תזונה לניוון מקולרי גילי – המלצות עדכניות

ניוון מקולרי גילי (AMD) מהווה מחלת עיניים כרונית מתקדמת שנגרמת כתוצאה מפגיעה באזור מרכז הרשתית המכונה 'מקולה', במרכז שדה הראייה – אזור שאחראי על ראייה צלולה וראייה לפרטים.

ניוון מקולרי מהווה כיום את סיבה נפוצה לאובדן חמור של הראייה בקרב מבוגרים מגיל 50 ומעלה ואת הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל.

בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות לחשיבותה של תזונה בריאה במניעה וטיפול במחלות, כחלק מאורח חיים בריא כולל, מחקרים מצביעים על כך שמזונות מסוימים עשויים לשמר את בריאות העין עם העלייה בגיל ולסייע לעיכוב התהליך המתקדם המאפיין לניוון מקולרי. לצידם, ישנם מזונות מסוכנים שעלולים להאיץ את ההתקדמות התהליכים הניווניים ברשתית העין.

מחקרים חדשים מזהים כי תזונה בריאה עשויה גם להפחית מהסיכון להתפתחות ניוון מקולרי גילי אצל אנשים עם נטייה גנטית למחלה. ביולי 2021 דיווחו צוות חוקרים אירופי (הקונסורציום EYE-RISK) בכתב העת Ophthalmology, כי נבדקים עם ניוון מקולרי צורכים פחות פירות, ירקות, דגים ומציגים שיעורים גבוהים יותר של עישון סיגריות בכל רמות הסיכון הגנטי. בהמשך התברר כי תזונה לא בריאה כמעט ומכפילה את הסיכון לניוון מקולרי – בעיקר אצל מי שהינם נשאי מוטציות גנטיות שמעלות את הסיכון למחלה.

ככלל, ניוון מקולרי גילי מוכר כמחלת העיניים העיקרית שעשויה להיות מושפעת מתזונה, אם כי עבודות קושרות גם בין תזונה להשפעה על מהלך של מחלות עיניים נוספות ובהן קטרקט, רטינופתיה סוכרתית וגלאוקומה.

מחקרי AREDS ותוסף התזונה

החל משנות התשעים ביצע המכון הלאומי לבריאות העין בארה"ב (NEI) השייך למכון האמריקאי הלאומי לבריאות (NIH) מחקרים שמטרתם לבחון את היעילות בנטילת תוספי תזונה למניעה ו/או האטה של מחלות עיניים, ובהן גם ניוון מקולרי גילי וקטרקט.

המחקר הראשון כונה AREDS (ראשי תיבות של Age Related Eye Disease Study) עקב אחר 3,640 אנשים עם מחלות עיניים למשך 6.3 שנים בממוצע, בין השנים 1992 ל-2001. המחקר זיהה מספר רכיבים תזונתיים שעשויים להועיל בהאטה בהתקדמות של ניוון מקולרי גילי, ובעקבותיו פותחה פורמולה כטיפול למצבים של ניוון מקולרי יבש, הכוללת מינונים שונים של נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) – ויטמיני C ו-E המשמשים נוגדי חמצון חזקים, וכן נוגד חמצון מקבוצת 'בטא קרוטן' והמינרלים נחושת ואבץ. הממצאים דווחו באוקטובר 2001 בכתב העת JAMA Ophthalmology.

ממצאי המחקר עברו בחינה מחודשת במסגרת מחקר המשכי – מחקר AREDS2, שהחל בשנת 2006 וכלל מעקב אחר 4,203 נבדקים שנמשך בתחילה חמש שנים. בעקבות מחקר זה שפורסם במאי 2013 בכתב העת JAMA, בוצעו שינויים בפורמולה המקורית, לרבות הוצאת רכיב ה'בטא קרוטן' על רקע סיכון גבוה יותר להתפתחות של סרטן הריאות אצל חולים מעשני סיגריות, וכן הוספה של שני נוגדי חמצון חדשים מקבוצת הקרוטנואידים שזוהו ביעילותם לשיפור בריאות העין ועיכוב התהליך הניווני – לוטאין וזאקסנטין. עוד נמצא במחקר המעקב כי הוספה של חומצת שומן מסוג 'אומגה 3' לתוסף התזונה אינה מועילה לעיכוב הידרדרות המחלה, והוחלט שאין סיבה להוסיפו לפורמולה.

על בסיס מחקר זה, נכון להיום תוסף התזונה המומלץ לניוון מקולרי גילי על בסיס מחקר AREDS2, מסייע לעיכוב הידרדרות המחלה, וכולל שילוב של ויטמין C (500 מ"ג), ויטמין E (400 יחידות בינלאומיות IU), נחושת (2 מ"ג), אבץ (80 מ"ג), לוטאין (10 מ"ג) וזאקסנטין (2 מ"ג). כלל מרכיבים אלה אינם נוצרים באופן טבעי בגוף האדם, אלא מתקבלים ממזון. תוסף התזונה הייעודי לניוון מקולרי משווק בישראל בשם 'אופטי-סייף' ויש תוספים דומים המבוססים על ממצאי מחקר AREDS2, בהם התוסף 'אופטיק פלוס'. הממצאים שפורסמו בשנת 2013, הצביעו על האטה של 26% בהתקדמות של ניוון מקולרי למטופלים בפורמולת תוסף תזונה החדשה, בדומה לממצא שהושג במחקר המקורי.

