מחלות כבד – מה שחשוב לדעת

הכבד הוא איבר מרכזי בגוף האדם, ולו מספר תפקידים חיוניים. בין השאר, הכבד תורם לתהליך עיכול המזון באמצעות עיבוד פחמימות, שומנים וחלבונים, ויסות רמות הסוכר בדם תוך אגירה ושחרור מאגר הסוכרים הקרוי 'גליקוגן', וכן בייצור של חומצות מרה התורמות לספיגת ויטמינים חיוניים המסיסים בשומן, למשל ויטמין D החיוני לבריאות העצמות.

לצד זאת, לכבד תפקיד חיוני בסילוק פסולת מהגוף, ובין השאר בייצור אנזימים הפועלים גם להפרשת חומרים פעילים בתרופות דרך השתן ו/או המרה, וכן הוא אחראי לייצור חומרי קרישה החיוניים למניעת דימומים וזרימת דם תקינה, למשל החלבונים פיברינוגן ופרותרומבין.

לכבד גם תפקיד משמעותי במערכת החיסון: דם שזורם מהמעי מגיע לכבד דרך וריד השער, ובכבד מסוננים ממנו מזהמים שונים – בהם חיידקים, נגיפים ורעלים נוספים, ואלו מופרשים דרך הכבד מהדם אל מחוץ לגוף. בכבד מצויים גם תאים שבולעים מזהמים מסוימים, המכונים 'תאי קופפר' המרפדים את פנים הכבד, ומיוצרים בו גם חלבונים שמסייעים למאבק בפתוגנים.

הכבד ממוקם מתחת לבית החזה, בצדה הימני של הבטן. משקלו מגיע לרוב לכ-1.8 קילוגרם. בכבד שני אזורים מרכזיים: האונה הימנית הגדולה יותר, שאחראית על רוב התפקודים המטבוליים; והאונה השמאלית שהיא קטנה יותר ואחראית על תפקודים נוספים.

על רקע תפקידיו המגוונים – הכבד הוא איבר המועד לסיבוכים ותחלואה. חלק ממחלות הכבד גנטיות ועוברות בתורשה, וחלקן נגרמות כתוצאה מחשיפות סביבתיות, למשל כבד שומני על רקע שתיית אלכוהול מופרזת והתמכרות לאלכוהול או השמנת יתר וכן בעקבות מחלות זיהומיות שונות שעלולות לפגוע בכבד.

מחלות כבד כרוניות הן מחלות נפוצות יחסית, המהוות בארה"ב את סיבת התמותה ה-11 ברשימת סיבות המוות המובילות. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות שסוכמו בשנת 2024, מחלות כבד הם גורם התמותה התשיעי במעלה בישראל אחרי מחלות לב, סרטן, מחלות כליה, סוכרת, דלקת ריאות ושפעת, דמנציה, מחלות כלי דם במוח ואלצהיימר. בעשור האחרון מתועדת בישראל ירידה בתמותה ממחלות כבד בהיקף של 16% בקרב זכרים ו-20% בקרב נקבות.

ככלי מרכזי כיום לאבחון מחלות בכבד נעשה שימוש נרחב בבדיקות דם לתפקודי כבד, שמומלץ כיום לאוכלוסייה הבוגרת בישראל לבצען בקביעות אחת למספר שנים.

מחלות בכבד מתפתחות לעתים בשקט וללא תסמינים בולטים, אך אין להמעיט מחשיבותן: הן עלולות להוביל עם הזמן לדלקתיות מפושטת, הצטלקות של הכבד המכונה 'שחמת הכבד', ובהמשך אף להתפתחות אי ספיקת כבד המצריכה השתלת כבד מצילת חיים. מסיבה זו יש חשיבות רבה באיתור סיבוכים בכבד בשלבים התחלתיים.

תסמינים אופייניים

מחלת כבד לא תמיד גורמת לתסמינים, ובמקרים רבים מתפתחת לפחות בשלביה הראשונים כ"מחלה שקטה". לפי מחקרים, מחלות כבד שכיחות, ובכללן דלקת כבד נגיפית וכבד שומני שאינו כתוצאה משתיית אלכוהול, עלולות להישאר שקטות וללא תסמינים במשך עשרות שנים. מחלות כבד מוכרות אלו לעיתים קרובות אינן מתגלות בבדיקות שגרתיות, ואבחונן תלוי בפיתוח בדיקות סקר באוכלוסייה ובהעלאת מודעות. לפי מחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2020 בכתב העת American Journal of Medicine, רק 16% מהמטופלים עם בדיקות דם חריגות לתפקודי כבד המצביעות על חשד להפטיטיס – הופנו לבדיקת דם סרולוגית ייעודית לאבחון הפטיטיס C.

