מחסור בוויטמין D קשור בעלייה בסיכון לניוון מקולרי
מחקר מעקב מצרפת זיהה קשר בין חוסרים בוויטמין D בדם לעלייה בסיכון לפתח ניוון מקולרי גילי. נכון להיום אין המלצה גורפת לנטילת הוויטמין למניעת מחלות עיניים
ניוון מקולרי גילי היא מחלת עיניים פרוגרסיבית המתבטאת בניוון אזור המקולה – האזור במרכז הרשתית שאחראי על ראייה צלולה וראייה לפרטים – על רקע גיל מבוגר וגורמי סיכון נוספים, כאשר התהליכים הניווניים עשויים להוביל עם הזמן לסיבוכים מסכני ראייה. המחלה מהווה כיום את הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל.
האפשרויות הטיפוליות למניעת התקדמות של ניוון מקולרי גילי מוגבלות, ומתמקדות כיום בעיקר בהזרקות תוך עיניות הניתנות לחולים בשלב הרטוב של המחלה והזרקות חדשות שברובן ניסיוניות הניתנות לחולים שפיתחו סיבוך מסוג אטרופיה גאוגרפית. לצד ניסיונות לפתח טיפולים עתידיים פורצי דרך לניוון מקולרי, חוקרים מנסים לזהות גורמי סיכון נוספים למחלה בניסיון להרחיב את האפשרות לטיפולים מניעתיים. גורם הסיכון הניתן למניעה המוביל כיום לניוון מקולרי גילי, שנקשר למחלה במחקרים רבים – הוא עישון סיגריות.
כעת מצא מחקר מעקב בצרפת הבוחן את בריאות העיניים של האוכלוסייה המבוגרת, כי מחסור בוויטמין D – ויטמין המסופק בעיקר מהשמש וכן ממקורות תזונתיים ותוספי תזונה – קשור בעלייה בסיכון לתהליכים ניווניים ברשתית העין.
תהליכים ניווניים מתקדמים
צוות החוקרים מאוניברסיטה ע"ש Victor Segalen בעיר בורדו שבצרפת ביקשו לבחון את הקשר בין רמות ויטמין D בבדיקות דם לבין הסיכון לניוון מקולרי גילי. הבדיקה בוצעה על בסיס ממצאי מחקר ALIENOR – מחקר שעקב במשך מעל ל-18 שנים אחר 429 משתתפים מגיל 65 ומעלה תושבי שלושה ערים בצרפת: בורדו, דיז'ון ומונטפלייה.
במסגרת המעקב תועדו 166 מבוגרים שפיתחו ניוון מקולרי גילי ב-206 עיניים. אצל קרוב למחצית (45.1%) מהמאובחנים תועדו נקודות דרוזן גדולות והפרעות פיגמנטריות ברשתית העין. הממצאים הוצלבו עם נתוני ויטמין D בבדיקות דם. במחקר הוגדרו שלוש רמות לוויטמין D: רמות מספקות של הוויטמין – בערך של 50 ננומול לליטר ומעלה; רמות לא מספקות – בערך של 25 עד 50 ננומול לליטר; וחוסר בוויטמין D – בערך של 25 ננומול לליטר ומעלה. יש לציין כי צריכת ויטמין D במזונות בהם קיים הוויטמין, לרבות דגים מהים הצפוני, כבד בקר וחלמון ביצה – לא השפיעה במחקר על רמות הוויטמין בבדיקות דם, אולם מי שנטלו תוסף של הוויטמין הציגו ריכוזים גבוהים יותר של הוויטמין בבדיקות הדם בהשוואה לאחרים.
במחקר נמצא כי הרמה הממוצעת של ויטמין D בבדיקות המעקב שבוצעו למשתתפים עמדה על 37.9 ננומול לליטר, לאחר תיקון השפעות עונתיות הקשורות בחשיפה לשמש שמהווה כאמור את המקור המרכזי לוויטמין. נמצא כי מחסור בוויטמין D קשור בעלייה של 2.34 בסיכון לפתתח ניוון מקולרי בדרגת ביניים – המעידה על סיכון להידרדרות הראייה ועיוורון. רמות בלתי מספקות של ויטמין D הדגימו עלייה עם רמת מובהקות מוגבלת בסיכון לפתח את מחלת העיניים.
משתתפים עם חסר בוויטמין D הציגו במחקר גם עלייה מובהקת לאורך זמן בעובי ממברנת תאי אפיתל פיגמנט הרשתית (RPE) וממברנת תאי ברוך המצויה מתחתיה – שתי שכבות ברשתית שנמצאות בסיכון לפגיעה במחלת ניוון מקולרי. עלייה בעובי שכבות אלה עשויה להעיד על תהליכים ניווניים מתקדמים.
המחקר נתמך במענקים בין השאר מטעם קרן המחקר הגרמנית (DFG), אוניברסיטת בורדו, הסוכנות הצרפתית למחקר (ANR), משרד הבריאות הצרפתיי וחברת פארמה. הממצאים מדווחים בגיליון אוגוסט 2026 של כתב העת Ophthalmology Science.
