ההתחממות הגלובלית והפגיעה בבריאות האדם – ההשפעות המוכרות למדע
זיהומים, דיכאון, מחלות לב וכלי דם, תופעות נוירולוגיות וגם עלייה בסיכון לסרטן – איך שינויי האקלים, המסת הקרחונים וההתחממות הגלובלית משפיעים על מפת התחלואה ועל בריאות הגוף והנפש?
בעשורים האחרונים מתריעים מומחים רבים מפני סכנות ההתחממות הגלובלית – עלייה המתמשכת בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ, בעיקר כתוצאה מהצטברות גבוהה של גזי חממה באטמוספירה מעשי ידי אדם. בעוד שאופן טבעי מכילה האטמוספירה גזי חממה כמו פחמן דו־חמצני (CO₂) ומתאן ((CH₄ ואדי מים, שלוכדים חלק מהחום שמגיע מהשמש ומשמרים טמפרטורה המתאימה לצורך החיים, פעילויות אנושיות שהחנלו עוד במהפכה התעשייתית והתעצמו במאה ה-20 הובילו לעלייה משמעותית בריכוז גזי החממה, בעיקר על רקע שריפת דלקים מאובנים לייצור אנרגיה, תחבורה ותעשייה, כריתת יערות וגידול בעלי חיים למאכל הגורמים לפליטת מתאן. כתוצאה מתהליכים אלה, חום רב יותר נלכד באטמוספירה, והטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ עולה. גזי החממה גורמים גם לפגיעה בשכבת האוזון המגנה על כדור הארץ מפני קרינה מייננת מזיקה מהשמש.
ההתחממות הגלובלית מחוללת שינויים רחבי היקף ברחבי הגלובוס, ובין השאר מלווה בהפשרת קרחונים בקוטב הדרומי והצפוני ובהרים גבוהים שמעלה את הסיכון לעלייה בגובה פני הים; שינויים קיצוניים באקלים במדינות רבות – המלווים בין השאר בגלי חום תדירים יותר ועוצמתיים יותר במדינות שבעבר הורגלו למזג אוויר קריר; עלייה באירועי זיהום אוויר; עלייה באירועי בצורת ושטפונות באזורים שונים בעולם; פגיעה במערכות אקולוגיות והכחדת חיות שונות; והשפעות על חקלאות וזמינות משאבי מים ומזון. לצד כל אלה – ההתחממות הגלובלית משפיעה באופן משמעותי גם על בריאות האדם.
שינויי האקלים משפיעים על בריאות הגוף והנפש במגוון דרכים ועלולים ליצור בעיות חדשות או להחמיר בעיות בריאותיות קיימות. ככל ששינויי האקלים יימשכו ויתעצמו, חוקרים צופים עלייה בבעיות בריאות הקשורות להם.
לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי (WHO), השפעות של שינויי האקלים צפויות להתבטא בעלייה של כ־250,000 מקרי מוות נוספים מדי שנה בין השנים 2030 ל־2050, בין השאר על רקע חשיפה לחום קיצוני באוכלוסייה המבוגרת (צפי לכ-38,000 מקרי תמותה נוספים), מחלות המתבטאות בשלשולים (צפי לכ-48,000 מקרי תמותה נוספים), מלריה (צפי לכ-60,000 מקרי תמותה נוספים) ותת תזונה אצל ילדים (צפי לכ-95,000 מקרי תמותה נוספים).
הפגיעה באדם עשויה להיות ישירה או עקיפה, שכן שינויי האקלים צפויים לעודד הגירה של אוכלוסיות כפריות למרכזים עירוניים, שם יש עלייה בסיכון לתחלואה על רקע צפיפות אוכלוסין גבוההה, לצד עלייה בטמפרטורות.
