל ל-20 שנים חלפו מאז אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בארה"ב את התרופה הראשונה מקבוצת GLP-1 ששימשה לטיפול בסוכרת. הייעוד הראשוני של תרופות אלה היה לתמוך בשאיפה לשמר את איזון רמות הסוכר בדם אצל המתמודדים עם סוכרת סוג 2. ברבות השנים ביססו מחקרים רבים את היתרונות של תרופות ה-GLP-1 באיזון סוכר, וכיום הן הפכו לתרופות הבחירה למאובחנים במחלה, לצד מטפורמין והתרופות מקבוצת SGLT-2.

פריצת הדרך הגדולה של תרופות ה-GLP-1 התחוללה עם גילוי השפעתן על הורדת משקל עודף – תוך דיכוי יעיל של תחושות רעב במוח. השפעה זו מיטיבה אף היא עם סוכרתיים על רקע הקשר ההדדי שבין השמנה לסוכרת. מאז אושרה בארה"ב תרופת ה-GLP-1 הראשונה לטיפול בהשמנה בדצמבר 2014, ארגונים רפואיים רבים הכירו בהשמנה כמחלה כרונית לכל דבר, והטיפול בתרופות להורדת משקל עודף הפך לאחת הבשורות הרפואיות של העשור.

לפי מטה אנליזה למחקרים מבוקרים בתחום, שפורסמה במארס 2026 בכתב העת Medicine, קרוב ל-80% מהמטופלים בתרופות ה-GLP-1 מצליחים להשיל ממשקלם העודף, בהשוואה לכרבע מהמטופלים בתרופת דמה (פלסבו).

בשנה החולפת בשורת תרופות ה-GLP-1 הפכה מהדהדת יותר, כשמתגלה השפעתן המיטיבה על מספר רב של מחלות ומצבים רפואיים. בשנים האחרונות מחקרים מזהים יתרונות בתרופות ה-GLP-1 בהגנה על הלב והפחתת תחלואה לבבית, ובשנה האחרונה, לפי מטה אנליזה שפורסמה בנובמבר 2025 בכתב העת JACC של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, נמצא כי במעקב ממוצע של 2.4 שנות טיפול, יש ראיות ברורות כי התרופות מפחיתות ב-13% את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם ואת הסיכון לאירוע לב משמעותי. כמו כן, נצפה כי התרופות מפחיתות ב-15% את הסיכון הספציפי להתקף לב ואי ספיקת לב.

מחקרים חדשים מזהים יתרונות בתרופות מקבוצת GLP-1 גם במניעת סרטן. במחקר אמריקאי נרחב שנערך על מדגם של 170,030 נבדקים, שממצאיו הוצגו ביוני 2025 בכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) התגלה כי תרופות אלה שניתנו לאנשים עם סוכרת והשמנה לוו בירידה של 7% בסיכון ל-14 סוגים של סרטן הקשורים להשמנה, ובעיקר ירידה של 16% בסיכון לסרטן המעי וירידה של 28% בסיכון לסרטן הרקטום. חוקרים אמריקאים דיווחו ביוני 2026 על ממצאי מחקר גדול שמצא אצל נשים עם השמנה וסוכרת שטופלו בתרופות ירידה של 30% בסיכון להתפתחות סרטן השד.

שורה של עדויות מעודדות מהשנים האחרונות קושרות בין טיפול בתרופות GLP-1 לירידה בפעילות דלקתית בגוף ושיפור במצב המאובחנים עם מחלות כרוניות דלקתיות. בשנה החולפת, לפי סקירת חוקרים מבריטניה שפורסמה בספטמבר 2025, מחקרים רטרוספקטיביים בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית מצביעים על שיפור בתוצאות הקליניות על רקע טיפול בתרופות GLP-1, כגון ירידה בשיעורי האשפוזים והניתוחים, במיוחד בקרב מטופלים הסובלים מהשמנה. לפי מחקר אמריקאי שפורסם בנובמבר 2025, שימוש בתרופות GLP-1 לווה בירידה של 67% בצורך בניתוחים אצל המאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות. לפי סקירה נוספת שפורסמה באוגוסט 2025 בכתב העת Autoimmunity Reviews, יש עדויות להשפעות מיטיבות של תרופות GLP-1 בהפחתת סמני דלקת ותסמינים אופייניים במחלות ראומטיות, לרבות דלקת מפרקים שגרונתית, דלקת מפרקים פסוריאטית, זאבת אדמנתית מערכתית, מחלת מפרקים ניוונית וגאוט. במאי 2026 דיווחו חוקרים מהולנד כי תרופת GLP-1 הציגה יעילות בהפחתת אירועי התלקחויות של אסתמה וירידה בצורך במשאפים אצל אסתמטיים.

