גמילה מעישון מפחיתה את הסיכון לדמנציה
מחקר נרחב: גמילה מעישון מאיטה את ההידרדרות הקוגניטיבית, אך היתרון הבריאותי עלול להישחק כמעט לחלוטין אם הגמילה מלווה בעלייה גדולה מדי במשקל
החשיבות של הפסקת עישון ידועה לכל ומקבלת עדיפות עליונה בעולם הרפואה לצורך מניעת מחלות לב, שבץ וסרטן.
עם זאת, לפי דו"ח העישון העדכני שהוגש על ידי שר הבריאות לכנסת ביוני 2026, מזה מספר שנים ישראל מתמודדת עם מצב חירום ושגרת חירום, ובזמנים כאלה "החשיפה המוגברת לטראומה נוטה להוביל לעלייה בהתנהגויות סיכון, בכלל זה צריכת סיגריות מוגברת וחזרה לעישון של נגמלים".
בשנת 2025 השתתפו מעל 20,000 ישראלים בסדנאות לגמילה מעישון סיגריות שמפעילות קופות החולים שהשתתפות בהן כלולה בסל הבריאות הממלכתי: בכללית 5,130 מבוטחים השתתפו בסדנאות גמילה במרפאות הקופה ו-5,751 קיבלו מענה לגמילה באמצעות מוקד טלפוני; במכבי השתתפו 12,776 מבוטחים בסדנאות גמילה ו-1,250 קיבלו יעוץ טלפוני פרטני לגמילה מסיגריות; במאוחדת בוצעו 835 ייעוצים אישיים למטופלים על גמילה מעישון וכ-730 מטופלים השתתפו בסדנאות קבוצתיות; ובלאומית בשנת 2025 השתתפו בשירותי הגמילה מעישון של הקופה 1,424 מטופלים. מהחודש הבא מחמירה המדינה את המאבק בעישון כשבכל אריזה של מוצרי עישון יופיע מסר נגד ויזואלי המתריע מפני סכנות העישון והפנייה לגמילה, בנוסף על האזהרה המילולית, לרבות באריזות של סיגריות אלקטרוניות.
למרות קשר מוכח בין עישון סיגריות לבין התפתחות מחלות דמנציה, לרבות אלצהיימר, ההשפעה של הפסקת העישון על הסיכון לפתח דמנציה נותרה פחות ברורה לאורך השנים. כעת זיהה מחקר אמריקאי נרחב קשר ברור בין גמילה להגנה מפני דמנציה – אולם רק כשזו אינה מלווה בעלייה גבוהה מדי במשקל. התוצאות מדגישות לא רק את חשיבות הגמילה, אלא גם את הצורך בניהול נכון של אורח החיים ביום שאחרי.
יתרונות הגמילה תלויים במשקל
רבים נוטים להעלות במשקל הגוף לאחר גמילה מעישון סיגריות, בין השאר על רקע האטה בקצב המטבוליזם של הגוף, עלייה בתיאבון, שיפור בחושי הריח והטעם, שינויים הורמונאליים מוחיים ושינויים בהרכב חיידקי המעי – המיקרוביום.
המחקר החדש מתבסס על נתונים מפרויקט מחקר נרחב בארצות הברית (US Health and Retirement Study) שנאספו לאורך חצי יובל – בין השנים 1995 ל-2020. במחקר נכללו 32,802 משתתפים מבוגרים שהיו בריאים וללא סימני דמנציה בתחילת הדרך. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 60.5 שנים, ו-57.1% מתוכם היו נשים.
החוקרים מסין מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ג'יאנג בעיר האנגג'ואו במזרח המדינה, בשיתוף חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד, עקבו אחר המשתתפים באופן קבוע: מדי שנתיים נערכו עימם ראיונות מובנים שבהם הוערכו הרגלי העישון ומשקל הגוף. מעקב זה נמשך לאורך תקופה ארוכה, כאשר חציון זמן המעקב עמד על קרוב לעשר שנים (9.9 שנים). כדי לזהות מקרים חדשים של דמנציה, השתמשו החוקרים באלגוריתם רפואי מוכר, ובמקביל מדדו את התפקוד הקוגניטיבי של המשתתפים באמצעות סולם הערכה מיוחד.
