אירוע מוחי

כמוניאירוע מוחימדריכיםאספירין - כל מה שצריך לדעת

אספירין - כל מה שצריך לדעת

מתי מומלץ להשתמש באספירין למניעה ראשונית של מחלות לב ושבץ? מתי נדרשת מניעה שניונית? מהם הסיכונים בשימוש באספירין? והאם אספירין גם מונע סרטן? כל המידע

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

אספירין (Aspirin), תרופה המכילה את החומר הפעיל 'חומצה אצטילסליצילית' (ASA), היא אחת התרופות הפופולאריות והנמכרות בכל הזמנים. התרופה בודדה לראשונה עוד בשנת 1828 מצמח העוקצנית הקרוי בלעז 'ספיראה אולמריה' ומכאן מקור שמה. בהמשך עברה שכלולים כדי להפוך את טעמה לסביל ולנטרל חלק מתופעות הלוואי שנלוו לה ושווקה לראשונה כתרופה כימית על ידי חברת התרופות הגרמנית 'באייר' החל משנת 1899. 

 

כיום משווקות גרסאות רבות של התרופה ברחבי העולם, כשבחלק מהמדינות עדיין נשמר השם 'אספירין' לתרופה של 'באייר', כמו בישראל, ובחלקן משווקת תרופה בשם זה שמיוצרת על ידי חברות אחרות. בישראל משווקת 'אספירין' של באייר, ולצדה תרופות גנריות רבות המכילות חומצה אצטילסליצילית, בהן קרטיה, אצטוסאל וטבעפירין, וכן תרופות המשלבות בתוכן את החומר הפעיל באספירין לצד חומרים נוספים, כמו אקסדרין ואקסידול. עם השנים הפכה התרופה גם לכזו הנמכרת ללא מרשם רופא וכיום ניתן להשיגה בישראל במינון נמוך ללא צורך ברוקח.

 

תרופת האספירין שימשה במקור כמשכך כאבים ומוריד חום, ומשתייכת לקבוצת משככי כאבים NSAIDs (נוגדי דלקת שאינם סטרואידים). במהרה התבררו סגולותיה הרפואיות של התרופה בדילול הדם – כנוגדת קרישיות יתר וכן במאבק בדלקות ובכאבי מפרקים. בעשורים האחרונים מתברר כי לתרופה גם סגולות במניעת מחלות לב, שבץ מוחי ואפילו במניעת סרטן. 

 

כלל ההמלצות הנוגעות לאספירין למניעה ראשונית ושניונית, כפי שיפורטו בהמשך המדריך, הן לצד המלצה גורפת לאימוץ אורח חיים בריא – הפסקת עישון, תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה – לגביהם קיימות הראיות המחקריות המבוססות ביותר הנוגעות למניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב ושבץ מוחי ולמניעת סרטן. לאור תופעות הלוואי הנלוות לאספירין, במידה ונשקלת האפשרות להשתמש בתרופה למניעה ראשונית או שניונית של מחלה כלשהי - חשוב להיוועץ ברופא טרם השימוש.

אופן הפעולה של אספירין פוצח רק בשנת 1970 על ידי המדען הבריטי פרופ' ג'ון ר.ווין, שזכה בהמשך על התגלית בפרס נובל לרפואה בשנת 1982. מניסויים בבעלי חיים עלה כי אחד מרכיבי תרכובת האספירין – האצטיל, נקשר לאנזים בגוף בשם COX הקרוי גם 'ציקלואוקסיגנאז' וחוסם את פעילותו לייצור חומרים בגוף מסוג פרוסטגלנדינים - הורמונים מעודדי דלקת המשתתפים גם בתחושות כאב וכן תרומבוקסאנים - שומנים בטסיות הדם שמסייעים להן להיצמד זו לזו ולדפנות כלי הדם וכך תורמים להיווצרות קרישי דם. כך האספירין משפיע לשיכוך כאב ולדילול הדם ומניעת קרישיות.

