ניוון מקולרי: איך דילוג על הזרקות תוך עיניות מסכן את הראייה?

ניוון מקולרי גילי מהווה מחלת עיניים כרונית מתקדמת בקרב מבוגרים מגיל 50 ומעלה, שמתבטאת בתהליכים ניווניים בתאי המקולה שבמרכז הרשתית – האזור האחראי על ראייה צלולה וראייה לפרטים.

שיעור החולים עולה עם הגיל, ולפי הערכות מפתחים ניוון מקולרי כעשירית מהמבוגרים בשכבת הגיל 74-60 וכשליש בגילים 85-75, כאשר מספר החולים צפוי להאמיר עם העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. המחלה מהווה כיום את הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל, ומיוחסים לה כמחצית ממקרי העיוורון בעולם.

הזרקות תוך עיניות הפכו עם השנים לטיפול הרפואי המקובל למאובחנים עם ניוון מקולרי רטוב – בשלב המתקדם של המחלה שמתאפיין בצמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית העין ובאובדן ראייה הדרגתי. לאחרונה פותחו גם טיפולים תרופתיים בהזרקות לעין לטיפול בסיבוך מסוג אטרופיה גאוגרפית שמאפיין את השלב היבש של המחלה.

הזרקות תוך עיניות מבוצעות כיום בשגרה במרפאות עיניים של בתי החולים ובחלק מקופות החולים. ההזרקות לניוון מקולרי רטוב ניתנות לרוב בשלב הראשון אחת לחודש, ובהמשך ניתן לקבלן במרווחים ארוכים יותר, בהתאם למצב העין הפגועה. לדברי ד"ר אור שמואלי, רופא במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה ומנהל בקהילת ניוון מקולרי גילי באתר "כמוני", "תדירות ההזרקות מותאמת באופן אישי לכל מטופל/ת בהתאם לממצאי בדיקות מסוג טומוגרפיה אופטית של הרשתית OCT המבוצעות במעקבים הרפואיים, ולעתים בהתייחס גם לבדיקות הדמיה אופטיות נוספות, למשל אנגיוגרפיה עם חומרי צבע".

בעוד בקהילה הרפואית גוברת המודעות לחשיבות ההיענות לטיפולים תרופתיים כאמצעי להתמודדות מועילה עם מחלות ולצמצום השפעתן, מחקרים חדשים מדגימים בשנים האחרונות את חשיבות המכרעת בהקפדה על היענות מלאה להזרקות תוך עיניות במועדים שהותאמו ונקבעו לכל מטופל/ת – במטרה לצמצם את הסיכון לאובדן ראייה בלתי הפיך.

חשיבות ההזרקות התוך עיניות

ניוון מקולרי גילי היא מחלה כרונית המצריכה התמדה בטיפולים הרפואיים לאורך זמן. עבור המאובחנים עם ניוון מקולרי רטוב, להזרקות תוך עיניות חשיבות מכרעת בעצירת התקדמות המחלה ושימור יכולת הראייה לאורך זמן במספר היבטים:

• חסימת צמיחה של כלי דם לא תקינים: ההזרקות התוך עיניות בניוון מקולרי רטוב פועלות לעיכוב עד כדי עצירה של התקדמות התהליך הניווני במקולה והפגיעה בראייה. ההזרקות הן למעשה תרופות החוסמות גורמי גדילה של כלי דם (VEGF) הפועלים ברשתית לעידוד התפתחות כלי דם חדשים. בפעילותן, תרופות אלה מונעות התפתחות כלי דם לא תקינים (פתולוגיים) אשר מסכנים את המטופלים באובדן ראייה עד כדי עיוורון.
• צמצום דליפת נוזלים ברשתית: ההזרקות התוך עיניות הוכחו בהשפעתן גם על מניעת דליפת נוזלים ודימום ברשתית העין והצטברות של נוזלים מתחת לרשתית שעלולה לפגוע בראייה.
• ירידה בעובי המקולה: לפי מחקרים, הזרקות תוך עיניות בניוון מקולרי רטוב משפיעות לטובה על נפיחות ובצקתיות במקולה על רקע הפרשות מכלי הדם הפתולוגיים שצמחו. הפחתת הבצקת מתבטאת בירידה בעובי הרשתית בהשפעת התרופות, וזו מאפשרת לתאים במקולה (כמו תאי הפוטורצפטורים) לפעול באופן מיט.
• שיפור הראייה: כלי דם פתולוגיים ברשתית פוגעים בראייה המרכזית של אנשים עם ניוון מקולרי רטוב, ואילו ההזרקות התוך עיניות שבולמות את התפתחותם –  מייצבות את הראייה, ואצל חלק מהמטופלים אף מאפשרות לשפר אותה. מחקרים מדגימים השפעות של הזרקות תוך עיניות על שיפור הראייה לפרטים. לפי מטה אנליזה שסיכמה טיפולים בהזרקות שניתנו למעל ל-10,000 עיניים, הטיפולים שיפרו בתקופה של כחמש שנים את יכולתם של המאובחנים בניוון מקולרי רטוב לראות אותיות.

