פוליפים באף ובריאות הנפש – מה שחשוב לדעת

נזאל פוליפוזיס הנו מצב רפואי מורכב המתבטא בצמיחה של פוליפים באף – גושים של רקמה רירית משגשגת שצומחים בסינוסים או במעברי האף, המופיעים לרוב בשילוב עם סינוסיטיס כרונית. כאשר הפוליפים צומחים באופן משמעותי עלולה להיווצר חסימה של  מעברי האף ובעקבותיה הופעה של תסמינים כגון גודש באף, הפרעה למעבר אויר דרך הנחיריים, כאבי ראש כרוניים, הפרעות שינה, ועד פגיעה בחוש הריח והטעם ועלייה בסיכון לזיהומים במערות הפנים (סינוסיטיס).

לדברי ד"ר רמית מעוז-סגל, אימונולוגית ורופאה בכירה במכון האוטואימוני במרכז הרפואי שיבא ומנהלת בקהילת נזאל פוליפוזיס באתר "כמוני", "התופעה של פוליפוזיס נאזאלית עם סינוסיטיס כרונית (CRSwNP) נקשרה בעשור האחרון במדע לתהליך האימונולוגי (קרי כתוצאה מפעילות של מערכת החיסון) של דלקת סוג 2. ככזו – היא נוטה להופיע במשולב עם מחלות נוספות שמתאפיינות במסלול דלקתי זה, ובהן אסתמה אאוזנופילית, אלרגיות למיניהן, אטופיק דרמטיטיס ("אסטמה של העור"), דלקת ושט אאוזנופילית ועוד.

קיימים מחקרים שונים שמצביעים על הקשר ההדוק שבין נזאל פוליפוזיס לבין מצוקה נפשית.

התאמה נכונה של טיפולים שביכולתם להפחית את תסמיני המחלה עשויה להקל באופן משמעותי בהתמודדות הנפשית אצל המאובחנים ולשפר את איכות החיים הכוללת.

היקף המתמודדים

המודעות הציבורית בשנים האחרונות לנזאל פוליפוזיס, שמקורה בפיתוח של תכשירים ביולוגיים יעילים בטיפול במחלה, הובילה להבנה של הפגיעה הניכרת באיכות החיים כתוצאה מתסמיני המחלה – עד כדי הופעת תסמינים של דיכאון וחרדה.

חשוב לציין שגם סינוסיטיס כרונית כשלעצמה נקשרה לפגיעה נפשית. לפי מחקר לאומי מדרום קוריאה, שפורסם באפריל 2019 בכתב העת JAMA Otolaryngology, Head and Neck Surgery, במעקב של 11 שנים אחר מטופלים עם סינוסיטיס כרונית נמצא שהיא מעלה ב-51% את הסיכון לדיכאון וב-57% את הסיכון לחרדה.

מחקר נוסף שבדק מטופלים עם  סינוסיטיס כרונית הדגים סיכון נמוך יותר למצוקה נפשית אצל מי שפיתחו פוליפים לגבי רוב ההפרעות הפסיכיאטריות, לרבות דיכאון, חרדה, הפרעה ביפולארית, סכיזופרניה ונטיות אובדניות.

במחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2026 בכתב העת Cureus, נטען כי הסיבה לכך היא במסלולי "דלקתיות" שונים בשני המצבים הרפואיים (סינוסיטיס עם וללא פוליפים). החוקרים קוראים לבחון לעומק את ההשפעות של סינוסיטיס כרונית על מערכת החיסון ומערכת העצבים המרכזית כדי לפתח שיטות להפחתת תחלואה פסיכיאטרית בקרב המתמודדים.

באופן מקביל, מספר מחקרים מצביעים על סיכון מוגבר למצוקה נפשית בקרב הלוקים בסינוסיטיס כרונית ופוליפים באף בהיקפים משמעותיים: למשל, לפי מטה אנליזה של חוקרים מסין, שפורסמה במארס 2024 בכתב העת BMJ Open, כרבע (24.7%) מהחולים מתמודדים עם תסמיני דיכאון וקרוב לשליש (29.7%)  מתמודדים עם חרדה.

מספר מחקרים מזהים השפעות נפשיות נוספות של נזאל פוליפוזיס, למשל  מחקר מתורכיה שפורסם במארס 2018 מצא כי אנשים עם פוליפים באף חווים ירידה ביכולות קוגניטיביות, שמתבטאות בין השאר בקושי להתמקד במשימות ולהתרכז – וזו השתפרה לאחר ניתוח אנדוסקופי באף.