אם מופיעים תסמינים למחלת כבד, אלה עשויים לכלול:

• הצהבה של העור ולובן העיניים, הנקראת 'צהבת' (Jaundice). מקור התופעה בהצטברות של החומר 'בילירובין' שהוא תוצר פירוק של תאי דם אדומים, שכבד פגוע אינו מצליח לפרק באופן תקין, והביטוי הוא לרוב בהצהבה של העור והעיניים. הצהבה של העור עשויה להיות קשה יותר לזיהוי אצל אנשים עם עור כהה או חום.
• גרד בעור. מאחר והכבד מייצר מיצי מרה, פגיעה בכבד ו/או חסימה בדרכי המרה פוגעת בניקוז המרה שדרכה חומרים רעילים מופרשים מהגוף. כשחומרים אלה מצטברים בדם וברקמות הגוף ומובילים לגרד. במקרים של מחלות כבד, הגרד נוטה להופיע ללא פריחה, מחמיר בלילה, מתבטא גם בכפות הידיים והרגליים, ואינו מגיב ביעילות לטיפול בתרופות נוגדות אלרגיה מקבוצת האנטיהיסטמינים.
• כאב ונפיחות בבטן.
• בצקת ברגליים ובקרסוליים. הכבד מייצר את חלבון האלבומין החיוני לשמירת נוזלי הדם. במצב של מחלות כבד כרוניות, ייצור האלבומין יורד, הנוזלים בורחים מכלי הדם לרקמות גוף – ובעיקר לאזורים נמוכים ברגליים והקרסוליים, ועלולה להתפתח נפיחות בצקתית.
• שתן כהה.
• צואה בהירה או אפורה. תופעה זו נוצרת כתוצאה מירידה בזרימת מיצי מרה למעי המלווה בירידה בחומר 'בילירובין' ובאובדן הצבע החום האופייני לצואה.
• תשישות. מחלות כבד משפיעות על עייפות מוגברת על רקע מספר מנגנונים ביולוגים, ובין השאר הצטברות רעלים בדם – שעלולים לנדוד גם למערכת העצבים המרכזית במוח, ירידה בייצור החלבון אלבומין ודימומים פנימיים שמעלים את הסיכון לאנמיה; שינויים מטבוליים; ודלקתיות מוגברת.
• בחילות או הקאות, ולעתים הקאה דמית על רקע פגיעה בדרכי העיכול העליונות.
• אובדן תיאבון וירידה במשקל.
• הופעה קלה של חבורות. הפרעות בקרישת הדם שנוצרות על רקע מחלות כבד עלולות להשפיע על הופעת 'חבורות' על העור גם כתוצאה מפגיעות קטנות, עקב הקושי של הדם להיקרש.
• תסמונת אנצלופתית: פגיעה בכבד שמשפיעה על הצטברות רעלים במוח ופגיעה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית קרויה 'תסמונת אנצלופתיה' (Encephalopathy Syndrome). לפי מטה אנליזה מסין, שפורסמה באפריל 2024 בכתב העת American Journal of Gastroenterology, מצאה כי היקף משמעותי של מעל לשליש מהחולים עם שחמת הכבד (40.9%) מתמודדים עם אנצפלופתיה מינימלית שמקורה פגיעה בכבד.

לפי מחקרים, לעתים מחלות כבד כרוניות מתפתחות תחילה עם תסמינים לא ספציפיים, כמו כמו עייפות וחוסר תיאבון, ובהמשך מופיעים סיבוכים כגון בצקות, דימומים, הקאה דמית ותסמונת אנצפלופתית.

מאמר מהודו שפורסם בנובמבר 2024, מצביע על תסמינים אפשריים נוספים של מחלות כבד, הקשורים בהשפעתן על איכות החיים, ובכללם כאבים, התכווצויות שרירים, הפרעות שינה, דיכאון וירידה בתפקוד המיני.

מחלות כבד אופייניות ושכיחותן

ברפואה מתועדים עשרות סוגים של מחלות כבד שניתן לסווגם לרוב לפי מאפיינים עיקריים. ככלל, שכיחות התחלואה בכבד בישראל, כפי שהוערכה במחקר שמבוסס על נתוני המבוטחים בקופת חולים מכבי ופורסם בסתיו 2017 בכתב העת Value in Health, עומדת על 1.85 מקרים לכל 10,000 תושבים לשנה, והיא נמוכה ביותר מתחת לגיל 40 (שיעור של 0.29 ל-10,000) וגבוהה במיוחד מעל גיל 60 (שיעור של 6.87 ל-10,000).

מחלות כבד זיהומיות

מחלות כבד עשויות להיגרם כתוצאה מהידבקות בנגיפים שונים, שהשכיחים שבהם הם הנגיף הפיטיטיס מסוגים שונים (A, B, C ו-D), לצד נגיפים מחוללי מחלת הנשיקה ובראשם נגיף אבשטיין-באר (EBV) ואף חיידקים או טפילים שעלולים באופן נדיר לחולל מחלה כבדית.

בעולם לפי נתוני ארגון בריאות העולמי (WHO), בשנת 2022 מתו כ‑1.3 מיליון אנשים כתוצאה ממחלת כבד נגיפית מסוג ההפטיטיס B ו-C , שנחשבות לזיהומי הכבד השכיחים באוכלוסייה, דהיינו כ-3,500 מקרי מוות ביום. כמו כן, מוערך כי 254 מיליון חיים בעולם עם הפטיטיס B ו-50 מיליון עם הפטיטיס C, הההי'ף של 6,000 נדבקים חדשים מדי יום.