• עוד על הזרקות תוך עיניות לניוון מקולרי רטוב

כמה נוטים לדלג על הזרקות ולמה?

אחד הנזקים שאירועי חירום שוברי שגרה עלולים לחולל למטופלים עם ניוון מקולרי גילי מתבטא בשיבוש בהגעה למרפאות העיניים לצורך הזרקות תוך עיניות. ירידה בהיענות להזרקות תוך עיניות הוכחה במחקרים רבים בהשפעתה על הידרדרות מהירה יותר של יכולת הראייה – כפי שמפורט בהמשך הכתבה.

פגיעה משמעותית בהיענות להזרקות תוך עיניות זוהתה לראשונה בקנה מידה משמעותי ברבות ממדינות העולם בתקופת הקורונה שהייתה מלווה במגבלות וסגרים. כך, למשל, מחקר מצרפת שפורסם בפברואר 2023 בכתב העת Acta Ophthalmologica זיהה במדגם של כ-3,000 מטופלים עם מחלות רשתית, כי מעל למחצית (59%) לא הגיעו לכל טיפולי ההזרקות שנקבעו עבורם על רקע מגבלות הקורונה. מחקר מתורכיה שפורסם בשנת 2021 זיהה בחודשי הקורונה הראשונים ירידה של 45% בהיקף ההזרקות התוך עיניות.

בישראל תועדו ממצאים דומים: במחקר מהמרכז הרפואי הדסה, שממצאיו פורסמו ביולי 2022 נמצא כי בקרב 691 מטופלים עם מחלות רשתית, מעל למחצית (56%) דחו את ההזרקות התוך עיניות למשך שבוע ויותר, כאשר תקופת הדחייה הממוצעת עמדה על 21 ימים בממוצע. גם במחקר שבוצע במרכז הרפואי אסותא-אשדוד, שממצאיו פורסמו במאי 2022, נמצא כי במדגם של 77 מטופלים כי רובם (68%) נטו לדלג על הזרקות.

גם בשנות המלחמה האחרונות, מאז אירועי ה-7 באוקטובר, מדווחים רופאי עיניים בישראל על דילוגים על הזרקות, אם כי בהיקפים קטנים יותר.

גם בימי שגרה יש נסיבות שונות שמובילות לירידה בהיענות לטיפולים בהזרקות תוך עיניות. כך, לפי מחקר אמריקאי, שממצאיו פורסמו באוגוסט 2025 בכתב העת Clinical Ophthalmology, דיווחו מעל ל-80% מתוך עשרות מאובחנים עם ניוון מקולרי גילי כי הם מסתמכים על מלווה או תחבורה ציבורית לצורך הגעה להזרקות תוך עיניות, באופן שעלול לפגוע בנגישות לטיפולים. מחקר מהמרכז הרפואי רמב"ם שפורסם בינואר 2025, מנה מספר סיבות לדילוג על הזרקות בתקופות שגרה, לרבות תחלואה נלווית (39%), נושאים אדמיניסטרטיביים (28%) והעדר מוטיבציה (11%). מבין 100 מטופלים שדילגו על הזרקות ונכללו במחקר, הרוב (73%) הדגישו את הצורך במלווה להגעה לטיפולים, והרוב (74%) התגוררו מחוץ לעיר בה ממוקם בית החולים בו ניתנות ההזרקות – מה שמעיד על חשיבותה של נגישות טובה למרפאות כאמצעי לשיפור ההיענות להזרקות תוך עיניות למחלות רשתית.