לאורך השנים נאספו ראיות מחזקות ליעילותו של תוסף התזונה, וכיום הוא ניתן למאובחנים בניוון מקולרי בשלבים שונים: הן בשלב המוקדם היבש המאופיין במשקעים שומניים במקולה המכונים 'דרוזן', כשבמצב זה תוסף התזונה הוא כיום הטיפול הרפואי היחידי שהוכחה תרומתו. כמו כן, רופאי עיניים רבים רושמים את התוסף למאובחנים עם ניוון מקולרי רטוב המאופיין בכלי דם פתולוגים ברשתית ולמאובחנים עם סיבוך מסוג אטרופיה גאוגרפית המעיד על תהליך ניווני מתקדם – בעיקר למניעת פגיעה בעין השנייה.

על בסיס מחקרי AREDS יש מומחים הממליצים על צריכה גבוהה של מזונות המכילים מרכיבים שמצויים בתוסף התזונה שפותח, אפשר מאפשרים להשיג באופן טבעי דרך התזונה היומיומית את יתרונות התוסף בעיכוב הידרדרות הראייה בניוון מקולרי גילי.

תזונה ים תיכונית

בשנים האחרונות מתבהרת ההשפעה המיטיבה של דיאטה ים תיכונית על הבריאות ומניעת תחלואה כרונית, ובאופן ממוקד גם על מחלות עיניים ועל ניוון מקולרי גילי בפרט.

הדיאטות הים תיכונית נתפסת על ידי חוקרים, רופאים ודיאטנים-תזונאים רבים לאחד התפריטים הבריאים והמאוזנים ביותר, והיא מבוססת על דפוסי האכילה המסורתיים של מדינות אגן הים התיכון — כגון יוון, איטליה, ספרד וישראל, וכוללת אכילה מרובה של ירקות, פירות וקטניות, דגנים מלאים, צמצום בשר אדום וצריכה מתונה של דגים ועופות, צריכת מוצרי חלב דלי שומן, בישול ואכילה המבוססים על שמן זית, צריכה של אגוזים וזרעים ושתייה מתונה של יין אדום.

מספר מחקרים מדגימים לאחרונה את יעילותה של התזונה הים תיכונית במניעת הידרדרות הראייה למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי.

בינואר 2017 דווח בכתב העת Ophthalmology על ממצאי מחקר מעקב אירופי על בריאות העין (European Eye Study) שזיהה ירידה של עד 47% בסיכון לניוון מקולרי גילי אצל מי שמציגים היענות גבוהה לתזונה ים תיכונית, בהשוואה לאלו שמציגים היענות נמוכה. ממצאים דומים התקבלו במחקר שבוצע בפורטוגל.

במארס 2019 דיווחו חוקרים מצרפת בשיתוף חוקרים מבריטניה, הולנד וגרמניה בכתב העת Ophthalmology על ממצאי מחקר מעקב שנמשך 9.9 שנים בממוצע בקרב 4,996 נבדקים מגיל 55 ומעלה, במסגרתו נמצא כי הקפדה על מרכיבי התזונה הים תיכונית מלווה בירידה של עד 41% בסיכון לניוון מקולרי מתקדם.

לאחרונה, מטה אנליזה של חוקרים מפורטוגל שפורסמה במארס 2025 בכתב העת Nutrients סיכמה מחקרי מקרה-ביקורת ומחקרי עוקבה פרוספקטיביים שהצביעו על השפעה מגִנה מובהקת של היצמדות לתזונה הים תיכונית אשר מלווה בירידה של 34% בסיכון להתקדמות של ניוון מקולרי והחמרה בממצאי בדיקות הראייה של נבדקים שאובחנו במחלת הרשתית.

לדברי גלית שניר, דיאטנית קלינית במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, "ככלל, מחקרי תצפיות מצאו קשר בין תזונה ים תיכונית להשפעה מיטיבה על בריאות העין. ככל שהתזונה עשירה יותר בפירות וירקות ושומנים בריאים כמו אומגה 3 מדגים ואגוזים – כך בריאות העין משתפרת".

צמחונות וטבעונות

מחקרים קושרים גם בין תזונה טבעונית המבוססת על מזונות מהצומח בלבד, ותזונה צמחונית שנמנעת מצריכת בשר ועופות – לבין שיפור בריאות העין, גם עבור המתמודדים עם ניוון מקולרי גילי.

בדצמבר 2024 דיווחו חוקרים מסין בכתב העת Journal of Nutrition, Health and Aging כי בהתבסס על מאגר נתונים נרחב מבריטניה (UK Biobank), נמצא במעקב של 13,993 נבדקים כי תזונה צמחונית מלווה בהגנה על עובי הרשתית ומניעת מחלות רשתית, ובהן ניוון מקולרי גילי. ההשפעה המיטיבה של הצמחונות נקשרה במחקר בעיקר לירידה בערכי הכולסטרול הרע אצל אלו שמקפידים להימנע מאכילת בשר.