 

תופעות לוואי של אספירין

 

דימום: אחת מתופעות הלוואי המרכזיות של אספירין היא דימום יתר, עקב היותו מונע היווצרות קרישי דם בגוף. לכן, אספירין אינו מומלץ לאנשים שעברו פציעות וכן לאנשים שעברו שבץ מוחי דימומי/המורג'י הנגרם כתוצאה מדימום תוך מוחי, שכן אצלם דווקא יש צורך לייצר קרישת דם לחסימת דימומים פנימיים. יש להפסיק ליטול אספירין כשבוע עד עשרה ימים לפני ביצוע ניתוחים, בדיקות פולשניות כמו קולונוסקופיה וטיפולי שיניים מורכבים, כדי למנוע מצב של דימום יתר בזמן הפרוצדורה. אם מדובר בתרופה במרשם יש להתייעץ עם הרופאים באשר לטיפול. 

 

סיבוכים במערכת העיכול: ברבות השנים התברר כי אנזים ה-COX הוא למעשה קבוצה של שני סוגי אנזימים: COX-1 האחראי לייצור פרוסטגלנדינים האחראים לייצור ריר המגן על דופן הקיבה ו-COX-2 שהוא האנזים שאחראי על כאבים, עידוד  דלקות וויסות חום הגוף. מאחר שאספירין חוסם את שני סוגי האנזימים בצורה שווה, הוא עלול לגרום לפגיעה ברירית הקיבה ולסיבוכים במערכת העיכול, עד כדי כיב קיבה (אולקוס) ודימום בקיבה, לרוב במינונים גבוהים. התרופה אסורה לסובלים מכיב קיבה. מאותה הסיבה השימוש באספירין, אפילו באופן חד פעמי, עלול לגרום לכאבי בטן, בעיקר בקרב הסובלים מצרבות או בעיות בקיבה. לכן, כדי להפחית את הסיכון יש לקחת את התרופה אחרי האוכל. כיום מיוצרות ומשווקות תרופות לשיכוך כאב המעכבות באופן סלקטיבי את האנזים COX-2 המכונות "קוקסיבים", אולם חלקן נקשרו עם השנים דווקא בסיכון למחלות לב ושבץ מוחי, בהן התרופה ויוקס שהיתה משכך כאבים פופולארי והורדה בשנת 2004 מהמדפים.

 

טינטון: אחת הופעות הנדירות יותר שנקשרה לאספירין היא 'טינטון' באוזניים – רעשים, קולות או הדים, תופעה שעלולה אף להתפתח לכדי אובדן שמיעה זמני עד הפסקת נטילת התרופה ולעתים אף מדרדרת לאובדן שמיעה קבוע.

 

התקף אסתמה: בקרב עשרה אחוז מחולי האסתמה אספירין עלול לגרום להתקף חמור. שילוב בין אספירין למשככי כאבים נוספים מסוג NSAIDs עלול להעלות את הסיכון להתקפי אסתמה קשים. 

 

שילוב בין תרופות: בעיה נוספת באספירין היא שהוא מתנגש עם תרופות רבות אחרות, במיוחד עם תרופות מרשם שמשפיעות על קרישת הדם כמו קומדין ופלביקס - ששילוב עמן מגביר סכנה לדימום במערכת העיכול ובגוף בכלל. גם שילוב של אספירין עם תוסף המזון גינקו-בילובה, שאותו נוטלים לרוב לצורך שיפור זרימת הדם והזיכרון, מגדיל את הסכנה לדימום. מחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2011 קבע כי טיפול באספרין עלול לפגוע ביעילות הטיפול בתרופות הנפוצות נגד דיכאון וחרדה מקבוצת SSRI.

 

תסמונת ריי: מחלה המלווה בנזקים חמורים במוח וכבד שומני הקרויה 'תסמונת ריי' (Reye's Syndrome) נגרמת ככל הנראה מנטילת אספירין בעת מחלה על רקע זיהום נגיפי כמו דלקת ריאות ואבעבועות רוח. אמנם התסמונת מתפתחת רק בקרב 0.1% מהילדים שנוטלים אספירין עם זיהומים אלה, אך היא עלולה להוביל בקרב ילדים לנזק מוחי תמידי ואף למוות, ככל הנראה בשילוב עם סיכון תורשתי שעובר במשפחה. בשל הסיכון לתסמונת ריי, אספירין לא מיועד להורדת חום אצל ילדים מתחת לגיל 16. 