כתבה זו מציגה נזקים מרכזיים לבריאות האדם כתוצאה מההתחממות הגלובלית:
מחלות זיהומיות
ההתחממות הגלובלית צפויה להוביל בשנים הקרובות לעלייה בזיהומים המועברים דרך מי שתייה ובאמצעות חרקים. הסיבה לכך היא ששינויים באקלים עשויים להאריך את משך העונות בהן חרקים מעבירים זיהומים. שינויים אלה עשויים גם להרחיב את האזורים הגאוגרפיים בהם מחלות זיהומיות נוטות להופיע, למשל מחלת ליים (Lyme) הנגרמת על ידי עקיצת קרציות שעלולה להוביל לפגיעה בתפקוד איברי גוף פנימיים. לפי מחקר שפורסם בפברואר 2025 בכתב העת Journal of Environmental Management, מודל מתמטי חוזה כי שינויי האקלים יובילו לעלייה בתחלואה במחלות המועברות על ידי קרציות (Tick-borne diseases) בעיקר בסין, ארה"ב וחלקים מאירופה – ובייחוד צרפת וספרד, ובהמשך אוקראינה, גרמניה, איטליה, ופלין, רומניה ובריטניה – בסדר יורד.
שינויים בדפוסי המשקעים עלולים גם הם להגביר את הסיכון למחלות המועברות במקורות המים ולמחלות זיהומיות הגורמות לשלשולים. הערכות אלה מבוססות על מחקרים, למשל מחקר שבוצע על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ופורסם בפברואר 2000 בכתב העת Lancet שזיהה כי במהלך תופעת האקלים 'אל ניניו' בפרו בשנים 1998-1997, שלוותה בהתחממות חריגה ואירועי מזג אוויר קיצוניים, תועדה עלייה של 200% בשיעור הילדים שאושפזו בבתי חולים עם מחלות המלוות בשלשולים קשים.
מחלות הקשורות לחום חיצוני
העלייה בטמפרטורות שמלווה את תהליך ההתחממות הגלובלית צפוייה להוביל לזינוק בשיעורי התחלואה במחלות הקשורות לנזקי החום ומזג האוויר, לרבות מכת חום והתייבשות, התכווצויות שרירים הקשורות לחשיפה לחום והחמרה של מחלות רקע קיימות – לרבות מחלות לב וכלי דם ומחלות נשימתיות על רקע חום קיצוני.
בשנים האחרוונת כבר מתועדת במחקרים בעולם עלייה באירועי מכות חום על רקע שינויי אקלים המיוחסים להתחממות הגלובלית.
האוכלוסיות הרגישות ביותר לנזקים של חום כבד בישראל כוללות ילדים, מבוגרים, חולים כרוניים ואנשים מיעוטי יכולת שאינם יכולים לממן שימוש ממושך במזגנים.
מחקר של המשרד להגנת הסביבה שפורסם במאי 2022 מצא כי כל גל חום בישראל מביא בממוצע לתמותה עודפת של כ-45 בני אדם, כאשר הפגיעה גדולה במיוחד בקרב מבוגרים מעל גיל 70. בסיכום שמונה גלי החום שתועדו בארץ בשנים 2020-2012 ונבחנו במחקר זוהתה תמותה עודפת של 363 אנשים.
מחלות לב וכלי דם
לאחרונה מתפרסמים מחקרים רבים שמזהים עלייה באירועים קרדיו וסקולאריים – לרבות התקפי לב ושבץ מוחי – על רקע אירועי מזג אוויר קיצוניים שנגרמים כתוצאה מההתחממות הגלובלית וחשיפה מוגברת לזיהום אוויר.
כך, למשל, ביולי 2023 מצאו חוקרים מסין כי אירועי אקלים קיצוניים על רקע ההתחממות הגלובלית מגדילים את הסיכון להתקפי לב קטלניים, כאשר לפי הגדרות שונות של אירועי טמפרטורה קיצוניים, הסיכון לתמותה מהתקפי לב בגלי חום היה גבוה ב-18% עד 74%.
