לקראת כיפור: סליחות תורמות לתהליך ההחלמה מהתמכרויות
חוקרים ישראלים מהמכללה האקדמית צפת זיהו כי מטופלים עם התמכרויות שנפגע מקרוב משפחה וסלחו לו סבלו פחות מכעס, חרדות ופגיעה בהערכה העצמית. מה ההשלכות?

התמכרות היא בהגדרתה מצב בו אדם מפתח תלות בחומר כמו אלכוהול או קנביס או תלות בהתנהגות מסוימת – למשל הימורים, אכילה בולמוסית או קניות. המתמודדים עם התמכרויות מתקשים לשלוט בשימוש בחומר או בדפוס ההתנהגותי חרף השלכות שליליות ומזיקות – עד כדי מצב שמתבטא בפגיעה בתפקוד האישי, הזוגי והחברתי בהיבטים שונים. התמכרויות מאופיינות בין השאר בסבילות גוברת לחומר או ההתנהגות הממכרים וכן בתסמיני גמילה אופייניים, לרבות תסמינים גופניים כגון רעד, זיעה, בחילות והקאות, ותסמינים נפשיים כגון חוסר שקט, חרדה ורגזנות.
הטיפולים בהתמכרויות מורכבים ולרוב מצריכים שילוב של היבטים תרופתיים ואף טכנולוגיות מסוימות שפותחו בשנים האחרונות לתופעה, למשל טיפולים בשיטת גרייה מגנטית עמוקה (TMS). לצד זאת היבט משמעותי בהתמודדות מצוי בטיפולים נפשיים בשיטות שונות של פסיכותרפיה, לרוב טיפולים המכילים מרכיבים קוגניטיביים-התנהגותיים ומשלבים עקרונות מהגישה המוטיבציונית, במסגרת אישית או קבוצתית.
בשנים האחרונות זוכות הסליחות להכרה ככלי טיפולי שעשוי לסייע בהתמודדות עם מחלות ומצבים רפואיים מורכבים. נמצא כי אנשים שנוטים לסלוח מציגים רמות נמוכות יותר של לחץ ומתח נפשי, דיכאון וחרדה, ולכן עשויים להתמודד טוב יותר עם תהליכי החלמה. עתה מצא מחקר ישראלי מהמכללה האקדמית צפת כי גם אצל מתמכרים – סליחה עשויה להיות כלי טיפולי חשוב בתהליך הגמילה המפרך.
הערכה עצמית ואמפתיה
העבודה הנוכחית בוצעה כמחקר חתך שבחן את תופעת הסליחה בקרב 79 גברים הנמצאים בתהליך החלמה מהתמכרות במסגרת קהילתית בישראל. המחקר השווה בין משתתפים שזיהו בן משפחה כפוגע לבין משתתפים שזיהו אדם שאינו בן משפחה כפוגע, ובחן את הקשרים בין סליחה בפוגע, רצייה חברתית ורווחה פסיכולוגית.
משתתפים שנפגעו מבן משפחה דיווחו על רמות גבוהות יותר באופן מובהק של סליחה כללית, סליחה רגשית וסליחה התנהגותית, וכן על רמות גבוהות יותר של רצייה חברתית, בהשוואה למשתתפים שנפגעו מאדם שאינו בן משפחה.
אצל כלל המשתתפים, רמות גבוהות יותר של סליחה, ללא קשר לסוג הפוגע, נמצאו קשורות לרמות נמוכות יותר של כעס וחרדה אצל המטופלים וכן לרמות גבוהות יותר של הערכה עצמית ואמפתיה. ממצאים אלה מצביעים על כך שסליחה קשורה באופן כללי לתפקוד מסתגל יותר במהלך תהליך ההחלמה.
עם זאת, הרמה הגבוהה יותר של סליחה כלפי בני משפחה, שלא לוותה ברווחה פסיכולוגית גבוהה יותר, מאפשרת שתי פרשנויות. האחת היא שמדובר ב״סליחה מדומה״ המושפעת מלחץ חברתי ונורמטיבי המעוצב מבחינה תרבותית; השנייה היא שמדובר במחויבות אותנטית המבוססת על ערכים, במסגרת מסורת המעניקה חשיבות מקודשת לקשרים המשפחתיים.