במהלך 25 שנות המעקב, תועדו 5,868 מקרים חדשים של דמנציה בקרב המשתתפים. כאשר החוקרים השוו את הנתונים, התקבלה תמונה חד-משמעית לגבי יעילות הגמילה:
בקרב אנשים שהחליטו להפסיק לעשן במהלך תקופת המעקב היה סיכון נמוך ב-16% לפתח דמנציה בהשוואה לאלו שהמשיכו לעשן. רמת הסיכון של הנגמלים הייתה דומה מאוד לזו של אנשים שהפסיקו לעשן עוד לפני תחילת המחקר (ירידה של 21% בסיכון לעומת מעשנים פעילים) וקרובה לזו של אנשים שלא עישנו מעולם (נמוכה ב-25% לעומת מעשנים).
ניתוח הנתונים הראה כי ככל שחולף הזמן מאז הסיגריה האחרונה, כך הסיכון לדמנציה הולך ויורד. הירידה בסיכון מגיעה לשיאה ומתייצבת כ-7 שנים לאחר הפסקת העישון, בנקודה שבה הסיכון קרוב לזה של אדם שמעולם לא עישן.
הפסקת העישון נקשרה גם להאטה ארוכת טווח בקצב הירידה הקוגניטיבית הטבעית של המוח לאורך השנים.
עם זאת,יתרונות הגמילה נותרו מוגבלים בעיקר לאנשים שלא עלו במשקל, או שעלו במשקל מתון בלבד (עד 5 קילוגרמים) בשנתיים שלאחר הפסקת העישון.
לעומת זאת, אצל אנשים שהפסקת העישון שלהם לוותה בעלייה חדה במשקל של מעל 10 קילוגרמים – ההפחתה בסיכון לדמנציה נשחקה, והקשר הסטטיסטי המגן של הגמילה כבר לא היה מובהק. מגמה דומה נצפתה גם בניתוח הזיכרון והחשיבה: האטת ההידרדרות הקוגניטיבית נשמרה באופן מובהק רק בקרב נגמלים שחוו עלייה מינורית במשקלם או לא עלו כלל במשקל.
המחקר נתמך על ידי מענק מטעם תוכנית המופעלת באוניברסיטת ג'ג'יאנג ("Leading Goose"), וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2026 של כתב העת Neurology.
נזקים לכלי הדם, עקה חמצונית ודלקתיות
חשיבות הממצאים החדשים נעוצה בהבנה שהמוח מסוגל להשתקם מנזקי העישון, אך התהליך פגיע. החוקרים מסבירים כי עלייה חדה במשקל לאחר גמילה עלולה לקזז את היתרונות הבריאותיים שהרווחנו – מה שמדגיש את החובה לשלב תוכניות לתזונה נכונה וניהול משקל כחלק בלתי נפרד מתוכניות הגמילה מעישון.
החוקרים מציינים כי יש לפרש את הממצאים בזהירות. מאחר שמדובר במחקר תצפיתי, תמיד קיים סיכוי שמשתני רקע נוספים של אורח חיים שלא בודדו לחלוטין השפיעו על התוצאות. כמו כן, עלולות להיות טעויות בדיווח העצמי של המשתתפים לגבי משקלם והרגלי העישון לאורך השנים.
החוקרים מציינים כי הממצאים מחזקים ראיות מעבודות נוספות בדבר הקשר בין עישון סיגריות לירידה קוגניטיבית ודמנציה. לפי ממצאים ממחקר מעקב נורווגי (מחקר HUNT), שפורסמו בדצמבר 2025 בכתב העת BMC Public Health, עישון בהווה בגיל המבוגר מעלה את הסיכון לדמנציה – כשהסיכון גבוה ב-36% אצל גברים וב-54% אצל נשים בגיל המבוגר, עד גיל 85.
המנגנונים הביולוגיים באמצעותם עישון מאיץ ניוון עצבי נחקרו בהרחבה, וקיימות עדויות הקושרות את העישון לנזקים בכלי הדם, עקה חמצונית ודלקתיות מוגברת – כולם גורמים שעלולים לתרום לירידה קוגניטיבית והתפתחות דמנציה. בנוסף, עישון עשוי להחמיר מאפיינים פתולוגיים מרכזיים של אלצהיימר, כגון היווצרות משקעים חוץ תאיים של חלבון העמילואיד במוח, דלקת עצבית (נוירו-אינפלמציה) וזרחון של חלבוני טאו ברקמה המוחית. עם זאת, החוקרים מציינים כי "המנגנונים האפשריים שבאמצעותם עלייה מופרזת במשקל לאחר גמילה מעישון משפיעה לרעה עדיין אינם ברורים, ונדרשים מחקרים נוספים לבחינתם".
