מחקר: השמנה מזרזת התקדמות של אלצהיימר
בדיקות דם הדגימו כיצד השמנה מזרזת התפתחות אלצהיימר: ערכים של סמנים בדם הקשורים לאלצהיימר גדלים בקצב מהיר עד פי שניים במצב של השמנה
בשנים האחרונות עולה המודעות לאלצהיימר –מחלה נוירולוגית עיקרית בקבוצת מחלות הדמנציה (שיטיון), שמתבטאת בהפרעות קוגניטיביות והתנהגויות נרכשות המובילות לפגיעה בתפקודי חיים, לרבות בכושר העבודה וביחסים חברתיים, ומלווה בעלייה בתלות באחרים בפעילויות יומיומיות. אלצהיימר שכיחה בעיקר לאחר גיל 60 ומהווה מעמסה על מערכות בריאות בעולם. למחלה גורמים שונים, חלקם גנטיים וחלקם סביבתיים – ובהם מחלות שפוגעות ברמות החמצן והדם במוח כמו מחלות לב וכלי דם וסוכרת. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), בעולם כ-56 מיליון אנשים מתמודדים עם דמנציה, כ-10 מיליון מקרים חדשים בשנה, ומרביתם – -60% עד 70% – מסווגים כאלצהיימר. בישראל מוערך כי חיים כ-150 אלף איש עם מחלות דמנציה ובהן אלצהיימר.
בשנים האחרונות חלה התקדמות בטיפול באלצהיימר עם פיתוחן של תרופות ביולוגיות חדשות שמכוונות לעכב את הדעיכה הקוגניטיבית המאפיינת את המחלה. ביולי 2024 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי תרופה ביולוגית ראשונה המכילה את החומר הפעיל דוננמאב המהווה נוגדן חד שבטי שמשפיע על ירידה בהצטברות חלבון העמילואיד בטא במוח – אחד המנגנונים להתפתחות המחלה. חלבון הטאו הוא החלבון השני לאחר בטא עמילואיד שנקשר למחלה, ועד כה לא אושרו תרופות שמאפשרות להשפיע על רמתו במוח, אם כי יש לפחות חמש תרופות ביולוגיות שנחקרות בהקשר אליו בשלבי מחקר שונים, בהן תרופות המכילות את החומרים הפעילים סמורינמאב, גוסורנמאב וטילבונמאב.
מחקרים שונים מנסים לאפיין גורמי סיכון לאלצהיימר, במטרה לזהות מטופלים בסיכון לתופעה ולהציע להם פעולות מניעתיות כדי לשמר את עצמאותם לאורך זמן רב ככל שניתן. כעת מצאו חוקרים מארה"ב כי השמנה עשויה להיות גורם סיכון משמעותי לאלצהיימר, והיא משפיעה על עלייה מהירה יותר ברמות סמנים בדם הקשורים למחלה.
התקדמות מהירה
החוקרים האמריקאים מאוניברסיטת וושינגטון התבססו על נתונים שנאספו במשך חמש שנים על 407 משתתפים שהשתתפו במחקר הקרוי 'יוזמת ההדמיה העצבית למחלת אלצהיימר' (Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative). ההדמיות כללו סריקות PET (טומוגרפית פליטת פוזיטרונים) מוחיות לצד דגימות דם. סריקות PET מדגימות את הצטברות חלבון בטא-עמילואיד במוח בצורת פלאקים עמילואידיים, שמהווה כאמור את אחד משני סימני ההיכר המרכזיים לאלצהיימר.
דגימות הדם נבדקו באמצעות שש בדיקות מסחריות מובילות לסמנים הקשורים למחלת אלצהיימר, כולל רמות pTau217 (סמן ביולוגי בדם המשמש באבחון ובניטור של מחלת אלצהיימר) ו- NfL(קיצור של Neurofilament light chain) – מקטע חלבון המשתחרר מנוירונים פגועים.
החוקרים ביצעו ניתוח סטטיסטי כדי להעריך את הקשר בין הסמנים בדם לבין מדד מסת הגוף (BMI). החוקרים גם תיקפו את בחינת הסמנים בדם מול סריקות ה-PET של העמילואיד במוח.
ניתוח הנתונים הדגים כי בנקודת ההתחלה, BMI גבוה היה קשור דווקא לרמות נמוכות יותר של סמנים בדם הקשורים לאצהיימר ולעומס נמוך יותר של עמילואיד במוח, בהשוואה לאנשים שאינם סובלים מהשמנת יתר. עם זאת, במהלך הזמן, הסמנים בדם של מחלת אלצהיימר וסריקות ה-PET המוחיות העידו על התפתחות מהירה יותר של אלצהיימר בקרב אנשים עם השמנה.