 

עמידות לאספירין: מספר מחקרים זיהו נטייה גנטית בקרב אנשים מסוימים המובילה לעמידות לאספירין, כלומר שהוא אינו משפיע אצלם, והחומר בטסיות הדם בשם 'תרומבוקסאן' אצל אנשים אלה עמיד לתרופה. לאחר התקף לב, עמידות לאספירין מעלה את הסיכון להישנות התקף לב או לתמותה פי שלושה.

 

אלרגיה לאספירין: 2 מכל אלף איש מפתחים אלרגיה לאספירין שמתבטאת בפריחה בעור, קוצר נשימה ונפיחות בפנים.

 

אספירין למניעה ראשונית של מחלות לב ושבץ מוחי

 

תרופת האספירין הוכחה ברבות השנים כמונעת התפתחות מחלות לב ושבץ מוחי. השימוש באספירין למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם - זאת אומרת מניעת מחלות לב וכלי דם באנשים ללא היסטוריה של מחלות אלה - החל בעקבות מחקר מעקב אמריקאי בקרב רופאים (Physicians' Health Study) שממצאיו פורסמו ביולי 1989 בכתב העת New England Journal of Medicine והעלו כי נטילה של 325 מ"ג אספירין מדי יומיים הובילה לירידה של 44% בתחלואה ותמותה מאירועי לב לתקופה של חמש שנים. הראיות אוששו בהמשך במחקרים נוספים, שהציגו גם סגולות למניעת שבץ מוחי. עם זאת, פורסמו גם מחקרים שלא מצאו הבדל בהיארעות אירועים לבביים או מוחיים בין הקבוצה שקיבלה אספירין לבין הקבוצה שקיבלו פלסבו או הצביעו על כך שהסיכונים בנטילה של אספירין למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם עולים על התועלת. 

 

הסיכון לדימום כתוצאה מנטילה יומית של אספירין מוערך כיום בתוספת סיכון של 0.03% בשנה לדימום במערכת העיכול ו-0.01% בשנה לדימום מוחי, כשהסיכון גבוה יותר בגיל המבוגר, בקרב גברים ובנוכחות גורמי סיכון נוספים, לרבות עישון, סוכרת ולחץ דם גבוה.

 

לאורך השנים פורסמו המלצות שונות מטעם ארגונים רפואיים במדינות המערב לנטילת אספירין למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם. כך, למשל, בשנת 2008 פרסם איגוד רופאי החזה האמריקאי (CHEST) המלצות לנטילה יומית במינון של 100-75 מ"ג, בשנת 2009 פרסם כוח המשימה האמריקאי למניעת מחלות (USPSTF) המלצות לנטילה של 75 מ"ג ליום בקרב גברים בגילי 79-45 ונשים בגילי 79-55 ובאותה שנה איגוד הקרדיולוגים האמריקאי (AHA) המליץ על נטילה יומית של אספירין במינון של 162-75 מ"ג. בארה"ב השימוש באספירין למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם רווח, ולפי הערכות מעל ל-40 מיליון אמריקאים נוטלים את התרופה לצורכי מניעה ראשונית או משנית, במינונים של 325-81 מ"ג ליום.

 

באוגוסט 2010 קבע איגוד הקרדיולוגים בישראל בנייר עמדה כי אין להמליץ על טיפול יומי באספירין למניעת מחלות לב לכלל האוכלוסייה הבוגרת באופן שגרתי. לפי ההנחיה העדכנית, בעת קביעת טיפול באספירין יש לנסות לאמוד פרטנית את סיכוייו של כל מטופל לחלות במחלות לב וכלי דם ולשקול אותם מול הסיכון לדימום. בראש הוועדה שניסחה את ההמלצות עמד פרופ' חיים יוספי, יו"ר המערך הקרדיולוגי בבית החולים ברזילי. 

 

לפי עיקרי ההנחיות הישראליות העדכניות של האיגוד הקרדיולוגי:

 

* באוכלוסייה בסיכון גבוה, כשקיים סיכון מעל ל-20% למחלות לב וכלי דם לעשר שנים לפי מדד פרמינגהאם (Framingham) האמריקאי או סיכון של מעל ל-5% תמותה לפי מדד SCORE האירופאי – מומלץ לתת אספירין למניעה ראשונית, כשאין סיכון מוגבר לדמם במערכת העיכול, ובקבוצה זו נכללים רוב חולי הסוכרת, עליהם יפורט בהמשך המדריך.

 

* כשקיים סיכון ביניים של 10% עד 20% למחלות לב וכלי דם לעשר שנים לפי מדד פרמינגהאם או סיכון של 2% עד 5% לתמותה לפי מדד SCORE ניתן לשקול נטילה יומית של אספירין למניעה ראשונית, בעיקר בנוכחות גורמי סיכון נוספים, לרבות סיפור משפחתי של אירועי לב בגיל צעיר, התסמונת המטבולית או עדות לטרשת עורקים או דלקת כרונית בבדיקות הדמיה. לנשים בסיכון ביניים מומלץ ליטול אספירין רק מעל גיל 65, כשלחץ הדם מאוזן, וכשהסיכון הפרטני להתקף לב או שבץ מוחי גבוה מהסיכון לדימום במערכת העיכול.

 

* כשיש סיכון נמוך למחלות לב וכלי דם – סיכון של פחות מ-10% לעשר שנים לפי מדד פרמינגהאם או סיכון נמוך מ-2% לתמותה לפי מדדSCORE – אין ליטול אספירין למניעה ראשונית, בייחוד בקרב צעירים.

 

בכל רמות הסיכון, כשקיים זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי – גובר הסיכון לדימום במערכת העיכול ולאולקוס, ולכן יש לבחון את רמות החיידק לפני תחילת הטיפול, ולשקול טיפול להכחדתו לפני או במקביל לתחילת נטילת אספירין למניעה ראשונית.

 

באשר למינון האספירין המומלץ למניעה ראשונית, על רקע ההמלצות השונות, ממליץ האיגוד הקרדיולוגי הישראלי להסתפק במינון נמוך של 100-75 מ"ג ליום, מאחר ויעילותו נמצאה במחקרים דומה ליעילות המינון הגבוה.

 

האיגוד הנוירולוגי אף הוא ממליץ לאנשים בסיכון גבוה לשבץ איסכמי ליטול אספירין למניעה ראשונית. לפי עמדת האיגוד העדכנית משנת 2010, "כל החלטה לגבי נטילת אספירין למניעה ראשונית צריכה להיעשות כאשר תילקח בחשבון התמונה הכוללת של גורמי הסיכון השונים מחד ודרגת הסיכון לדמום בדרכי העיכול מאידך". כיום ישנן תרופות נוספות נוגדות קרישה, מעבר לאספירין, המשמשות למניעה שניונית של שבץ מוחי, כפי שיוסבר בהמשך המדריך. עם זאת, מאחר ותרופות אלו לא הציגו במחקרים ראיות ליעילות במניעה ראשונית, ושילובן עם אספירין אף נמצא מסוכן וכרוך בסיכון מוגבר לדימומים, לפי עמדת האיגוד "לצורך מניעה ראשונית יש להסתפק בתרופה אחת – אספירין".

 

המלצות אלו למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם באמצעות אספירין, כאמור, שנויות במחלוקת, ומספר ארגונים מתנגדים באופן גורף לשימוש מסוג זה. כך, למשל, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) פרסם נייר עמדה הקובע כי אין כיום עדויות מספקות התומכות באספירין למניעה ראשונית וכי הוא אינו תומך בנטילת אספירין למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם. נייר עמדה זה טרם אומץ על ידי איגודי הרופאים הרלוונטים בישראל.

 

אספירין למניעה ראשונית בקרב חולי סוכרת

 

בקרב חולי סוכרת, לאור הסיכון המוגבר לדימום, ההמלצות באשר לשימוש באספירין למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם יותר מורכבות. לפי ההמלצה של איגודי הסוכרת והלב האמריקאים מיוני 2010, לחולי סוכרת צעירים – לגברים מתחת לגיל 50 ונשים מתחת לגיל 60 – אין להשתמש באספירין למניעת מחלות לבבקרב חולי סוכרת מבוגרים, מעבר לגילים אלה, הסיכון המוגבר להיווצרות קרישי דם ולמחלות לב ושבץ מוחי גובר על הסיכון לדימום בעקבות האספירין, וזו מומלצת למניעה ראשונית. לחולי סוכרת סיכון גבוה פי 2 לפגיעה בכלי דם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וכן סיכון גבוה ב-16% יותר לפתח התקף לב עם כל עלייה של 1% במדד ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C).