מערכת איתות תפקודית
החוקרים מסכמים כי "רמות נמוכות של ויטמין D בנוזל הדם נמצאו קשורות לסיכון מוגבר לניוון מקולרי תלוי גיל. הממצאים מצביעים על מצב ויטמין D כגורם אפשרי הניתן לשינוי, הראוי להמשך מחקר".
החוקרים מעריכים כי קיימים מספר מנגונים באמצעותם ויטמין D עשוי להגן על הרשתית, ובכללם השפעות הוויטמין על הפחתת דלקתיות; השפעתו על דיכוי עקה חמצונית, כשיש אף חוקרים שמזהים בו תכונות נוגדות חמצון עקיפות, אם כי הוא אינו מוגדר כיום נוגד חמצון רשמי;
והשפעתו האפשרית של ויטמין D שהודגמה בין השאר במחקר אמריקאי שפורסם בדצמבר 2017 בכתב העת PLOS ONE, על דעיכתם של איתותים אנגיוגניים – אותות ביולוגיים שמווסתים יצירה וצמיחה של כלי דם חדשים ברשתית שמשפיעים על הסיכון לניוון מקולרי רטוב. יש לציין כי השפעות ויטמין D בגוף תלויות גם בגורמים גנטיים מסוימים, לרבות השפעות גנטיות על כמות קולטני הוויטמין בגוף. במחקר מעבדה מבריטניה שפורסם עוד באפריל 2014 בכתב העת Investigatie Ophthalmology & Visual Science הודגם כי תאי אפיתל פיגמנט הרשתית (RPE) מסוגלים להפוך ויטמין D בסיסי הנספג מהשמש לוויטמין D פעיל – מה שמצביע על קיומה של מערכת איתות תפקודית של ויטמין D ברשתית העין.
מבחינה ביולוגית, החוקרים מציינים ייתכן שההשפעה המגינה של ויטמין D מתרחשת בעיקר בשלבים המוקדמים של ניוון מקולרי, כשדלקתיות ועקה חמצונית משחקות תפקיד פעיל, בעוד שניוון מקולרי מתקדם עשוי לכלול תהליכים פתולוגיים מורכבים יותר או בלתי הפיכים.
הממצאים החדשים מלווים בעבודות בשנים האחרונות שמעידות על חוסרים בוויטמין D באוכלוסייה במדינות רבות בעולם ובכללן ישראל, חרף היותה מדינה שטופת שמש, ייתכן ועל רקע האזהרות מפני חשיפה לשמש וסיכון מוגבר לסרטן העור.
בין העדויות בנושא, במחקר נרחב שהקיף 34,874 מבוטחים בקופת חולים מכבי, וממצאיו פורסמו במארס 2011 בכתב העת European Journal of Clinical Investigation, זיהו חוקרים מהמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) רמות נמוכות של ויטמין D בקרב 79.2% מהנבדקים. מחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון וחיפה והמרכזים הרפואיים אלישע ורמב"ם ופורסם ביוני 2016 בכתב העת Nutrients זיהה רמות נמוכות של ויטמיןD בקרב עובדי הייטק בוגרים, שכפי הנראה לא נחשפים לשמש ברמה מספקת. לפי עמדת האגודה למלחמה בסרטן, "חשיפה קצרה בלתי מוגנת של 10 דקות ביום, 3 פעמים בשבוע, של אזורי עור מוגבלים, כגון מחשוף החזה ואמות הידיים בשעות הבוקר המאוחרות, מספיקה בהחלט לשמירה על רמות תקינות של ויטמין D".
בסיכון מוגבר לחסר ויטמין D מצויים אנשים שנוטים להימנע מהשמש וכן אנשים עם יכולת יצור עצמי נמוכה יחסית של הוויטמין בחשיפה לשמש, לרבות תינוקות, קשישים, אנשים עם שברים וכאלו הסובלים ממחלות קשות שמגבילות את ניידותם; אנשים שבשל אמונתם הדתית גופם מכוסה; עובדי משרדים במתחמים סגורים; כהי עור שיש להם רמה גבוהה של החומר מלנין האחראי על צבע העור, שמשמש כמסנן קרינה אישי ומונע חדירה של הקרניים האולטרה סגוליות לשכבות העור העמוקות בהן נוצר הוויטמין; אנשים עם קרוהן ומצבים רפואיים נוספים הגורמים לחוסר בספיגת שומן במעי, לרבות מחלות כבד, ציסטיק פיברוזיס וצליאק; ואנשים עם השמנה שעברו ניתוחים בריאטריים עם פגיעה בספיגת חומרים מסיסי שומן במעי.
נכון להיום, אין קונצנזוס או הנחיות קליניות לנטילה יומיומית קבועה של ויטמין D באופן גורף למניעת תחלואה כלשהי, לרבות מחלות עיניים וניוון מקולרי גילי. עם זאת, החוקרים בעבודה הנוכחית מציינים כי בהתחשב בפרופיל הבטיחות של ויטמין D וביתרונותיו המוכרים לבריאות העצמות ותפקוד מערכת החיסון, שמירה על רמות מספקות של ויטמין D בקרב מבוגרים נותרה יעד סביר וראוי מבחינת בריאות הציבור.
