מחקר לונג'ביטי: פרופסור מסינגפור הפך לנבדק – וגילו הביולוגי הצעיר בכ-15 שנים
במאמר מדעי חדש מתואר כיצד החוקר בן ה-47 הצליח באמצעות התערבויות שכללו אימוני כוח, דיאטות צום ושינויים בדפוסי השינה – להוריד תוך מספר חודשים מגילו הביולוגי, שהוערך סביב גיל 32 בלבד
בחודשים האחרונים גובר השיח סביב הלונג'ביטי (Longevity Medicine) – תחום רפואי מתפתח המשתמש במחקר מבוסס ראיות במטרה להאריך חיים אולם תוך דגש על חיים בריאים ואיכותיים, וזאת באמצעות טיפול המקדם מניעה של גורמים בסיסיים למחלות ותהליכי ההזדקנות. שיטות לונג'ביטי משלבות אורח חיים בריא, רפואה מותאמת אישית, בדיקות גנטיות ושיטות חיזוי שונות במטרה לאפשר התאמה אישית של טיפולים לשיפור הבריאות הכללית והרווחה.
אחד מתחומי הלונג'ביטי מתמקד בגיל הביולוגי – הניסיון להעריך עד כמה הגוף מזדקן מבחינה ביולוגית, ולא רק בהתאם לגיל הכרונולוגי של כל אדם. לפי נייר עמדה של המכון הלאומי לזקנה בארה"ב (NIA) שנושא שנכתב בשנת 2024, כחלק מענף הלונג'ביטי מדענים מפתחים לאחרונה "שעוני הזדקנות" במטרה להעריך את הגיל הביולוגי של אנשים. המחקר סביב שעון הגוף הביולוגי מתקדם גם בתחום רפואת השינה, בניסיון להסדיר הפרעות שינה שונות וכן כחלק מתחום חקר ה"כרונו-רפואה" המנסה לזהות את השעות המומלצות ביותר ביממה לאכילה, נטילת תרופות, אכילה וביצוע פעילות גופנית.
כעת מתקבל דיווח מעניין מסינגפור על חוקר מתחום הלונג'ביטי שהצליח להצעיר את גילו הביולוגי בכ-15 שנים בעזרת פעילות גופנית אירובית, אימוני כוח, תזונה המשלבת סוגים שונים של דיאטות צום ופעולות נוספות הקשורות באורח חיים בריא.
אימוני HIIT, דיאטת צום ותזונה ים תיכונית
מחקר הלונג'ביטי החדש נערך במסגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS Medicine), ומתמקד לא רק במדדים סטטיים, אלא גם במדדי תפקוד ומעקב אחר שינויים פיזיולוגיים לאורך זמן. החוקר הראשי פרופ' דין הו (Dean Ho), מנהל המכון לרפואה דיגיטלית בבית הספר לרפואה, נקט גישה יוצאת דופן, כאשר שימש כנבדק יחיד.
המחקר, שנקרא DELTA, נבנה סביב הרעיון המרכזי ולפיו לכל אדם יש נקודת בסיס ביולוגית המושפעת ממגוון גורמים, לרבות הגיל הכרונולוגי, תזונה, פעילות גופנית, דפוסי שינה, חשיפה ללחצים ומחלות, ונקודת בסיס זו היא למעשה הגיל הביולוגי שמשתנה לאורך הזמן. בהבדל מהגיל הכרונולוגי שעולה משנה לשנה, הגיל הביולוגי אינו מתקדם בכיוון אחד בלבד – ויכול לעלות או לרדת בהתאם להתנהגויות שונות.
כדי לבחון את השינויים, צוות החוקרים תכנן סדרה של התערבויות באורח החיים של פרופ' הו, לרבות סוגים שונים של דיאטות צום, שגרות אימונים ושינויים תזונתיים, וכל זאת תוך ניטור בזמן אמת של האופן שבו גופו של פרופ' הו הגיב.
המחקר החל באוגוסט 2024 ונמשך מספר חודשים במרכיביו השונים, ובחלק מהמרכיבים נמשך עד היום. ככלל, התוכנית כללה דיאטת צום קיצונית יחסית המתאפיינת בהגבלה של האכילה במשך מספר שבועות לארבע שעות בלבד ביום – לרוב בין השעות 11:00 בבוקר ועד 15:00 אחר הצהריים, לצד מספר ימים בהם התזונה הייתה יותר משוחררת עקב התחייבויות במקום העבודה ונסיעות שונות. כמו כן, במהלך תקופת המחקר ביצע פרופ' הו צום מיוחד שנמשך 48 שעות וכלל שתיית מים בלבד.
במחקר הותאמה לפרופ' הו תוכנית אימונים אישית שכללה 90 דקות אימון מדי בוקר בדגש על אימוני כוח בשילוב 3 אימונים אירוביים, ובעיקר תרגול יומיומי של אימוני HIIT – שיטת אימון גופני המבוססת על תרגול רצפים קצרים במאמץ עצים במיוחד, וביניהם פרקי זמן קצרים להתאוששות. התזונה עצמה התבססה בעיקר על ירקות המכילים עלים ירוקים, זרעים, שמן זית, חלבונים רזים ומזונות נוספים שמשתייכים לתזונה הים תיכונית. משקאות הוגבלו למים בלבד וכן קפה שחור ותה שחור ללא חלב ו/או סוכר ומשקאות מבוססי מים המכילים מינרלים ומלחים הנדרשים לגוף (משקאות אלקטרוליטים).
המחקר כלל גם שינויים בהרגלי השינה, שבמרכזם השאיפה להיכנס למיטה לישון בשעה 21:15 בלילה במקום בחצות.
