לא רק בראש: מחקר מצא שדיכאון פוגע בכל חמשת החושים
סקירת מחקרים מראה כי אנשים הסובלים מדיכאון חווים "תת-רגישות" בכל החושים. החוקרים מציעים כי מדובר במנגנון הגנה פיזיולוגי של הגוף המנסה לספק מילוט מסביבה מזיקה
עבור רובנו, דיכאון נתפס כהפרעה קוגניטיבית ורגשית המשפיעה על מצב הרוח, המחשבות והאנרגיה.
מחקרים רבים מזהים לאחרונה השפעות של דיכאון על מערכות פיזיולוגיות שונות בגוף. ראשית – דיכאון משפיע כמובן על מערכת העצבים המרכזית במוח וקשור בתפקוד לקוי של מוליכים עצביים שונים כמו סרוטונין. מחקרי הדמיה מצאו אצל חלק מהאנשים עם דיכאון שינויים בפעילות ובמבנה של אזורים מוחיים, במיוחד אלה הקשורים לוויסות רגשות, תגמול, זיכרון וקבלת החלטות. מחקרים מזהים גם עדויות לתהליכים דלקתיים באזורים מסוימים במוח על רקע דיכאון. מעבר לכך, מחקרים מתארים השפעות של דיכאון על מערכת העצבים האוטונומית ועל פגיעה בקצב הלב ועלייה בסיכון לדום לב; פגיעה במערכת ההורמונלית בציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (HPSA) באופן המשפיע על הפרשת הורמון הלחץ קורטיזול; שינויים בהפרשת אינסולין ובמטבוליזם שעשויים לעודד צבירת משקל עודף והשמנה; השפעות על שעון הגוף הביולוגי ועלייה בסיכון להפרעות שינה; ואף השפעות על כלי הדם בפגיעה בתפקוד האנדותל וטסיות הדם ועלייה בסיכון לטרשת עורקים ואירועים קרדיו וסקולאריים.
כעת מחקר חדש וראשון מסוגו מדגים כי השפעתו של הדיכאון רחבה ועמוקה עוד יותר, ומחוללת תגובה פיזיולוגית המשפיעה באופן ישיר על הדרך בה אנו קולטים את העולם באמצעות חמשת החושים.
פגיעה בחדות החושית
עד היום, מחקרים שונים שבחנו את הקשר בין דיכאון לחושים נטו להתמקד בחוש בודד בכל פעם (כמו ראייה או ריח בלבד). כדי לגשר על הפער הזה וליצור תמונה מלאה, החוקרים מאוניברסיטת ניו אינגלנד שבאוסטרליה ערכו סקירה שיטתית, במסגרתה ניתחו באופן מעמיק 51 מחקרים שכיסו את הקשר בין דיכאון לתפקוד חמשת החושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש-מגע), לצד חמש סקירות מדעיות קודמות שהתמקדו ספציפית בחוש הריח.
הניתוח המקיף אישר את קיומה של תגובה התנהגותית "גלובלית" ועקבית של פגיעה וירידה בחדות החושית בקרב המתמודדים עם דיכאון.
"מצאנו כי תת-רגישות חושית (Sensory hyposensitivity) התרחשה בכל חמשת החושים המרכזיים אצל אנשים עם דיכאון, במידה רבה ומשמעותית בהשוואה לאנשים ללא דיכאון", מסביר בהודעה לעיתונות החוקר הראשי פרופ׳ כריסטופר שארפלי (Sharpley) מאוניברסיטת ניו אינגלנד "הדבר לא תועד בפירוט כזה בעבר, והוא מראה כיצד דיכאון יכול לעורר תגובה של הגוף כולו". בתת רגישות חושית מערכת החישה מגיבה פחות מהמצופה לגירויים חיצוניים ופנימיים. במצבים אלה, .אנשים זקוקים לעיתים לגירוי חזק, ממושך או חוזר כדי להבחין בו או להגיב אליו.