בדצמבר 2021 הסבירו חוקרים אמריקאים על בסיס מחקרים בחיות כי שני נוגדי חמצון ספציפיים במזונות מן הצומח הכלולים גם בתוסף התזונה לניוון מקולרי – לוטאין וזאקסנטין – מסננים אור כחול, ובכך מעלים את צפיפות הפיגמנט באזור המקולה במרכז הרשתית. בנוסף נמצא כי נוגדי חמצון אלה שמקורם בירקות ופירות פועלים כנוגדי חמצון בהפחתת רמת הדלקתיות בגוף תוך הורדת רמות הסמן hsCRP המצביע על פעילות דלקתית. על בסיס תובנות אלה, החוקרים מציינים כי לצמחונים סיכון נמוך יותר ללקות בניוון מקולרי יבש.

בהקשר זה, חשוב לציין כי תזונה צמחונית וטבעונית מומלצת עם הדרכה וליווי של אנשי מקצוע תזונאים-דיאטנים, מאחר והיא מעלה את הסיכון לחוסרים תזונתיים מסוימים, ובין השאר עלולה להיות מלווה במחסור בוויטמין B12, ויטמיני B נוספים ואבץ, כאשר חוסרים אלה דווקא עלולים לפגוע בראייה ובין השאר להוביל לראייה מטושטשת ונזקים לעצב הראייה.

לוטאין וזאקסנטין

בתוך תוסף התזונה המומלץ לעיכוב ההתקדמות של ניוון מקולרי גילי, נוגדי חמצון קרוטנואידים הוכחו במחקרים רבים על יעילותם בשיפור בריאות העין וספציפית תועדו ביעילותם כנגד תהליכים ניווניים ברשתית העין.

בדצמבר 2015 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת JAMA Ophthalmology על סמך ניתוח נתוני מחקרי מעקב נרחבים – "מחקר האחיות" בקרב נשים ומחקר עובדי מקצועות הבריאות בקרב גברים – כי במעקב שנמשך קרוב לארבעים שנה, משנת 1984 עד שנת 2010, קרוטנואידים שאותרו בבדיקות דם הורידו בעשרות אחוזים את הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי גילי.

מבין סוגי הקרוטנואידים, אלו שהוכחו כמועילים במיוחד כנגד הידרדרות של ניוון מקולרי גילי הם 'לוטאין' (Lutein) ו'זאקסנטין' (Zeaxanthin) אשר מובילים לעלייה בריכוזו של פיגמנט המגן על המקולה ברשתית. נוגדי חמצון אלה נוספו לפורמולה הניתנת לאנשים עם ניוון מקולרי יבש לעיכוב התקדמות המחלה על סמך ממצאי מחקר AREDS2.

במחקר מאוניברסיטת הרווארד נמצא כי צריכת לוטאין וזאקסנטין ברמות שמצויות בחמישון העליון בבדיקות הדם מלווה בירידה של 40% בסיכון לניוון מקולרי מתקדם, בהשוואה לחמישון התחתון. במחקר ה-AREDS2 נמצא כי לוטאין וזאקסנטין האטו ב-26% את ההתקדמות של ניוון מקולרי יבש.

עוד בשנת 2003 הדגימו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת טאפטס על בסיס מחקרים בחיות את התועלות של לוטאין וזאקסנטין כנגד ניוון מקולרי במאמר שפורסם בכתב העת Annual Review of Nutrition, ובין המנגנונים הביולוגים של נוגדי חמצון אלה, מנו הפחתת עקה חמצונית בעין, סינון וספיגה של "אור כחול" מקרינה אולטרה סגולה מהשמש והפיכת ממברנות בתאי העין ליציבות.

"מאחר והכמויות הנדרשות של לוטאין וזאקסנטין, כפי שכלולות בתוסף התזונה, אינן גבוהות במיוחד – ניתן להשיג מרכיבים אלה גם מהתזונה באופן טבעי, ובכך לשפר את ההגנה על רשתית העין", אומרת שניר.

המקור המרכזי ללוטאין הוא בירקות עליים ירוקים כהים, למשל תרד. "כשמבשלים את העלים, אולי טיפונת מנוגדי החמצון משתחררת למים, אבל במקביל מתרחש ביקוע של תאים, ונוגדי החמצון הופכים זמינים יותר לגוף", מסבירה שניר. לדבריה, "כוס של תרד מבושל מאפשרת לקבל את הכמות הרצויה של לוטאין – 10 מ"ג ליום". לוטאין מצוי בכמויות נדיבות גם בברוקולי, קייל, מנגולד ופטרוזיליה. לפי מחקר מעקב של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטאות מסצ'וסטס והרווארד, שפורסם בדצמבר 2024 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, צריכת עלים ירוקים בכמות של 2.7 מנות לשבוע מפחיתה ב-25% את הסיכון להתקדמות של ניוון מקולרי גילי.

זאקסנטין מצוי בכמות גבוהה בין השאר בפלפל כתום – אך לא בפלפלים אדומים. "מצאנו במעבדה בתל השומר בפלפל כתום אחד פי 2 מהכמות היומית המומלצת של זאקסנטין למניעת הידרדרות של ניוון מקולרי, כפי שמצויה בתוסף התזונה. לכן חצי פלפל כתום ליום זו מנה מומלצת", מדגישה שניר. זאקסנטין מצוי גם בפפריקה, גוג'י ברי ומלון כתום ובכמות נמוכה יותר בגזר.