בישראל, ניתוח נתונים מרשם השבץ הלאומי במשרד הבריאות שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ופורסם בפברואר 2026 בכתב העת International Journal of Stroke העלה כי בטמפרטורה חיצונית של כ-37.8 מעלות צלזיוס יש עלייה של 39% בסיכון לפתח שבץ מוחי בהשוואה לטמפטורה חיצונית של כ-26.7 מעלות. לפי מחקר זה, גם תנאי לחות קיצוניים שעלולים להתגבר על רקע ההתחממות הגלובלית לוו בעלייה של כ-10% בסיכון לפתח שבץ כעבור יומיים.
הקשר בין תנאי חום קיצוניים שמאפיינים את ההתחממות הגלובלית לבין מחלות לב וכלי דם נגרם על רקע שיבוש במערכות ויסות החום של הגוף. אלה עלולים להוביל להרחבה של כלי הדם ועלייה בעומס המופעל על הלב; אובדן נוזלים ועלייה בצמיגיות הדם; עלייה בקצב הלב ובצריכת החמצן על ידי שריר הלב; עלייה בנטייה לעקה חמצונית ותהליכים דלקתיים; והשפעה על מערכת העצבים האוטונומית המלווה בעלייה בדופק הלב ולחץ הדם.
מחקר מקנדה שהוצג בדצמבר 2025 בכנס מדעי הדגים כיצד זיהום אוויר חריג מעודד התפתחות טרשת עורקים ועלייה בסיכון לתחלואה קרדיו וסקולרית. המחקר מצא כי עבור כל עלייה של 1 מיקרוגרם למטר מעוקב של חלקיקי זיהום אוויר שחודרים את דרכי הנשימה בקוטר של עד 2.5 מיקרון (PM2.5) בטווח הארוך חלה עלייה של 11% בהצטברות סידן בעורקים הכליליים, עלייה של 13% בסיכון לעומס פלאק גבוה יותר וסיכון גבוה ב-24% לחסימה של העורקים הכליליים המזרימים דם ללב.
מחלות ריאה
ההתחממות הגלובלית מלווה בעלייה בנזקי זיהום האוויר, וזו צפויה להשפיע על תחלואה נרחבת – בעיקר במחלות ריאה. לפי מאמר סקירה של חוקרים מאיטליה וצרפת שפורסם ביוני 2014 בכתב העת European Respiratory Review, שינויים בתנאי מזג האוויר מעלים באופן משמעותי את הסיכון לתחלואה ולתמותה בקרב מבוגרים עם מחלות ריאה כרוניות נפוצות, כגון אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית COPD.
בין העבודות בתחום, מחקר אמריקאי שבחן אשפוזים בעיר בולטימור שבמרילנד, שממצאיו פורסמו במאי 2026 בכתב העת GeoHealth, מצא כי גלי חום – בעיקר בשעות הלילה – מלווים בעלייה בהתלקחויות של אסתמה והתקפים שמצריכים אשפוז בבית חולים הן בקרב בוגרים והן אצל ילדים. במחקר בריטי שפורסם בנובמבר 2022 בכתב העת Thorax הודגם קשר דומה בין גלי חום ועלייה בטמפרטורה החיצונית לבין עלייה בסיכון להתלקחויות של COPD, כאשר כל עלייה של מעלת צלזיוס אחת בטמפרטורה החיצונית מעל ל-23.2 מעלות הייתה מלווה בעלייה של 47% סיכון לאשפוז על רקע התלקחות מחלת הריאה הכרונית.
מעבר להשפעות זיהום האוויר, ההנחה כי העלייה בתחלואת הריאות הכרונית על רקע גלי חום קשורה גם בהשפעה ישירה של עומס החום על התייבשות דרכי האוויר, עלייה בצריכת החמצן ופגיעה בדרכי הנשימה.