החוקרים מסבירים כי מאחורי הירידה ברגישות החושית עומדים תהליכים נוירוביולוגיים ברורים, אשר יכולים לנבוע משני מקורות מרכזיים:
- תת-רגישות היקפית: שיבוש או ירידה בתפקוד המתרחשים כבר ברמת איברי החישה עצמם, בין השאר בפגיעה בקולטני המגע בעור או קולטני הטעם בלשון.
- שיבוש בתהליכים קוגניטיביים מרכזיים: פגיעה באופן בו המוח ומערכת העצבים המרכזית מעבדים ומפרשים את האותות החושיים המגיעים אליהם.
הניתוח המקיף פורסם בגיליון יוני 2026 של כתב העת המדעי Translational Psychiatry.
נסיגה חושית כמנגנון הגנה
פרופ׳ שארפלי מציע הסבר פיזיולוגי לפגיעה בחושים שנלווית לדיכאון: ממש כפי שנזלת היא ניסיון של הגוף לשטוף החוצה פתוגנים פולשים ממערכת הנשימה, "נסיגה חושית" היא הדרך של הגוף להתמודד עם כאב, אובדן, לחץ וקונפליקטים המובילים לדיכאון.
"כאשר עולמו של אדם הופך כואב או בלתי נמנע עד כדי כך שהוא אינו יכול עוד להתמודד, התגובה היחידה שיש לגופנו היא לסגת", מסביר פרופ׳ שארפלי. "דרך יעילה אחת לבצע את הנסיגה הזו היא לעמעם את החושים שלנו, כך שהמידע על העולם הלא נעים בו אנו מוצאים את עצמנו יהיה פחות אינטנסיבי, וכך מתרחשת הפחתה ברגישות החושית, או 'תת-רגישות חושית' (אובדן חדות החושים) כדי להשיג את אותה נסיגה״.
החוקרים מקווים כי יישום הממצאים הללו בקליניקות, לצד הכללת "נסיגה חושית" בתוך הקריטריונים האבחוניים המרכזיים של דיכאון בעתיד, יסללו את הדרך לאבחון מקיף, מעמיק ומבוסס ראיות רפואיות, כמו גם לפיתוח טיפולים מותאמים אישית לחידוד מערכת החושים של המתמודדים עם דיכאון.
ממצאי העבודה הנוכחית נתמכים במחקרים רבים המזהים פגיעות במערכת החושים של אנשים עם דיכאון. יש לציין כי במחקרים אלה קשה לבדוק האם דיכאון הוא שהוביל לפגיעה החושית או להיפך – פגיעה חושית הובילה לדיכאון, וסביר כי מדובר בקשר דו-כיווני שמזין את עצמו.
באשר לחוש הריח, סקירה מארה"ב שפורסמה במאי 2016 בכתב העת Chemical Senses מצאה כי לאנשים עם דיכאון יש חוש ריח ירוד, ולחילופין לאנשים עם פגיעה בחוש הריח יש נטייה לתסמיני דיכאון. אזור האמיגדלה במוח מזוהה גם כאחראי על תפקודים מסוימים של חוש הריח וגם כמוקד לתסמיני דיכאון. בפברואר 2024 כבר דיווחו חוקרים אמריקאים כי ניתן להשתמש בחוש הריח כטיפול אפשרי לדיכאון. החוקרים מצאו כי ריח מוכר עשוי לסייע למתמודדים עם דיכאון לשחזר זיכרונות אוטוביוגרפיים ספציפיים באופן שעשוי לשפר את מצבם ואף לעודד החלמה.
באשר לחוש הראיה, חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) וגופי מחקר נוספים דיווחו במאי 2013 בכתב העת JAMA Ophthalmology כי ניתוח של ממצאים מסקר הבריאות הלאומי האמריקאי (NHANES) שנערך בקרב בוגרים מגיל 20 ומעלה זיהו קשר בין דיכאון לפגיעה בראייה הפונקציונאלית – ביכולת להשתמש בראיה במשך היום כדי לקרוא, לזהות פנים ולהתמצא במרחב.