 

בעוד איגוד הלב ואיגוד הסוכרת האמריקאי ממליצים על מניעה ראשונית של מחלות לב ושבץ מוחי באמצעות אספירין לאנשים בסיכון ולחולי סוכרת מבוגרים בלבד, בהנחיות האיגוד האירופי לחקר הסוכרת (EASD) לא מודגש הטיפול באספירין למניעה ראשונית של מחלות לב, אלא רק כמניעה שניונית בקרב חולים שכבר פיתחו אירועי לב או שבץ מוחי.

 

מקורה של אי הבהירות בקרב חולי סוכרת קשורה בממצאי מחקרים לפיהם סיבוכי הסוכרתלרבות היפוגליקמיה, היפוגליקמיה וקטואצידוזיס, מובילים לשפעול של טסיות דם האחראיות על ייצור קרישי דם במסלולים ביולוגיים שונים שאינם מושפעים כולם על ידי האספירין, וחלקם מושפעים על ידי תרופות נוגדות קרישה חדשות יותר.

 

לפי ההמלצות העדכניות, פעילות למניעה ראשונית של מחלות לב ושבץ מוחי בקרב סוכרתיים צריכה להתבסס ראשית כל על גורמי סיכון שאין לגביהם חילוקי דעות, לרבות מעקב לאיזון רמות הסוכר בדם, גמילה מעישון ושימוש בסטטיניםומניעה ראשונית באמצעות אספירין צריכה להיעשות בהתאמה אישית של הרופא המטפל, על פי פרופיל הסיכון האישי שלו למחלות לב.

 

לפי ההנחיות העדכניות של איגוד הסוכרת האמריקאי (ADA) משנת 2013, שאומצו בישראל, יש לתת אספירין במינון של 162-75 מ"ג ליום לחולי סוכרת סוג 1 ו-2 עם סיכון של 10% לפחות למחלות לב וכלי דם לתקופה של 10 שנים, לפי חישובים המבוססים על מדד פרמינגהאם (Framingham) האמריקאי, המלצה שכוללת את רוב הגברים חולי הסוכרת מעל גיל 50 ורוב הנשים מעל גיל 60 עם גורם סיכון אחד לפחות למחלה (לרבות סיפור משפחתי של מחלת לב, עישון, יתר לחץ דם או הפרעות בשומני הדם). כשהסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם נמוך מ-5%, אין לתת אספירין לחולה סוכרתי, שכן במקרים אלה הסיכון לדימום גבוה מהסיכויים למניעה. ואילו כשהסיכון לתחלואה הוא בינוני, בין 5% ל-10% לתקופה של עשר שנים, ההחלטה צריכה להינתן בהתייעצות עם הרופא המטפל, בהתאם לפרופיל האישי של המטופל.

 

אספירין למניעה שניונית של מחלות לב ושבץ מוחי

 

השימוש באספירין למניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם נתמך בהרבה יותר מחקרים ועמדות מטעם ארגוני בריאות שונים. לפי נייר עמדה של ה-FDA, יש תועלת במניעה שניונית באמצעות אספירין כדי למנוע התקף לב נוסף או שבץ מוחי נוסף באנשים שכבר פיתחו מצבים אלו, או כשיש עדות לטרשת עורקים, למשל היסטוריה של צנתור או ניתוח מעקפים לפתיחת כלי דם חסומים או אירוע קודם של אנגינה פקטוריס (תעוקת חזה).

 

במצבים אלו קיימות עדויות ברורות כי התועלת המניעתית של אספירין גוברת על הסיכון לתופעות הלוואי הנלוות לתרופה ובייחוד לדימום. זאת לצד תרופות נוספות נוגדות קרישה שמומלצות כיום למניעה שניונית: קלופידוגרל (המשווקת בישראל בשמות פלביקס, קלוד, קלופידקסל וקלפודוגרל טבע) ודיפירידמול (המשווקת בישראל בשם קארדוכסין).

