טיפול הורמונלי לגיל המעבר מפחית משמעותית את הסיכון לפגיעה בצפיפות העצמות
מחקר חדש מצא כי נשים לאחר גיל המעבר שנטלו טיפול הורמונלי היו בסיכון משמעותי נמוך יותר לאוסטאופורוזיס
טיפול הורמונלי לתסמיני גיל המעבר של האישה לווה במשך שנים בחששות ובאזהרות רפואיות. הטיפול הניתן באמצעות הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון הוכח כמועיל להפחתת תסמינים אופייניים לגיל המעבר, לרבות גלי חום וכאבים בנרתיק וכן נמצא מועיל להתמודדות עם מצוקות נפשיות וחברתיות שמלוות נשים בתקופה זו.
הטיפול ההורמונלי ספג מהלומה בקיץ 2002 בעקבות פרסום מחקר מעקב אמריקאי נרחב (מחקר ה-WHI) שעורר חשש כבד בקרב נשים ורופאים לאחר שזיהה קשר בין הטיפול ההורמונלי לבין סיכון מוגבר למחלות לב וסרטן השד. אולם בהמשך התבהר כי מסקנות המחקר היו מוטות בשל סוג ההורמונים וגיל המשתתפות, ובשנים האחרונות חוזר האמון בטיפול ההורמונלי כשהוא ניתן ב"חלון ההזדמנויות" – מתחת לגיל 60 או בטווח של 10 שנים מהפסקת תהליך הביוץ והווסת.
כעת מצא מחקר חדש ממקסיקו חיזוק לעדויות שמתקבלות על יתרונות הטיפול ההורמונלי במניעת דלדול עצם והתפתחות אוסטאופורוזיס – אחד הסיבוכים הנפוצים של גיל המעבר הנשי.
חיזוק עצמות הירכיים ועמוד השדרה
הירידה בגיל המעבר בהפרשת אסטרוגן, שיש לו תפקיד בשמירה על בריאות העצם – מובילה לפגיעה בצפיפות העצם ומעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס ושברים בעצמות. מחקר אמריקאי שבוצע בעבר על רקע החשש מהטיפול ההורמונלי, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2011 בכתב העת Menopause, מצא כי במעקב של שש שנים – נשים שהפסיקו ליטול טיפול הורמונלי היו בסיכון גבוה ב-55% לפתח שבר בירך על רקע אוסטאופורוזיס, וככל שההפסקה בנטילת טיפול הורמונלי הייתה ממושכת יותר – כך הסיכון לשבר גדל.
המחקר החדש, שבוצע במחלקה האנדוקרינולוגית של מכון המחקר סונורה (INMEDS) בעיר הרמוסיו במקסיקו, התבסס על ניתוח נתונים שנאספו במדגם של 387 נשים לאחר גיל המעבר שעברו בדיקות דימות לצפיפות עצם (בדיקות DXA) בין השנים 2021 ל-2025. במסגרת הניתוח הסטטיסטי, המשתתפות חולקו לשתי קבוצות: נבדקות שנטלו טיפול הורמונלי לגיל המעבר (33% מכלל המדגם) ונבדקות שלא נטלו את הטיפול והיוו קבוצת ביקורת (67% מכלל המדגם).
במסגרת המחקר, המונח "צפיפות עצם נמוכה" הוגדר באופן ממוקד כאבחנה של אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס בקרב הנשים שנבדקו. אוסטאופניה היא ירידה קלה עד בינונית בצפיפות העצם, ואילו ירידה משמעותית מסווגת כבר כמחלת האוסטאאופורוזיס.
ניתוח תוצאות בדיקות הדימות של הנשים העלה נתונים חד-משמעיים: נשים שנטלו טיפול הורמונלי לגיל המעבר הציגו סיכון נמוך בכ-69% לסבול מצפיפות עצם נמוכה בעמוד השדרה ובירך, בהשוואה לנשים שלא קיבלו את הטיפול.
ההפחתה הגדולה בסיכון לצפיפות עצם נמוכה נותרה בעינה וביציבותה גם לאחר שהחוקרים ביצעו ניתוח סטטיסטי מורכב ונטרלו משתני רקע אחרים של המטופלות שעשויים היו להשפיע על הממצאים, ובכללם גיל האישה, הזמן שחלף מאז שהיא נכנסה לגיל המעבר, רמות ויטמין D בדם, הרגלי עישון ומצבים בריאותיים כרוניים אחרים.
הממצאים הוצגו בכנס השנתי של החברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה ENDO 2026, שנערך ביוני 2026 בשיקגו.
לשקול מחדש
המחקר מציע לשקול מחדש את היתרונות הבריאותיים של הטיפול ההורמונלי, ולא למהר לשלול אותו. "במשך שנים, נשים רבות נמנעו מטיפול הורמונלי לגיל המעבר בגלל חששות בטיחותיים ותוויות אזהרה על התרופות", אומר מוביל המחקר, ד"ר דייגו אספינוזה-פרלטה (Espinoza-Peralta), סגן נשיא האגודה המקסיקנית לתזונה ואנדוקרינולוגיה (SMNE) וחוקר ראשי במכון המחקר הרפואי סונורה במסגרת הודעה לעיתונות שהופצה עם הצגת הממצאים. לדבריו, "המחקר שלנו בוחן מחדש את הנרטיב הזה ומראה שלטיפול הורמונלי יש יתרון חיוני נוסף: הגנה על בריאות העצם. הממצא הזה מעביר את השיח הרפואי מגישה של 'להימנע אם אפשר' לגישה של 'לשקול זאת מחדש עבור המטופלת המתאימה'".
תוצאות המחקר מצביעות על כך שטיפול הורמונלי יכול לשמש כלי בעל ערך רפואי כפול: הוא מספק לנשים הקלה מתסמיני גיל המעבר המוכרים, ובמקביל עשוי לסייע במניעה של אובדן עצם ולהפחית את הסכנה לשברים עתידיים.
״רופאים עשויים להתחיל לשקול את יתרונותיו של הטיפול בכובד ראש רב יותר, במיוחד עבור נשים בשלבים המוקדמים שלאחר הפסקת הווסת (גיל המעבר), דבר שעשוי לשפר את הבריאות לטווח הארוך ואת איכות החיים", מדגיש אספינוזה-פרלטה.
ממצאי המחקר מחזקים עדויות מעבודות נוספות על יתרונות הטיפול ההורמונלי בגיל המעבר בהגנה על עצמות הגוף. בסקירה של חוקרים מבריטניה שפורסמה במאי 2025 בכתב העת Frontiers in Reproductive Health נמצא כי טיפול הורמונלי מגן מפני שברים בעצמות בעיקר כשהוא משלב אסטרוגן ופרוגסטרון (בהשוואה לטיפול באסטרוגן בלבד) ובעיקר כשהוא ניתן בשילוב עם פעילות גופנית, והמומלצת ביותר היא פעילות אנאירובית שמשלבת תרגילי התנגדות בעצימות בינונית עד גבוהה 3-2 פעמים בשבוע.
