ניוון מקולרי: חשיפה לתאורה מלאכותית בשעות הערב מסכנת את הרשתית
מחקר המבוסס על נתוני מעקב נרחב בבריטניה מגלה כי חשיפה לתאורה מלאכותית חזקה בשעות הערב, למשל בהליכה בקניונים, מחמירה את מצב הרשתית ומעלה את הסיכון לתהליכים ניווניים במקולה
ניוון מקולרי גילי מהווה מחלת עיניים כרונית מתקדמת (פרוגרסיבית) שמתבטאת בפגיעה באזור מרכז הרשתית המכונה 'מקולה', במרכז שדה הראייה – האזור שאחראי על ראייה צלולה וראייה לפרטים. המחלה מהווה כיום את הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל.
לניוון מקולרי שורה של גורמי סיכון ידועים, ובשנים האחרונות גוברת המודעות בעיקר לסיכון הגנטי למחלה, וזאת לצד ניסיונות לפיתוח טיפולים גנטיים בתקווה שיוכלו להתמודד עם הסיכון לעיוורון. לצד זאת, עישון סיגריות מהווה גורם את גורם הסיכון המוכח הראשון במעלה שניתן למניעה לניוון מקולרי, וכן נמצא קשר בין השמנה לעלייה בנטייה להתפתחות המחלה.
לצד זאת, בספרות המדעית יש פרסומים ספורים על גורמי סיכון סביבתיים אפשריים נוספים למחלה. כך, למשל, מחקר המבוסס על נתונים מבריטניה זהה לפני כשנה קשר בין זיהום אוויר לעלייה בסיכון לניוון מקולרי לצד מחלות עיניים נוספות. לפני כשנתיים מצא מחקר מעקב מסין קשר בין חשיפה לקרינה חזקה מהשמש לבין ניוון מקולרי, אם כי יש עבודות ששללו קשר מסוג זה. בנוסף, מוכר קשר בין תזונה בריאה העשירה בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, לבין ירידה בסיכון לניוון מקולרי, ולחולים רבים מותאם טיפול בתוסף תזונה ייעודי שהוא היחיד כיום שהוכח במחקרים רבים כמגן מפני הידרדרות התהליך הניווני במקולה בשלב הראשון של המחלה – השלב היבש.
עתה מצאו חוקרים מסין גורם סיכון סביבתי חדש לניוון מקולרי – חשיפה לתאורה מלאכותית בעוצמה גבוהה בשעות הערב, למשל בשוטטות בקניונים עם תאורה חזקה.
אור חזק בקניון או באולם
חשיפה גבוהה לתאורה מלאכותית בשעות החשיכה כבר הוכחה במרוצת השנים בהשפעותיה המזיקות לבריאות. מחקרים זיהו כי חשיפה שכזו משבשת את שעון הגוף הפנימי – השעון הצירקדי, ועלולה להוביל להתפתחות הפרעות שינה. בנוסף, מחקרים בשנים האחרונות שבוצעו בין השאר גם בישראל זיהו קשר בין חשיפה לתאורה מלאכותית בלילה לעלייה בסוגים מסוימים של סרטן, לרבות סרטן השד. חוקרים מסבירים את הממצא באמצעות מנגנון ביולוגי, במסגרתו תאורה מלאכותית בלילה מדכאת את ההפרשה הטבעית של הורמון המלטונין בבלוטת האצטרובל, וזאת באופן שמעלה את הסיכון לגידולים סרטניים שקשורים להפרשות הורמונים, כגון סרטן השד וסרטן הערמונית.
עבודה זו יצאה לדרך על רקע הסברה כי פגיעה בשעון הצירקדי הנלווית לחשיפה לתאורה חזקה בשעות הערב והלילה עלולה להאיץ תהליכי הזדקנות בגוף, לרבות תהליכים ניווניים ברשתית העין.
החוקרים מבית החולים המרכזי בעיר שנחאי ומבית הספר לרפואה של אוניברסיטת Jiao Tong, ביקשו לקבוע האם חשיפה אישית לאור בעוצמה גבוהה בשעות הערב קשורה למחלות עיניים נפוצות של הגיל המבוגר, דהיינו ניוון מקולרי גילי, קטרקט וגלאוקומה.
המחקר עשה שימוש בנתוני מעקב בריטי נרחב (UK Biobank) בקרב 82,826 נבדקים שגויסו בין השנים 2015-2013, ונתבקשו לענוד במשך שבעה ימים על היד מדי תאוצה המצוידים בחיישני אור ברזולוציה גבוהה המזהים את עוצמת האור בסביבה. העוצמה סווגה בהמשך בהתאם לאחוזוני חשיפה. בתקופת המעקב שנמשכה פרק זמן חציוני של קרוב לשמונה שנים (7.85 שנים) תועדו מקרים חדשים של מחלות עיניים מתוך רישומי בתי החולים במדינה ותעודות פטירה.
מכלל הנבדקים, 6,058 (7.3%) פיתחו עם מחלות עיניים חדשות הקשורות לגיל המבוגר. בין השאר דווח על 998 (1.2%) מקרים של ניוון מקולרי גילי; 5,476 מקרים של קטרקט ו-1,112 מקרים של גלאוקומה – מהם 371 מקרים של גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית ו-152 מקרים של גלאוקומה סגורת זווית ראשונית.
הניתוח העלה כי חשיפה לתאורה מלאכותית בעוצמה גבוהה בשעות הערב והלילה בין 20:00 ל-23:30 בעשירון העליון של החשיפה – מלווה בעלייה של 31% בסיכון לניוון מקולרי גילי. חשיפה בעשירון העליון של עוצמת התאורה, משמעותה חשיפה לתאורה מלאכותית בעוצמה גבוהה יותר מאלף לוקס (lux) המדמה חשיפה לתאורה חזקה ביותר במתחם סגור כמו קניון, משרד או אולם מואר. בנוסף, חשיפה לתאורה חזקה בשעות הערב והלילה הייתה מלווה לעלייה של 18% בסיכון לקטרקט ועלייה של 47% בסיכון לגלאוקומה ראשונית פתוחת זווית. במחקר נמצא קשר בין עלייה במינון לתאורה מלאכותית לעלייה בסיכון למחלות העיניים: כל שעה של חשיפה לתאורה בעוצמה חזקה יותר מ-2,250 לוקס – הגדילה ב-10% את הסיכון הכולל למחלות עיניים של הגיל המבוגר, בהן ניוון מקולרי.
החוקרים מסכמים כי לאחר נטרול משתנים מתערבים אפשריים, "חשיפה גבוהה לאור מלאכותי בשעות הערב היא גורם סיכון עצמאי שניתן לשינוי למחלות מרכזיות של הזדקנות העין".
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין (NSFC), וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2026 של כתב העת Geroscience.
שיבוש שעון הגוף הביולוגי ותהליכי חמצון
החוקרים לא בחנו לעומק את הסיבות האפשריות לקשר בין תאורה מלאכותית בעוצמה גבוהה לניוון מקולרי, אך הם מציינים שלהערכתם המנגנון הפיזיולוגי עשוי לכלול השפעות משולבות של שיבוש השעון הביולוגי של הגוף (השעון הצירקדי) ותהליכי עקה חמצונית. מחקרים בעבר הדגימו כי תאורה מלאכותית שקשורה לאור כחול ממנורות לד עשויה לדכא הפרשת מלטונין ולשבש את שעון הגוף הפנימי. כך מתפתחת פגיעה במחזורי התחזוקה הליליים של הרשתית, שבמסגרתם במצב רגיל מתבצע פינוי של פסולת מטבולית מתאי פוטורצפטורים (RPE) במקולה. בנוסף, חשיפה ממושכת לתאורה מלאכותית בערב ובלילה משפיעה על תהליכי עקב חמצונית בתאי הגנגנליון ברשתית ובתאי הפוטורצפטורים, ותהליך זה אופייני להתפתחות ניוון מקולרי וגלאוקומה פתוחת זווית. החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים עתידיים כדי להעריך את התרומה של אורכי גל ספציפיים של תאורה מלאכותית לתהליכים פתולוגיים בעין.
החוקרים מציינים כי המחקר לא מצא קשר בין תאורה מלאכותית בעוצמה נמוכה מאלף לוקס בערב ובלילה לבין מחלות עיניים נפוצות. כך, למעשה, נשלל קשר להתפתחות ניוון מקולרי גילי כתוצאה מחשיפה למכשירים אלקטרוניים בשעות הלילה הפולטים תאורה מלאכותית בעוצמות מתונות יחסית, כמו סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ביתיים, הפולטים לרוב כ-100-50 לוקס במרחק צפיה תקין, ובחדר חשוך עם בהירות גבוהה במיוחד פולטים לרוב כ-200-150 לוקס.
לצד ההמלצות הכלליות לאורח חיים בריא, המכוונות גם ספציפית לאנשים עם סימנים לתהליכים ניווניים במקולה, ממצאי המחקר מחדדים את החשיבות בהפחתת החשיפה לתאורה מלאכותית בעוצמות גבוהות בשעות הערב והלילה.
יש לציין כי במקרים מסוימים – חשיפה לתאורה עשויה להניב השפעות מיטיבות על הבריאות, אך בעיקר כשזו נעשית בשעות היום ובצורה מבוקרת. כך, למשל, בשנים האחרונות התקבע הטיפול באור כחלופה טיפולית נטולת תרופות למחלות פסיכיאטריות מסוימות, כמו דיכאון עונתי. טיפול בחשיפה לעוצמות אור מבוקרות גם מוכיחה בשנים האחרונות יעילות כטיפול לניוון מקולרי גילי. בינואר 2025 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) טיפול בחשיפה לאור כטיפול ראשון לא פולשני לניוון מקולרי יבש. בטיפול זה המבוצע בשיטה הקרויה 'פוטוביומודולציה' (photobiomodulation), הטיפול באור חושף את תאי הרשתית באופן מבוקר לאור באורכי גל שונים, באופן שעל פי העדויות המצטברות תורם להאטת קצב התקדמות המחלה.