מחקרים מתארים גם השפעה של המחלה גם בהיבט החברתי, כשניכרת בקרב החולים הפחתה באינטראקציה חברתית ונטייה לבדידות, מצב שמאפיין בעיקר את המתמודדים עם תחלואה משולבת, למשל נזאל פוליפוזיס ואסתמה.

מי בסיכון לפתח מצוקה נפשית?

בשנים האחרונות נמצאו גורמי סיכון להתפתחות מצוקה נפשית מבין הלוקים בנזאל פוליפוזיס.

• חולים צעירים יותר: מחקר חדש יחסית מסין שפורסם בפברואר 2025 מצא כי מטופלים עם נזאל פוליפוזיס מתחת לגיל גיל 60 נמצאים בסיכון גבוה פי 4.79 למצוקה נפשית, בהשוואה למטופלים מבוגרים יותר, וכן מטופלים משכילים יותר היו בנטייה גבוהה פי 4.72 לסבול מלחץ נפשי מוגבר. נשואים זוהו בסיכון נמוך יותר ב-90% להציג תסמיני חרדה, ואילו מאובחנים חדשים ואלו שמשקלם תקין – היו בסיכון נמוך בכ-80% להציג תסמיני דיכאון.
• תחלואה משולבת: חולים שמתמודדים עם נזאל פוליפוזיס בשילוב מחלות כרוניות נוספות, בעיקר מקבוצת דלקת סוג 2, מצויים בסיכון גבוה יותר לדווח על פגיעה באיכות החיים. במחקר שפורסם באוקטובר 2022 נמצא כי הרעה באיכות החיים דווחה בעיקר על ידי מי שמאובחנים עם שילוב של נזאל פוליפוזיס ואסתמה.

הסיבות למצוקה נפשית

הסיבה המרכזית למצוקתם הנפשית של הלוקים בנזאל פוליפוזיס היא תסמיני המחלה: גודש אפי, הפרעות שינה וכאבי ראש ואף פגיעה בחוש הריח, שעשויים לפגוע בתפקודי חיים חיוניים גם ביומיום.

כך, בינואר 2022 דיווחו חוקרים מאוסטריה כי מצאו שהחמרה בתסמיני נזאל פוליפוזיס נמצאת בקשר ישיר לדיווח על  מצוקה נפשית ודיכאון. התסמין המוביל ביותר שנמצא שמעלה את הסיכון לתסמיני דיכאון היה הפרעות שינה, ואחריו – כאבים בפנים וגודל הפוליפים באף. ממצאים אלה נתמכים גם במטה אנליזה שפורסמה בדצמבר 2023 בכתב העת BMJ Open, בה הודגם קשר בין  הפרעות שינה לפגיעה בזיכרון, תפקוד קוגניטיבי ותסמיני דיכאון בקרב החולים.

תסמין נוסף שנקשר לפגיעה משמעותית באיכות החיים ולמצוקה נפשית הוא הפגיעה בחוש הריח שעלולה להתפתח כתוצאה מחסימת הסינוסים, ובמקרים מסוימים עשויה להוביל גם לפגיעה בחוש הטעם. למשל, במחקר אמריקאי שפורסם דצמבר 2024 בכתב העת Advances in Therapy נמצא כי ירידה בחוש הריח מלווה בעלייה בסיכון לתסמיני דיכאון וחרדה.

גם הפגיעה בדימוי האישי של המטופלים עלולה להשפיע לרעה על בריאותם הנפשית. כך, למשל, נזלת כרונית, חסימה אפית ואובדן חוש הריח עלולים לגרום לתחושות של מתח נפשי ומבוכה חברתית.

בהיבט הפיזיולוגי, הקשר בין נזאל פוליפוזיס למצוקה נפשית מוסבר בין השאר בקיומו של 'ציר אף-מוח' (Nose-Brain Axis) שבא לידי ביטוי בין השאר בחוש הריח, ומתועד במחקרים ככזה העלול לתרום לשינויים בהפרעות נוירו-חיסוניות, וכהסבר אפשרי להתפתחות תסמינים פסיכיאטריים (שמעידים על שינוי בפעילות המוחית) במחלות אף שונות, ובהן נזאל פוליפוזיס וכן מחלות זיהומיות של האף (רינוסקלרומה), מחלות פטרייתיות של האף וגידולים באף. חלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות שנקשרו בעבודות לדלקת סוג 2, שמופיעים ברמות גבוהות אצל אנשים עם פוליפים באף, כמו אינטרלוקין 4, 5 ו-13, זוהו בהשפעתם במחקרים על ציר האף-מוח, ועשויים באופן זה גם להשפיע על מצבים פסיכיאטריים.