יש לציין כי נוגדי חמצון נוספים מקבוצת הקרוטנואידים זוהו במחקרים בהשפעותיהם המיטיבות על בריאות העין וכנגד מחלות רשתית כמו רטינופתיה סוכרתית המהווה סיבוך של מחלת הסוכרת, ובכלל זה אלפא קרוטן, בטא קרוטן וליקופן. עם זאת, קרוטנואידים אלה לא נקשרו באופן ספציפי לניוון מקולרי גילי, למעט בטא קרוטן שצריכתו בכמות גבוהה מסוכנת למעשני סיגריות.

הגזר הוא הירק המוביל שנקשר לבריאות העין לא רק במחקרים, אלא גם ברפואה העממית, הודות לצבעו הכתום המעיד על תכולת קרוטנואידים גבוהה. לדברי שניר, "גזר נמצא בעיקר כמשפר את ראיית הלילה, ובמובן הזה עשוי להועיל גם למתמודדים עם ניוון מקולרי שחלקם מתקשים גם בראיית לילה".

מרכיבים נוספים בתוסף התזונה AREDS2

ויטמין C

רכיב תזונתי נוסף המצוי בפירות וירקות שהודגם במחקרים כמועיל לבריאות העין, לרבות במחקרי AREDS, הוא ויטמין C (הקרוי גם 'חומצה אסקורבית') – ויטמין מסיס במים אשר מסייע לתהליך של יצור חלבון הקולגן המחזק את כלי הדם בעיניים ובאזורים נוספים בגוף. מאחר ולעין נדרשת כמות גבוהה של קולגן – יש חשיבות לצריכה קבועה של כמויות נדיבות של ויטמין C תוך אכילת מזונות המכילים ויטמין C על בסיס קבוע כדי להאט את הידרדרות הראיה בניוון מקולרי גילי.

ויטמין C משתייך אף הוא לקבוצת נוגדי החמצון, ועשוי למנוע תהליכי עקה חמצונית בתאי הגוף לרבות בתאי העין, ובין השאר תהליכים שנגרמים על רקע חדירת קרני אולטרה סגול מהשמש לתוך העין.

מספר מצומצם של עבודות זיהו תועלות של ויטמין C במניעת הידרדרות של ניוון מקולרי. כך, לדוגמא, במחקר מאיטליה שפורסם ביוני 2002 בכתב העת Clinica Chimica Acta אשר בחן רמות של נוגדי חמצון בדם בקרב 48 אנשים עם ניוון מקולרי גילי, בהשוואה לקבוצת ביקורת, נמצאו רמות נמוכות יותר של ויטמין C אצל אנשים עם ניוון מקולרי מתקדם בהשוואה למוקדם – מה שעשוי להעיד על חוסרים בוויטמין. עם זאת, עבודות מחקר אחרות לא זיהו השפעה משמעותית של נטילת גלולות המכילות ויטמין C בלבד במניעה או עיכוב של ניוון מקולרי גילי.

לדברי שניר, "ויטמין C הוא נוגד חמצון שנדרש בכמויות גבוהות לצורך שיפור בריאות העין. בתוסף התזונה לניוון מקולרי יש ויטמין C במינון של 500 מ"ג ביום הגבוה בהרבה מההמלצה הכללית של 75 עד 90 מ"ג ליום של משרד הבריאות. לצורך כמות גבוהה של ויטמין C לא מספיק לאכול רק מלפפון ועגבנייה, אלא חשוב לשלב גם פירות וירקות עשירים בוויטמין, כמו קיווי, פירות הדר, פלפל וגויאבה".

יש לציין כי ויטמין C מתנדף מפירות וירקות עם הזמן, ולכן, כפי שמסבירה שניר, "אשכולית ששכבה בבית חודשיים לא נראית מקולקלת, אך סביר שאיבדה את מירב הוויטמין C בחלוף הזמן".

ויטמין E

ויטמין E – ויטמין מסיס בשמן הקרוי גם 'טופוקרול' – מהווה אף הוא רכיב חיוני לשמירה על בריאות העין, והודגם בעבודות מחקר מסוימות כי ביכולתו לעכב הידרדרות הראייה בניוון מקולרי גילי.

ויטמין E נכלל גם הוא בין המרכיבים שהוכחו ביכולתם לבלום ניוון מקולרי במחקר ה-AREDS2. במחקר מאיטליה שפורסם ביוני 2002, נמצא כי רמות הוויטמין בדם אצל אנשים עם ניוון מקולרי מתקדם היו נמוכות מאשר בקרב אלו עם ניוון מקולרי מוקדם, מה שעשוי להעיד על חוסרים בוויטמין. גם מחקר מספרד שפורסם במארס 1999 זיהה רמות נמוכות יותר של ויטמין E בבדיקות דם של אנשים עם ניוון מקולרי, בהשוואה לנבדקים בקבוצת ביקורת.

מחקר מעקב מרוטרדם שבהןולנד שפורסם בדצמבר 2005 בכתב העת JAMA, שעקב אחרי אלפי אנשים מגיל 55 ומעלה בעיר, זיהה כי צריכה גבוהה של ויטמין E הפחיתה ב-8% את הסיכון לניוון מקולרי גילי.

