מזון אולטרה-מעובד עשוי להעלות הסיכון לאסתמה בילדים
מעקב אחר ילדים קטנים בספרד חשף קשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לסיכון לפתח אסתמה. לא נמצא קשר מובהק למחלות אלרגיות אחרות
כשאנו חושבים על הנזקים של תזונה לקויה או של מזון מתועש אצל ילדים, האסוציאציה הראשונה של רובנו היא השמנת יתר, בעיות שיניים או פגיעה בחילוף החומרים. בשנים האחרונות אף גוברת המודעות למזונות אולטרה מעובדים, אשר מעבר לתהליכי העיבוד הרגילים הכוללים ייבוש, שימור, עישון, פסטור ועוד, מוחדרים לתוכם מרכיבים מלאכותיים מייצבים ומשמרים וחומרי טעם, צבע וריח כדי להפוך אותם אטרקטיביים יותר לאכילה ולהארכת חיי המדף. מדובר במזונות תעשייתיים כגון חטיפים, משקאות ממותקים, מנות מוכנות, דגני בוקר ממותקים וקינוחים ארוזים, האהובים במיוחד על ילדים.
בשנים האחרונות התבססו במדע הראיות הקושרות בין צריכה גבוהה של מזונות אולטרה מעובדים בילדות לבין השמנה, סוכרת ומחלות נוספות המתבטאות בדלקתיות מוגברת ואף בעיות התנהגותיות ורגשיות. כך, למשל, לפי מטה אנליזה שפורסמה באוקטובר 2026 בכתב העת PLOS ONE, מתבגרים שצורכים מזונות אולטרה מעובדים בכמות גדולה מצויים בסיכון גבוה ב-63% לפתח עודף משקל והשמנת יתר. מחקר שניתח נתונים מסקרים לאומיים בארה"ב ופורסם בדצמבר 2025, מצא כי צריכה גבוהה של מזונות אולטרה מעובדים בילדות קשורה לא רק להשמנה בילדות, אלא גם להפרעות מטבוליות נלוות כמו תנגודת לאינסולין, הפרעות בתפקודי כבד ולהפרה בהרכב חיידקי המעי – המיקרוביום.
מעבר לנזקים אלה, המוכרים היטב בספרות המדעית, לאחרונה חוקרים מנסים להבין האם המזון שאנו מגישים לילדים בגיל הרך משפיע גם על מערכות נוספות בגוף, כמו מערכת הנשימה ומערכת החיסון.
עד כה, הראיות שקשרו בין תפריט רווי במזון מעובד לבין התפתחות של מחלות נשימתיות היו חלקיות בלבד, והתבססו בעיקר על תמונת מצב רגעית ולא על מעקב ממושך לאורך שנים. מחקר חדש מספרד עקב קדימה בזמן אחר מאות ילדים כדי לבדוק באופן ממוקד האם צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד בשנים הראשונות לחיים מגדילה את הסיכון של הילד לפתח אסתמה או אלרגיות שונות לאורך ילדותו.
סיכון גבוה פי 4
החוקרים מאוניברסיטת נווארה בעיר פמפלונה שבצפון ספרד ניתחו נתונים שנאספו בין ינואר 2015 ליוני 2024 כחלק ממדגם בשם SENDO העוקב אחר ילדים תושבי המדינה. למחקר גויסו בתחילה 1,546 ילדים בריאים בגילי 4 עד 5 שנים. צריכת המזון האולטרה-מעובד של הילדים הוגדרה ונמדדה בנקודת הפתיחה של המחקר, ועודכנה פעם נוספת לאחר שלוש שנות מעקב. המידע על אסתמה ומחלות אלרגיות נאסף גם הוא בתחילת הדרך ועודכן מדי שנה באמצעות שאלונים.
כדי להבטיח את דיוק הממצאים ולהתמקד אך ורק במקרים חדשים שהתפתחו במהלך השנים, החוקרים החריגו מהניתוח הסופי את כל הילדים שסבלו מאסתמה או ממחלות אלרגיות קיימות כבר בתחילת המחקר. לאחר סינון זה, המדגם הסופי כלל 691 משתתפים. ילדים אלו חולקו לשלוש קבוצות שוות בהתאם לרמת צריכת המזון האולטרה-מעובד שלהם, כאשר השלישון הראשון מייצג את הצריכה הנמוכה ביותר. תקופת המעקב הממוצעת אחר הילדים עמדה על 3.4 שנים, והניתוח הסטטיסטי המרכזי בוצע תוך התאמה ותיקון למשתנים מתערבים פוטנציאליים.
