סוכרת סוג 2: סטטינים מפחיתים הסיכון לדמנציה
האם סטטינים מגנים על המוח? מחקר גדול מצא כי נטילה קבועה של התרופות הפופולאריות להורדת כולסטרול מפחיתה את הסיכון לדמנציה אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2 – במיוחד אם מתחילים ליטול אותם בשלב מוקדם

ההתמודדות העולמית עם מחלות דמנציה ובכללן אלצהיימר הופכת מורכבת ככל שתוחלת החיים עולה והאוכלוסייה מזדקנת. כבר כיום, לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, בעולם חיים 55.2 מיליון אנשים עם מחלות דמנציה, ומדובר בסיבת המוות השביעית בשכיחותה.
בהיעדר טיפולים תרופתיים המסוגלים לרפא את המחלה ולצד טיפולים בתרופות ביולוגיות חדשות שמעכבות את התקדמותה, בשנים האחרונות מתמקד המאמץ המדעי גם באיתור גורמי סיכון הניתנים לשינוי ולמניעה מוקדמת. אחד הדוחות המרכזיים בנושא של ועדת מומחים מטעם כתב העת ה-Lancet, שפורסם באוגוסט 2024, הדגיש כי נטרול של 14 גורמי סיכון מוכרים עשוי למנוע תיאורטית כמעט מחצית ממקרי הדמנציה. בדו"ח זה, איזון וטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול רע (LDL) מאמצע החיים סומן כאחד מיעדי המפתח.
חשיבות זו מתעצמת במיוחד בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2, שמתמודדים לרוב עם רמות כולסטרול גבוהות, ומצויים מלכתחילה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית. לפי מטה אנליזה בנושא שפורסמה ביוני 2024 בכתב העת Annals of Medicine & Surgery, מעל למחצית (52.7%) מהסוכרתיים מאובחנים עם רמות גבוהות של כולסטרול רע וקרוב למחצית (43.5%) עם רמות נמוכות של כולסטרול טוב HDL.
כעת מצא מחקר לאומי תצפיתי רחב היקף בדנמרק כי טיפול בתרופות הפופולאריות להורדת כולסטרול מקבוצת הסטטינים עשוי להשפיע לטובה על הסוכרתיים בהורדת הסיכון לדמנציה.
השפעה מתוזמנת על המוח
במסגרת המחקר, שהובל על ידי חוקרים מבית החולים האוניברסיטאי בקופנהגן, נותחו נתונים ממאגרי הבריאות הלאומיים של 132,585 מבוגרים שפיתחו סוכרת סוג 2 בין השנים 2006 ל-2019 ולא נטלו סטטינים קודם לכן. החוקרים ביקשו לבחון האם קיים קשר בין מועד התחלת הטיפול בסטטינים להורדת כולסטרול לבין הסיכון ללקות בדמנציה אצל מאובחנים חדשים עם חולי סוכרת סוג 2.
כדי להתגבר על ההטיות המובנות המאפיינות מחקרי מעקב, החוקרים השתמשו במודל סטטיסטי מתקדם המדמה ניסוי קליני מבוקר. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות על פי מועד תחילת הטיפול בחמש השנים הראשונות לאחר גילוי הסוכרת: מטופלים שלא נטלו סטטינים כלל בחמש השנים הללו; מטופלים שהחלו בטיפול מוקדם תוך שנה מהאבחנה; ומטופלים שהחלו בטיפול מאוחר בין שנה לחמש שנים מהאבחנה. המעקב אחר המטופלים נמשך עד לאבחון דמנציה מכל סיבה שהיא, פטירה, עזיבת המדינה, או עד סוף שנת 2021, כאשר חציון המעקב עמד על 7.1 שנים.
ממצאי המחקר מצביעים על קשר ישיר בין התזמון של נטילת סטטינים לבין בריאות המוח בטווח הארוך. במהלך שנות המעקב, 2.7% מכלל המשתתפים פיתחו דמנציה. ניתוח סטטיסטי שחישב את הסיכון המוחלט לדמנציה לאורך עשר שנים מצא סיכון של 3.9% להתפתחות דמנציה בקרב מטופלים שלא נטלו סטטינים, לעומת סיכון של 3.5% בקרב מי שהחלו טיפול מאוחר, וסיכון של 3.3% בלבד לדמנציה בקרב מי שהחלו טיפול מוקדם.
החוקרים חישבו כי התחלה מוקדמת של טיפול בסטטינים בשנה הראשונה לאחר אבחון סוכרת נקשרה לירידה של 15% בסיכון היחסי לפתח דמנציה לאורך עשר שנים, בהשוואה לאי-נטילת התרופה. התחלה מאוחרת של הטיפול הניבה אף היא תועלת, אך מתונה יותר: ירידה של 10% בסיכון היחסי למחלה. התוצאות נותרו עקביות ודומות הן בקרב גברים והן בקרב נשים.