מעבר לכך, גלי החום שמחמירים בתהליך ההתחממות הגלובלית מגדילים את הנטייה לייצור של אבקנים מעוררי אלרגיות. גם עלייה בפחמן-דו-חמצני באוויר על רקע תהליכי התחממות משפיעה לרעה על עלייה בחשיפה לאלרגנים מצמחים. על רקע השינויים החדים במזג האוויר, בארה"ב כבר גוברים הדיווחים על עלייה בהיקף האבקנים האלרגנים שמזוהים בבדיקות לאיכות האוויר. כך, במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2021 בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, נמצא כי הההתחממות הגלובלית מלווה גם בהתארכות עונת האלרגיות לצמחים בארה"ב ב-20 ימים בממוצע תוך כשלושה עשורים – משנת 1990 עד 2018.
מזג אוויר קיצוני שמאפיין את העידן הנוכחי המלווה בגלי חום עם שטפונות מעודד גם הצטברות פטריות ועובש בבבית – אשר עלולים להשפיע לרעה על קשיי נשימה. במארס 2026 דיווחו חוקרים בריטיים בכתב העת iScience על השפעה של ההתחממות הגלובלית על עלייה בתפוצה של פטריות עובש מסוג אספרגילוס שעלולות להיות מזיקות לבריאות ואף קטלניות, ומצויות כיום בהיקפים גבוהים יותר במדינות צפוניות בהן לא הופיע עובש זה בעבר.
סרטן
מספר מחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין ההתחממות הגלובלית לבין עלייה עתידית בתחלואה בגידולים סרטניים – כאשר יש המייחסים קשר זה להשפעות של תנאי טמפרטורה קיצוניים על הרגלי חיים לא בריאים, לרבות תזונה לא בריאה, אי הקפדה על משקל תקין, העדר פעילות גופנית סדירה ומתח נפשי מוגבר. אירועי מזג אוויר קיצוניים שמאפיינים את ההתחממות הגלובלית צפויים גם לפגוע בטיפול בסרטן ולהשפיע לרעה על סיכויי ההחלמה של המטופלים.
במאי 2025 דיווחו חוקרים ממצריים בכתב העת Frontiers in Public Health כי זיהו השפעות של ההתחממות בכדור הארץ על עלייה בתחלואה בגידולים סרטניים גינקולוגיים אצל נשים, לרבות סרטן השד, סרטן השחלה וסרטן הרחם. יש הערכות כי ההתחממות הגלובלית צפויה להגדיל גם את שיעורי התחלואה בסרטן הריאה
ההשפעות של התחממות כדור הארץ על סרטן קשורות לא רק להרגלי חיים – אלא גם להשפעות פיזיולוגיות ישירות. כך, בסרטן העור למשל מחקרים מזהים עלייה בנטייה לתחלואה בשנים האחרונות על רק התחממות כדור הארץ, כאשר ההנחה כי ההסבר לתופעה טמון הן בהשפעות ישירות של חשיפה לכמות גבוהה יותר של קרינה מיייננת מהשמש על רקע פגיעה בשכבת האוזון שאמורה להגן על כדור הארץ והשפעות נוספות של חום על תהליכים ביולוגיים בגוף שמעורבים בממאירות, והן בהשפעות עקיפות באמצעות לבישת בגדים קצרים יותר בימי הקיץ – אשר מעודדת אף היא עלייה בחשיפה לקרינה מהשמש. כך, מחקרים מזהים קשר בין מגורים באזורים חמים יותר לבין עלייה בשכיחות של סרטן העור מסוג מלנומה. לפי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בארגון הבריאות העולמי (IARC), אוסטרליה היא המדינה עם שיעור התחלואה הגבוה ביותר במלנומה בעולם – בין השאר גם כתוצאה מפגיעה קשה יותר בשכבת האוזון המגנה מפני קרינה בחצי הכדור הדרומי כתוצאה ממפגעי זיהום אוויר מצטברים.
