שלום רב ובהצלחה   תרופת נורטילין חסרה בשוק מזה 4 שבועות ותיהיה שוב רק בעוד 6 שבועות מה אתם מציעים כחלופה  זמנית או קבועה   תודה

אני מבין מכתיבתך שאת מותשת, וזה לגמרי מובן. חשוב לדעת שהפרעות שימוש בחומרים הן מה שמכונה "מצבים כרוניים" – בדומה למצבים רפואיים אחרים, הן נוטות להתאפיין בתקופות של רמיסיה (הפוגה) לצד תקופות של הישנות ההפרעה (חזרה לשימוש). זה לא אומר שמשהו בך פגום או שאין סיכוי  להגיע להפוגה יציבה וממושכת.

העובדה שהיית שנתיים נקייה היא הצלחה בפני עצמה. והיא מאפשרת גם לבחון- מה הוביל להצלחה אז? ומה הוביל לחזרה לשימוש? לפעמים, כשאנחנו רואים מעגלים חוזרים ונשנים של הפסקה וחזרה לשימוש, כדאי לעצור רגע ולחקור: האם יש סיבה עמוקה יותר לקושי להצליח בהתנזרות לאורך זמן? למשל - סביבה שאינה מעודדת הפסקת שימוש או הפרעה נפשית או גופנית לא מטופלת.

עוד דבר חשוב: לפעמים נדמה שהאפשרות היחידה היא להיות נקייה לחלוטין או "להיכשל". המציאות היא שגם שימוש מופחת, בטוח יותר, שפוגע פחות בתפקוד ובאיכות החיים, הוא הישג עצום. בגישת מזעור הנזקים נקבע כיעדי הטיפול כל שינוי בדפוס השימוש שמביא להגשמת יעדי המטופל ו/או להפחתת נזקי השימוש. כך למשל, מטופל שעישון בזמן העבודה הוביל לפיטוריו מספר פעמים מגביל את השימוש שלו בקנביס רק לאחר שעות העבודה. ההישג המעשי משמעותי ביותר (שיפור בתפקוד במקום העבודה, יכולת לשמור על תעסוקה יציבה), בעוד העישון נמשך באופן יומיומי.

בקצרה - דעי שאת לא חריגה, התמכרות היא הפרעה כרונית ואף שהשאיפה בטיפול היא להביא לתקופות ממושכות ככל הניתן של הפוגה ולהחלמה מלאה, הרי שתקופות של חזרה לשימוש הן דבר שכיח מאוד במהלכן של הפרעות התמכרותיות. רצוי לבחון מה הוביל להצלחה בעבר, ומה הוביל לחזרה לשימוש ולבחון אם יש גורמים מרכזיים שאינם זוכים למענה. לבסוף - הצלחה לא נמדדת רק בהפסקה מוחלטת של שימוש וכשזו לא מתאפשרת, רצוי לבחון אפשרויות למזעור נזקים ולהבין שכל צעד בכיוון הרצוי הוא הצלחה.

שלום אני חדשה כאן הפסיכיאטרית רשמה לי פרנאן לדכאון ופוסט טראומה מורכבת ובגוגל ראיתי שזה לחולי כסיזופרניה

מישהו יכול להסביר לי מה התרופה הזאת עושה במינון של 8 מג?

אני מפחדת מהתרופה הזאת מאד אני סובלת גם מהפרעת אכילה על רקע פגיעות מיניות לאורך הילדות והנערות דכאון ופוסט טראומה מורכבת בהתחלה עוד לפני שגילינו את הפגיעות כי הייתי בדיסוציאציה הפסיכיאטרית כתבה שזה גם בורדרליין וגם מאניה דפרסיה כי הייתי יכולה להיות כמה ימים שמחה מאד אבל אחרי זה חודשים שלמים של דכאון קשה ועכשיו יש לי כל הזמן פלאשבקים בעיקר של הגיל הכי קטן והגוף שלי בגיל האמיתי שלו אבל הלב בגיל הקטן 

מישהו רפואי עדיף פסיכיאטר שמבין יכול לעזור לי ולהסביר לי?

היי אלעזר

השילוב הזה בין ממריצים למרדימים (Uppers & Downers) הוא שכיח מאוד. לעתים השימוש מתחיל בממריצים (למשל לטיפול בהפרעת קשב או בעת בילוי חברתי) אך הם מפריעים לשינה או מגבירים חרדה והמטופל פונה לשימוש בכדורי שינה/הרגעה על מנת לטפל בתופעות הלוואי הללו של הכדורים הממריצים. לעתים הכיוון הוא הפוך - מטופלים משתמשים בתרופות לשינה אך תרופות אלה מובילות לעייפות במהלך היום (ובעיקר בשעות הבוקר, אם השפעת תרופה שניטלה בלילה טרם חלפה) והמטופלים פונים לשימוש בממריצים על מנת לתפקד. כמובן שהשילוב הזה יוצר במקרים רבים מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו והוא כרוך בסיכון בריאותי מוגבר - שילוב החומרים עלול להוביל לצורך במינונים הולכים וגדלים משני הכיוונים ובכך להוביל לסכנת מנת-יתר.

חשוב לציין ששימוש קבוע בקלונקס ותרופות דומות, בעיקר אם הוא ממושך והתרופה ניטלת במינון גבוה, מחייב תהליך גמילה תחת ליווי רפואי. הפסקה חדה של שימוש בתרופות אלה עלולה להביא להתקפי חרדה, קשיי שינה חמורים ובמקרים מסוימים אף לפרכוסים ולמצבים מסכני חיים אחרים. 

אין פתרון קסם יחיד שמתאים לכולם, ורצוי במקרים של התמכרות משולבת למספר חומרים לפנות לאיש מקצוע המתמחה בטיפול בהתמכרויות ושימוש בחומרים. אם בעיית השינה היא הבעיה הראשונית, סביר שניתן למצוא שילוב של פתרונות - פתרון לא תרופתי כגון הקפדה על היגיינת שינה או טיפול CBT לנדודי שינה (CBT-I) ופתרון תרופתי שלא יגרום לעייפות ביום ושאינו בעל פוטנציאל ממכר. גם במקרה שיש צורך בשימוש בממריצים, ניתן להתאים טיפול תרופתי שישפיע באופן מינימלי על שעות הלילה. 

ראה גם מאמר על התמכרות לתרופות שינה והרגעה כאן ועל ממריצים כאן.