בקרב משתתפים עם השמנת יתר, שיעור העלייה של רמות הסמן הביולוגי pTau217 בנוזל הדם עלו בקצב מהיר יותר ב-29% עד 95%, בהשוואה למשתתפים במחקר ללא השמנה. עוד התגלה כי השמנת יתר בנקודת ההתחלה נקשרה גם לשיעור עלייה מהיר יותר ב-24% של הסמן -NfL בדם ולשיעור עלייה מהיר יותר ב-3.7% בהצטברות של משקעי עמילואיד במוח, כפי שנצפו בבדיקות הדמיה.
הממצאים הוצגו בדצמבר 2025 בכנס השנתי של האגודה הרדיולוגית של צפון אמריקה (RSNA) שנערך בשיקגו.
בדיקות דם רגישות יותר
בהודעה לעיתונות הסבירו החוקרים מדוע בתחילת המחקר השמנה נקשרה דווקא לרמות נמוכות יותר בדם של סמנים ביולוגיים הקשורים לאלצהיימר. "אנו מאמינים כי הסמנים הביולוגיים המופחתים בקרב אנשים עם השמנת יתר נבעו מדילול עקב נפח הדם הגבוה יותר," הסביר מחבר המחקר הראשי, ד"ר סוהיל מוחמדי (Soheil Mohammadi) ממרכז המחקר למעבדות הדמיה עצבית במכון מלינקרודט לרדיולוגיה (MIR) בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון. "למעשה, הסתמכות על מדידות בנקודת ההתחלה יכולה להטעות ולגרום לחשוב שלאנשים עם השמנת יתר יש פתולוגיה נמוכה יותר אלצהיימר. אנו זקוקים לנתונים ארוכי הטווח כדי להבין באופן מלא כיצד השמנת יתר משפיעה על התפתחות הפתולוגיה של אלצהיימר״.
"זו הפעם הראשונה שהוכחנו את הקשר בין השמנת יתר לאלצהיימר, כפי שנמדד באמצעות בדיקות סמנים ביולוגיים בדם," אמר ד"ר סיירוס ראג'י (Cyrus Raji), השותף אף הוא בצוות המחקר.
החוקרים מצאו במחקר כי בדיקות דם לסמנים ביולוגיים לאלצהיימר רגישות יותר מסריקות ה-PET בלכידת ההשפעה של השמנת יתר על הפתולוגיה של המחלה הנוירולוגית. "העובדה שאנו יכולים לעקוב אחר ההשפעה החזותית של השמנת יתר על עליית סמנים ביולוגיים בדם ברגישות גבוהה יותר מאשר PET, היא שהדהימה אותי במחקר" אמר ד״ר ראג'י.
ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שמזהות קשר בין השמנה לאלצהיימר – אם כי ככל הנראה מדובר בקשר מוורכב. חוקרים מדרום קוריאה שבחנו את הנושא אף תיארו את הקשר כחלק מתופעת 'פרדוקס ההשמנה' שמזהה מצבים ספציפיים בהם השמנה דווקא מגנה מפני תחלואה כרונית. במטה אנליזה שפרסמו החודש (דצמכר 2025) בכתב העת Obesity Reviews, החוקרים מצאו כי תת משקל (BMI נמוך) קשור לעלייה של 28% בסיכון לאלצהיימר, ואילו השמנת יתר מלווה בירידה של 22% בסיכון לאלצהיימר. ואולם, בחלוקה לפי גיל, עודף משקל והשמנה העלו את הסיכון לאלצהיימר בגיל צעיר, והיו מלווים בעלייה של 65% עד פי 2.45 בסיכון למחלה מתחת לגיל 60. בגיל המבוגר, מעל גיל 60, נמצאה השפעה מגנה של השמנה על ירידה של 10% עד 19% בסיכון לאלצהיימר.
הקשר בין השמנה לאלצהיימר גם עשוי להתבטא בראיות הקושרות בין תרופות ההרזיה החדשות לבין שיפור בסיכון לאלצהיימר. לפי מטה אנליזה שפורסמה באפריל 2025 בכתב העת JAMA Neurology, שימוש בזריקות ההרזיה מקבוצת GLP-1 מלווה בירידה של 45% בסיכון לפתח מחלות דמנציה ובהן אלצהיימר. עם זאת, לאחרונה דווח כי יצרנית התרופה סמגלוטיד דיווחה כי מחקר נרחב לא זיהה השפעה מיטיבה שלה על הורדת הסיכון לאלצהיימר.
