פריצת דרך: שתל רשתית מאפשר לעיוורים עם ניוון מקולרי לראות
שבב אלחוטי שהושתל ברשתית העין הצליח להשיב יכולות ראייה תפקודית למטופלים עם ניוון מקולרי גילי חמור שאיבדו את ראייתם על רקע סיבוך מסוג אטרופיה גאוגרפית. איך הטכנולוגיה פועלת?
ניוון מקולרי גילי (AMD) היא מחלת עיניים כרונית פרוגרסיבית שמאפיינת מבוגרים מעל גיל 50, ומהווה כיום את הסיבה המובילה לעיוורון בישראל, מעל גלאוקומה וניוון עצב הראייה. המחלה נגרמת כתוצאה מפגיעה באזור ה'מקולה' במרכז הרשתית, במרכז שדה הראייה – האזור שאחראי על ראייה צלולה וראייה לפרטים. במחלה זו מצטברים בשלב ההתחלתי היבש משקעי חומר שומני חוץ תאי בשם 'דרוזן', ובשלב מתקדם הרטוב מתפתחים כלי דם חדשים שבהמשך דולפים, או שעלול להתפתח סיבוך של השלב היבש מסוג אטרופיה גאוגרפית – כאשר אלה עלולים לגרום לאובדן שדה הראייה ו/או פגיעה קשה בחדות הראייה עד כדי עיוורון.
כיום אין בנמצא טיפול תרופתי המאפשר לרפא ניוון מקולרי גילי או להשיב לאחור את הפגיעה המחמירה ברשתית העין. עם זאת, ברבות השנים פותחו תרופות הניתנות בהזרקות תוך עיניות שמאפשרות לעכב את הידרדרות הראייה – הן זריקות תוך עיניות שפוגעות בהתפתחות כלי הדם הפתולוגיים בניוון מקולרי רטוב והן זריקות חדשות במיוחד של טיפולים שיעילותן עדיין מתבהרת לעיכוב התהליך הניווני שנלווה לאטרופיה גאוגרפית. לצד אלה נעשים ניסיונות מצד מדענים לפתח טיפול שיאפשר מניעה יעילה של העיוורון, ובין השאר מבוצעים מחקרים על חומרים תרופתיים והזרקות תאי גזע מסוגים שונים ישירות לרשתית.
עתה פרסמו מדענים מאירופה ממצאים דרמטיים כי הצליחו להשיב ראייה חלקית למטופלים עם ניוון מקולרי מתקדם מסוג אטרופיה גאוגרפית לאחר התפתחות עיוורון, וזאת באמצעות שתל רשתית אלחוטי. שנה לאחר התקנת התותב המטופלים הצליחו לקרוא תוויות מזון, שלטי רכבת תחתית ואפילו ספרים.
שבב אלחוטי זעיר
הטכנולוגיה החדשה של חברת Science Corporation האמריקאית מקליפורניה שקיבלה את השם PRIMA לא מרפאת ניוון מקולרי גילי, אולם מצליחה להשיב יכולות ראייה שאבדו בתהליך התפתחות העיוורון. השבב המושתל תופס למעשה את מקומם של קולטני האור הטבעיים במרכז הרשתית שניזוקו במחלה.
המדובר בשבב אלחוטי זעיר בגודל של ראש סיכה שמושתל בחלק האחורי של העין. המטופל מקבל משקפיים עליהם מותקנת מצלמה זעירה שמצלמת ומקרינה את התמונות באמצעות אור אינפרא-אדום על השבב שברשתית. השבב ממיר את האור לאותות חשמליים, ובכך מחליף ביעילות את תאי קולטני האור. הקרנה באמצעות אור אינפרא-אדום היא בלתי נראית לקולטני האור בראייה ההיקפית שלא נפגעו מהמחלה. באופן זה, המטופלים שהשבב הושתל אצלם בעין מסוגלים להשתמש בו זמנית בראייה ההיקפית הטבעית שלהם יחד עם הראייה המרכזית התותבת, והתמזגות זו מסייעת בהתמצאות ובניווט.
השבב זקוק רק לאנרגיית אור כדי לייצר זרם חשמלי, ולכן הוא יכול לפעול באופן אלחוטי ולהיות מושתל מתחת לרשתית. זאת בהבדל מתותבי עיניים קודמים שפותחו אשר דרשו מקור כוח חיצוני וכבל שיצא מהעין, ולכן לא ניתן היה בפועל להשתמש בהן.