אחד הכיוונים הנחקרים הינו הקשר הגנטי – חיפוש סמנים גנטיים שעשויים להשפיע במשולב על פוליפים באף ומצוקה נפשית.

כיוון מחקרי נוסף, מבוסס יותר בשנים האחרונות, הוא ניסיון למצוא קשר בין נזאל פוליפוזיס לבין המיקרוביום ברירית האף והריאות, כלומר ככלל האורגניזמים החיים בסביבות אלה. לפי מחקרים, חוסר איזון בהרכב המיקרוביום של האף (דיסביוזה) אצל אנשים מסוימים תורם לפגיעה בתפקוד מחסום הדם–מוח, ועשוי לעורר תהליכים המעורבים במחלות נוירו-דגנרטיביות ופסיכיאטריות, כולל אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה והפרעת דיכאון מג׳ורי.

מעבר לכל הגורמים שהוזכרו, גם הטיפולים בסטרואידים שמהווים כקו טיפול ראשון לנזאל פוליפוזיס עלולים להשפיע לרעה על המצב הנפשי. במחקר מסין שפורסם בנובמבר 2025 בכתב העת Acta Laryngologica, נמצא במדגם של 185 מטופלים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף כי מעל לשליש (38.9%) מוגדרים במצב נפשי מעורער, כאשר אלו שקיבלו סטרואידים סיסטמיים היו בסיכויים גבוהים יותר לסבול מפגיעה במצב הנפשי.

יש לציין כי שימוש תכוף בתרסיסי אף מפחיתי גודש לסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף עלול להתבטא אף הוא בפגיעה נפשית והתפתחות מנגנון של התמכרות. תרסיסים אלה מכווצים את כלי הדם ברירית האף לפתיחת דרכי האוויר, ועלולים להרגיל את הגוף לפתח כלפיהם תלות, לכן חשוב להשתמש בהם לא יותר מ-5-3 ימים רצופים.

"עדויות מהשטח" ממטופלים

במחקר מדנמרק שפורסם בדצמבר 2025 בכתב העת Frontiers in Allergy נאספו תיאורים על ערעור המצב הנפשי והשפעות על המצב החברתי – לפני התחלת טיפול ביולוגי.

כך, אחד המטופלים העיד כי שינויים במזג האוויר מחמירים את בעיות הסינוסים ומותירים אותו בתחושת לכידה ובידוד חברתי:

"זה אומר שהכול נעלם. העבודה נעלמת, החברים נעלמים, המשפחה נעלמת. זה אומר שהכול מתפרק. האפשרות היחידה היא שמישהו יבוא לבקר אותי כאן. ופעם זה היה אני שהייתי בחוץ, בעולם". מטופל נוסף סיפר כי "אני מרגיש עצוב שאני לא מצליח למלא את התפקיד שלי כאבא. ולא להיות נוכח כדי לתת לילדים שלי זיכרונות, ולהיות עם האנרגיה לשחק איתם כשהם סוף סוף רוצים לשחק איתי".

מחקר מבריטניה שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת Clinical Otolaryngology אסף תיאורים נוספים על השפעות אפשריות לבריאות הנפש אצל מטופלים עם סינוסיטיס כרונית.

מטופלת בת 56 העידה כי:

"כשאני סובלת מחסימה חמורה באף, זה לא נוח בטלפון – אנשים מבקשים ממני לחזור על מה שאמרתי".

מטופל בן 34 העיד כי:

"אתה מתחיל לדאוג לדברים שונים, כמו, אתה יודע, לסרטן, למשל. זה בהחלט עובר לי בראש לפעמים, וברור שזה הרבה מהסיבות לכך שחזרתי לרופא המשפחה."

מטופל בן 24 עם סינוסיטיס כרונית מילדות, סיפר כי:

"אני חושב שהייתי בערך בן 14 כשניסיתי להתאבד, כי זה נהיה כל כך חמור. זה באמת הרגיש שאף אחד לא עוזר לי, למרות שהייתי הולך לרופא שלי ומסביר לו הכול".

איך לאבחן פגיעה נפשית במצב של נזאל פוליפוזיס?

במקרים הרלוונטיים מקובל כיום לפנות לייעוץ – בין אם בשירות הציבורי (בשירותים מרפאתיים לבריאות הנפש שמציעות קופות החולים או בבתי החולים) או באופן פרטי.

