זה מה שזיהום אוויר עושה לעורקים שלכם
מחקר מצא כי חשיפה ממושכת לזיהום אוויר, גם ברמות נמוכות, קשורה להחמרת מחלת עורקים כלילית. מה הקשר להתחממות הגלובלית?
זיהום אוויר נקשר בעשורים האחרונים בסוגיית ההתחממות הגלובלית על השפעותיה הבריאותיות. לפי מידע שמופץ מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO), מזהמי אוויר הנפלטים ממפעלי תעשייה וכלי רכב, כגון מתאן ופחמן שחור, מסווגים כמזהמי אקלים קצרי־חיים (SLCPs) רבי עוצמה, ומשפיעים לרעה על שינויים באקלים ופגיעה בבריאות. למרות שמזהמים אלו שוהים באטמוספרה זמן קצר יחסית, פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלהם גבוה. המזהמים מחממים את האטמוספרה של כדור הארץ תוך ספיגת קרינת שמש, ומאיצים את המסת הקרחונים בכדור הארץ. המזהם מתאן משמש גם כחומר מוצא ליצירת אוזון – המשפיע מצדו על התחממות ושינויים קיצוניים במזג האוויר, פגיעה בתפוקה החקלאית וחשש מפגיעה בביטחון התזונתי, לצד החשש מהצפות בעתיד של אזורי מגורים ותשתיות חיוניות לאחר עליית מפלס פני הים.
כבר היום, זיהום אוויר חריג הוכח בהשפעתו על תופעות בריאותיות משמעותיות. מחקרים רבים קושרים בין חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר לבין עלייה בסיכון למחלות לב; סיכון מוגבר לשבץ מוחי; עלייה בסיכון לגידולים סרטניים מסוימים, כמו סרטן הריאות; סיכון גבוה למחלות ריאה כרוניות דלקתיות כמו אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית COPD; סיכון למצבים נוירולוגים כמו כאבי ראש כרוניים ואף התקפים בטרשת נפוצה; וסיכון למחלות רבות נוספות, בהן אוסטאופורוזיס וניוון מקולרי גילי.
הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה קרדיו וסקולארית הוכח בעבודות רבות. לפי מחקר שפורסם באוקטובר 2024 בכתב העת Frontiers in Medicine, כ-2.46 מיליון מקרי תמותה ממחלות לב וכלי דם בעולם בשנת 2021 ניתן לייחס לנזקים של אוויר מזוהם.
כעת מדגים מחקר מקנדה, שבחן את השפעות מזהמי אוויר לאורך זמן, כיצד חשיפה ממושכת למזהמי אוויר נפוצים קשורה להחמרה של טרשת עורקים ולמחלת כלי דם מתקדמת יותר.
בעומק הריאות
במחקר נכללו 2,172 מטופלים מבוגרים (בגיל 58 בממוצע) שעברו בדיקות CT אנגיוגרפיה כלילית באחד משלושה בתי חולים בעיר טורורנטו בין השנים 2015–2023, ואלה הוערכו באופן רטרוספקטיבי. הבדיקות הן בדיקות CT לא פולשניות הבוחנות סתימות בעורקים הכליליים שמספקים דם ללב, המכונות לעתים בשם 'צנתור וירטואלי'.
החוקרים מאוניברסיטת טורונטו בחנו את הקשר בין מקום המגורים של המטופלים לנתוני איכות האוויר בסביבה כדי להעריך את החשיפה הממוצעת של כל נבדק לזיהום אוויר במהלך תקופה של 10 שנים שקדמה לבדיקת ה-CT. בהתאם לבדיקות, לכל מטופל הוערכו שלושה סמנים של מחלת עורקים כליליים: כמות הסידן בעורקים הכליליים, עומס הפלאק הכולל ומידת היצרות חסימתית בעורקים.
החוקרים התמקדו בחשיפה ארוכת טווח לשני מזהמים נפוצים באוויר העירוני: חלקיקים קטנטנים מרחפים שחודרים את דרכי הנשימה לעומק הריאות בקוטר של עד 2.5 מיקרון (PM2.5) ומזהם מסוג חנקן דו-חמצני (NO2).