 

אספירין למניעה שניונית של מחלות לב

 

ההמלצה הגורפת כיום היא לנטילת אספירין למניעה שניונית של מחלות לב בקרב חולי לב ואנשים שעברו התקף לב או לאחר פתיחה של עורקים חסומים בצנתור ולאחר ניתוח מעקפים.

 

לפי נתוני סקר ACSIS של האיגוד הקרדיולוגי הישראלי, עם השנים חלה עלייה בשימוש באספירין למניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם, ובקרב אנשים שעברו התקף לב ואושפזו בבית חולים, השימוש של לפחות ארבע מהתרופות המומלצות למניעה שניונית – אספירין, קלופידוגרל, סטטינים, חוסמי בטא ותרופות להורדת לחץ דם מקבוצת AARB או ACE – עלה מ-20% בשנת 2000 ל-92% בשנת 2010, וספציפית 97% מהחולים שעברו התקפי לב נוטלים אספירין למניעה שניונית, נכון לסקר משנת 2010. שנתיים קודם לכן עוד נמצא כי למרות המלצה גורפת לנטילת אספירין למניעה שניונית, רק 77% מהאנשים שעברו התקף לב ואושפזו – נוטלים את התרופה בקביעות.

 

אספירין למניעה שניונית של שבץ מוחי

 

בקרב אנשים שפיתחו שבץ מוחי איסכמי, למניעה של שבץ נוסף, ישנה המלצה לנטילת נוגדי קרישה לצורכי מניעה, אולם ההמלצות אינן גורפות למתן אספירין, ובמקרים מסוימים מומלצת נטילת נוגדי קרישה חדשים יותר במקום אספירין, הפועלים במנגנונים ביולוגיים אחרים. לפי ההנחיות העדכניות מטעם האיגוד הנוירולוגי לישראל שפורסמו בשנת 2010, ישנם שלושה מסלולי טיפול תרופתי נוגד קרישה למניעה שניונית של שבץ מוחי:

 

אספירין במינון של 325-50 מ"ג ליום. רוב המטופלים בישראל שמשתמשים כיום באספירין למניעה שניונית של שבץ מוחי נוטלים כדור במינון של 100 מ"ג אחת ליום.

 

שילוב של אספירין במינון נמוך במיוחד של 25 מ"ג ליום עם דיפירידמול בשחרור מושהה במינון של 200 מ"ג – פעמיים ביום.

 

טיפול יומי בתרופה קלופידוגרל.

 

שתי האפשרויות האחרונות הוכחו במחקרים כמעט יעילות יותר במניעה שניונית של שבץ מוחי בהשוואה לאספירין לבדו, ובין השתיים לא נמצאה במחקרים חלופה מועדפת, אם כי שילוב של אספירין ודיפירידמול אינו מומלץ למניעה שניונית לטווח ארוך, אלא לטווח קצר בלבד. בחולים עם סיכון גבוה במיוחד לשבץ מומלץ על החלופה השלישית – מניעה שניונית באמצעות קלופידוגרל. כל ההמלצות אינן חלות על מטופלים שעברו שבץ מוחי שבאופן ספציפי עלולים להינזק מטיפול תרופתי נוגד קרישה.

 

לפי המלצות אלו, לאנשים שעברו אירוע שבץ מוחי חלה בשנים האחרונות ירידה בנטילת אספירין למניעה שניונית, לצד עלייה בנטילת התרופה קלופידוגרל. לפי נתוני סקר NASIS של האיגוד הנוירולוגי הישראלי המבוצע בקרב אנשים שעברו שבץ מוחי בארץ, נטילת אספירין למניעה שניונית של שבץ בקרב נפגעי שבץ איסכמי ירדה מ-81% בשנת 2004 ל-59% בשנת 2010, ולצדה דווח על עלייה מקבילה של 27% באותן השנים בנטילת קלופידוגרל למניעה שניונית של שבץ.

 

אספירין למניעת סרטן

 

מחקרים חדשים רבים מצביעים על יעילותו של אספירין במניעה ראשונית של סרטן מסוגים שונים, לרבות גידולי ראש וצוואר, סרטן העור מסוג מלנומה וסרטן המעי הגס.