בישראל, לפי מחקר המבוסס על נתונים של מבוטחי קופת חולים כללית, כ-1.75% מתושבי הארץ נשאי נגיף הפטיטיס B, כאשר השיעור גבוה יותר בקרב גברים (2.67%) בהשוואה לנשים (1.16%), והשיעור גבוה במיוחד באוכלוסייה הערבית (2.98%) ונמוך במיוחד בקרב יהודים דתיים (0.76%). לצד זאת, ההערכות לפי נתונים שנאספים מתורמי דם של מד"א כי שיעור נשאי הפטיטיס C בארץ עומד 40 לכל מאה אלף איש מקרב ילידי הארץ, והוא גבוה יותר – כ-0.8% – בקרב עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. ההערכות המבוססות על נתוני הכללית מצביעות על שיעור המצאות של נגיף הפטיטיס C בקרב 1.96% ממבוטחי הקופה, אך נתונים אלה מבוססים על בדיקות דם לאיתור הנגיף שבוצעו על ידי חמישית ממבוטחי הקופה בלבד.

מחלות כבד כרוניות שאינן זיהומיות

לצד זיהומים בכבד, קיימות מחלות כבד כרוניות לא זיהומיות, ובמרכזן כבד שומני, שעשוי להתפתח על רקע שתייה מופרזת של אלכוהול, או כבד שומני שלא כתוצאה מחשיפה לאלכוהול המסומן באותיות NAFLD (קיצור של Non-Alcoholic Fatty Liver Disease) – המתפתח בעקבות מנגנונים אחרים הכוללים לפי הערכות שילוב של מרכיבים גנטיים וסביבתיים. לפי הערכות, כבד שומני היא כיום מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, שמתפתחת בקרב 30% ויותר מהאוכלוסייה הבוגרת ולפחות כ-60% מקרב האנשים עם עודף משקל והשמנה.

כבד שומני שלא על רקע צריכת אלכוהול מוגדר רפואית כשמזוהים בהדמיית אולטרה סאונד מצבורי שומנים עודפים בכבד, והמטופל אינו צורך אלכוהול בכמויות גבוהות – בארה"ב פחות מ-21 משקאות אלכוהוליים בשבוע לגבר ו-14 משקאות אלכוהוליים בשבוע לאישה, ובאירופה פחות מ-30 גרם אלכוהול ליום לגבר ופחות מ-20 גרם אלכוהול ליום לאישה.

במחקר שקיבץ ממצאים מסקרי הבריאות והתזונה בארה"ב (סקרי INHNES) שממצאיו פורסמו ביולי 2013 בכתב העת American Journal of Epidemiology, נקבע על סמך בדיקות אולטרה סאונד של הכבד כי באוכלוסייה האמריקאית הבוגרת סובלים מהצטברות שומנים בכבד 21.4%, וכבד שומני שלא על רקע צריכת אלכוהול מופיע בקרב 19% מהאוכלוסייה.

בישראל, מחקר שנערך במרכז הרפואי תל אביב (סוראסקי) להערכת היקף התופעה בקרב 352 נבדקים בוגרים בסקר התזונה הלאומי של משרד הבריאות שעברו בדיקות דם ואולטרה סאונד בטן, שממצאיו פורסמו בספטמבר 2006 בכתב העת Liver International, קבע כי 30% סובלים מכבד שומני שלא על רקע צריכת אלכוהול – גברים (38%) יותר מאשר נשים (21%). במחקר המבוסס על נתוני כלל מבוטחי הכללית, שפורסם במאי 2024, נמצא כי תופעת הכבד השומני קשה יותר באוכלוסייה הערבית במדינה, שם היא מאובחנת בגיל צעיר יותר (בגיל 35 שנים בממוצע, לעומת גיל 43.6 שנים בכלל האוכלוסייה). באוכלוסייה הערבית תועדו יותר מטופלים עם כבד שומני ותחלואה כרונית נלווית, ובייחוד סוכרת והשמנה, וכן סיכון גבוה ב-36% לתמותה בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית בארץ.

בשנים האחרונות מתבהר כי קיים היקף נרחב של אנשים במדינות מערביות שחיים עם כבד שומני, לעיתים ללא תסמינים ברורים, בין השאר על רקע תזונה לקויה עתירה בשומן רווי וסוכרים המאפיינת את המערב.

השלב המתקדם של כבד שומני שאינו כתוצאה מאלכוהול, המתאפיין בדלקתיות מוגברת, פיברוזיס, הצטלקות הכבד ועלול אף להוביל לסרטן הכבד ואי ספיקת כבד סופנית – מכונה 'מחלת MASH' (קיצור של Metabolic dysfunction-Associated SteatoHepatitis).

לצד זאת, הצטלקות של הכבד ושחמת הכבד עלולים להתפתח על רקע מחלות שונות, כגון מחלות בדרכי המרה, מחלות תורשתיות – כמו מחלת וילסון, ועוד.

מחלות כבד אוטואימוניות

מחלות כבד אוטואימוניות נחשבות למחלות נדירות יחסית, וכוללות בין השאר דלקת כבד אוטואימונית (AIH, קיצור של AutoImmune Hepatitis) שמתפתחת כשמערכת החיסון תוקפת את הכבד, ולצדה דלקת של דרכי המרה הקטנות (PBC, קיצור של Primary Biliary Cholaangitis) ודלקת הכוללת היצרות בדרכי המרה (PSC, קיצור של Primary Sclerosing Cholangitis), שהן מחלות אוטואימוניות.