מטה אנליזה שהתייחסה לתופעה, וממצאיה פורסמו ביוני 2023, מונה סיבות נוספות לתופעה, ובהן: חוסר שביעות רצון מתוצאות הטיפולים (30%), עומס כלכלי (19%), מחלות נלוות בגיל המבוגר (16%), קושי בקביעת תורים (9%), מרחק נסיעה ארוך (8%), חוסר זמן (6%), ולעתים גם על רקע שאננות אפשרית בעקבות שיפור הראייה (4%) ואדישות ביחס לראייה (3%).  

דילוג על הזרקות תוך עיניות עשוי כאמור להתרחש גם כתוצאה מפחד מההזרקות. לפי סקירת מחקרים בתחום, התופעה רווחת בקרב 17.3% עד 85% מהמטופלים, ומתפתחת בין השאר כתוצאה מידע מועט של המטופלים על ההליך, תחושות כאב וחוסר נוחות במקום ההזרקה, זמן נסיעה ארוך למרפאה והמתנה ממושכת להזרקה בתוך המרפאה.

אילו נזקים נגרמים בדילוג על הטיפולים?

דילוג על הזרקות תוך עיניות לניוון מקולרי גילי הוכח בשנים האחרונות במחקרים רבים בהשפעתו המיידית על הידרדרות מהירה יותר של הראייה ועלייה בסיכון לעיוורון.

במחקר שנערך בבית החולים הדסה על תקופת הקורונה, שממצאיו פורסמו בשנת 2022,  נמצא כי דחייה בטיפולי הזרקות תוך עיניות בשבוע בלבד הובילה לעיבוי הרשתית כפי שהודגם בהדמיות הרשתית (OCT) – מדד המצביע על התקדמות התחלואה, כשההשפעה המשמעותית ביותר הייתה בניוון מקולרי גילי.

במחקר ישראלי נוסף שבוצע בבית חולים שערי צדק, ופורסם ביוני 2022, נמצא כי דילוג על הזרקות תוך עיניות למחלות רשתית בתקופת הקורונה הוביל להידרדרות של חדות הראייה בכמחצית (47.9%) מהעיניים, לעומת פחות מעשירית (8.5%) בקבוצת מטופלים שהתמידו במועד ההזרקות לפי התכנון המקורי. כמו כן, במעל למחצית (64.6%) מהעיניים שבהם תועד דילוג על הזרקות תועדה החמרה אנטומית בעין שהתבטאה בעלייה בכמות נוזל הרשתית או דימום במקולה, כאשר דימום חדש זוהה רק אצל מי שחוו עיכובים בהזרקות התוך עיניות. מדדים אלה אף הם מצביעים על הידרדרות הראייה והתקדמות מהירה יותר לעיוורון.

במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שפורסם באפריל 2022, נמצא כי עיכוב בהזרקות תוך עיניות למחלות רשתית בתקופת הקורונה הוביל לפגיעה בחדות הראייה של המטופלים וכן לאובדן ראייה שהתבטא באי ראייה של כ-15 אותיות בממוצע במבדקי ראייה. ככל שהמטופלים התעכבו יותר בין ההזרקות מעבר לתוכנית הטיפולית המקורית – כך הפגיעה בראייה הייתה חמורה יותר.