 

כך, למשל, מצא מחקר מדנמרק שפורסם באוגוסט 2015, כי נטילת אספירין במינון נמוך (150-75 מ"ג ליום) או תרופות אחרות לשיכוך כאב ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) באופן קבוע במשך לפחות חמש שנים קשורה לסיכון נמוך ב-27% לפתח סרטן המעי הגס.

 

ביוני 2015 הדגים מחקר אמריקאי בעכברי מעבדה כיצד אספירין חוסם התפתחות של סרטן השד, כשהוא מייצר לתאי האב של הגידול הסרטני סביבה המונעת את גדליתם והתרבותם.

 

חוקרים מבריטניה, בשיתוף חוקרים מאירופה וארה"ב, דיווחו באוגוסט 2014 במאמר סקירה כי בגילי 65-50 נטילה יומית של אספירין לפחות לעשר שנים מובילה לירידה במקרי הסרטן בהיקף של 9% בקרב גברים ו-7% בקרב נשים, לרבות ירידה ספציפית של 18% בסיכון לסרטן השד. 

 

באפריל 2011 דיווחו חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי מאיו קליניק שבמינסוטה כי כי אנשים מעל גיל 55 שנטלו אספירין לפחות פעם אחת בחודש היו בסיכון נמוך ב-26% לסרטן הלבלב בהשוואה לאלה שלא נטלו אספירין באופן קבוע.

 

באחד המחקרים העדכניים והנרחבים בתחום, ביוני 2016 דווח בכתב העת JAMA Oncology, כי על סמך מעקב אחר 135,965 גברים ונשים לאורך 32 שנים המבוסס על ממצאי מחקרי מעקב נרחבים – "מחקר האחיות" ו"מחקר הרופאים", אספירין יעיל בהפחתה של 19% בסיכון לסרטן המעי הגס והפחתה של 15% בסיכון של סרטן הקיבה, אם כי לא נמצאה תועלת בהפחתת הסיכון לסוגי סרטן אחרים שנבדקו – סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן הריאות.

 

מחקרים נוספים הראו כי גם בקרב אנשים שכבר חלו בסרטן, שימוש ארוך טווח באספירין מפחית את הסיכון לחזרה של הגידול הסרטני ולתמותה. בינואר 2011 דווח בכתב העת Lancet על סמך ניתוח של סדרת מחקרים בקרב 25,570 איש כי נטילה יומית של אספירין במינון נמוך (75 מ"ג) מפחיתה את הסיכון לתמותה בקרב חולים בסרטן הוושט, הלבלב, הקיבה, המוח, הריאות, המעי הגס והערמונית. ההשפעה המגינה מפני סרטן עלתה ככל שהתמידו הנבדקים בנטילת אספירין ונותרה לאורך של עד עשרים שנות מעקב. 

 

בינואר 2016 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב ואוניברסיטת מקמסטר שבקנדה כי הסיכון לפתח סרטן ערמונית קטלני ירד ב-33% בקרב גברים שנטלו אספירין באופן קבוע, לפחות 3 טבליות בשבוע, ונמצא שאין תועלת מניעתית בנטילת אספירין לפני אבחון של סרטן ערמונית, אך עשויה להיות תועלת בנטילתו לאחר האבחון.

 

במארס 2014 פורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מחקר, לפיו שימוש באספירין קשור לשיפור בסיכויי ההישרדות לאחר אבחנה של סרטן המעי הגס. בעוד ש-48.5% מחולי סרטן המעי הגס שלא השתמשו באספירין נפטרו, בקרב אלה שהשתמשו באספירין שיעור התמותה עמד על 38%. הטבה משמעותית מנטילת אספירין נצפתה רק במטופלים שתאי הגידולים שלהם שחררו חלבון מסוים המכונה HLA class I antigen - חלבון שאותר אצל כשני שליש מהנחקרים. 

 

במחקר אמריקאי נוסף מאוגוסט 2014 שהתמקד בחולות סרטן שד חודרני חיובי לקולטני אסטרוגן, נמצא כי כעבור עשר שנים בממוצע נטילה יומית של אספירין הובילה לירידה בסיכון לחזרה של סרטן השדלרבות ירידה של 48% בסיכון בקרב חולות עם עודף משקל והשמנת יתר (מדד השמנה BMI מעל ל-30 יחידות). ביוני 2014 דיווחו חוקרים מבריטניה, קנדה וארה"ב כי נטילה יומית של אספירין לאחר אבחנה של סרטן השד הובילה כעבור עשר שנים בממוצע לירידה של 47% בסיכון לתמותה מסיבה כלשהי ולירידה של 58% בסיכון לתמותה מסרטן השד.

 

עוד נמצא בעבודות כי לצורך מניעת סרטן ניתן להסתפק במינונים נמוכים של אספירין, ואין צורך במינון גבוה/ עולה, אולם המחקרים כולם מצביעים על יעילות בנטילה קבועה של אספירין מדי יום או כמה פעמים בכל שבוע, כשנטילה שאינה קבועה אינה נקשרת בתועלת מניעתית ביחס לסרטן.

 

למרות ממצאים אלה, מחקרים אחרים הפכו את סוגיית מניעת סרטן באמצעות אספירין לשנויה במחלוקת. כך, למשל, ממצאים שנאספו בקרב נשים ב"מחקר האחיות" בלבד, המנוהל באוניברסיטת הארוורד, לא העלו כי נטילה קבועה של אספירין מונעת סרטן מכל סוג שהוא, כפי שדווח עוד ביולי 2005 בכתב העת JAMA. מחקרים אחרים מצביעים על תועלת גבוהה יותר במניעת סרטן באמצעות אספירין בקרב גברים בהשוואה לנשים. בשנתיים האחרונות גם מתרבים הדיווחים על סמנים ביולוגיים שעשויים להשפיע על הסיכויים להנות ממניעת סרטן באמצעות נטילת אספירין בקביעות.

 

לכן, כיום אין המלצות נרחבות לנטילה יומיומית של אספירין לצורך מניעת סרטן על ידי רשויות בריאות וארגוני רופאים.

 

לפי המלצות כוח המשימה האמריקאי למניעת מחלות (USPSTF) שעודכנו באפריל 2016, נטילה יומית של אספירין מומלצת ספציפית על סמך ממצאי מחקרים למניעה של סרטן המעי הגסכשקיימות ראיות מחקריות ברמת חוזק B (בינונית) לנטילה יומית בגילי 50 עד 59 למניעה משולבת של סרטן המעי הגס ומחלות לב וכלי דם, כשיש סיכון למחלות לב וכלי דם של 10% ומעלה לעשר שנים לפי מדד פרמינגהאם האמריקאי וכשאין סיכון מוגבר לדימומים, וכשיש תוחלת חיים צפויה של עשר שנים לפחות ונכונות ליטול אספירין לתקופה ממושכת של לפחות עשר שנים.

 

כמו כן, לפי המלצות אלה, קיימות ראיות מחקריות ברמת חוזק C (נמוכה) לנטילה יומית בגילי 60 עד 69 למניעה משולבת של סרטן המעי הגס ומחלות לב וכלי דם, כשיש סיכון למחלות לב וכלי דם של 10%% ומעלה לעשר שנים לפי מדד פרמינגהאם האמריקאי, כשאין סיכון מוגבר לדימומים וכשיש תוחלת חיים צפויה של עשר שנים לפחות ונכונות ליטול אספירין לתקופה ממושכת של לפחות עשר שנים.

 

מקור ההנחיות בממצאי מחקרים, ולפיהם סגולתה של תרופת האספירין במניעה של סרטן המעי הגס באה לידי ביטוי רק כעבור עשר שנים של נטילה, ולכן התועלת גדולה יותר כשהתרופה מתחילה להינתן עוד בגילי 50 עד 59, בהשוואה לגיל מבוגר יותר.

 

מעבר להמלצה זו שכרגע ניתנה בארה"ב בלבד לגבי סרטן המעי הגס, אין כיום הנחיות רשמיות לנטילה קבועה של אספירין למניעת סוגי סרטן נוספים, והמחקרים בנושא נמשכים.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

עדכון אחרון: מארס 2017

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: