חוקרים ישראלים מקדמים: פרופיל אלצהיימר אישי לכל מטופל

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, שמתבטאת בהצטברות משקעים במוח של חלבונים מסוימים, ובעיקר חלבוני 'בטא-עמילואיד' ו'טאו', והיא מלווה עם הזמן במות תאי עצב והתכווצות המוח. אלצהיימר היא השכיחה מבין מחלות הדמנציה המתאפיינות בירידה בתפקודים קוגיניטיביים.

לאורך השנים חל שינוי בהגדרה הרפואית לאלצהיימר, מאז תוארה לראשונה בשנת 1907 על ידי הפסיכיאטר הגרמני אלויס אלצהיימר ונקבעה כאבחנה רפואית שנה לאחר מכן על ידי אמיל קרפלין, מאבות הפסיכיאטריה המודרנית. בעולם המדעי טרם הוכרע הוויכוח – האם אלצהיימר היא מחלה פתולוגית אחת עם ביטויים קליניים שונים, או לחילופין תסמונת שמרכזת מספר מכניזמים ביולוגיים שהמשותף לכולם הוא בביטוי לירידה קוגניטיבית ופגיעות נוירו-פסיכיאטריות.

לאורך השנים ניתן למנות לא פחות מתשע הגדרות שונות לאלצהיימר. ההגדרה האחרונה התוותה בשנת 2024 על ידי ארגון האלצהיימר (AA) המקדם בעולם את התמיכה והטיפול במחלה, בשיתוף המכון הלאומי לזקנה בארה"ב (NIA). הגדרה זו רואה באלצהיימר יישות ביולוגית אחת, ושמה דגש על סמנים (ביומרקרים) שביכולתם לזהות את המחלה בבדיקות הדמיה מוחיות ובבדיקות לנוזל חוט השדרה (CSF), לצד סמנים חדשים למחלה שהתגלו בשנים האחרונות המאפשרים אבחון על בסיס בדיקות דם, אשר עדיין אינם זמינים באופן שוטף בישראל.

עתה מציע צוות של חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית מסגרת מחשובית חדשה המשקללת את כל המידע שנאסף על אלצהיימר לאור השנים במטרה לפתח פרופיל מחלה אישי המותאם לכל מטופל באופן שעשוי לקדם את הדור הבא של טיפולים למחלה.

שיטות 'מטה מודלינג'

למחלת אלצהיימר מגוון ביטויים קליניים, הכוללים שינויים קוגניטיביים והתנהגותיים עדינים כבר בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה, לרבות פגיעות קלות בכישורי חשיבה, זיכרון, מצב רוח והתנהגות. פיתוח הבדיקות האבחנתיות החדשות למחלה, המאפשרות לזהות משקעים מוחיים חריגים של חלבוני בטא-עמילואיד מחוץ לתאי העצב וסבכים של חלבוני טאו בתוך תאי העצב, יוכלו לשפר בשנים הקרובות את היכולות לאבחון מוקדם של המחלה, אשר כיום מאובחנת לרוב שנים לאחר הופעת הסימנים המקדימים הראשונים.

החוקרים מהמרכז למדעי המוח בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב ואוניברסיטת לוזאן בשוויץ, מציעים מסגרת חישובית המשקללת את הפתולוגיות המרכזיות של המחלה, מחלות נלוות, גורמי סיכון, שינויים באזורים שונים במעטפת המוח (אזורים קורטיקאליים) ותחתיה (אזורים תת-קורטיקאליים) לצד סמנים גנטיים, במטרה "ליצור פרופיל קליני מותאם אישית לכל מטופל".

לאחרונה אושרו בעולם ובישראל טיפולים חדשים בתרופות ביולוגיות לאלצהיימר שמוכיחות לראשונה יעילות בהאטת קצב התקדמות המחלה. התרופות מיועדות למי שמאובחנים בשלב המוקדם של אלצהיימר המתאפיין בפגיעה קוגניטיבית קלה. הטיפולים החדשים מכוונים לטפל במשקעי 'בטא-עמילואיד' כשאלה מזוהים במוח, ומשפיעים במנגנונים שונים על המערכת החיסונית לפרק את אותם המשקעים.

