תודה על השיתוף. נשמע שבתוך הקושי יש כבר לא מעט תנועה – את מודעת למה שעושה לך טוב יותר, חווית תקופה של הפסקה שבה הרגשת שיפור, ויש בך רצון לשינוי. האמביוולנטיות שאת מתארת – לדעת שיותר טוב לך בלי, אבל עדיין לחזור לשימוש – היא שלב נורמלי ומרכזי בתהליך של שינוי, ודווקא מעידה על כך שמשהו בך כבר לא מקבל את המצב כמו שהוא.

לפעמים גם כשכבר יש מוטיבציה, חסרה לנו מסוגלות. למעשה, רק כשאנחנו מנסים לעשות שינוי אנחנו יכולים להבין יותר טוב איפה הקושי שלנו ביישום. מסוגלות היא משהו שניתן לשפר, כדאי לבחון באילו מצבים את מרגישה את הדחף החזק ביותר לעשן, מה הוביל אותך לחזור לשימוש ומצד שני אילו כוחות - פנימיים וחיצוניים - עזרו לשמר את הפסקת השימוש. בהתאם לקשיים ולחוזקות האישיים שלך ניתן לתכנן את הנסיון הבא לצמצום או הפסקת שימוש. אפשרויות לדוגמא כוללות קבוצות עזרה עצמית כמו NA, קבוצות להפסקת/צמצום קנביס שקיימות בפייסבוק, כניסה לטיפול במרפאה או יחידה של שירותי הרווחה בהן ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי ייעודי שיכול לסייע לך וכן במקרה של תסמיני גמילה משמעותיים - טיפול תרופתי (גאבאפנטין) שיכול להקל על תסמיני הגמילה וניתן בדר"כ למשך כ-4-6 שבועות.

שינוי לא מתרחש במרבית המקרים ברגע אחד, והתקדמות כרוכה לעתים גם בנסיגות לאחור. אחד הדברים החשובים ביותר בתהליך הזה הוא ללמוד מהנסיגות והכשלונות כמו גם מההצלחות.
בהצלחה!