בישראל, לפי מחקר שפורסם בנובמבר 2013 שהתבסס על נתונים שנאספו בדרום הארץ, בדלקת כבד אוטואימונית מאובחנים 11 לכל מאה אלף תושבים.

מחלות כבד תורשתיות

ברפואה מוגדרים מספר מחלות כבד תורשתיות נדירות, שהמוכרות שבהן כוללות את מחלת וילסון המתבטאת בהצטברות חריגה של נחושת בכבד, ומצב המוגדר 'המוכרומטוזיס תורשתי' המתבטא בהצטברות עודפת של ברזל בכבד על רקע פגיעה בגן HFE (המוכרומטוזיס עלול להתפתח גם בתגובה למצבים אחרים). כמו כן, מחלה נדירה המתבטאת בחוסר בחלבון 'אלפא 1 אנטי טריפסין' היא מחלה תורשתית שמתבטאת בנזקים בכבד.

שכיחותה של תסמונת וילסון נאמדת באדם אחד לכל 30,000 איש בעולם. המוכרומטוזיס תורשתי מאפיין בעיקר אנשים מצפון אירופי.

מחלות בדרכי המרה

מחלות בדרכי המרה משתייכות רפואית לקבוצת מחלות הכבד, ואלו כוללות בעיקר אבנים בדרכי מרה (Cholelithiasis) שעלולות להוביל לחסימת מרה ודלקות בדרכי המרה (Cholangitis).

לפי הערכות, כ-15% מהאוכלוסייה הבוגרת מפתחים אבנים בדרכי המרה, והשכיחות משתנה בין אוכלוסיות. מאחר והתופעה מתפתחת גם על רקע גנטי, באוכלוסיית האינדיאנים מאובחנים כ-70% עם אבנים בדרכי מרה עד גיל 25. מחקרים באירופה מזהים שכיחויות של 13% ברומניה ו-14% באיטליה ועד 22% בנורבגיה, 25% בשבדיה ו-30% בדנמרק. שכיחות המחלה מוערכת כנמוכה במיוחד בסין (5%) ויבשת אפריקה (פחות מ-5%).

סרטן הכבד

סרטן עשוי להופיע בכבד כגידול ראשוני, שהשכיח ביותר הוא קרצינומה של הכבד (HCC, קיצור של HepatoCellular Carcinomma) או כגרורה בכבד של גידול סרטני אחר, למשל בשד או המעי הגס.

סרטן הכבד הראשוני הוא גידול חריג יחסית, שמופיע בעיקר בקרב גברים מגיל 60 ומעלה, ונחשב קשה יחסית לטיפול. בין גורמי הסיכון נכללים גורמים גנטיים, לצד גורמי סיכון סביבתיים – לרבות עישון סיגריות, חשיפה למזהמים והשמנה, וכן הצטלקות הכבד מסיבה כלשהי, בין השאר גם כתוצאה משתיית אלכוהול מופרזת.

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2020 אובחנו 301 ישראלים עם סרטן הכבד, ונכון לאותה שנה היה זה הגידול הסרטני ה-24 בשכיחותו.

סיבות וגורמי סיכון

ככלל, מחלות עלולות להתפתח בכבד ממספר רב של גורמים.

גנטיקה

פגמים ומוטציות בגנים עשויים להוות את אחד הגורמים להתפתחות מחלות כבד.

לצד מחלות כבד גנטיות נדירות – שמקורם בשינוי גנטי ספציפי, גם מחלת כבד שומני עשויה להתפתח על רקע גנטי, אם כי במקרים רבים מדובר במחלה המשלבת גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים יחד. בין השאר תועדו במחקרים מספר מוטציות גנטיות הנקשרות עם סיכון גבוה יותר לכבד שומני, ובהם וריאנטים גנטיים המסומנים באותיות PNPLA3-I148M, TM6SF2, MBOAT7, GCKR ו- HSD17B13.

זיהומים

מזהמים שונים, בהם נגיפים מוכרים וכן חיידקים וטפילים פחות מוכרים, עלולים להדביק את הכבד ולחולל דלקתיות מוגברת. זו עלולה בהמשך להפוך להצטלקות של בכבד.

מקורם של זיהומים בכבד לרוב במגע עם דם או נוזל זרע נגוע – ביחסי מין או בשימוש לא מבוקר במזרקים להזרקת סמים ותרופות, או על רקע הרעלה ממזון או מים מזוהמים.

המזהמים השכיחים המובילים למחלת כבד אקוטיות וכרוניות הם מזהמים מקבוצת ההפטיטיס מסוג A, B ו-C, ויש גם סוגים פחות שכיחים של הפטיטיס D והפטיטיס E. כמו כן, מחלות זיהומיות אקוטיות של הכבד עלולות להתפתח בין השאר כסיבוך של מחלת הנשיקה, הנגרמת בעיקר על ידי הנגיף הקרוי 'אבשטיין-באר' (EBV).