8 טיפים לשיפור ההיענות להזרקות תוך עיניות

למתמודדים עם ניוון מקולרי חשוב להכיר מספר המלצות לשיפור ההיענות לטיפולים, במטרה להיטיב עם הראייה ולעכב ככל שניתן את ההידרדרות לכדי עיוורון:

• להכיר בחשיבות ההתמדה בהזרקות תוך עיניות לעיכוב הידרדרות הראייה ומניעת עיוורון.
• לבחור הזרקות תוך עיניות שמאפשרות ריווח בין ההזרקות לפרקי זמן ארוכים. כיום ניתן לקבל במסגרת הסל הזרקות תוך עיניות של אווסטין – תרופה שפותחה במקור לסרטן, הניתן אחת לחודש, כאשר לאחר כשלוש הזרקות ניתן להתחיל ולרווח בין הטיפולים. כמו כן, יש תרופות ייעודיות להזרקות תוך עיניות שמאפשרות הזרקה אחת למספר חודשים, לרבות ואביסמו (Vabysmo) המאפשרת הזרקות אחת ל-4-3 חודשים ואייליה (Eylea) במינון 8 מ"ג שמאפשרת לעתים אפילו הזרקה אחת לחמישה חודשים ומעלה. לצידן יש שתל תוך עיני בשם סוסבימו (Susvimo) שמאפשר הזרמה איטית של התרופה למקולה במשך חצי שנה, אך מצריך פרוצדורה ניתוחית לצורך הכנסתו לעין. למחזיקים בביטוח בריאות פרטי – מומלץ לבדוק זכאות למימון הזרקות תוך עיניות מתקדמות שאינן בסל הבריאות הממלכתי. כמו כן, הזרקות מתקדמות נמכרות בהנחות דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים למי שלא מצליחים להגיע לתגובה מספקת עם אווסטין.
• למטופלים שמתקשים בניידות – חשוב למצוא קרובי משפחה ותומכים נוספים שיוכלו להסיעם להזרקות וללוות אותם במהלך הטיפולים. בישראל פועלות עמותות וחברות פרטיות שמסייעות בליווי חולים מבוגרים לטיפולים רפואיים מורכבים, כגון "עזר מציון" ו"עזרה למרפא".
• לספר לחברים ומכרים וכן למטופלים עובדים לספר גם במקום העבודה על הצורך בהזרקות תוך עיניות – כדי שניתן יהיה להתחשב ולהקל בדרישות בעבודה לקראת ההזרקה ובהתאוששות שאחריה.
• לבצע פעולות להפחתת תחושות של פחד וחרדה מפני הזרקות תוך עיניות, ובין השאר: ליידע את רופאי העיניים על פחד ממחטים – כדי שהפעולה תתבצע ברגישות גבוהה; להימנע מלהסתכל על המחט עצמה; להגיע לטיפולים עם מלווה תומכ/ת; ולהסיח את הדעת בזמן הדקירה, למשל תוך הזזת אצבעות רגליים, התמקדות בתמונה התלויה על הקיר או שיחה עם המלווה – קראו בהרחבה על התופעה וטיפים להתמודדות במדריך הבא.
• להשתמש באפליקציות ייעודיות בסמארטפון או ביומן להכנסת תזכורות אוטומטיות לתורים עתידיים להזרקות תוך עיניות.
• להקפיד על אורח חיים בריא – פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה, שינה איכותית והפחתת לחץ נפשי – באופן שמשפר את איכות החיים של המטופלים עם ניוון מקולרי גילי, מפחית תחלואה כרונית משולבת, ומקל על יכולתם להיענות בקלות להזרקות תוך עיניות.
• להיגמל מעישון סיגריות אשר מהווה את גורם הסיכון בר המניעה הראשון במעלה להידרדרות של ניוון מקולרי גילי. מחקרים מדגימים כי עישון סיגריות פוגע ביעילות הטיפולים בהזרקות תוך עיניות לניוון מקולרי רטוב. הפסקת עישון צפויה לשפר את תוצאות הטיפולים – ובכך לסייע לשיפור ההיענות לטיפולים.

• ד"ר אור שמואלי הוא רופא במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה השוהה בפלושיפ בתחום מחלות רשתית במחלקת העיניים של בתי החולים Toronto Western ו-Sunnybrook של אוניברסיטת טורונטו בקנדה, מנהל בקהילת ניוון מקולרי גילי באתר "כמוני"

עדכון אחרון: מארס 2026