יש עדויות כי תרופות מקבוצת GLP-1 עשויות לשפר גם את תפקוד העור – בעיקר בקרב המתמודדים עם מחלות עור דלקתיות. לפי ממצאים ממחקר מעקב אמריקאי שפורסם בפברואר 2026 בכתב העת JACC השייך לאקדמיה האמריקאית לרפואת עור, מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס והשמנה שטופלו בתרופות GLP-1 הציגו ירידה בהתלקחויות המחלה העורית והפחתת הצורך בטיפול בסטרואידים במשחות וכדורים.

גם ביחס למחלות פסיכיאטריות, עדויות חדשות מזהות יתרונות בתרופות GLP-1 למתמודדים עם דיכאון. לפי מחקר לאומי משבדיה שממצאיו פורסמו באפריל 2026 בכתב העת Lancet Psychiatry, סוכרתיים עם דיכאון וחרדה שטופלו בתרופות GLP-1 מסוימות היו בסיכון הנמוך עד 48% להחמרה במצב הנפשי ובנטייה להתנהגות אובדנית. ביולי 2026 דווח בסקירת מחקרים כי התרופות עשויות גם להועיל לטיפול בהפרעת אכילה בולמוסית.

ראיות מהשנה החולפת מציבות את תרופות ה-GLP-1 גם כטיפול אפשרי המועיל לבעיות פוריות. לפי מחקר אמריקאי מיוני 2026 התרופות עשויות לשפר פוריות של נשים עם שחלות פוליציסטיות. ביוני 2026 הציגו חוקרים מבריטניה ניתוח של ניסויים קליניים שזיהה כי תרופות אלה עשויות גם לסייע לפוריות הגבר בשיפור איכות הזרע.

מאחר והתרופות מטפלות במחלות רבות שמסמנות תהליכי הזדקנות, יש כבר חוקרים שמבקשים לבחון את השפעתם על לונג'ביטי – הארכת חיים בשילוב עם הארכת משך החיים הבריאים.

באחד המחקרים המעודדים בתחום, שפורסם במאי 2026 בכתב העת Nature Communications , חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו חקרו נשאי HIV בוגרים, והדגימו השפעות של תרופה מקבוצת GLP-1 על האטת סמנים של הזדקנות ביולוגית.

5. טכנולוגיות להשבת יכולות תנועה ודיבור

בשנה החולפת דווח על פריצות דרך מדעיות בניסיונות של מדענים לפתח טיפולים להשבת יכולות תפקודיות למתמודדים עם שיתוק ואובדן יכולות על רקע פגיעות במוח ובחוט השדרה.

כך, ביולי 2026 דיווחו חוקרים אמריקאים על פריצת דרך עם הצלחתה של טכנולוגיה חדשה בשם "מעקף עצבי כפול" המשיבה תחושות ותנועתיות למטופלים עם שיתוק ידיים. המערכת ההיברידית משלבת טכנולוגיית ממשק מוח-מחשב (BCI) יחד עם אלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית, למידת מכונה וגירוי חשמלי ברמת דיוק גבוהה. הטכנולוגיה הדגימה הצלחה מיידית בטיפול בקית' תומאס, בן 48 המתגורר באי לונג איילנד שבמדינת ניו יורק, אשר נפצע בתאונת צלילה שהותירה אותו עם שיתוק תחושתי ומוטורי מלא. הטכנולוגיה אפשרה לתומאס יכולות כמו אכילה והחזקת חפצים עדינים.

התקדמות תועדה בשנה החולפת גם בטכנולוגיות המשיבות יכולות דיבור למשותקים. עוד באפריל 2025, לפני כשנה וחצי, דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Nature Neuroscience כי פיתחו מערכת שהופכת אותות מוחיים אצל נפגעי מוח ללא יכולת דיבור לדיבור קולי אמיתי כמעט בזמן אמת. המערכת הודגמה על אישה בת 47 שסבלה מאובדן יכולת הדיבור לאחר שבץ מוחי, ולא הצליחה לדבר במשך 18 שנים. אלקטרודות שהושתלו באזור מוחי הקשור לדיבור קלטו את ניסיונות המטופלת "לדבר", ומחשב תרגם את הפעילות העצבית למילים וקולות.