המחקר נתמך על ידי האקדמיה הדנית למחלות קרדיו וסקולאריות (DCAcademy) ואיגוד הלב הדני (EHNHeart), וממצאיו הוצגו לאחרונה בכנס החברה האירופית לקרדיולוגיה שנערך בסוף אוגוסט במינכן שבגרמניה (ESC Congress 2026), ופורסם בגיליון אוקטובר 2026 של כתב העת הרפואי Lancet Regional Health – Europe.
חלון הזדמנויות טיפולי
החוקר הראשי בעבודה, ד"ר טומאס טרנהאמר (Ternhamar), הסביר בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים, כי הנתונים החדשים מדגישים את חשיבות חלון ההזדמנויות הטיפולי: "בקרב אנשים המפתחים סוכרת מסוג 2, סטטינים נקשרו לסיכון מופחת לדמנציה, כאשר האפקט היה הבולט ביותר בהתחלת טיפול מוקדמת. נראה כי קיים תת-שימוש בסטטינים בקרב חולי סוכרת, למרות השפעתם המוכחת בהגנה מפני מחלות לב וכלי דם. הממצאים מספקים סיבה פוטנציאלית חשובה נוספת לוודא שמטופלים עם סוכרת וכולסטרול רע LDL בערכים גבוהים יקבלו טיפול מותאם בסטטינים בזמן וללא עיכוב".
המסקנה מתיישבת עם מחקרים שמדגימים את הפער בין ההמלצות הקליניות לנטילת סטטינים על רקע כולסטרול גבוה לבין הטיפול בפועל בתרופות אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2. כך, במחקר לאומי מתורכיה שבוצע בקרב 4,504 אנשים עם סוכרת סוג 2, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2020, בו התגלה כי רוב הנבדקים (94.9%) נזקקו לטיפול בסטטינים, אך פחות מחצי (42.4%) קיבלו טיפול בתרופות. גם מחקר אמריקאי מהמרכז הרפואי קלבילנד קליניק, שפורסם במאי 2011, מצא כי כמעט כל המאובחנים עם סוכרת מסוג 2 במחקר היו מועמדים לטיפול בסטטינים, אך פחות משני שלישים מהם קיבלו טיפול בפועל. מחקרים קושרים בין היענות נמוכה לטיפול בסטטינים לבין חשש מהתפתחות תופעות לוואי.
לצד התוצאות המעודדות, החוקרים ומומחים בתחום מבהירים כי אין מדובר בהוכחה חותכת ליחסי סיבה ותוצאה. פרופ' איזבל גונסלבס (Goncalves), חברת ועדת ההסברה והתקשורת של האיגוד הקרדיולוגי האירופי, הדגישה כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו יכול להוכיח באופן ודאי שסטטינים מונעים דמנציה בעצמם. עם זאת, היות שמדובר בתרופות ותיקות, בטוחות, זולות ונגישות ביותר, הקישור בין נטילתן המוקדמת לשימור קוגניטיבי נושא משמעות קלינית רבה. הממצאים מחזקים את הצורך בניסויים קליניים ייעודיים שיאששו את המנגנון, ובינתיים מעניקים לרופאים ולמטופלים נקודת מבט רחבה וחשובה בבואם לשקול את תזמון הטיפול התרופתי בכולסטרול סביב גילוי מחלת הסוכרת.
סטטינים מהווים תרופות פופולאריות להורדת כולסטרול בשנים האחרונות, וכיום מוערך כי כ-725 אלף ישראלים מטופלים בהם בקביעות. לפי ההנחיות המקובלות בישראל לטיפול בתרופות להורדת שומנים בדם, מטופלים עם סוכרת סוג 2 מוגדרים בסיכון בינוני לתחלואה קרדיו וסקולארית מתחת לגיל 50, כשמשך הסוכרת שלהם עד עשר שנים וללא גורמי סיכון נוספים, מומלץ להם טיפול בתרופות להורדת כולסטרול רע LDL בערכים גבוהים מ–190 מ"ג/ד"צ; סוכרתיים מוגדרים בסיכון גבוה לתחלואה קרדיו וסקולארית כשהמחלה מאובחנת כבר עשר שנים ומעלה וקיימים גורמי סיכון אך ללא סיבוכי המחלה, ובמצב זה מומלץ טיפול תרופתי בערכי כולסטרול רע גבוהים מ-100 מ"ג/ד"צ; וסוכרתיים מוגדרים בסיכון גבוה מאוד לתחלוא קרדיו וסקולארית כשהמחלה מלווה בסיבוכי סוכרת ו/או שלושה גורמי סיכון לטרשת עורקים, ואז מומלץ על טיפול תרופתי כבר בערכי כולסטרול רע הגבוהים מ-70 מ"ג/ד"צ.
