מבחינה קלינית, הממצאים מדגישים את החשיבות של הערכת הסליחה המוצהרת לא רק כשלעצמה, אלא גם של המצבים הרגשיים הנלווים אליה, בעת עבודה טיפולית עם אנשים הנמצאים בתהליך החלמה מהתמכרות.
במחקר השתתפו ד"ר יצחק בן-יאיר, ד"ר יעלה טומסיס מהמכללה האקדמית צפת ופרופ' רוברט אנרייט, פסיכולוג שהקים את 'המרכז הבינלאומיל סליחות' לחקר השפעות הסליחה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארה"ב. הממצאים מדווחים בגיליון אוגוסט 2026 של כתב העת Journal of Religion and Health.
תחושות שחרור וחופש
הממצאים החדשים מלווים בעדויות נוספות מהשנים האחרונות על יתרונותיה הבריאותיים של הסליחה. מטה אנליזה שבחנה את השפעות הסליחה בהובלת חוקרים מארה"ב ודרום קוריא, שפורסמה במאי 2019 בכתב העת Psychology & Health, הצביעה על קשר חיובי מובהק בין היכולת לסלוח לאחרים לבין בריאות גופנית – קשר ישיר שאינו מתווך על ידי גורמים מתערבים. חוקרים אמריקאים, לרבות מאוניברסיטת הרווארד, דיווחו ביולי 2019 בכתב העת Psychology & Health על ממצאי מחקר שנערך בקרב 1,423 בוגרים ומצא כי אימוץ דפוסים של 'סליחה עצמית' ו'סליחה כלפי אחרים' משפר את איכות השינה בלילה, וכך מוביל לשיפור במצב הרפואי הכולל.
מחקרים נוספים תומכים באופן ספציפי בשימוש בסליחות בתהליך הטיפול בהתמכרויות. בניסוי בסין שפורסם בספטמבר 2025 הודגמה האפשרות לרתום את הסליחה כמשאב טיפולי בהתמכרות לטלפונים סלולאריים. העבודה מצאה כי בתנאים של פגיעה בין־אישית אצל המכורים לסלולארי, כתוצאה מפגיעה ביחסי אהבה או חברות, נבדקים שאימצו דפוס סלחני קיבלו ציונים נמוכים באופן מובהק במדדי התמכרות לטלפון הנייד לעומת אלה שלא היו בעלי אופי סלחני. חוקרים מהעבודה הנוכחית פרסמו בפברואר 2026 מאמר נוסף בכתב העת Journal of Religion and Health ובו טענו כי גישת הסליחות מאפשרת העצמת תחושות של שחרור וחופש במיוחד עבור יהודים מאמינים.
פרופ' אנרייך השותף בעבודה הנוכחית תיעד בספרות המקצועית טיפול באמצעות סליחות (Forgiveness Therapy) המבוסס על תהליך מובנה של סליחה כלפי אדם שפגע במטופל, הכולל ארבעה שלבים מרכזיים: שלב החשיפה בו מעבדים המטופלים את הפגיעה: הכאב, הכעס, הטינה, תחושת חוסר הצדק וההשפעה של האירוע על חייהם; שלב קבלת ההחלטה ובו מקבלים המטופלים החלטה מודעת לסלוח לפוגע ולוותר בהדרגה על הרצון לנקום או להעניש את הפוגע; שלב העבודה הוא השלב השלישי שמהווה את ליבת הטיפול, בו המטופלים מנסים לפתח הבנה רחבה יותר לפוגע ולנסיבות הפגיעה ומטפחים יכולות אמפתיה וחמלה; ושלב רביעי – שלב ההעמקה – בו הסליחה מוטמעת בחיים עצמם ומשפיעה על תחושות של חופש רגשי ושינויים עמוקים ביחס לאחרים. חשוב לציין כי במודל טיפולי זה – סליחה אינה ניסיון להצדיק את הפגיעה, לשכוח אותו או להכחיש את הכאב שהפגיעה גרמה, ואף לא ניסיון בהכרח להתפייס עם האדם הפוגע.


