בתום תקופת המעקב, החוקרים זיהו הבדלים מובהקים בשיעורי התחלואה באסתמה בין הקבוצות השונות. שיעור ההיארעות המותאם של אסתמה עמד על 2.6% בשלישון התחתון (צריכה נמוכה), וזינק ל-9.9% בשלישון השני ו-7.6% בשלישון העליון (צריכה גבוהה).
לאחר ניתוח נתונים שבו שוקללו כל המשתנים המתערבים, נמצא כי ילדים עם צריכה גבוהה יותר של מזון אולטרה-מעובד (ששויכו לשלישונים השני והשלישי יחד) הציגו סיכון גבוה פי כמעט 4 (פי 3.76) לפתח אסתמה בהשוואה לבני גילם שנמצאו בשלישון הצריכה הנמוך ביותר. לעומת זאת, החוקרים מדגישים כי לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צריכה גבוהה של מזונות אלו לבין נזלת אלרגית או מדדי אלרגיה אחרים שנבדקו במעקב.
המחקר נתמך על ידי קרן MAPFRE, וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2026 של כתב העת המדעי Allergy.
דלקת מערכתית ושיבושים במיקרוביום
חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח קשר סיבתי ישיר – כלומר, הוא לא קובע בוודאות שהמזון המעובד לבדו הוא זה שגורם לאסתמה. עם זאת, הממצאים בהחלט מחזקים את החשש הרפואי שתזונה עשירה במזונות מתועשים עלולה לפגוע בבריאות מערכת הנשימה ומערכת החיסון של ילדים.
למחקר מספר מגבלות. ראשית, המדגם הסופי (691 ילדים) קטן יחסית ותקופת המעקב הממוצעת (3.4 שנים) קצרה יחסית. שנית, הערכת התזונה והדיווח על תסמיני המחלות נשענו על דיווח עצמי של ההורים באמצעות שאלונים – כלי שעלול להיות חשוף להטיות זיכרון או טעויות מדידה. כמו כן, לא ניתן לשלול לחלוטין קיומם של משתני רקע סביבתיים או בריאותיים נוספים שלא בודדו במלואם בניתוח הנתונים.
המחקר לא בחן כיצד מזונות מתועשים עלולים להעלות את הסיכון לאסתמה, אך החוקרים מעלים כמה השערות ומנגנונים ביולוגיים שיכולים להסביר את הנתונים הללו: הם מעריכים כי רכיבים מסוימים במזון האולטרה-מעובד, לצד תוספי המזון התעשייתיים הנמצאים בו בשפע, עלולים לעורר בגוף דלקת מערכתית, לייצר סטרס חמצוני בתאים, ואף לשבש את הרכב המיקרוביום. שילוב של כל הגורמים הללו יחד הוא זה שעומד ככל הנראה מאחורי העלייה בסיכון.
העובדה שצריכה מוגברת של מזון אולטרה-מעובד נקשרה לעלייה של קרוב לפי ארבעה בסיכון לאסתמה, מדגישה את החשיבות של גיבוש המלצות תזונה מניעתיות מוגדרות כבר מגיל הגן, ומסמנת את איכות המזון כיעד מרכזי לשמירה על בריאות הריאות של הדור הצעיר.
הממצאים החדשים מלווים בעדויות נוספות על השפעה של השמנה בילדות על מחלות דרכי הנשימה. סקירה של חוקרים מאיטליה שפורסמה בפברואר 2021 בכתב העת Children מצאה כי השמנה בילדות מלווה בסיכון לסיבוכים נשימתיים כבר בגילי הילדות – לרבות השמנה ודום נשימה בשינה. במחקר מעקב מדנמרק שממצאיו פורסמו בנובמבר 2025 בכתב העת Respiratory Medicine נמצא כי לילדות שזוהו בגילי 15-6 עם עודף משקל והשמנה היה סיכון גבוה ב-10% עד 26% יותר לפתח מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD בגילי הבגרות, מגיל 40 ומעלה.
