זיהום אוויר ומזג האוויר משפיעים על הסיכון להתקפי מיגרנה
מחקר ישראלי חשף כי חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר מעלה את הסיכון לסבול מהתקפי מיגרנה, במיוחד כשחם ויבש בקיץ וכשקר ולח בחורף
מיגרנות הן סוג של כאב ראש כרוני המאופיין בפעימות אינטנסיביות ותחושות פולסים באזור ממוקד בראש – לרוב בקדמת הראש או באחד מצדדיו, אשר מלווה לעתים בבחילות, הקאות ורגישות קיצונית לאור ולרעש. במקרים מסוימים מיגרנות מלוות בסימנים המכונים 'אאורה', כגון הבזקי אור, נקודות שחורות בשדה הראייה או תחושת עקצוץ ביד או ברגל, לרוב בשלב מקדים להתקף. לפי מחקרים, באוכלוסיות שונות בין 2.6% ועד 21.7% מהאוכלוסייה מתמודדים עם מיגרנות, ובממוצע כעשירית (12%) מהאוכלוסייה הכללית.
הסיבה הפיזיולוגית להתקפי מיגרנות אינה ידועה לאשורה, אולם תיאוריה רווחת בשם 'התיאוריה הנוירו-וסקולרית' גורסת כי שינויים במערכת העצבים, לרבות תהליכים דלקתיים למיניהם, מובילים לשיבושים בפעילות המוחית, ושיבושים אלה גורמים מצדם לשינויים בזרימה בכלי הדם במוח ומעודדים התפתחות התקפי מיגרנה.
גורמי סיכון נוספים להתפתחות והתפרצות התקפי מיגרנות שהתבססו במשך השנים כוללים בין השאר גורמים גנטיים; הפרשה מוגברת של הורמונים נשיים – על רקע הנטייה להתפרצות מיגרנות בסמוך לווסת; גורמים רגשיים, ובהם לחץ, חרדה ודיכאון; גורמים פיזיולוגיים, לרבות עייפות, איכות שינה ירודה ולחץ על הצוואר והכתפיים; גורמים תזונתיים, לרבות מזונות שזוהו כמעוררי התקפים כמו שתייה מרובה של אלכוהול, קפה, שוקולד, מיץ תפוזים ודגים מעושנים; תרופות מסוימות, ובכללן כדורי שינה; וכן גורמים סביבתיים שונים.
בין הגורמים הסביבתיים, כעת ביססו חוקרים ישראלים קשר בין זיהום אוויר ותנאי מזג האוויר לבין עלייה בסיכון להתפרצות של התקפי מיגרנה קשים.
שריפת דלקים ואבק מדברי
החוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והמרכז הרפואי סורוקה בדקו 7,032 מבוגרים שסובלים ממיגרנות שהתגוררו בבאר שבע בין השנים 2000 ל־2023, ושילבו בין מדידות יומיות של זיהום אוויר ומזג אוויר מתחנות ניטור סביבתיות קבועות של המשרד להגנת הסביבה לבין נתונים רפואיים שנאספו מקופת חולים כללית והמרכז הרפואי סורוקה. החוקרים חיפשו שני סוגי תוצאות: ביקורי חירום בשל מיגרנה, ששימשו כסימן לטריגר חד, ושימוש בתרופות לטיפול בהתקפי מיגרנה ממשפחת הטריפטנים בכל רבעון, ששימש מדד לעומס מחלה מתמשך.
החוקרים השוו את החשיפה הסביבתית למזהמי אוויר ולמזג האוויר בימים שלפני אירוע מיגרנה לימים אחרים באותו חודש, וכך צמצמו השפעה של מאפיינים קבועים כמו גנטיקה או מצב סוציו־אקונומי.
באשר לחשיפה קצרת טווח, הקשר הבולט ביותר היה בין חשיפה לחנקן דו-חמצני (NO₂) לבין ביקורי חירום עקב מיגרנה: החוקרים מצאו עלייה של כ־41% בסיכוי לאירוע מיגרנה לאחר חשיפה למזהם זה. חנקן דו-חמצני (NO₂) הוא גז שנפלט בעיקר משריפת דלקים במכוניות, תחבורה עירונית, תחנות כוח ומפעלי תעשייה, וגורם לגירוי דרכי נשימה ועקה חמצונית שמעוררת דלקת. גם קרינת שמש הייתה קשורה לעלייה של כ־23% בסיכון לאירוע חירום של מיגרנה.