לאחרונה מתריעים חוקרים כי השפעות תהליכי ההתחממות הגלובלית עשויים להתבטא גם בשינוי בהרכב חיידקי המעי הטובים – המיקרוביום ועלייה בפעילות דלקתית, וזאת באופן שעשוי להעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס או להשפיע על התפתחות המחלה בגיל מוקדם יותר. לאחרונה גם גוברות הקריאות להקדמת גיל היעד לבדיקות הסקר לסרטן המעי הגס על רקע ממצאים מטרידים אלה.
בריאות הנפש
מזג אוויר קיצוני ואסונות טבע הם אירועי לחץ אשר עלולים להשפיע על הבריאות הנפשית והפיזית. תהליכי ההתחממות הגלובלית צפויים לעורר מצבי לחץ רבים בעתיד, לרבות פינוי אנשים מבתיהם, אובדן של רכוש ואף אובדן של אנשים קרובים.
מחקרים מדגימים כי אירועי אקלים קיצוניים כמו שטפונות ושריפות שנגרמים כבר היום על רקע ההתחממות הגלובלית מלווים בעלייה בנטייה להתפתחות מצבים פסיכיאטריים מורכבים. לפי מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה שבחנה את הנושא וממצאיה פורסמו בנובמבר 2020 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health, אירועי מזג אוויר קיצוניים מובילים תוך כשנה אצל הנחשפים לשיעורים גבוהים של דיכאון (19.8%), חרדות (21.35%) ופוסט טראומה (30.36%).
הדאגה מפני ההשלכות של שינויי האקלים לבדה עשויה להוות מקור לעלייה בתחושות חרדה או ייאוש בקרב חלק מהאנשים. ברפואה פסיכיאטרית הותווה בשנים האחרונות המונח 'חרדת אקלים' (Climate Anxiety) המתאר אנשים עם פחד כרוני מפני נזקים סביבתיים קטלניים. מחקר ישראלי מאוניברסיטת אריאל שפורסם ביוני 2025 בכתב העת Sustainabiliy מצא כי הנטייה לחרדת אקלים גבוהה בעיקר אצל חולי לב כרוניים, יותר מאשר אצל חולים כרוניים במחלות ריאה ומי שאינם מאובחנים עם מחלה כרונית.
לפי עמדת המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) שפורסמה במארס 2024, ההתחממות הגלובלית צפוייה להוביל גם לעלייה בשיעורי האובדנות, והיא קשה במיוחד עבור אנשים שכבר סובלים ממצוקה נפשית.
לפי מחקרים, טמפרטורות קיצוניות עלולות גם לשנות את האופן שבו תרופות פסיכיאטריות מסוימות פועלות בגוף, למשל טיפולים בתרופות אנטי-פסיכוטיות לסכיזופרניה. בנוסף, הן עשויות לפגוע ביכולתם של אנשים לווסת את טמפרטורת גופם באופן תקין ולהוביל להיפרתרמיה – כשטמפרטורת הגוף עולה והוא צובר יותר חום ממה שהוא מצליח לפלוט החוצה.
יש לציין כי מחקרים רבים מזהים בלחץ גורם סיכון לא רק למתח נפשי מוגבר, אלא גם לתחלואה פיזית. לחץ מהווה גורם סיכון לסיבות המוות המובילות כיום במדינות המערב ובכללן ישראל, לרבות מחלות לב וכלי דם וזיהומים.
מחלות נוירולוגיות
חוקרים מעריכים כי ההתחממות הגלובלית משפיעה על קשת רחבה של סיבוכים נוירולוגיים במערכת העצבים – הן בהשפעת רמות גבוהות של זיהום אוויר והן על רקע אקלים חם המחולל שינויים בגוף ובמוח.
