מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר נדב שליט
מומחה לפסיכיאטריה והתמכרויות, ניהל את המרפאה להתמכרויות ותחלואה כפולה של המרכז הישראלי להתמכרויות והמרכז הרפואי לב השרון, חוקר בתחום השפעות פסיכיאטריות ואפידמיולוגיה של שימוש בסמים קנבינואידים והלוצינוגנים. כיום ראש תחום חדשנות קלינית במרכז הישראלי להתמכרויות.
שיחה חדשה בקהילת: התמכרויות
לפני 5 ימים
  1. אני סובל מחרדה כרונית מלווה אח"כ בתחושת דכדוך ועייפות מאז שזוכר את עצמי. צורך כבר שנים רבות כדורי הרגעה , ולאחרונה נרשם לי  ויפאקס 150 בבוקר יחד עם אלפראליד 0.5 . בלילה אלפראליד נוסף 0.5.  כיום אני בגיל 73 . זאת הבעייה העיקרית שלי. 
  2. לפני כ 7 שנים אובחנתי ב PPMS ללא שימוש בתרופות. אני עדיין עובד 95% מהבית. מתקשה בהליכה רגל שמאל למרחק של מעל כ 200 מטר. לא יציב 100%. לא יכול לשחות . הולך במיים 3 פעמים בשבוע כ 45 דקות כל פעם. 
  3. סוכרת מאוזנת ( 2 ג'ניואט ביממה) ערך Ha1c כ- 6.1 . 
  4. לחץ דם תקין במצב של רגיעה אלא שבעת חרדה (מלווה אותי לחץ הדם מרקיע למרות שימוש ב"וזודיפ" בבוקר.
  5. התחלתי גם להשתמש בליקוריץ' במטרה לטפל בסוכרת ולהקטין את השימוש בג'ניואט- רופאת המשפחה המליצה לי להפסיק. עד היום לא בטוח ב100% שהמלצתה נכונה. 
  6. אין לי כאבים לא ממחלה זו ולא מהחרדה , למעט סבל מהמצב הנפשי. רוצה להגיע להנמכה דרסטית של הסבל הנפשי , ומבקש יעוץ אם כדאי לנסות את הקנאביס ללא המרכיב הממסטל. מבקש ייעוץ או כתובת של פסיכיאטר מומחה מהמעלה הראשונה שיבחן את התאנתי לסוג זה של טיפול.

תגובות

תגובות

נדב-שליט
מומחה כמוני
מומחה לפסיכיאטריה והתמכרויות, ניהל את המרפאה להתמכרויות ותחלואה כפולה של המרכז הישראלי להתמכרויות והמרכז הרפואי לב השרון, חוקר בתחום השפעות פסיכיאטריות ואפידמיולוגיה של שימוש בסמים קנבינואידים והלוצינוגנים. כיום ראש תחום חדשנות קלינית במרכז הישראלי להתמכרויות.
23/09/24 19:32

שלום, 

תודה על השיתוף  - החוויה שלך משותפת למטופלים ומטופלות רבים. 

מצד אחד, למרות הסיכונים בשימוש ממושך בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו לוריבן), את נוטלת מינון נמוך ויציב שלא עלה עם הזמן. מאחר והמינון הזה עובד עבורך ללא תופעות לוואי משמעותיות במשך שנים רבות אין צורך דחוף לשנות אותו.

עם זאת, שימוש ממושך בתרופות מהסוג הזה, במיוחד בגיל מבוגר יותר, יכול להיות קשור לעלייה בסיכון לנפילות ולבעיות בריאותיות נוספות, כך שיש סיבה טובה להפסיק את הטיפול בהדרגה.

הפסקה של תרופות מהמשפחה הזו כרוכה בתופעות לוואי וקושי משמעותי, ובמקרים מסוימים אף בסיכונים בריאותיים, על כן יש לבצע כל הפחתה או הפסקה בליווי רפואי.