ויטמין E מהווה אף הוא נוגד חמצון, ולכן ההנחה כי בדומה לנוגדי חמצון נוספים – אף הוא עשוי למנוע תהליכי עקה חמצונית בעין שנגרמים על רקע חדירת קרני אולטרה סגול מהשמש לתוך גלגל העין.

בין המקורות העיקריים לוויטמין E נכללים בעיקר שמנים מן הצומח, ובעיקר שמן זית, אך גם שמן קנולה, חמניות, סויה ועוד; אבוקדו וגרעיני חמניות; ירקות ממשפחת המצליבים, כגון כרובית, ברוקולי, צנון, קולרבי, ירקות ירוקים כמו עלי תרד וקולרד וחסה, תפוחי אדמה ובטטות; וכן פירות מסוימים, ובהם אבטיח ותות שדה, קיווי ומנגו.

אבץ

אבץ הוא מינרל חיוני המסופק ממקורות תזונתיים, ומהווה גם הוא מרכיב חיוני לשמירה על בריאות העין. רמות גבוהות של המינרל מצויות ברקמת רשתית העין. גם אבץ נכלל בין המרכיבים שהוכחו ביכולתם לבלום ניוון מקולרי גילי במחקרה-AREDS2 וכלול בתוסף התזונה שניתן כיום למאובחנים עם ניוון מקולרי יבש.

ממצאים ממחקר ה-Beaver Dam Eye Study ממדינת וויסקונסין שפורסמו באוגוסט 1996 בכתב העת JAMA Ophthalmology מצאו כי בבחינת צריכת מזונות עשירים באבץ, אלו שמצויים בחמישון העליון של הצריכה נמצאים בסיכון נמוך ב-40% להתפתחות של ניוון מקולרי מוקדם. גם מחקר אמריקאי שבוצע במרכז הרפואי 'מאיו קליניק' והתבסס על נתיחות שלאחר המוות, שממצאיו פורסמו בפברואר 2009 בכתב העת American Journal of Ophthalmology מצא כי בתאי פיגמנט ברשתית (RPE) של אנשים עם ניוון מקולרי גילי יש רמות נמוכות יותר של אבץ, באופן שעשוי להעיד על קשר בין מחסור במינרל להתפתחות מחלה ניוונית בעין. לצד זאת, מחקרים אחרים לא זיהו קשרים בין צריכת אבץ לשיפור בריאות הרשתית. למשל, מחקר נרחב מאוסטרליה (Blue Mountains Eye Study), שפורסם ביולי 2009 בכתב העת Ophthalmic Epidemiology לא מצא קשר בין תוסף אבץ לבין ירידה בסיכון לניוון מקולרי, ואף מחקר ה-AREDS2 שעליו מבוסס תוסף התזונה שניתן כיום לחולים – לא מצא השפעה מיטיבה של תוסף אבץ לבדו על הסיכון להתקדמות המחלה, אלא רק בשילוב מרכיבים נוספים.

אבץ מצוי באופן טבעי במגוון רחב של מזונות. המזונות העשירים ביותר באבץ הן צדפות והוא מצוי גם בכמויות נדיבות בסוגים נוספים של פירות ים, ואף בשר אדום ועוף מהווים מקורות טובים לאבץ בתזונה המערבית – ובעיקר איברי פנים (למשל מוח). כמו כן, אבץ מצוי באגוזים וזרעים – כגון גרעיני דלעת או שומשום, קטניות, דגנים מלאים וכן במוצרי חלב ובחלק מדגני הבוקר שמועשרים במינרל.

דגים

חומצות שומן בלתי רוויות מסוג 'אומגה 3' המצויות בכמות גבוהה בדגים מהים הצפוני ובשמן דגים – נקשרו במספר מחקרים לשיפור בריאות העין.

חומצות שומן אלה מדכאות פעילות דלקתית בגוף, והודגם במחקרים כי הן הופכות בגוף למולקולות נוגדות דלקתיות שבולמות תהליך הרס של תאים (מולקולות המכונות 'נוירופרוטקטין', Neuroprotectin) ועשויות להגן מפני עקה חמצונית והרס תאים (אפופטוזיס) ברשתית העין. כמו כן, הן מפחיתות את הסיכון לקרישי דם בכלי הדם הזעירים שבעיניים, כמו שמשפיעות על הפחתת הסיכון לקרישיות הדם בכל הגוף, ובכך משפרות את זרימת הדם בעיניים לרקמות השונות ומונעות תהליכים ניווניים.

עם זאת, במחקרי AREDS לא נמצאה תועלת לנטילת תוסף 'אומגה 3' בעיכוב ההידרדרות של ניוון מקולרי גילי, ולכן רכיב זה לא כלול בתוסף.