חוזרים לקרוא אותיות
הטכנולוגיה שפותחה נבדקה לאחרונה בניסוי קליני, שהובל על ידי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת סטאנפורד ובשיתוף חוקרים אמריקאים וממרכזים רפואיים במדינות רבות באירופה, לרבות גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה והולנד. בניסוי נכללו 32 מטופלים מ-17 מרכזים רפואיים באירופה שאובחנו עם אטרופיה גיאוגרפית וחדות ראייה גרועה מ-20/320 לפחות בעין אחת, שגילם הממוצע היה 79 שנים. לכל הנבדקים נאמר בעבר כי אובדן הראייה שלהם הוא קבוע.
ארבעה עד חמישה שבועות לאחר השתלת השבב בעין אחת, המטופלים החלו להשתמש במשקפיים. חלק מהמטופלים יכלו להבחין בדפוסים באופן מיידי, אך חדות הראייה של כלל המטופלים השתפרה במשך חודשים של אימון.
לפי הפרסום של ממצאי המחקר בגיליון אוקטובר 2025 של כתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, לאחר הניתוח להתקנת השתל, ל-27 מתוך 32 מטופלים (84%) הראייה השתפרה מספיק כדי לקרוא אותיות שחור-לבן ו-26 נבדקים (81%) זכו לשיפור משמעותי בחדות הראייה, שהוגדר כיכולת לקרוא לפחות שתי שורות נוספות בתרשים עין סטנדרטי. בממוצע, חדות הראייה של המשתתפים השתפרה ב-5 שורות, כאשר אצל אחד משתתפים אף תועד שיפור דרמטי ב-12 שורות.
בעזרת התאמות דיגיטליות שהטכנולוגיה מאפשרת, כמו יכולות לעשות זום ולמקד את הראייה והיכולת לייצר ניגודיות חזקה יותר, חלק מהמשתתפים יכלו לקרוא בדיוק המקביל לראיית 20/42.
המשתתפים השתמשו בתותב בחיי היומיום שלהם כדי לקרוא תוויות מזון ושלטי רכבת תחתית ואף כדי לקרוא ספרים.
המחקר נתמך בין השאר על ידי Science Corporation והמכון הלאומי לחקר הבריאות והטיפול בבריטניה (NIHR).
גוונים של אפור
תופעות לוואי תועדו בקרב 19 מתוך 32 המטופלים (59%), וכללו לחץ תוך-עיני מוגבר, קרעים קטנים ברשתית או דימום תוך עיני. עם זאת, לדברי החוקרים רובן טופלו ונפתרו בתוך חודשיים.
על בסיס הממצאים, החברה האמריקאית הגישה בקשה למכור את ההתקן באירופה, ונמצאת בדיונים עם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בנוגע לאישורו בארצות הברית.
בהודעה לעיתונות מטעם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת סטאנפורד, מעדכן פרופ' דניאל פלנקר (Palanker) מהמחלקה לרפואת העין (אופטלמולוגיה) בסטאנפורד, הפיזיקאי שהמציא את ההתקן, כי צוותו כבר בוחן דגמים חדשניים יותר של השבב שפותח. כיום התקן PRIMA מספק רק ראייה בשחור-לבן, ללא גוונים, אך דגמים מתקדמים יכילו תוכנה שתאפשר ראייה של מלוא טווח גווני האפור.
"מספר אחד ברשימת המשאלות של המטופלים הוא קריאה, אבל מספר שתיים, קרוב מאוד אחריו, הוא זיהוי פנים. זיהוי פנים דורש גווני אפור", אמר פרופ' פלנקר. "זו הגרסה הראשונה של השבב, והרזולוציה נמוכה יחסית. הדור הבא של השבב, עם פיקסלים קטנים יותר, יהיה בעל רזולוציה טובה יותר ויזווג עם משקפיים בעלי מראה אלגנטי יותר״. נכון לעכשיו, הפיקסלים בשבב שפותח הם ברוחב של 100 מיקרון, כאשר ישנם 378 פיקסלים בכל שבב. הגרסה החדשה, שכבר נבדקה בניסויים בחולדות, עשויה לכלול פיקסלים שגודלם קטן יותר עד 20 מיקרון, עם 10,000 פיקסלים בכל שבב, באופן שיאפשר ראייה מעמיקה ברזולוציה גבוהה יותר.