בעוד שבשנים האחרונות פותחו מערכות מתקדמות המאפשרות דיבור למשותקים באמצעות מערכות המקשרות בין אותות מוחיים מהמטופלים למחשב (מערכות BCI – קיצור של Brain-Computer Interface, ממשק מוח-מחשב), בשנה החולפת, ביולי 2026, דווח בכתב העת Nature Medicine לראשונה על חולה עם ניוון שרירים (ALS) שהשתמש במערכת זו להפקת דיבור במשך כשנתיים בסביבת הבית ולא רק בתנאי מעבדה.

במאי 2026 דיווחו חוקרים מסין בכתב העת Annals of Neurology כי ביצעו אימונים לנפגעי חוט שדרה משותקים באמצעות שלד חיצוני רובוטי הנשלט על ידי המטופלים באמצעות ממשק מוח-מחשב, וזאת באופן שהוביל לשיפור ביכולות מוטוריות לרבות הליכה ובסיבולת.

בשנים האחרונות מדווח גם על טכנולוגיות של גירוי עצבי לטיפול במשותקים, ובמארס 2026 דיווחו חוקרים מאוסטרליה בכתב העת eClinicalMedicine על מחקר רב מרכזי במרכזים רפואיים במדינה וכן בארה"ב, סקוטלנד וספרד בטכנולוגיה המאפשרת השבת יכולות תנועה והליכה על ידי מתן גירויים חשמליים לחוט השדרה. חוקרים מסין דיווחו במאי 2026 כי ניתן לשכלל מערכות הפועלות על גירוי עצבי על ידי תוכנות מבוססות בינה מלאכותית אשר מנסות לחזות אילו הגדרות של גירוי חוט השדרה יפעילו באופן המוצלח ביותר את שרירי הרגליים כדי לאפשר הליכה בטוחה.

6. רקמות לב מהונדסות החלו ניסויים בבני אדם

בשנים האחרונות תועדו פריצות דרך ביכולת לייצר רקמות לב מהונדסות בתנאי מעבדה, תוך שימוש בתאי גזע. גם בישראל בינואר 2020 דיווחו חוקרים מהטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם בכתב העת Nature Communications לצד חוקרים מבית החולים המחקרי של אוניברסיטת טורונטו בקנדה, כי הצליחו להפיק תאי שריר לב מתאי גזע פלוריפוטנטיים אנושיים, דהיינו תאים שעברו תכנות במעבדה להפוך מצב דמוי 'תאי גזע עובריים' שיש להם יכולת להתפתח כמעט לכל סוג תא בגוף האדם. רקמת הלב החדשה שפותחה במעבדה הייתה בעלת זהות ספציפית — חדרית או עלייתית — ולאחר מכן שולבו הרקמות בתוך הידרוג'ל המבוסס על קולגן כדי ליצור רקמות לב מהונדסות תלת־ממדיות בצורת טבעת. הרקמות החדשות הציגו בהמשך מאפיינים חשמליים ומכניים של רקמה לבבית.

בשנה החולפת – רקמות לב מהונדסות החלו לראשונה בניסויים בבני אדם, כאשר חוקרים מגרמניה דיווחו במאי 2026 בכתב העת New England Journal of Medicine כי השתילו רקמת שריר לב מהונדסת (BioVAT) שמקורה בתאי גזע פלוריפוטנטיים במסגרת מחקר קליני בשלב 2-1, אשר השתתפו בו 20 מאובחנים עם אי ספיקת לב. רקמת הלב מהונדסת הכילה תאי שריר לב ותאים שתפקידם לתמו את הרקמה (תאי סטרומה), וכעבור שלושה חודשים דווח על עלייה בעובי דופן הלב באזור הטיפול ובשיפור ביכולת הזרימה של דם מהלב החוצה דרך החדר השמאלי בכל פעימת לב, כפי שמודגם בבדיקת אקו לב. אמנם מדובר בטיפול ניסיוני בלבד, אך כזה שלפי החוקרים הוביל לממצאים קליניים מעודדים מסםיק כדי להצדיק את המשך המחקר.

תחום זה הוא צעד דרמטי ברפואה הרגנרטיבית – זו שמבקשת לתקן רקמות שנפגעו בשיטות של הנדסה גנטית בתנאי מעבדה.

עדכון אחרון: ספטמבר 2026