שיבוש מערכת החיסון

מחלות אוטואימוניות של הכבד מתפתחות על רקע שיבוש בתפקוד מערכת החיסון, בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, ולרוב גם מופיעות במשולב.

כך, למשל, נמצא במחקרים כי חולים בצליאק, מחלה אוטואימונית נוספת שמתבטאת בין השאר בנוגדנים לגלוטן, נוטים לפתח מחלות אוטואימוניות נוספות – ובהן דלקת אוטואימונית של הכבד וכן סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים), דלקת מפרקים שגרונתית ודלקת אוטואימונית של בלוטת המגן (תירואיד).

אלכוהול

שימוש ממושך באלכוהול: שתייה מרובה של אלכוהול והתמכרות לאלכוהול מהווים את אחד הגורמים להתפתחות כבד שומני ודלקתיות בכבד. הפגיעה מתרחשת מאחר ובאלכוהול מפורק האלכוהול בין השאר על ידי האנזימים ADH ו-CYP2E1, ובתהליך זה משתחררים רעלים מזיקים, בעיקר החומר אצטלדהיד המוביל לדלקתיות מוגברת ופוגע בממברנות של תאי הכבד. האלכוהול גם משפיע על הפרת האיזון בכבד בין פירוק לייצור של שומנים, ומעודד הצטברות שומנים עודפים בכבד. הפגיעה עלולה להשפיע על תאי קופפר המצויים בכבד שמשמשים כסוג של תאי דם לבנים (מאקרופאגים) וכחלק מהמערכת החיסונית, ופגיעה זו מחלישה את ההגנה על הכבד מפני מזהמים. דלקת כבד אלכוהולית עלולה להתקדם לכדי פיברוזיס – הצטברות יתר של רקמות חיבור (קולגן) בכבד, ובהמשך להצטלקות של רקמת הכבד, שחמת הכבד ולעתים אף לצורך בהשתלת כבד. לפי נתוני רשם ההשתלות האמריקאי, בשנת 2023 קרוב למחצית מהשתלות הכבד בארה"ב נדרשו עקב סיבוכים שנגרמו משתיית אלכוהול מופרזת.

מחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי ברזילי ופורסם בפברואר 2019 מצא כי המאושפזים עם דלקתיות בכבד כתוצאה מאלכוהול, המכונה 'הפטיטיס אלכוהולי', הם ברובם (72%) גברים, והצריכה הממוצעת אצל אלו שפיתחו את המחלה עומדת על כ-80 גרם אלכוהול ליום לגבר (כלומר 8 מנות סטנדרטיות – 8 כוסות יין או בירה או 8 שוטים של משקה אלכוהולי חריף) וכ-40 גרם אלכוהול ליום לאישה.

השמנה

לרפואה ולמדע עדיין לא ברור מה גורם אצל אנשים מסוימים להצטברות שומנים בכבד ומה הסיבות להתקדמות התופעה לכדי כבד מודלק והצטלקות הכבד. ההנחה כי התופעה 'רב מערכתית' ומתפתחת על רקע שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. מחקרים זיהו כי עודף משקל והשמנת יתר נקשרים לכבד שומני מודלק, ובעיקר השמנה בטנית. במחקר שפורסם בספטמבר 2025 הציעו חוקרים מיוון כי "השמנה קשורה באופן הדוק להפרעות מטבוליות הקשורות לאגירה ולמחזור של שומנים, ולמטבוליזם התאי המשפיע על מרבית האיברים הפנימיים, ובמיוחד על הכבד".

מחקר ישראלי מאוניברסיטת תל אביב דיווחו ביוני 2025 בכתב העת Frontiers in Nutrition כי מצאו שכבד שומני הוא גורם מנבא לסיכון לסיבוכים אצל ילדים עם השמנה, יותר ממשקל הגוף הכולל.

מחקרים קושרים בין כבד שומני לבין תזונה לקויה, ובין היתר גם נקשרו לתופעה פריטי מזון שמגדילים את הנטייה להשמנה. מחקר ישראלי שמומן על ידי משרד הבריאות וממצאיו פורסמו במארס 2018 העלה כי אכילת בשר אדום שנצלה היטב על הגריל ברמת עשייה Well Done קשורה בסיכון מוגבר לכבד שומני. בין הרכיבים התזונתיים שנקשרו לכבד שומני במחקרים – התגלה כי צריכה גבוהה של חומצות שומן בלתי רווי מסוג אומגה 6 ביחס לצריכת חומצות מסוג אומגה 3 והפרת האיזון בין השתיים עשויה להוות גורם סיכון להידרדרות מכבד שומני לכבד שומני מודלק, וכך גם מחסור בכולין – רכיב תזונתי שמצוי בעיקר במוצרי מזון מן החי (בשר, ביצים, פירות ים וכן מספר ירקות כמו אפונה) ואף צריכה גבוהה של פרוקטוז – ממתיק מלאכותי שמצוי במזונות מתועשים רבים.

מיקרוביום

בשנים האחרונות מתהדק הקשר בין הפרה באיזון הרכב החיידקים המאכלסים את המעי – מיקרוביום המעי, לבין תחלואה כרונית, ובין השאר גם להתפתחות של מחלות כבד.