על רקע היקף התופעה, בשנים האחרונות הרפואה מתקדמת ל"מרפאה מולטי דיסציפלינארית" בה רופאי אא"ג, אימונולוגים/ אלרגולוגים ורופאי ריאות מודעים ומפנים לתמיכה נפשית מטופלים שמביעים מצוקה.  

בנובמבר 2024 תיארו חוקרים מהודו "מעגל אכזרי" במסגרתו חולים עם נזאל פוליפוזיס קשה ומלווה תחלואה משמעותית שנאלצים לסבול מתסמינים ממושכים ולהתמיד במעקב ובפרוטוקולי טיפול ארוכים, עלולים לפתח דכאון. לאור זאת החוקרים הדגישו ש"יש חשיבות להערכת הפרעות דיכאון אצל מטופלים כרוניים המגיעים למרפאות אא"ג".

במחקר ישראלי שנערך בבית החולים הדסה, ופורסם באפריל 2025 בכתב העת Laryngoscope, נמתחה ביקורת על הכלי בשימוש הנרחב ביותר בקרב רופאי אא"ג להערכת השפעות מחלות אף וסינוסים על איכות חיים המטופלים – שאלון SNOT-22. המחקר מצא כי השאלון עשוי להתקשות באבחון השפעות המחלה בהיבטים נפשיים בתקופות של מתח מוגבר, כפי שהודגם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

הצעות להתמודדות נפשית מועילה

למתמודדים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף מומלץ להתמצא באפשרויות הטיפוליות, כמו גם בהשפעות אפשריות של הטיפולים המקובלים במחלה על שיפור הבריאות הנפשית.

אורח חיים בריא

בשנים האחרונות מתחדדת חשיבות השמירה על אורח חיים בריא בקרב חולים כרוניים בכלל והמאובחנים עם נזאל פוליפוזיס בפרט – כאמצעי שעשוי לשפר את ההתמודדות הנפשית. כך, לדוגמא, חוקרים מפולין דיווחו באוגוסט 2020 כי מצאו השפעה מיטיבה של פעילות גופנית על הפחתת פעילות דלקתית ורמות אאוזנופילים בדם בקרב אנשים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף, עם זאת, עדיין נדרשים מחקרים מעמיקים נוספים בנושא.

טיפולים בבריאות הנפש

ניתן לשקול טיפול ע"י תרופות נוגדות חרדה ודיכאון וטיפולי פסיכותרפיה בגישות שונות.

במחקר מאלג'ריה שפורסם השנה (2026) נמצא כי לטיפול פסיכותרפי ממוקד בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) יש פוטנציאל לשיפור של 25% בציוני שאלונים להערכת איכות החיים.  

רוב התרופות הפסיכיאטריות בטוחות לשימוש, עם זאת, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לפני התחלת טיפול תרופתי לבדיקה של אינטראקציות בין תרופתיות.

ומה לגבי טיפולים ידועים ומקובלים בנזאל פוליפוזיס והשפעתם על מצוקה נפשית?

מחקרים על היבטים נפשיים בניתוחי FESS

מחקרים חלוצים בתחום מצביעים על כך שהטיפולים המקובלים לנזאל פוליפוזיס עשויים לשפר גם את מצבם הנפשי של המתמודדים. כך בשנת 2016 דיווחו חוקרים אמריקאים על השפעות מיטיבות של ניתוח אנדוסקופי בחללי הסינוסים באף מסוג FESS, בין השאר ביקיצה קלה יותר בבוקר, בתחושה מופחתת של עייפות לאורך היום, בשיפור הריכוז ובהפחתת תחושות רוגז, עצבות ומבוכה. כך גם במטה אנליזה מסינגפור משנת 2024, בה הודגם שניתוח בסינוסים מלווה בשיפור תסמיני דיכאון וחרדה ושיפור באיכות החיים. עם זאת, הנושא עדיין אינו בקונצנזוס, ויש מחקרים שלא מזהים שיפור בבריאותם הנפשית של מטופלים אחרי ניתוחים אנדוסופיים באף.

מחקר מאיטליה שפורסם בינואר 2017 זיהה כי שיפור בבריאות הנפש לאחר ניתוח FESS ניכר בעיקר בקרב מבוגרים קשישים עם נזאל פוליפוזיס, יותר מאשר בקרב צעירים – אולי על רקע חומרה קשה יותר של התסמינים והתמודדות מורכבת יותר עם המחלה בטרם הניתוח.

מחקרים על היבטים נפשיים של התרופות הביולוגיות

מחקרים מזהים לאחרונה יתרונות לתרופות הביולוגיות החדשות לנזאל פוליפוזיס גם במישור הנפשי. במחקר בינלאומי שפורסם ביולי 2019 בכתב העת Allergy נמצא כי התרופה הביולוגית דופילומאב (דופיקסנט) תרמה לשיפור באיכות חיי המטופלים ובתפקוד בעבודה, תוך הפחתה במספר ימי המחלה, לצד שיפור בבריאות הנפש ובתפקוד החברתי. הממצאים נתמכים גם במחקר שפורסם בשנת 2018 של כתב העת European Respiratory Journal.

מחקר מאיטליה שפורסם בפברואר 2025 בכתב העת Healthcare מצא כי טיפול בתרופה הביולוגית אומלוזימאב (זולאייר) למתמודדים עם סינוסיטיס כרונית, פוליפים באף ואסתמה – תורם להקלה בתסמיני חרדה, אם כי לא השפיע במחקר על תסמיני דיכאון. מחקר מדנמרק שפורסם בדצמבר 2025 בכתב העת European Clinical Respiratory Journal מצא כי הטיפול בתרופה מפוליזמאב (נוקלה) לנזאל פוליפוזיס מלווה בשיפור בפעילות הגופנית וכך עשוי להשפיע לטובה על בריאות הנפש. לפי מאמר מאיטליה שפורסם בינואר 2026, התרופות הביולוגיות כדוגמת דופילומאב (דופיקסנט) ומפוליזומאב (נוקלה) הדגימו שיפור בתסמיני לחץ נפשי, דיכאון וחרדה.

מגמה זו של שיפור במצב נפשי הודות לתרופות ביולוגיות מתועד גם בקרב המתמודדים עם אסתמה אאוזנופילית, מחלה נוספת בקבוצת מחלות 'דלקת סוג 2' שעשויה להתפתח בשילוב עם נזאל פוליפוזיס. לפי מחקר מאיטליה שפורסם בסתיו 2022 בכתב העת Respiratory Medicine, התרופות הביולוגיות שיפרו את מצוקתם הנפשית של מתמודדים עם אסתמה בתקופת ההתמודדות עם התפרצות מגפת הקורונה העולמית.

טיפים לשיפור המצב הנפשי עם פוליפים באף

מספר המלצות למאובחנים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף לצורך שיפור בריאות הנפש:

• שיפור ההיענות לטיפולים הרפואיים: היענות גבוהה לטיפולים שהותאמו לפוליפים באף, לרבות טיפולים בסטרואידים, ניתוח אנדוסקופי מתקן לפי הצורך וטיפולים בתרופות ביולוגיות – צפויה להוביל להקלה בתסמינים ולשיפור במצב הנפשי של המאובחנים עם נזאל פוליפוזיס.
• התייעצות עם רופאים מומחים מתחומים שונים: למתמודדים עם נזאל פוליפוזיס, היוועצות מולטי דיסציפלינארית עם מומחים מתחומי רפואה שונים, ובייחוד רופאי אא"ג ורופאים מומחים לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית – עשוי לספק תמונת מצב הוליסטית למחלה ולחשוף את המטופלים לאפשרויות טיפוליות שביכולתן לספק הקלה משמעותית יותר בתסמינים.
• שיפור איכות השינה: מומלץ לנסות ולהקפיד על שעות שינה מספקות בלילה ועל המלצות של היגיינת שינה להקלה בתסמינים ושיפור בבריאות הנפש.
• פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה עשויה לתרום לשיפור מצבם הנפשי של אנשים עם נזאל פוליפוזיס כחלק מאורח חיים בריא כולל. על המלצות לפעילות גופנית מומלצת למתמודדים עם פוליפים באף – ניתן לקרוא בכתבה הבאה.
• טיפולים נפשיים: טיפולים נפשיים לפי הצורך, לרבות טיפולים בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה וטיפולים בשיחות (פסיכותרפיה) – נחשבים בטוחים למתמודדים עם פוליפים באף ועשויים לספק הקלה נפשית.
• מעורבות חברתית: למתמודדים עם נזאל פוליפוזיס חשוב שלא לשקוע לבדידות חברתית ולנהל חיים עם מעורבות חברתית פעילה – חרף הקשיים על רקע תסמיני המחלה. חיזוק קשרים משפחתיים וחברתיים עשוי לספק תמיכה נפשית לשיפור מצב המטופלים.

• ד"ר רמית מעוז-סגל היא אימונולוגית ורופאה בכירה במכון האוטואימוני במרכז הרפואי שיבא ומנהלת בקהילת נזאל פוליפוזיס באתר "כמוני"

עדכון אחרון: אפריל 2026