מספר מחקרים מזהים יעילות בצריכת דגים העשירים באומגה 3 למניעת התפתחות והתקדמות של ניוון מקולרי גילי. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שבחן גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים לניוון מקולרי גילי בקרב תאומים, שממצאיו פורסמו ביולי 2006 בכתב העת JAMA Ophthalmology, מצא כי צריכה מוגברת של דגים עשירים באומגה 3 מפחיתה את הסיכון לניוון מקולרי גילי, בעיקר בצריכה של שתי מנות ומעלה בשבוע. גם ממצאים ממחקר המעקב האמריקאי "מחקר האחיות" שפורסמו ביולי 2011 בכתב העת JAMA Ophthalmology העלו במסגרת מעקב של עשר שנים כי צריכה גבוהה ממקורות תזונתיים של חומצות שומן מסוג DHA שמהוות חלק מקבוצת 'אומגה 3'  עשויה להפחית עד 38% מהסיכון להתפתחות ניוון מקולרי גילי. מעבר לכך, צריכה של מנת דג אחת לפחות בשבוע, בהשוואה לצריכת דגים פחות מפעם בחודש, הורידה ב-42% את הסיכון לניוון מקולרי.

מטה אנליזה של חוקרים מקנדה שפורסמה במארס 2023 בכתב העת Nutrition Reviews מצביעה על יתרונות הדיאטה הפסקריאנית שמלווה באכילה מרובה של דגים לבין ירידה של 30% בסיכון לניוון מקולרי גילי, בהבדל מתזונה עשירה בבשר אדום שמלווה בעלייה של 41% למחלה.

המחקר האמריקאי מאוניברסיטאות מסצ'וסטס הארוורד שפורסם בשנת 2024 ותואר קודם, מצא כי צריכת שתי מנות דגים בשבוע מלווה בירידה ממוצעת של 21% בסיכון להתקדמות של ניוון מקולרי, לעומת אכילת דגים מצומצמת יותר.

לאור הראיות המחקריות, יש הממליצים לאנשים עם ניוון מקולרי גילי להעשיר את התזונה בדגים עשירים ב'אומגה 3', ובהם סלמון, טונה, סרדינים, מקרל, טרוטה והרינג. יש הממליצים גם לצרוך טופו, פולי סויה, אגוזים, קנולה וזרעי פשתן, שמכילים חומצת שומן 'אלפא לינולנית' מקבוצת 'אומגה 3' ממקורות צמחיים. יש לציין כי נכון להיום, המלצות לצריכת 'אומגה 3' לעיכוב ניוון מקולרי גילי אינן מצויות בקונצנזוס.

תפריט לדוגמא מבוסס AREDS2

שניר מציגה דוגמא לתפריט תזונתי מבוסס המרכיבים התזונתיים שכלולים בתוסף התזונה המבוסס על מחקר AREDS2 המומלץ למתמודדים עם ניוון מקולרי גילי:

• ארוחת בוקר הכוללת שתי פרוסות לחם מלא + ביצה + כף אבוקדו + סלט של מלפפון, עגבנייה, פלפל כתום + כפית שמן זית
• ביניים: חצי פפאיה + יוגורט + כפית גרעיני פשתן
• ארוחת צוהריים הכוללת מנת בשר (בקר רזה) + תפוח אדמה 1+ 6 כפות שעועית לבנה+ תרד מבושל (100 ג') + כף שמן זית + תפוז
• ביניים: שורה של שוקולד מריר + 30 גרם אגוזי קשיו + כוס תותים
• ארוחת ערב: 2 פרוסות לחם מלא + כף גבינה לבנה + כף טחינה מלאה + סלט חסה + כפית שמן זית
• לילה: פרוסת לחם מלא + 2 כפות חמאת בוטנים טבעית + 30 גרם גרעיני דלעת

הפחתת פחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה

מחקרים מסוימים מתמקדים בקשר בין צריכת פחמימות לניוון מקולרי גילי, ולמעשה בצורך להפחית פחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה.

אינדקס גליקמי מודד את המהירות שבה מזון מסוים מעלה בגוף את רמות הסוכר בדם, בהשוואה לסוכר פשוט (גלוקוז).

מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה מעלים תוך שעתיים בלבד את רמות הסוכר בדם, וככלל אינם מומלצים לצריכה עבור אנשים עם סוכרת. עם זאת, יש לציין כי כיום נהוגות גישות מותאמות אישית בהתאמת דיאטה לסוכרתיים, שמבוססות על השפעה של מזונות על רמות הסוכר בדם באמצעות שינוי הרכב חיידקי המעי (המיקרוביום).

המחקרים עד כה עקביים בממצא כי מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה מעלים את הסיכון להתפתחות והתקדמות של ניוון מקולרי גילי. ממצאים ממחקר ה-AREDS שפורסמו ביולי 2007 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition מצאו כי צריכת מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה בחמישון העליון בהשוואה למזונות בחמישון התחתון לאינדקס גליקמי העלתה ב-42% את הסיכון להתפתחות נקודות דרוזן בעין, המהוות סמן לניוון מקולרי מוקדם (יבש). כמו כן, נמצא כי מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה מגדילים ב-78% את הסיכון לסיבוך של מסוג 'אטרופיה גאוגרפית' וב-41% את הסיכון לניוון מקולרי רטוב – אם כי ממצאים אלה לא היו מובהקים סטטיסטית.

בסקירה של חוקרים אמריקאים שפורסמה ביולי 2013 בכתב העת Nutrients נמצא על פי עיבוד לממצאי מחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות" וממצאים ממחקר AREDS, במעקב של עשר שנים, צריכה ברבעון הגבוה ביותר של מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה מלווה בעלייה של 67% בסיכון לניוון מקולרי מוקדם, לאחר תקנון משתנים מתערבים.

