האם מגידולים סרטניים יגיע הטיפול העתידי באלצהיימר?
חוקרים מסין מצאו כי גידולים סרטניים מנקים מצבורי חלבון במוח שנקשרו לאלצהיימר. האם בזכות הסרטן ימצא טיפול לריפוי ממחלות הדמנציה?
סרטן ואלצהיימר מהווים שתי מחלות נפוצות של הגיל המבוגר. מזה שנים, רופאים מודעים להיבט מעורר עניין בנוגע לקשר בין שני מצבים אלה: אנשים שחלו בסרטן והחלימו מצויים סבירות נמוכה משמעותית לפתח אלצהיימר. כך, למשל, לפי מטה אנליזה מסין המבוססת על 36 מחקרים בתחום, שממצאיה פורסמו במהדורת 2022 של כתב העת Journal of Alzheimer's Disease, נמצא כי למחלימים מסרטן סיכון נמוך ב-11% להתפתחות מחלות דמנציה (שטיון) – צבר מחלות של הגיל המבוגר המתאפיינות בדעיכה קוגניטיבית ובכללם אלצהיימר. בעבודה זו הסיכון לאלצהיימר שהיה אף הוא נמוך ב-11% אצל המתמודדים עם סרטן, היה נמוך במיוחד עד 36% בקרב מחלימים מסרטן המעי, סרטן בלוטת התריס ולוקמיה. לעומת זאת, חולים בסרטן הערמונית שהותאם להם טיפול הורמונלי להורדת רמות הורמון הטסטוסטרון – היו דווקא בסיכון גבוה יותר לאלצהיימר.
היקף המתמודדים עם אלצהיימר גדל בשנים האחרונות – על רקע העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2024, ההערכות כי מכלל הישראלים הבוגרים מגיל 45 ומעלה – 4% מהנשים ו-2.6% מהגברים מתמודדים עם מחלות דמנציה המלוות בירידה קוגניטיבית, ובגילי 65 ומעלה התופעה מאפיינת קרוב לעשירית (8.7%) מהמבוגרים, ומעל גיל 85 מתמודדים עמה כשליש (32.5%) מהאוכלוסייה. אלצהיימר היא השכיחה במחלות הדמנציה, ומתאפיינת בהצטברות משקעי החלבון 'בטא עמילואיד' מחוץ לתאי העצב במוח ו/או הצטברות חלבונים מסוג 'טאו' בתוך העצבים.
ברבות השנים זוהו מספר גורמי סיכון לאלצהיימר, בכללם גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי, ובעיקר גיל מבוגר ותהליכי הזדקנות מוחיים, כמו גם נשאות לשינויים גנטיים מסוימים ומין – שכן נשים מפתחות את המחלה יותר מאשר גברים. לצד זאת תועדו גורמי סיכון לאלצהיימר הניתנים להשפעה, ובכללם גורמי סיכון קרדיו וסקולאריים כמו השמנה, לחץ דם גבוה, עודף שומנים בדם, עישון סיגריות, ואף דיכאון, הפרעות שינה כרוניות, חוסר בפעילות גופנית, תזונה לקויה, בידוד חברתי, חשיפה למזהמי אוויר וגם חשיפה ללחצים. מחקר נרחב משבדיה שפורסם באוקטובר 2023 מצא כי דיכאון מעלה פי 2.32 את הסיכון לאלצהיימר בגיל המבוגר, לחץ כרוני מעלה פי 2.45 את הסיכון, ושני המצבים המופיעים יחד מעלים פי 4 את הסיכון לירידה קוגניטיבית ואלצהיימר – כל זאת ככל הנראה על רקע הפעלת יתר של הורמוני הלחץ והציר ההיפתולמוס- היפופיזה-בלוטת האדרנל שמאפיין הורמונים אלה, וכן האצת תהליכים ניווניים ודלקתיות על רקע חשיפה מוגברת ללחצים, לצד פגיעה אפשרית בכלי דם במוח והפרעות שינה נלוות שעלולות אף הן לשבש פעילות מוחית.
אף על פי שהקשר בין סרטן לירידה בסיכון לאלצהיימר נצפה בנתונים סטטיסטיים מזה זמן, המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיסו נותרו בגדר תעלומה. כעת, מחקר חדש מסין חושף הסבר אפשרי לתופעה.
"צוות ניקוי" ביולוגי
במוח המושפע מאלצהיימר, רמות חריגות של חלבון 'בטא עמילואיד' מובילות ליצירת משקעים הנקראים פלאקים. משקעים אלו משבשים את התקשורת בין תאי המוח, מה שמוביל בסופו של דבר להידרדרות קוגניטיבית ואובדן זיכרון. התרופות הקיימות כיום מתקשות בסילוק הצברים הללו, אך המחקר החדש מרמז כי ייתכן והסרטן משגר אל הפלאקים "צוות ניקוי" ביולוגי מטעמו.
כדי לבחון האם וכיצד גידולים סרטניים מפחיתים את הסיכון לאלצהיימר, חוקרים ממרכז המדע והטכנולוגיה של אוניברסיטת Huazhong בעיר ווהאן שבסין השתמשו במודלים מתקדמים של עכברים המדגימים אלצהיימר. החוקרים השתילו בעכברים שלושה סוגי גידולים: סרטן הריאה, סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית, ומצאו להפתעתם כי משקעי העמילואיד במוחם התכווצו באופן משמעותי.
כאשר הצוות ניתח את החלבונים המופרשים על ידי גידולים אלו, הם גילו כי חלבון ספציפי הנקרא Cystatin-C ובקיצור Cyst-C מטייל דרך זרם הדם, חוצה את מחסום הדם-מוח ונכנס למוח.
ברגע שהחלבון Cyst-C נכנס למוחו של העכבר הוא נקשר הן לאוליגומרים של עמילואיד, דהיינו מצבורים של חלבונים רעילים, וכן לקולטן מסוג TREM2 על גבי המיקרוגליה – תאי חיסון ייעודיים במערכת העצבים המרכזית במוח. בעוד שתאי המיקרוגליה מתפקדים לרוב כ"חומרי ניקוי" טבעיים של המוח, באלצהיימר הם לרוב במצב "רדום" או לא יעיל. קישור החלבון Cystatin-C לקולטן TREM2 מפעיל את תאי המיקרוגליה, ומשנה את מצבם ממצב רדום למצב הגנה פעיל המתחיל בפירוק הפלאקים.
כדי לבחון האם לשינויים אלו אכן הייתה השפעה על מצב העכברים, החוקרים בדקו את זיכרונם באמצעות מבוך מים, שבו נדרשו המכרסמים לזכור את מיקומה של פלטפורמה נסתרת כדי להיחלץ מהמים. קודם לכן, העכברים המדמים אלצהיימר התקשו למצוא את דרכם החוצה. לעומת זאת, לאחר קבלת טיפול באמצעות חלבון Cyst-C מטוהר או חלבונים מופרשים שנאספו מתאי סרטן, ביצועיהם השתפרו משמעותית והם מצאו את הפלטפורמה במהירות רבה יותר.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין (NSFC), וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2026 של כתב העת Cell.
התרופות הביולוגיות החדשות
אם תוצאות אלו יאוששו וישוחזרו בהמשך בבני אדם, הן עשויות להוביל לסוג חדש של טיפולים עבור אנשים המתמודדים עם אלצהיימר.
בעוד שמרבית התרופות שמפותחות לאלצהיימר מתמקדות במניעת נזקים חדשים, חלבון ה-Cyst-C מפנה משקעי פלאק קיימים – טיפול שנחשב ל״גביע הקדוש״ באלצהיימר, המעורר תקוות רבות לפיצוח שיטת ריפוי למחלה.
עם זאת, חשוב לציין כי המחקר בוצע בעכברים, ומעבר למחקרים בבני אדם עשוי להיות מורכב. כך למשל, Cyst-C בריכוזים גבוהים מדי עלול להיות קשור לבעיות רפואיות כמו פגיעה בתפקוד הכליות, ולכן מציאת המינון הנכון קריטית לפיתוח טיפולים בטוחים ויעילים.
הממצאים החדשים מעלים למודעות את הטיפולים החדשים לאלצהיימר בתרופות ביולוגיות פורצות דרך שאושרו בשנים האחרונות אשר מעוררים הבטחות רבות ביכולתם לבלום את קצב התקדמות המחלה. המדובר בנוגדנים חד שבטיים שמכוונים להשפיע על קשירה לפלאקים של החלבון 'בטא עמילואיד', אשר למעשה מכוונים את מערכת החיסון הטבעית של הגוף לפינוי הפלאקים והפחתה או לפחות עיכוב בהתקדמות המחלה. בישראל נכון לתחילת 2026 התרופות לאלצהיימר אינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי, וניתן לקנות אותן באמצעות ביטוחי בריאות פרטיים בלבד. הטיפול בתרופות נחשב למורכב, מאחר והתרופות ניתנות בעירוי במסגרת אשפוז יום, ומצריכות סדרת בדיקות לזיהוי רמות המשקעים של 'בטא עמילואיד' במוח, וכן סדרה של בדיקות הדמיה מסוג MRI מוח ארבע פעמים בשנה הראשונה לטיפול.