לפי מחקרים, מיקרוביום המעי ותוצרי חיידקי המעי עלולים להשפיע על התפתחות מחלות כבד במספר מנגנונים, ובהם עלייה בחדירות המעי לזיהומים, דלקתיות מערכתית כרונית, ייצור חומצות שומן קצרות-שרשרת ושינויים במטבוליזם. ממצאים אלה גם מצביעים על תפקיד אפשרי למוצרים פרה-ביוטיים ופרוביוטיים שעשויים להשפיע לטובה במניעה וטיפול בחלק ממחלות הכבד.

לאחרונה גם מתפרסמים דיווחים בספרות המדעית על השפעות מיטיבות של השתלות צואה המשפיעות על שינוי המיקרוביום – על תחלואה כרונית בכבד, לרבות התפתחות דלקת כבד אלכוהולית.

תרופות

תרופות מסוימות עלולות להשפיע על תחלואה בכבד, כשהכוונה בעיקר לתרופות המפורקות בכבד, ותהליך פירוקן עלול להוביל להצטברות חומרים רעילים. בקבוצה זו נכללות גם תרופות ללא מרשם ובעיקר משככי כאבים פופולאריים המבוססים על החומר הפעיל פרצטמול. כבר משנות ה-60 של המאה ה-20 החלו להתפרסם דיווחים מדאיגים על רעילות אפשרית של פרצטמול, ובעיקר על נזקים לכבד – שם מפורקת התרופה, אולם בעיקר במינונים גבוהים וחריגים. בהמשך התברר כי טיפול מהיר בתרופה N-אצטילציסטאין מאפשר למנוע את הנזק הקטלני לכבד לאחר הרעלת פרצטמול. מחקר המבוסס על נתונים מסקוטלנד שפורסם בפברואר 2012 מצא כי גם מינוני יתר קטנים יחסית של פרצטמול, כשהתרופה נלקחת באופן חוזר ו/או מצטבר, עלולים להוביל לפגיעות משמעותיות בכבד. באוגוסט 2025 דווח במרכז הרפואי רמב"ם על תינוקת בת 3 שפיתחה נזקים בכבד מצריכה ממושכת של פרטצמול, עד שפיתחה מחלת כבד קשה ואף נזקקה להשתלת כבד.  

בשנות ה-80 נקשר הטיפול באספירין לתסמונת ריי – תסמונת נדירה וקטלנית שמלווה בהפרעות בתפקודי כבד ופרכוסים.

צמחי מרפא

מספר צמחי מרפא נקשרו עם השנים בתיאורי מקרים בספרות הרפואית בשימוש מתמשך או במינונים גבוהים להתפתחות נזקים בכבד, ובכללן קאוה – "צמח השלווה" המשמש גם למצבי חרדה, אשווגנדה, כורכום, עודפי ויטמין A, צמח הוולריאן – המשמש גם הוא להרגעות במצבי חרדה, דבקון, מא־הואנג, ג׳רמנדר, סקולקאפ, צ׳פרל, קומפרי, קאווה ושמן אתרי מסוג פנירויאל.

לפי מחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת Liver Transplantation, במהלך 25 השנים שבין 1995 עד 2020 גדל בארה"ב פי 8 מספר המקרים של אי ספיקת כבד על רקע שימוש בתוספי תזונה, וזאת ככל הנראה על רקע העלייה בשימוש של אמריקאים בתוספי תזונה באופן לא מבוקר.

בישראל, בפברואר 2005 הורה משרד הבריאות להוריד מהמדפים תוסף תזונה המכיל שומשום וצמחי תבלין שונים, לאחר שהצטברו עדויות של מטופלים שנטלו את התוסף בקביעות ופיתחו סיבוכים בכבד.

זיהום אוויר

בשנים האחרונות מתחדדים הנזקים הרפואיים כתוצאה מחשיפה מצטברת לאוויר מזוהם – שעשויה להתבטא גם בנזקים בכבד. לפי מטה אנליזה מסין, שפורסמה בספטמבר 2025 בכתב העת Nanotoxicology, יש קשר ישיר בין זיהום אוויר לנזקים בכבד, כאשר כל עלייה של 10 יחידות (מיקרוגרם למ"ק) ברמות החשיפה לחלקיקי זיהום אוויר נשימים שחודרים לעומק דרכי הנשימה (בקוטר 2.5 מיקרון) מלווה בעלייה ברמות אנזימי כבד המעידה על פגיעה בתפקודי הכבד. זיהום אוויר נקשר, לפי המחקרים המוצגים בעבודה, לעלייה של 32% בסיכון לכבד שומני שאינו קשור באלכוהול ולעלייה של 22% בסיכון להתפתחות סרטן הכבד ואף לעלייה של 47% בסיכון לתמותה מסרטן הכבד.

פגיעה באנזימי כבד תועדה גם לאחר חשיפה מצטברת לחלקיקי אוויר מזוהם גדולים יותר (בקוטר 10 מיקרון) החודרים אף הם לדרכי הנשימה העליונות.

סיבוכים של מחלות כבד

הסיבוכים של מחלת כבד תלויים בגורם לבעיות בכבד.