לפי הערכות ממחקרים, ההשפעה השלילית של מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה על תפקוד העין היא בהצטברות חלבונים העוברים תהליך של 'גליקציה' (Glycated Proteins) על ידי הוספת רכיבים מהסוכר, אשר גורמים לפגיעה ברקמות רשתית העין.

בין המזונות עם אינדקס גליקמי גבוה במיוחד שמומלץ להימנע מהם נכללים לחם חיטה בעיקר מקמח לבן, אורז לבן, דגני בוקר, עוגות, עוגיות וממתקים ותפוח אדמה מבושל וצ'יפס.

הפחתת שומנים רוויים

לא חסרות סיבות לבצע שינוי תזונתי המפחית את כמויות השומן הרווי בתפריט. שומנים רוויים מצויים בשיעור גבוה בשמנים שונים, מזונות מטוגנים שסופחים שמן ומוצרי בשר, ובאופן גבוה במיוחד בבשר ועוף מעובדים וג'אנק פוד.

מזונות עתירי שומן רווי הוכחו בשנים האחרונות כגורם סיכון בוהק לתהליכים חמצוניים בגוף, ונמצאו קשורים לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם וסוגי סרטן שונים.

ככלל, גם לאנשים עם ניוון מקולרי גילי מומלץ להפחית משמעותית את כמות השומן הרווי בתפריט היומי. שומן רווי נוטה להצטבר בדפנות כלי הדם, וכפי שעשוי לגרום לטרשת עורקים ולסתימת עורקים מרכזיים המובילים דם לאיברי הגוף השונים, הוא עשוי להוביל לסתימות גם בלי הדם בעין, ומפחית את כמות החמצן והמרכיבים התזונתיים שמגיעים עם זרם הדם לרקמות העין.

עם זאת, מחקרים ספציפיים על השפעות השומן הרווי על ניוון מקולרי גילי אינם חד משמעיים. מספר מחקרים מתריעים מפני הסיכון לניוון מקולרי גילי בצריכה גבוהה של שומנים רוויים. כך, ממצאים מהמחקר האמריקאי Beaver Dam Eye Study שפורסמו ביוני 1995 בכתב העת Archives of Ophthalmology זיהו כי צריכה של מזונות עתירי שומן רווי בחמישון העליון בהשוואה לתחתון לוותה בעלייה של 80% בסיכון לניוון מקולרי מוקדם, וצריכת מזונות עתירי כולסטרול העלתה ב-60% את הסיכון למחלה, לאחר תקנון למשתנים מתערבים אפשריים, לרבות גיל ושתיית בירה.

לצד זאת, חלק מהעבודות מזהות דווקא תרומה של שומנים אלה למניעת המחלה והתקדמותה. כך, למשל, מחקר מיפן שפורסם במארס 2020 בכתב העת Investigative Ophthalmology & Visual Science שהעלה כי צריכה של שומנים רוויים ממקורות תזונתיים ברבעון העליון בהשוואה לתחתון מלווה בירידה של 29% בסיכון לניוון מקולרי מוקדם. הנחת החוקרים כי רשתית העין זקוקה לאיזון ברמות השומנים כדי לשמר תפקוד תקין ולמנוע תהליכים ניווניים.

למרות העדויות הסותרות, רופאים ותזונאים ממליצים בשנים האחרונות על צמצום משמעותי בצריכת מזונות עתירי שומן רווי – גם על רקע השפעתם המזיקה על השמנה ומחלות נלוות כמו סוכרת.

בין המזונות שמכילים כמויות גבוהות במיוחד של שומן רווי שיש להפחית את צריכתם, נמנים מזונות מן החי, לרבות בשר, עוף, ביצים, מוצרי חלב, וכן שמן דקלים, שמן קוקוס, ומוצרי מזון מעובדים לרבות עוגות, עוגיות, גלידות, חמאת בוטנים, צ'יפס מטוגן, סוכריות, אבקות מרק, חמאה ומרגרינה.

העדפת שמן זית

בבחירת השומן המשמש לבישול, לאנשים עם ניוון מקולרי גילי מומלץ לבחור בשמן זית, אשר ידוע במרכיביו הבריאים ובתרומתו כמונע תחלואה, ומומלץ ביותר בהשוואה לשמנים אחרים שעלולים להעלות את הסיכון לחסימות בכלי הדם בעין שיאיצו הידרדרות בראייה, ובעיקר לשמנים המכילים כמות גבוהה של שומן רווי – כמו שמן קוקוס או שמן דקלים.

מרגרינה נחשבת לרכיב מסוכן במיוחד מבין השמנים הצמחיים, מאחר והיא מכילה שומן מוקשה – שומן טראנס, וגם חמאה שמהווה שומן מוקשה מן החי אינה מומלצת.

מספר מחקרים מזהים סגולות בשמן הזית לבריאות הרשתית ומניעת התקדמות של ניוון מקולרי גילי. כך, למשל, מחקר מצרפת (מחקר Alienor) שבוצע בקרב תושבים מבוגרים מהעיר בורדו, שממצאיו פורסמו ביולי 2016 בכתב העת PLoS ONE, מצא כי שימוש קבוע בשמן זית הפחית ב-66% את הסיכון להתקדמות של ניוון מקולרי לשלב המאוחר. עם זאת, צריכת שמן זית לא הייתה קשורה באופן מובהק סטטיסטית לניוון מקולרי מוקדם. מעבר לכך, לא נמצא קשר בין צריכת שמנים אחרים, לרבות חמאה ומרגרינה, לבין מחלה.

החוקרים מייחסים לנוגדי החמצון שבשמן הזית את התכונות המגנות מפני פגיעה לרשתית, לרבות תכולה גבוהה של פוליפנולים שיש להם תכונות שנוגדות תהליכי עקה חמצונית ותהליכים דלקתיים. בייחוד עבודות שמות דגש על שניים מנוגדי החמצון בהקשר זה, שעשויים להגן על תאי הרשתית מפני תהליכי חמצון מנוונים: אולאורופאין והידרוקסטירוזול.

בפברואר 2025 תיארו חוקרים מספרד בכתב העת Food Chemistry כי פיתחו שמן זית ייעודי עשיר בנוגדי החמצון לוטאין וזאקסנטין, המומלץ לשיפור בריאות העין, כאשר נוגדי החמצון שהוספו לשמן נלקחו מתמציות עלי תרד.

אכילת ביצים במתינות

חלמון הביצה אמנם מכיל כמויות גבוהות של כולסטרול שעלול להצטבר בדפנות כלי הדם גם בעין ולהוביל לחסימות מסוכנות, ואף נקשר במספר עבודות לסיכון גבוה לניוון מקולרי גילי, אולם ביצים מכילות גם כמות נדיבה של נוגדי חמצון מקבוצת הקרוטנואידים – 'לוטאין' ו'זאנקסטין' – ועל כן אכילת ביצים במתינות עשויה להיטיב עם ניוון מקולרי גילי ולהאט את התקדמות המחלה.

מומלץ להקפיד שצריכת הביצים תהיה מתונה, בכמות של ביצה אחת ליום לכל היותר.

מחקר מאוסטרליה שפורסם בפברואר 2020 בכתב העת Clinical Nutrition מצא כי במעקב שנמשך 15 שנים, אכילה של שתי ביצים ויותר בשבוע בהשוואה לאכילה של עד ביצה אחת, הובילה לירידה בסיכון לניוון מקולרי מתקדם ולירידה של 62% בסיכון הספציפי לניוון מקולרי רטוב.

"ביצה מבושלת או מטוגנת מכילה יותר לוטאין זמין ובביצים מצוי גם את נוגד החמצון זאקסנטין. לכן אנו ממליצים לא לשכוח לשלב גם ביצים בתפריט שמטרתו שמירה על בריאות העין", מדגישה שניר.

פירמידת המזון לשיפור העין והרשתית

במאי 2023 דיווחו חוקרים מאיטליה ובחריין בכתב העת Frontiers in Medicine כי פיתחו פירמידת מזון מבוססת מחקר לשמירה על בריאות העין, אשר ממוקדת בעיקר במניעה וטיפול בניוון מקולרי גילי, רטינופתיה סוכרתית וקטרקט.

בבסיס הפירמידה ההמלצה לפעילות גופנית סדירה בהיקף של 40-30 דקות, לפחות 4-3 פעמים בשבוע ושתייה של 2 ליטר מים ליום. ההמלצה מתבססת על מחקרים רבים שמזהים יתרונות בפעילות גופנית במניעת התפתחות והידרדרות ניוון מקולרי גילי.

בשלב הבא בפירמידה ירקות ופירות ודגנים מלאים ומזונות עם אינדקס גליקמי נמוך באכילה מרובה יומיומית, וזאת לצורך צריכה מספקת של נוגדי החמצון לוטאין וזאקסנטין, ויטמין C וחומצה פולית. בשלב הבא מומלצת צריכה יומיומית של שמן זית (כ-20 מ"ל ליום) ואגוזים וזרעים (30-20 מ"ג ליום) – בין השאר לצורך צריכה מספקת של אבץ. בשלב הבא 3 מנות בשבוע של בשר לבן ו'או 4 מנות של דגים בשבוע לצורך צריכה מספקת של ויטמין B12 וחומצות שומן מסוג אומגה. בשלב הבא 2 מנות ביצים לשבוע לעלייה בצריכת לוטאין וזאקסנטין וכן 2 מנות קטניות בשבוע. בשלב הבא שתי מנות גבינה דיאטטית בשבוע לצריכה מספקת של ויטמין B6. בשלב הבא תבלינים ייחודיים כמו כורכום וזעפרן ועלי מיקרו העשירים בנוגדי חמצון ייחודיים בצריכה של 4-3 מנות בשבוע. ובצריכה נמוכה ביותר בשלב העליון בפירמידה – בשר אדום וממתקים.

בפירמידת המזון המותאמת לשיפור בריאות העין מומלץ להימנע לחלוטין ממוצרים המומתקים בסוכר לבן ואלו המכילים כמויות גבוהות של מלח, וניתן לשקול צריכת תוספי תזונה מסוג אומגה 3 ו-L מתיל פולאט בהיוועצות עם אנשי מקצוע.

• גלית שניר היא דיאטנית קלינית במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: נובמבר 2025