בהודעה לעיתונות ציין פרופ' הו, כיום בן 47 (בגילו הכרונולוגי): "התחלנו את המחקר כדי להבין טוב יותר מה מתרחש בין בדיקות הבריאות השנתיות, שעליהן רוב האנשים מסתמכים כמדד לבריאותם – כדי להביט מעבר למדדים סטטיים ולהתמקד באופן שבו הגוף מתפקד ומשתנה בזמן אמת. אנחנו יודעים שבני אדם שונים זה מזה, אבל אנחנו גם שונים מעצמנו לאורך הזמן. לכל אחד יש מערך נתונים ייחודי המשקף את העובדה שבריאות היא סיפור מתפתח ולא תמונת מצב".
מעבר מטבולי מהיר יותר ושיפור בתפקוד הלב
פרופ' הו השתמש במסגרת המחקר במשך שמונה חודשים בשלושה מכשירים שמוצמדים לגוף ומעבירים דיווחיםעל מדדים רפואיים (מכשירי Garmin, Whoop ו-Apple Watch), באופן שמאפשר לעקוב אחר שינויים לתקופה ממושכת יחסית. המחקר אפשר להתחקות אחר שינויים מטבוליים בגופו של פרופ' הו בפרקי זמן קצרים במיוחד – אפילו של מספר דקות.
במסגרת המחקר תועדו מדדים רבים של פרופ' הו וכיצד הגיבו לשינויים שנבחנו, לרבות סמנים בדם, סמנים פיזיולוגיים שונים ושינויים בהרכב המיקרוביום (חיידקי המעי הטובים) בהתבסס על דגימות צואה.
מערכת ייעודית מבוססת בינה מלאכותית (AI) שפותחה במסגרת המחקר הצליחה לנתח תגובות מולקולריות ופיזיולוגיות לשינויים הגופניים בזמן אמת, במטרה למדוד את החוסן הביולוגי בפועל ולגלות באיזו מהירות הגוף מסתגל ומתאושש.
המחקר זיהה שינויים דרמטיים בגופו של פרופ' הו בתגובה לתוכנית שהותאמה עבורו. ככלל, המחקר זיהה שיפור משמעותי ב'מהירות המעבר המטבולי' (metabolic switching) – המהירות בה הגוף מסוגל לעבור בין שריפת סוכרים לשריפת שומנים, כאשר מעבר מהיר יותר נחשב בדרך כלל לסימן לגמישות מטבולית טובה יות. בעוד שעבור אדם בגילו של פרופ' הו, המעבר המטבולי הממוצע נמשך 72-36 שעות ולעיתים אף יותר מכך, המחקר הדגים כי מהירות המעבר המטבולי של פרופ' הו השתפרה עם הזמן והתקצרה לכ-16.5 שעות בלבד. בהמשך, מערכת הבינה המלאכותית העריכה את גילו הביולוגי של פרופ' הו בעקבות השינויים שעבר, ומערכת זו העריכה כי גילו הביולוגי עומד על 32 שנים, כלומר שבעקבות השינויים הוא הפך צעיר בכ-15 שנים מגילו הכרונולוגי (גיל 47).
החוקרים מציינים כי הגיל הביולוגי מוערך במחקרי לונג'ביטי לרוב על סמך תמונת מצב יחידה של מדדים מולקולריים או פיזיולוגיים, המספקת הערכה סטטית של בריאות האדם והסיכון שלו למחלות בנקודת זמן מסוימת. עם זאת, גישות כאלה מספקות מידע מוגבל על יכולתו של הגוף להגיב ללחצים ולהתאושש – מה שמהווה מאפיין מרכזי של הזדקנות בריאה.
עוד מצא המחקר שיפור במדדים פיזיולוגיים ספציפיים: קצב הלב של פרופ' הו ירד מ-65 ל-46 פעימות בדקה, מה שמעיד על תפקוד יעיל יותר של הלב. בנוסף, משך השינה הכולל עלה מ-5 לקרוב ל-8 שעות בלילה, תוך עלייה בכמות השינה העמוקה וירידה במשך הערות בלילה. כמו כן, בכל המדידות בצואה תועד שיפור בהרכב המיקרוביום והעדר החיידק מסוג 'פוסובקטריום' שנקשר למחלות שונות, לרבות מחלות ריאה, מחלות חניכיים וגידולים סרטניים מסוימים.
המחקר נתמך על ידי מענק מטעם האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, והממצאים מדווחים בגיליון אוגוסט 2026 של כתב העת PLOS ONE.
פרופ' הו וצוותו מקווים כי מחקר ה-DELTA שכאמור ממשיך בימים אלה, יאפשר בעתיד לקדם התאמות אישיות של תוכניות לונג'ביטי המבוססות על נתוני בריאות אישיים של כל מטופל, באופן שיאפשר לקבל החלטות מושכלות לגבי שינויים באורח החיים המתאימים לכל אדם ולמדדיו האישיים, מבלי הצורך לאמץ המלצות בריאות כלליות ומבלי לשאוף למודל כללי אחיד וגנרי בשאיפה שיתאים לכלל האנשים.
"המחקר מייצג מעבר למדע של אריכות ימים המבוסס על תפקוד, באמצעות מדידת החוסן הפיזיולוגי במקום הסתמכות על תמונות מצב סטטיות. אנו מקווים שעבודה זו תסייע להגדיר מחדש את האופן שבו אנו מבינים הזדקנות בריאה, וגם תדגיש את תפקידה ההולך וגדל של סינגפור בהובלת עתיד המחקר המותאם אישית בתחום אריכות הימים", מציין פרופ' הו.