חלק ממחלות הכבד עלולות להשפיע על איברי גוף נוספים. כך, למשל, שחמת הכבד (צירוזיס) בהשפעת כבד שומני או הפטיטיס כרוני, עלולה להשפיע על לחץ גבוה בוורידי הכבד, הצטברות נוזלים בבטן ובצקות. במקרים הקשים עלולה להתפתח מחלה רב מערכתית.

במצב של נזק לכבד, זרימת הדם לכליות נחלשת, ועלולים להתפתח גם נזקים לתפקוד הכלייתי, אשר לעתים ניתן לטפל בהם רק באמצעות השתלת כבד.

ללא טיפול, מחלת כבד עלולה להתקדם לכדי אי־ספיקת כבד, אשר עלולה להיות קטלנית ולהצריך השתלת כבד.

לפי נתוני המרכז הלאומי להשתלות, נכון לתחילת 2025 ממתינים 149 ישראלים להשתלת כבד.

• עוד על השתלת כבד

איך מאבחנים?

מאחר ומחלות כבד עלולות להתפתח בשלבים ראשונים ללא תסמינים – מחקרים מזהים עיכוב משמעותי באבחון תחלואה בכבד, ובעיקר באבחון כבד שומני שאינו כתוצאה מאלכוהול וסרטן הכבד.

במחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2024, המבוסס על מדגם של 667 מטופלים עם מחלת כבד כרונית שהגיעה לכדי שחמת הכבד, 36% דיווחו על עיכוב באבחנה ו-20% על אבחנה שגויה בעבר.

בתהליך אבחון מחלות כבד, איתור הגורם לנזק בכבד והערכת חומרתו מסייעים להתאמה נכונה של הטיפול.

תהליך האבחון כולל לרוב בדיקה קלינית על בסיס תסמיני המטופל ובדיקת היסטוריה רפואית, וכולל לרוב בדיקות מעבדתיות והדמיות ובהן:

בדיקות דם: בדיקת דם לתפקודי כבד הן לרוב הסימן הראשון לתחלואה בכבד, במקרים בהם מזוהות חריגות. בדיקות דם נוספות ומיוחדות עשויות לזהות מצבי תחלואה בכבד הנגרמים משינויים גנטיים. הבדיקות בוחנות בין השאר את רמות אנזימי הכבד מסוג AST ו-ALT; בדיקות לאזנימים בדרכי המרה מסוג ALP ו-GGT; בדיקות דם לרמות אלבומין שמטרתן להעריך את יכולת הכבד לייצר חלבונים; מדד PT/INR המעריך את תפקודי הקרישה בדם ואת יכולת הכבד לייצר פקטורי קרישה; ובדיקה לרמות בילירובין – פיגמנט צהוב שנוצר בפירוק כדוריות דם אדומות ישנות – בדיקה שמסייעת באבחון נזקים בכבד ו/או חסימת דרכי המרה.

בדיקות דימות: בתהליך אבחון מחלות כבד לרוב נעשה שימוש גם בבדיקות הדמיה מסוג אולטרסאונד, CT ו/או MRI, שבאפשרותם להדגים נזקים בכבד.

ביופסיה: לעתים בתהליך אבחון מחלת כבד משמעותית יש צורך בנטילת ביופסיה באמצעות מחט עבה וארוכה המוחדרת דרך העור תחת שיקוף, ולרוב בהרדמה מקומית, ושליחתה לבדיקה במעבדה פתולוגית. ביופסיה של הכבד נדרשת לעתים בתהליך אבחון של זיהום מסוג הפטיטיס בכבד, מחלת כבד שומני, סרטן הכבד, מחלות אוטואימוניות של הכבד ומחלות נדירות.

הטיפולים המרכזיים

הרופאים המטפלים במחלות כבד הם רופאי גסטרו – המומחים בגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, וספציפית רופאים המומחים למחלות כבד קרויים 'הפטולוגים'. לצידם, גם רופאים ראשוניים לוקחים חלק בתהליכי אבחון וטיפול של מחלות כבד, וכן רופאים פנימאיים.

הטיפול במחלת כבד תלוי באבחנה. חלק מבעיות הכבד ניתנות לטיפול באמצעות אימוץ אורח חיים בריא, לרבות ירידה במשקל או הימנעות משתיית אלכוהול.

הטיפולים במחלות כבד דורשים לרוב מעקבים רפואיים, הכוללים בדיקות דם תקופתיות ולעתים גם בדיקות דימות.

יש תרופות וניתוחים למחלות כבד שונות, ובמקרה של אי ספיקת כבד סופנית – הטיפול היחידי ומציל החיים ניתן באמצעות השתלת כבד.

הפטיטיס: הטיפול בהפטיטיס B עשוי לכלול בין השאר תרופות הנוגדות את הנגיף, כמו טנופוביר, וטיפול בזריקות של 'אינטרפרון אלפא' הניתן לרוב ל-48 שבועות כדי לחזק את המערכת החיסונית של הגוף למאבק בנגיף. הטיפול בהפטיטיס C ניתן בעבר אף הוא באמצעות הזרקות אינטפרון, אך התקדם משמעותית בעשור האחרון עם פיתוחן של תרופות פורצות דרך שמאפשרות להעלים את הנגיף מהגוף שחוללו מהפכה ברפואה. תרופות אלה שהוכנסו גם לסל הבריאות הממלכתי בהתוויות שונות, כוללות בין השאר את החומרים הפעילים סופוסבוביר (Sofosbuvir) – לעתים בשילוב לדיפסביר (Ledipasvir), פיברנטסביר (Pibrentasvir) בשילוב גלקפרביר (Glecaprevir) ווסופוסבוביר בשילוב ולפטסביר (Velpatasvir), והן ניתנות לפרק זמן של 8 עד 12 שבועות ומאפשרות ריפוי מהנגיף.

