השמנה מעלה את הסיכון לזיהומים קשים
מחקר ענק מצא כי השמנה קשורה לעלייה בסיכון לאשפוזים ותמותה מזיהומים ובהם קורונה ושפעת, דלקת ריאות וסוגים רבים של זיהומים פטרייתיים
בעשורים האחרונים עם העלייה בהיקף האנשים עם משקל עודף, ההשמנה הוכרה כמחלה כרונית לכל דבר, לאחר שהוכחו נזקיה הרבים בגוף האדם. השמנה נקשרה עם סיכון מוגבר למחלות כרוניות רבות. בין השאר, השמנה מעלה את הסיכון לגורמי התמותה המובילים בעולם: סרטן ומחלות לב. השמנה ביטנית אף מזוהה כאחד מחמשת המאפיינים של התסמונת המטבולית – צבר תסמינים שנקשר לעלייה בסיכון למחלות קרדיו וסקולאריות. כמו כן, השמנה קשורה עם סוכרת סוג 2 בהקשר הדוק. ובנוסף, השמנה הוכחה בהשפעותיה על פגיעה בכבד והצטברות כבד שומני, פגיעה בתפקוד הכליות, פגיעה במפרקי הגוף והאצת תהליכים ניווניים ואף פגיעות נוירולוגיות שונות ודעיכה קוגניטיבית.
נכון להיום, אף מדינה עדיין לא הצליחה להתמודד ביעילות עם השמנה ולהוביל לשינוי מגמה של ירידה בממדי התופעה.
מחקרים בתקופת התפרצות מגפת הקורונה העולמית הדגימו כי לאנשים עם השמנה היה סיכון גבוה יותר לפתח זיהום קורונה חמור, כפי שהשתקף בעלייה בסיכון לאשפוזים ביחידות לטיפול נמרץ ותמותה. מחקר בינלאומי שנערך גם בישראל ופורסם בתחילת התפרצות המגפה מצא כי השמנה היא גורם סיכון עצמאי ומרכזי להתפתחות דלקת ריאות כסיבוך של קורונה.
עתה מצא צוות חוקרים בינלאומי בהתבסס על מחקרי מעקב בפינלנד ובריטניה כי השמנה מגבירה את הסיכון לתמותה ואשפוזים כתוצאה משורה ארוכה של זיהומים חיידקיים, ויראליים ופטרייתיים.
גורם בר-שליטה
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד וחוקרים בריטים מאוניברסיטת יוניברסיטי קולג' בלונדון (UCL) ומהאימפריאל קולג' בלונדון. במסגרת העבודה בוצע ניתוח מקיף של נתונים משני מחקרי מעקב בפינלנד בהשתתפות כ-67 אלף איש ומחקר מעקב נרחב מבריטניה (UK Biobank) בהשתתפות כ-470 אלף נבדקים. שני המעקבים נמשכו כ-14-13 שנים.
הנבדקים חולקו לקבוצות לפי מדד מסת גוף (BMI), והחוקרים עקבו אחר אשפוזים ותמותה מ-925 סוגי זיהומים שונים – חיידקיים, נגיפיים, טפיליים ופטרייתיים. התוצאות חד-משמעיות: עודף משקל קשור ישירות לעלייה בזיהומים קשים – כלומר זיהומים שמובילים לאשפוז בבית חולים או למוות.
באופן כללי, בהשוואה לאנשים עם משקל תקין, נמצא כי בקרב אנשים עם השמנת יתר (כשמדד מסת גוף בגובה 30 יחידות ומעלה), הסיכון הכולל לאשפוז או תמותה כתוצאה מזיהום היה גבוה ב-70% לעומת מי שנמצאים בטווח המשקל התקין.
כאשר בחנו את חומרת ההשמנה, התגלה דפוס ברור: ככל שההשמנה חמורה יותר – כך הסיכון לכך שזיהום יסתיים באשפוז או בתמותה עולה: בהשמנה בדרגה 1 (מדד מסת גוף בגובה 30–34.9 יחידות) הסיכון לזיהומים קשים היה גבוה ב-60%; בדרגה 2 (מדד מסת גוף בגובה 35–39.9 יחידות) הסיכון לזיהומים קשים היה גבוה פי שניים; ובהשמנה בדרגה 3, החמורה ביותר (במדד מסת גוף בגובה 40 יחידות ומעלה) הסיכון כבר היה גבוה בערך פי 3 בהשוואה לאנשים שמשקלם תקין.