מחקרים רבים מצביעים על כך שעלייה בתנאי החום והלחות בעשורים האחרונים מלווה בהחמרה של מחלות נוירולוגיות כגון אפילפסיה, שבץ מוחי, דלקות מוח, טרשת נפוצה, מיגרנות ועוד. כך, למשל, גל חום שפקד את צרפת בשנת 2003 נקשר במחקר בהמשך לעלייה של 7% בהיקפי התמותה על רקע סיבוכים נוירולוגים. מחקר מסין שפורסם בנובמבר 2024 זיהה כי גלי חום מלווים בעלייה בסיכון לאשפוזים ותמותה בקרב מבוגרים המאובחנים עם מחלות דמנציה ובכללן אלצהיימר.
בסקירה בנושא שפורסמה ביוני 2024 בכתב העת Lancet Neurology מוצגות ראיות להשפעות גלי חום על החמרת תסמינים של מחלות נוירולוגיות, כאשר החוקרים מצביעים על הצורך לפתח כלים להגן על חולים נוירולוגיים מפני התחממות כדור הארץ באמצעות שינויים התנהגותיים, לרבות הימנעות מפעילות גופנית בזמן עומס חום, שתיית כמויות גדולות יותר של מים, חלוקת פעילויות לאורך היום כדי להתמודד עם מצבי עייפות והתאמת טיפולים חדשים.
יש מחקרים שקושרים בין גלי חום לעלייה בשכיחות של הפרעות נוירולוגיות מסוימות – ככל הנראה בהשפעה ישירה של חום קיצוני על המוח. כך, בסקירה שפורסמה בדצמבר 2025 בכתב העת BMJ Public Health נמצא כי גלי חום קשורים לעלייה באבחון מחלות דמנציה ברחבי העולם.
סקירה שפורסמה בדצמבר 2024 מזהה השפעות של ההתחממות הגלובלית ואירועי מזג אוויר קיצוניים על עלייה בשכיחות של דלקות מוח הנגרמות על רקע זיהומים, לרבות דלקת מוח המועברת על ידי קרציות והרעלת מוח שמקורה בדגי סיגואטרה. כמו כן, שיטפונות יוצרים תנאים נוחים להתרבות יתושים, שמעבירים נגיף המחולל דלקת מוח יפנית, באופן שמגדיל פי 2 את הסיכון ללקות במחלה.
השמנה
בעוד היקפי ההשמנה בעולם בעשורים האחרונים נמצאים במגמת עלייה מתמדת, מתברר כי הההתחממות הגלובלית משפיעה אף היא על מנגנונים ביולוגיים שמעודדים צבירת משקל עודף.
סקירה בנושא שפורסמה בספטמבר 2021 מצביעה על "קשר דו-כיווני בין השמנת יתר לבין ההתחממות הגלובלית": עם העלייה בטמפרטורה החיצונית, אנשים נוטים להפחית את הייצור של חום טבעי בגוף (תרמוגנזה אדפטיבית) ולהיות פחות פעילים מבחינה גופנית – מה שעשוי להשפיע על עלייה בנטייה להשמנה, ובמקביל השימוש באמצעי תחבורה עולה – מה שמחמיר את זיהום האוויר ואת אפקט גזי החממה. ההתחממות הגלובלית גם משפיעה על שינוי בהרכב הצמחים, מה שעשוי לפגוע במרכיבים תזונתיים חיוניים.
לפי ניתוח שבוצע על ידי חוקרים מאיטליה ופורסם ביוני 2021, המבוסס על נתונים שנאספו ב-134 מדינות, כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה הממוצעת במדינות מתפתחות קשורה לעלייה של 4% במדד מסת הגוף BMI של ילדים ולעלייה של2% במדד ה-BMI של נשים.
ההתמודדות עם עלייה בנטייה להשמנה על רקע התחממות גלובלית מצריכה גישה משולבת: התאמת אורח החיים לתנאי אקלים משתנים, לצד מדיניות בריאות וסביבה להפחתת נזקי אפקט החממה.
מחלות כליה וכבד
ההתחממות הגלובלית מציבה סכנות גם לתפקוד הכליות והכבד. סקירה בנושא של חוקרים אמריקאים מבית הספר לרפואה של אוניברבסיטת ניו יורק (NYU) שפורסמה בספטמבר 2024 בכתב העת Current Opinion in Urology מזהה כי עלייה בטמפרטורות משנה את דפוסי מחלות הכליה – ומלווה בעלייה בשכיחות של מחלת כליות אקוטית, מחלת כליות כרונית ואבנים בכליות. החוקרים הציגו בדצמבר 2015 היפותיזה ולפיה העלייה בשיעורי התחלואה באבנים בכליות בעשורים האחרונים היא תוצר של אורבניציה ומעבר אנשים מכפרים לערים שבהן הטמפרטורה גבוהה יותר. הסיבה לכך היא אובדן נוזלים מוגבר בתנאי חום, הפיכת השתן למרוכז יותר במלחים כמו סידן ואוקסלאט ויצירת גבישים ואבנים. גם הזעה מרובה משפיעה על שינוייים במאזן המלחים בגוף. תנאי חום גם מגבירים עומס מטבולי ודלקתי, שעשויים לפגוע מצידם בכליות ולהשפיע על היווצרות אבנים.
חוקרים מזהים השפעות שליליות של התחממות כדור הארץ גם על תפקודי כבד. לפי סקירה בנושא שפורסמה במאי 2024 בכתב העת Frontiers in Gastroenterology, כבד שומני על רקע הפרעה מטבולית (MASLD) ועל רקע שתיית אלכוהול מוגברת ודלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) הן שלוש הסיבות השכיחות למחלות כבד, וכולן מושפעות משינויי האקלים בעולם. ההשפעות מגוונות: ירידה בזמינות למזונות מסוימים מלווה בשינויים בהרגלי התזונה; חוסר יציבות חברתית מלווה בעלייה בנטייה להתמכרויות – לרבות התמכרות לאלכוהול; אירועי מזג אוויר קיצוניים מגבירים העברה של זיהומים דרך מי שתייה.
מחלות עור
מחקרים רבים מזהים השפעות של ההתחממות הגלובלית על פגיעה בבריאות העור המלווה בעלייה בסיכון להחמרה של מחלות עור כרוניות רבות, לרבות אטופיק דרמטיטיס ופסוריאזיס.
לפי מטה אנליזה שפורסמה ביוני 2025 בכתב העת JAMA Dermatology, עלייה באירועים של זיהום אוויר משפיעה על עלייה בהיקף האשפוזים של אנשים עם אטופיק דרמטיטיס, וכן אירועי טמפרטורה קיצוניים המתבטאים בחום ולחות גבוהים מלווים בעלייה בפנייה של המאובחנים לטיפול רפואי. מחקרים קושרים בין עלייה ברמות זיהום האוויר להחמרה והתלקחות של פסוריאזיס.
ההנחה כי מעבר לכך, גם הזעה מוגברת ועור יבש כתוצאה מחשיפה לחום מעודדים גרד מוגבר – אשר עשוי מצדו להחמיר נגעים עוריים ומחלות עור.
מחקר מסין שפורסם באוקטובר 2022 בכתב העת Heliyon מצא כל עלייה של מעלת צלזיוס אחת בעונה החמה מלווה בעלייה של 1.25% בסיכון להזדקק לביקורים במרפאות עקב מחלות עור, כאשר דווקא צעירים בגילי 44-18, גברים ואנשים שמתגוררים באזורים עם אקלים ממוזג נוטים יותר להחמרה של בעיות עור בהשפעת החשיפה לטמפרטורות גבוהות.
מחלות עיניים
ההתחממות הגלובלית עשוייה להזיק גם לבריאות העיניים. לפי סקירה בנושא שפורסמה בספטמבר 2025 בכתב העת Cureus, תהליכים הקשורים לשינויי אקלים וחשיפה לזיהום אוויר בשילוב עלייה בחשיפה לקרינה מייננת מהשמש – משפיעים על עלייה במחלות עיניים אקוטיות וכרוניות.
מחלות העיניים הבולטות שמחמירות על רקע ההתחממות הגלובלית הן קטרקט ותסמונת העין היבשה.
קשר חזק בין עלייה בחשיפה לקרינת UVB מהשמש לבין עלייה בסיכון להתפתחות קטרקט, מתועד בעיקר באזורים סמוכים לקו המשווה. לפי מחקר שנערך בדרום ספרד, ופורסם באפריל 2024 בכתב העת Environments, במהלך 11 שנות תצפית תועדה עלייה בטמפרטורה המרבית הממוצעת השנתית, לצד ירידה בכמות המשקעים השנתית, ושינויים אלה הסבירו באופן חלקי עלייה בשכיחות של ניתוחי קטרקט בשנה שלאחר מכן.
לפי מחקרים, חשיפה לגזי חממה וזיהום אוויר, לרבות לרמות גבוהות של חנקן דו-חמצני, אוזון וחלקיקי מזהמים זעירים החודרים את דרכי הנשימה בקוטר של עד 2.5 מיקרון, משפיעים על עלייה בשכיחות ובחומרה של תסמונת העין היבשה.
מחקרים חדשים מרמזים כי גם מחלות רשתית כמו ניוון מקולרי גילי עשויות להיות מושפעות מתהליכי ההתחממות הגלובלית. לאחרונה נמצא כי חשיפה מוגברת לקרינה מהשמש קשורה לעלייה בסיכון להתפתחות והתקדמות המחלה. כך, מחקר בסין שפורסם באוגוסט 2024 זיהה קשר בין חשיפה גבוהה לקרינת שמש וזיהום אוויר בגז האוזון לבין התפתחות של ניוון מקולרי בגיל המבוגר. החוקרים מספקים הסברים אפשריים לקשר זה, בין השאר בהתבסס על ההבנה כי ניוון מקולרי מפר למעשה את האיזון ברשתית על ידי תהליכים דלקתיים שמלווים בעקה חמצונית. חשיפה של הרשתית לקרינת השמש עלולה לעורר תהליכים פתולוגיים אלו, בין השאר על ידי תגובות פוטוכימיות שונות בתאי הרשתית שמובילים לפגיעה בדי.אנ.איי בתאי האפיתל הצבעני (RPE) במרכז הרשתית.
דברי סיכום
חוקרים רבים מתריעים כי שינויי האקלים שמאפיינים את תהליכי ההתחממות הגלובלית מהווים סיכון משמעותי לבריאות האדם בדרכים רבות שצפויות להחמיר בעתיד – כככל שהמגמה תימשך. אסונות טבע מלווים לא רק בפגיעות גופניות ומצוקה נפשית רבה, אלא גם בעלייה בסיכון להתפתחות זיהומים. עלייה בזיהום האוויר ובחשיפה לאלרגנים ורעלנים בסביבה מלווה בסיכון לתחלואה, בין השאר במחלות לב וריאה. קרינה מייננת מהשמש מחוללת אף היא פגיעות בריאותיות משמעותיות. ולצד אלה, נזקים לתשתיות שמחוללים שינויי האקלים הקיצוניים עלולים לגרום עם הזמן לפגיעה מתמשכת בנגישות לשירותי בריאות.
האוכלוסיות הפגיעות ביותר לנזקי ההתחממות הגלובלית הם ילדים ומבוגרים וכן אנשים מיעוטי יכולת.
מאבק חובק עולם בהתחממות הגלובלית ופיתוח שיטות להתמודדות עם שינויי האקלים חיוניים כדי להפחית את הסיכונים הבריאותיים שצופן העתיד.
עדכון אחרון: אוגוסט 2026