כבד שומני: הטיפול בכבד שומני שם דגש על עקרונות של אורח חיים בריא ושינויים נוספים באורח החיים – למשל גמילה מאלכוהול במצבים שהמצב נגרם על רקע שתיית אלכוהול מופרזת/ מתמשכת. במארס 2024 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) תרופה ראשונה לכבד שומני בשם רזדיפרה (Rezdiffra) המכילה את החומר הפעיל רסמטירום (Resmetirom). התרופה מיועדת לבוגרים עם מחלת כבד שומני דלקתית עם פיברוזיס והצטלקות בינונית עד מתקדמת ולפני מצב של שחמת הכבד, בשילוב עם התאמות תזונתיות ופעילות גופנית סדירה. כמו כן, באוגוסט 2025 אישר המינהל האמריקאי את תרופת ההרזיה ווגובי הניתנת בהזרקה כטיפול ייעודי לבוגרים עם מחלת כבד שומני מתקדמת מסוג MASH המאופיינת בהצטלקות הכבד, בשילוב אורח חיים בריא. האידשור ניתן על רקע מחקר שפורסם באפריל 2025 בכתב העת New England Journal of Medicine, שזיהה כי הזרקה שבועית של ווגובי למשך 240 שבועות (כארבע וחצי שנים) הובילה לבלימת הידרדרות הפיברוזיס הכבדי בקרב רוב המטופלים בתרופה (62.9%) – פי 2 יותר מאשר בקבוצת הביקורת שטופלה בתרופת דמה (32.3%).

סרטן הכבד: הטיפולים בסרטן ראשוני של הכבד כוללים לרוב ניתוח להסרת הגידול – כשמדובר בגידול ממוקד ומוגבל עם תפקודי כבד יציבים יחסית; טיפולים מקומיים לצריבת הגידול (אבלציה) או הזרקת אתנול, המיועדים לטיפולים קטנים; הזרקה ישירה של כימותרפיה או חלקיקים רדיואקטיביים לגידול; טיפולים תרופתיים ביולוגיים ואימונותרפיה המכוונים למנגנונים ספציפיים; ובמקרים קשים וחשוכי מרפא טיפול פליאטיבי תומך.

טיפים למניעת מחלות כבד

ברבות השנים נמצא כי יש צעדים שניתן לבצע להפחתת הסיכון למחלות כבד ובכללם:

• שתיית אלכוהול במתינות. ההמלצה הכללית הנהוגה היום היא לשתייה של  עד שתי מנות אלכוהול ליום לגבר ועד מנה אחת לאישה (מנת אלכוהול מוגדרת ככוס יין, כוס בירה או שוט של משקה אלכוהולי חריף).
• הימנעות מהתנהגויות מסוכנות הכוללות יחסי מין מזדמנים לא מוגנים, ביצוע פירסינג במקומות לא סטריליים, ושימוש משותף במזרקים להזרקת סמים ותרופות.
• חיסון להפטיטיס A ו-B הכלול בתוכנית החיסונים הלאומית לפי ההמלצות. החיסון להפטיטיס A ניתן במסגרת חיסוני הילדות לפעוטות בשתי מנות בגיל שנה וחצי ושנתיים, והחיסונים להפטיטיס B ניתנים בשגרה לתינוקות בשלוש מנות – מיד לאחר הלידה ובגילי חודש ושישה חודשים. חיסונים אלה לא ניתנים בשגרה למבוגרים בריאים שקיבלו סידרה מלאה של חיסון בילדותם, מאחר ומחקרים הראו כי קיימת הגנה מפני המחלה שנמשכת עם השנים, בעקבות 'זיכרון אימונולוגי' של המערכת החיסונית לחשיפה במסגרת החיסונים בגיל הינקות. עם זאת, לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, החיסונים מומלצים למבוגרים המוגדרים בסיכון להידבקות בנגיפים אלה, בהם עובדי מערכת הבריאות, משתמשים בסמים, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ומאובחנים עם מחלות כבד ממושכות.
• זהירות בנטילת תרופות והימנעות מנטילת יתר. כמו כן, יש להימנע מנטילה ממושכת של משככי כאבים המכילים את החומר הפעיל פרצטמול לאורך זמן מחשש לפגיעה בכבד. יש להימנע משילוב תרופות עם אלכוהול – באופן שעלול להזיק לכבד.
• יש לשמור על היגיינה בעת טיפול במזון.
• יש להגן על העור בעת שימוש בכימיקלים רעילים ולהימנע מחשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר.
• מומלץ לשמור על משקל גוף תקין ולהקפיד על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה ומאוזנת, משקל גוף תקין, הפחתת לחצים והקפדה על שינה איכותית בלילה.

עדכון אחרון: דצמבר 2025