ניתוח הנתונים חשף כי השמנה קשורה לעלייה בסיכון לזיהומים קשים במגוון רחב של מחלות: זיהומים חיידקיים, למשל דלקת ריאות וזיהומי דם (ספסיס); זיהומים נגיפיים, כולל זיהומים חריפים כמו שפעת וקורונה וזיהומים נגיפיים כרוניים; וגם זיהומים טפיליים ופטרייתיים. ברוב קבוצות הזיהומים שנבדקו נמצא סיכון מוגבר לזיהומים, למעט מספר קטן של זיהומים שבהם לא נצפתה עלייה ברורה ובעיקר שחפת ו-HIV.
לפי חישובי החוקרים, אחד מכל עשרה מקרי תמותה מזיהומים קשור לעודף משקל – כאשר מדובר בגורם סיכון בר-שליטה ובר-מניעה, בדומה לעישון או אלכוהול.
המחקר נתמך בין השאר על ידי מועצת המחקר של פינלנד (AKA), המועצה למחקר רפואי בבריטניה (MRC), הקרן לבריאות תעסוקתית של פינלנד, קרן Wellcome הבריטית, המכון הלאומי לזקנה בארה"ב (NIA) וקרנות נוספות. ממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2026 של כתב העת המדעי היוקרתי Lancet.
סביבה תזונתית עשירה לפתוגנים
החוקרים לא בחנו במחקר הנוכחי את המנגנונים שעומדים מאחורי הקשר בין השמנה לזיהומים, אבל הם מדגישים שהממצאים שלהם משתלבים היטב עם מה שכבר ידוע ממחקרים קודמים על השפעת ההשמנה על הגוף.
עודף שומן יוצר בגוף סביבה תזונתית עשירה לפתוגנים מחוללי זיהומים – חיידקים ולנגיפים: רמות גבוהות יותר של סוכר (גלוקוז) ושומנים בדם מספקות לפתוגנים יותר “דלק” לצמיחה ולהתרבות.
השמנה מלווה גם בדלקתיות כרונית בדרגה נמוכה שמעסיקה את מערכת החיסון כל הזמן, כך שכאשר מגיע זיהום אמיתי היכולות החיסוניות כבר “שחוקות” ופחות יעילות.
בנוסף, עודף משקל קשור לעמידות לאינסולין ולעלייה ממושכת ברמת הסוכר בדם – מצב שמוכר ככזה שמחליש את ההגנה החיסונית ותורם לנטייה לזיהומים, במיוחד ברקמות כמו עור, ריאות וכלי דם.
לכך מצטרפים גם גורמים מכניים: בהשמנה יש יותר קפלי עור ואזורים חמים ולחים, והם יוצרים תנאים אידיאליים לצמיחת חיידקים ופטריות ולהתפתחות זיהומי עור ורקמה רכה. כמו כן, זרימת הדם והלימפה ברקמות השטחיות פחות יעילה, ולכן פצעים מחלימים לאט יותר וכל שריטה קטנה יכולה להפוך לזיהום משמעותי. אצל חולי סוכרת סוג 2 הדבר בא לידי ביטוי בהתפתחות פצעים קשיי ריפוי.
במקביל, מסת שומן גדולה בחזה ובבטן מקשה על התפשטות מלאה של הריאות, פוגעת בפינוי ריר והפרשות מדרכי הנשימה ומקלה על חיידקים ונגיפים להישאר בריאות ולהעמיק את הזיהום.
השילוב בין דלקת כרונית, סוכר גבוה, מערכת חיסון עייפה ופגיעה במנגנוני ההגנה המכאניים של העור ושל דרכי הנשימה, יוצר יחד קרקע פורייה לזיהומים קשים יותר ולסיכון גבוה יותר לאשפוז או למוות כתוצאה מהם.
הפתרון: טיפול בהשמנה
נתון מעודד שעלה מהמחקר הוא שמי שהורידו מעודף משקל (גם בהיקף מצומצם של ירידה של כ-5% עד 10% במשקל בלבד) הפחיתו בכ-20% את הסיכון לזיהומים חמורים, מבלי להגיע בהכרח למשקל תקין.
כיום הטיפול בהשמנה מתמקד בשינוי התזונה ואימוץ דיאטות מבוססות, כדוגמת הדיאטה הים תיכונית, שילוב אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, שיפור השינה והפחתת מתחים, וכן תרופות לטיפול בהשמנה, כשכיום צברו פופולאריות התרופות מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1, ולצידם ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה המיועדים למתמודדים עם השמנה חמורה.
המחקר הנוכחי מדגים כיצד עודף משקל אינו "בעיה אישית" בלבד, אלא גורם סיכון ציבורי למחלות זיהומיות שיש להתייחס אליו ברצינות. לפי הערכות החוקרים בעבודה, ירידה בשיעורי ההשמנה יכולה למנוע בין 9% ל-11% ממקרי המוות העולמיים מזיהומים.