צוות החוקרים פיתח מסגרת חישובית שמבוססת על שיטות של 'מטה מודלינג' (metamodeling), המאפשרת לדבריהם "לשלב מקורות מידע שונים מבלי הצורך להשתלב במודל אחיד ומונוליטי". החוקרים עשו תחילה שימוש במאגרי נתונים מצומצמים יחסית לבניית מודלים חלקיים, שכל אחד מהם מתמקד בתחומים ובגורמים מסוימים הקשורים לאלצהיימר. בהמשך, מודלים אלה הומרו למודלים הסתברותיים סטטטיסטיים בעלי משתנים ופרמטרים משותפים. לבסוף בוצע ניתוח סטטיסטי גם למשתנים חבויים, באופן המאפשר ליצור תחזיות לגבי מסלולי ההתקדמות של מטופלים המאובחנים עם אלצהיימר במצגים שונים של המחלה, תוך בחינת השפעות של התערבויות טיפוליות שונות והתייחסות לשלב המחלה והסיווג הקליני של כל מטופל.

החוקרים מסכמים כי "המהפכות החישובית והמידעית עשויות לאפשר לנו לחשוף את המורכבות של מחלת אלצהיימר באמצעות נתוני מטופלים בהיקף רחב, שיטות של מטא-מודלינג חישובי וניתוחים שאינם מבוססי השערות מוקדמות. גישה זו עשויה להוביל להמשגה מחדש של מחלת אלצהיימר למערכת בעלת השלכות מעשיות על הטיפול של כל מטופל באופן אישי".

המחקר בוצע על ידי צוות שכלל את החוקרים מיתר בנבג'י, ד"ר ברק רווה, פרופ' לינה באסל, אורי אליאס, לידור גזית, פרופ' ג'יל אללי (Allali), ד"ר גד מרשל ופרופ' שחר ארזי. המחקר נתמך בין השאר על ידי תוכנית BIRAX התומכת במחקרים משותפים למדענים ישראלים ובריטיים, וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2026 של כתב העת Brain.

נוירולוגיה מונעת

השיטה החישובית החדשה מקודמת במטרה לאפשר תחזיות אישיות למאובחנים עם אלצהיימר. לצד זאת, בשנים האחרונות מתפרסמות תחזיות על עלייה מסתמנת בהיקף המאובחנים, בין השאר על רקע הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים, לצד השיפור בשיטות לאבחון המחלה וגורמי סיכון נוספים ובכללם סוכרת, השמנה ועישון סיגריות. מחקר המבוסס על נתונים שנאספו ממחקרים בעולם, שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת Lancet Public Health, מעריך כי כ-57.4 מיליון איש בעולם התמודדו עם מחלות דמנציה ובכללן אלצהיימר נכון לשנת 2019, ועל רקע הזדקנות האוכלוסייה והארכת תוחלת החיים מספרם צפוי להאמיר כמעט פי שלושה ל-152.8 מיליון עד שנת 2050.

בישראל, בדיון שנערך ביוני 2026 בוועדת הבריאות של הכנסת נטען כי " מספר חולי הדמנציה יעלה משמעותית בשנים הקרובות", כשאבחון המחלה ייעשה בשנים הקובות על-ידי נוירולוגים, פסיכיאטרים או מומחים לגריאטריה, כאשר הפניה הראשונית תיעשה לרופאי המשפחה. יו"ר החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית באיגוד הנוירולוגי בישראל, פרופ' דוד טנה, הבהיר בדיון כי "אנחנו היום בעידן חדש בתחום מחלת האלצהיימר, ומדינת ישראל יכולה לעשות המון". פרופ' טנה קרא בדיון למשרד הבריאות להרחיב תוכנית לאומית שמנוהלת במשרד לאלצהיימר ודמנציה, תוך "קידום תהליכים של נוירולוגיה מונעת", הכוללת התייחסות לתרופות הביולוגיות החדשות שמאפשרות לטפל בחולים המאובחנים בשלב מוקדם.

• למחקר המלא בכתב העת Brain