ככלל, במקרה של שימוש ארוך שנים בתרופות ממשפחה זו, אנו ממליצים על ירידה בקצב של כ-20% מהמינון ההתחלתי מדי שבועיים. באופן כזה, ניתן לבצע הפסקה הדרגתית לאורך כחדשיים וחצי וניתן לצפות כי תופעות גמילה כגון קושי בשינה, חרדה, עצבנות, כאבי ראש ורעד תהיינה קלות יותר באופן משמעותי. נקודה חשובה כאן היא שגם אם הצלחת להפחית לחצי כדור ולאחר מכן את מתקשה להמשיך בהפחתה - עדיין חלה התקדמות, הסיכונים הכרוכים בשימוש קבוע בתרופה פחתו וייתכן ובעתיד תוכלי להמשיך בהפחתה עד כדי הפסקה. 

בנוסף, לעתים אנחנו ממליצים על תרופות חלופיות לשינה שאינן ממכרות וכרוכות בסיכונים מופחתים לעומת משפחת הבנזודיאזפינים אליה משתייך הלוריבן. במקרים רבים תרופות שינה אלו יכולות לסייע במהלך ההפחתה ההדרגתית מבלי שיהיה צורך להמשיך וליטול אותן עם סיום התהליך. ישנם מחקרים אשר הראו כי מלטונין בשחרור מושהה מסייע בעת גמילה מבנזודיאזפינים (נמכר בישראל תחת השם סירקדין). בנוסף, לאחרונה הגיעו לישראל תרופות ממשפחת ה-DORA הפועלות על הקולטן לאורקסין ונחשבות בטוחות יותר לשימוש לעומת משפחת הבנזודיאזפינים.

על כן - כדאי לשקול יחד עם רופא/ת המשפחה הפחתה הדרגתית ואיטית מאוד תוך ליווי והעזרות במידת הצורך בתרופות שינה הנחשבות ליותר בטוחות. 

בהצלחה!

תגובות

נדב-שליט
מומחה כמוני
מומחה לפסיכיאטריה והתמכרויות, ניהל את המרפאה להתמכרויות ותחלואה כפולה של המרכז הישראלי להתמכרויות והמרכז הרפואי לב השרון, חוקר בתחום השפעות פסיכיאטריות ואפידמיולוגיה של שימוש בסמים קנבינואידים והלוצינוגנים. כיום ראש תחום חדשנות קלינית במרכז הישראלי להתמכרויות.
23/09/24 17:46


תודה ששיתפת אותנו.
חשוב לציין כי לעתים קרובות תרופות לטיפול בסכיזופרניה גורמות לעלייה בתיאבון, מה שיכול להוביל לצריכת יתר של מזון או ממתקים כמו במקרה של בעלך. לאור זאת, ייתכן ובשלב ראשון כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר/ית המטפל/ת ולבחון את השפעת הטיפול התרופתי על התיאבון ועל מדדי סוכרת.

בהתחשב בכך שבעלך סוכרתי, יש מקום לבחון את האפשרות לשימוש בתרופות ממשפחת האגוניסטים ל-GLP-1 (כגון אוזמפיק) שהן תרופות לטיפול בסוכרת המסייעות גם בהפחתת אכילה וככל הנראה אף בהתמודדות עם התמכרויות באופן כללי.

אמנם יש לעתים דמיון רב בין הפרעות אכילה שונות להתמכרות, אך אנחנו עוסקים פחות בתחום של אכילת יתר, בעניין זה ניתן להוועץ גם במומחים להפרעות אכילה ובתזונאים קליניים.

לסיכום - מומלץ לבחון את השפעת התרופות לסכיזופרניה על התיאבון ועל הסוכרת, לבחון אפשרות לטיפול בתרופות מסוימות לסוכרת אשר עשויות לסייע בהפחתת האכילה וכן לשקול הפניה לתזונאי/ת קליני/ת. 

בהצלחה!

מנהלי קהילה

ד
ד"ר נדב שליט
מומחה לפסיכיאטריה והתמכרויות, ניהל את המרפאה להתמכרויות ותחלואה כפולה של המרכז הישראלי להתמכרויות והמרכז הרפואי לב השרון, חוקר בתחום השפעות פסיכיאטריות ואפידמיולוגיה של שימוש בסמים קנבינואידים והלוצינוגנים. כיום ראש תחום חדשנות קלינית במרכז הישראלי להתמכרויות.
רוצים לכתוב בלוג? הצטרפו לקהילת הבלוגרים
המידע והתכנים באתר "כמוני" נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת או עצה מקצועית, או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש