אטופיק דרמטיטיס קשורה לסיכון מוגבר לקרוהן ומחלות עיניים
מחקר ענק זיהה קשר בין מחלת העור אטופיק דרמטיטיס בילדות לבין הסיכון לפתח מחלות שונות בעתיד ובכללן קרוהן ובעיות עיניים. מה ההסבר האפשרי?
מחלת העור אטופיק דרמטיטיס (אקזמה) היא תגובה חריגה בעור הנגרמת משילוב של הפרעה בתפקודו של העור והפרעה במערכת החיסון עם גורמים סביבתיים. המחלה מתבטאת בדלקת בעור – נגעים עוריים, יובש ניכר וגרד קשה והיא ההפרעה הדלקתית הכרונית הנפוצה ביותר בעור.
אטופיק דרמטיטיס מופיעה לרוב בילדות, ונקשרה במחקרים בעשורים האחרונים לאסתמה, נזלת אלרגית ואלרגיות למזונות – ומחלות אלה מתוארות ברפואה בשם הכולל ״הצעדה האטופית". המשותף להן, וגם למצבים רפואיים נוספים כמו פוליפים באף וסינוסיטיס כרונית, דלקת ושט אאוזנופילית ורגישות לאספירין, הוא תהליך דלקתי ספציפי הקרוי 'דלקת סוג 2', שמתאפיין בפעילות מוגברת של תאי T מסייעים מסוג 2 של המערכת החיסונית.
על רקע גילוי הפעילות הדלקתית הייחודית – בשנים האחרונות פותחו טיפולים בתרופות ביולוגיות המכוונות ספציפית לסמנים של דלקת סוג 2, שחלקן מיועדות גם לאטופיק דרמטיטיס.
המודעות הגוברת לאטופיק דרמטיטיס, הודות לגילויים אלה, לוותה במחקרים המצביעים על סיבוכים אפשריים נוספים למחלת העור, ובייחוד סיכון לעלייה במתח הנפשי ובמצבים כמו דיכאון וחרדה וכן הפרעות שינה שעלולות להתפתח בשלבים בהם הנגעים נוטים לגרד עז.
עתה מתארים חוקרים מבריטניה במסגרת עבודה נרחבת קשר נוסף בין אטופיק דרמטיטיס בילדות למחלות נוספות בהמשך החיים, ובייחוד מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן ומחלות עיניים שונות, בהן קרטוקונוס וקטרקט.
ספקטרום התחלואה
המחקר החדש נערך על ידי צוות מאוניברסיטת לונדון לבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית (LSHTM). החוקרים ניתחו מיליוני רשומות רפואיות ממערכת הבריאות הלאומית הבריטית (NHS), כולל התייעצויות עם רופאי משפחה ואשפוזים בבתי חולים באנגליה.
החוקרים זיהו ברשומות כ-3 מיליון חולים שאובחנו עם אטופיק דרמטיטיס בילדות וכ-14 מיליון נבדקים התואמים להם במאפיינים מרכזיים כמו גיל ומין – שלא אובחנו עם אטופיק דרמטיטיס. הם בחנו מי מהנבדקים פיתח אחד או יותר מ-2,000 מצבים רפואיים במשך כ-25 שנות מעקב.
בניגוד למחקרים קודמים שהתמקדו בעיקר באלרגיות, במחקר הנוכחי נבדק “הספקטרום המלא” של מחלות – החל מאלרגיות ועד זיהומים, מחלות מעיים ומחלות עיניים. זהו המחקר הראשון שיוצר מפה שיטתית ומקיפה עבור הורים ורופאים. בנוסף, הוא מבדיל בין אקזמה קלה לקשה, ומדגים שהסיכונים גבוהים יותר באטופיק דרמטיטיס מתמשכת וחמורה.
כצפוי, בהתאם למה שהוכח במחקרים רבים בעבר, הקשרים החזקים ביותר שזוהו באטופיק דרמטיטיס היו ביחס למחלות המאפיינות במנגנונים אלרגיים: סיכון גבוה משמעותית לאסתמה, אלרגיות מזון ונזלת אלרגית.
מעבר לכך החוקרים זיהו סיכון גבוה פי 2 לפתח קרטוקונוס – מחלה ניוונית של הקרנית אצל מי שאובחנו עם אטופיק דרמטיטיס בילדות, וכן סיכון גבוה פי 1.6 לפתח קטרקט – המתבטא בעכירות העדשה, וסיכון גבוה פי 1.7 למחלת המעי הדלקתית קרוהן. הקשר בין מחלת העור למחלת קרוהן הוגדר על ידי החוקרים “חזק ומתמשך” בכל הניתוחים – החזק ביותר מבין מחלות שאינן סיבוך ישיר של אקזמה.
המחקר נתמך בין השאר על ידי קרן Wellcome Trust והארגון הלאומי הבריטי לנתוני מחקרים רפואיים (HDR UK), וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2025 של כתב העת Nature Communications.
דלקתיות, מחסום האפיתל, גנטיקה והמיקרוביום
העבודה הנוכחית אינה מספקת הסברים לקשרים בין אטופיק דרמטיטיס לתחלואה נלווית, אך חוקרים אחרים תיעדו בספרות המקצועית ברבות השנים הסברים אפשריים לקשרים בין אטופיק דרמטיטיס למחלת קרוהן. בין השאר, גם קרוהן, הבמתבטאת בפעילות דלקתית מוגברת במעי, מתועדים לאחרונה מאפיינים מסוימים של דלקת סוג 2. בנוסף, בשתי המחלות מתרחש תהליך ביולוגי דומה – פגיעה במחסום תאי אפיתל בגוף (שכבת התאים שעוטפת ומרפדת את רקמות הגוף), כאשר אטופיק דרמטיטיס מתרחשת פגיעה במחסום אפיתל העור, ואילו בקרוהן יש פגיעה במחסום אפיתל המעי. בנוסף, מחקרים מזהים סמנים גנטיים משותפים לשתי המחלות, וכמו כן יש עבודות שמזהות שינויים במיקרוביום – הרכב חיידקי המעי – שמאפיינים אטופיק דרמטיטיס וקרוהן גם יחד.
הקשר בין אטופיק דרמטיטיס למחלות עיניים מוסבר אף הוא בעבודות בפעילות דלקתית משותפת. בנוסף, גרד עז מנגעי העור עלול להוביל לשפשוף מתמשך של העיניים ולייצר גירויים ופגיעה בראייה.
המחקר הנוכחי אומנם מצביע על קשר בין אטופיק דרמטיטיס בילדות למחלות מסוימות בהמשך החיים, אבל מדובר במחקר תצפיתי, ואינו מאפשר לקבוע אם מדובר בקשר סיבתי. עם זאת, החוקרים ממליצים לרופאי משפחה ודרמטולוגים לעקוב אחר תסמינים כמו כאבי בטן כרוניים, שלשולים או בעיות ראייה אצל ילדים עם אטופיק דרמטיטיס, ולהפנות בזמן לרופאי עיניים או גסטרו, בניסיון למנוע סיבוכים.