המקורות של חלקיקים קטנים מסוג PM2.5 כוללים פליטת כלי רכב, פליטות תעשייתיות ועשן שריפות, ובהיותם קטנים פי 30 בערך משיער אנושי, חלקיקים אלה עלולים לחדור עמוק לתוך הריאות ואף לזרם הדם. חנקן דו חמצני הוא גז מזיק המיוצר בעיקר משריפת דלקים מאובנים בכלי רכב, תחנות כוח ותהליכים תעשייתיים.
ניתוח הנתונים חשף כי עבור כל עלייה של 1 מיקרוגרם למטר מעוקב של חלקיקי זיהום אוויר שחודרים את דרכי הנשימה בקוטר של עד 2.5 מיקרון (PM2.5) בטווח הארוך נצפתה עלייה של 11% בהצטברות סידן בעורקים הכליליים, עלייה של 13% בסיכון לעומס פלאק גבוה יותר, וסיכון גבוה ב-24% לחסימה של עורקי הלב. חשיפה לחנקן דו־חמצני הובילה למגמות דומות, אם כי עוצמת ההשפעה הייתה קטנה יותר.
הממצאים הוצגו בכנס השנתי של האגודה הרדיולוגית של צפון אמריקה (RSNA) שנערך בדצמבר 2025 בארה"ב בעיר שיקגו.
הבדלים בין המינים
בסיכום ממצאי המחקר, חשיפה ארוכת טווח גבוהה יותר לזיהום אוויר נקשרה למחלת עורקים כליליים חמורה יותר, כפי שנצפתה בבדיקת CT לב, בשני המינים. "בקרב נשים, חשיפה ארוכת טווח לחלקיקים עדינים נקשרה לציוני סידן גבוהים יותר ולהיצרות חמורה יותר של העורקים. אצל גברים, חשיפה ארוכת טווח גבוהה יותר לחלקיקים עדינים נקשרה לציוני סידן גבוהים יותר ולעומס פלאק גבוה יותר״ ציין ד"ר פליפה קסטילו ארבנה (Aravena), המחבר הראשי של המחקר מאוניברסיטת טורונטו, בהודעה לעיתונות מטעם הכנס.
הממצאים מדגימים כי אפילו רמות זיהום הנמוכות מהתקנים הרגולטוריים המקובלים במדינות מערביות, או בריכוזים סמוכים לתקן, לצד חשיפות עירוניות טיפוסיות מכלי רכב שנוסעים בערים גדולות – קשורות לסימנים מוקדמים של מחלת לב. לעיתים קרובות הנזק לעורקים הכליליים מופיע לפני הופעת תסמינים לבביים כלשהם, כפי שמציינים החוקרים, ובאופן שמדגיש את החשיבות של שיפור איכות האוויר לצורך הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
על רקע הסיכונים הבריאותיים, המאבק בזיהום האוויר צובר בשנים האחרונות תאוצה בעולם. במארס 2025 בכנס של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בקולומביה הופצה אמנה שקיבלה באופן חסר תקדים תמיכה של יותר מ־47 מיליון אנשי מקצוע בתחום הבריאות, מטופלים, פעילים, נציגי ארגונים ואנשים פרטיים ברחבי העולם, ל"פעולה דחופה לצמצום זיהום האוויר ולהגנה על בריאות הציבור מפני השפעותיו ההרסניות". בחודש שעבר (נובמבר 2025) עדכן ארגון הבריאות העולמי (WHO) את הנחיותיו לשיפור קבלת ההחלטות בנוגע למדיניות אוויר נקי ולהפחתת שינויי אקלים (פרויקט HRAPIE-2). מטרות ההנחיות לשפר את האופן בו מודגשים בפני מקבלי החלטות היתרונות של אוויר נקי, הכוללות בין השאר רווחים כלכליים הנובעים מהפחתת תחלואה, לצד הצורך בהשקעות הנדרשות לביצוע פעולות לצמצום זיהום אוויר.