באשר לחשיפה ממושכת, חשיפה מצטברת לחנקן דו-חמצני (NO₂) ברבעון הקודם נקשרה לעלייה של 10% בשיעור השימוש בתרופות לטיפול במיגרנה (טריפטנים), וחשיפה מצטברת לחלקיקי אוויר נשימים בקוטר 2.5 מיקרון (PM2.5) נקשרה לעלייה של 9% בשימוש בתרופות אלה. המקורות לחלקיקי זיהום אוויר זעירים אלה כוללים בין השאר אבק מדברי, פליטות רכב ומפעלי תעשייה, כאשר החלקיקים חודרים עמוק לריאות ומחוללים שיבושים בכלי דם ודלקתיות מוגברת.
מכפיל כוח
הממצא המשמעותי ביותר במחקר נוגע לשילוב שבין זיהום האוויר לתנאי האקלים, שכן מזג האוויר פועל כמכפיל כוח שמעצים את השפעת המזהמים על הגוף. החוקרים גילו כי בקיץ, שבוע שמתאפיין במזג אוויר חם ויבש מגביר פי 2.18 את הסיכון להתקף מיגרנה בעקבות חשיפה קצרת טווח לחנקן דו-חמצני (NO₂). לעומת זאת, בחורף השילוב המסוכן מתרחש דווקא בשבוע קר ולח, אז החשיפה לחלקיקים נשימים זעירים (PM2.5) מקפיצה את הסיכון להתקף קשה פי 3.78 – סיכון הגבוה כמעט פי ארבעה.
במחקר השתתפו ד"ר עידו םלס, פרופ' לנה נובק, מיכל גורדון, פרופ' בתיה סרוב, פרופ' ויקטור נובק ופרופ' גל איפרגן. המחקר בוצע בשיתוף עם עירית באר שבע,וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2026 של כתב העת המדעי Neurology.
ההסבר הביולוגי לממצאים שתועדו פשוט יחסית: חלקיקי זיהום אוויר וגזים מזהמים עלולים לעורר עקה חמצונית, דלקת ושיבוש בכלי הדם, ולהפעיל מסלולים עצביים שקשורים למיגרנה, כולל ברשת העצבים וכלי הדם במוח המעורבים בהתפתחות כאבי ראש אלה (המערכת הטריגמינו־וסקולרית) ושחרור של החלבון CGRP שהוכח אף הוא כמעורב במיגרנות.
הנתונים מדגישים כי מזג האוויר וזיהום האוויר אינם רק רקע למיגרנות, אלא חלק פעיל מהדינמיקה שמעוררת דלקת ושיבושים בכלי דם, המפעילים בסופו של דבר את מסלולי הכאב העצביים במוח.
בימים בהם צפוי חום כבד, יובש או זיהום אוויר גבוה, החוקרים מציעים לחשוב על צמצום שהות בחוץ בשעות הבעייתיות, לשמור על סביבה פנימית מאווררת ונעימה, ולהיעזר בטיפול מוקדם כבר עם הסימנים הראשונים של ההתקף. למי שסובלים ממיגרנות חוזרות, מומלץ גם להיוועץ ברופאים על מניעה תרופתית קצרת-טווח בתקופות רגישות במיוחד. כיום יש תרופות ביולוגיות מועילות למניעת מיגרנות הפועלות כנוגדנים חד שבטיים שפועלים במנגנון החוסם את פעילותו של החלבון CCRG.
למחקר יש מגבלות: מדובר במחקר תצפיתי, וככזה הוא לא יכול להוכיח כי הקשר שנמצא הוא קשר ישיר של סיבה ותוצאה. בנוסף, המחקר לא מדד ימי כאב ביומנים, אלא הסתמך על פניות לחדר מיון ועל רכישת תרופות כמדדים עקיפים לפעילות מיגרנה, ולכן ייתכן כי התפספסו בו התקפים קלים יותר שלא הובילו לטיפול רפואי.
ממצאי המחקר מעלים למודעות את הנזקים הסביבתיים של זיהום אוויר מוגבר בימינו. מחקרים מייחסים מעל ל-2 מיליון מקרי תמותה בשנה בעולם לנזקי זיהום אוויר. בין השאר, מחקרים ביססו בעשורים האחרונים קשר בין חשיפה מוגברת לאוויר מזוהם לבין עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי; עלייה בסיכון לסרטן מסוגים שונים; עלייה בסיכון לדלדול עצם ואוסטאופורוזיס; עלייה בסיכון למחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה; ועלייה בנטייה להתפתחות מחלות דלקתיות כרוניות, כגון דלקות מפרקים ומחלות כבד.
