מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
שיחה חדשה בקהילת: דיכאון וחרדה
לפני 5 ימים | תגובה אחרונה: לפני 1 שעות

היי לכולם! 

אחרי שאני חושבת על זה מ 2018 (7 שנים) אז קיבלתי מרשם ולא השתמשתי בו, לפני חודש התחלתי טיפול עם ציפרלקס. התחלנו מינון ממש נמוך להבנתי- 5 מ"ג, וחייבת להעיד פה שהעניינים השתפרו. היו לי המון חששות, ידעתי שאם אני מתחילה עם תרופות מהסוג הזה אני כנראה אצטרך להמשיך כל החיים, וממש לא רציתי להסתמך על תרופות, והרגשתי שאם אני אעבוד על עצמי, בסוף, המצב ישתפר. ואכן המצב שלי היה סביר עד שפתחתי עסק משלי מלפני שנה וחצי והחרדות פשוט שחקו אותי. הרגשתי שכל דבר מפריע לי, שקשה לי מאוד להתמודד עם דברים רנדומליים שנקלעים בדרכי ושבאופן כללי אני לא ממש על הקו. בנתיים ההתרשמות שלי היא ממש טובה. התחלתי עם תחושה מוזרה בבטן ועייפות, ולאט לאט זה נעלם ומה שאני מרגישה זה שפשוט העליות והמורדות במצב רוח שלי התייצבו, ואני מקבלת מעין בטחון, או רוגע פנימי כזה, דק ועדין, שקשה להסביר אותו. אם פעם הלב שלי היה צונח ארבע פעמים במשך היום והלילה- היום הוא צונח פעם אחת עד בכלל לא צונח (אם אתם מכירים את התחושה, כמו נפילה מגובה). אני מרגישה שלווה בעור שלי. התחושה הזאת היא כל כך זרה לי שאני ממש מרגישה בשטח זר. ואכן לפעמים בבוקר יש לי חרדות מפחידות, כמו בדר"כ, ואז זה עובר עד השעה 11:00 בבוקר, ואת שאר היום אני מבלה בנורמאליות מוזרה. זה כל כך כיף, לא ליפול כל הזמן למעמקים, שקשה לי להסביר את זה. לפעמים אני נזכרת במצוקה היום יומית ששהיתי בה וקצת בא לי לבכות על עצמי. אני מוצאת את עצמי נוהגת באוטו ונהנת קצת מהדרך, או יושבת ועובדת בלי להרגיש התקף לב ולחץ אינסופי שממשיך מהבוקר ועד הערב. הרבה דברים שלא היו לי נעימים, כמו להכנס למיטה בסוף היום, פתאום קצת נעימים. אני מאוד מקווה שזה לא אני משכנעת את עצמי, ושזה באמת ימשיך ככה. שולחת לכם אהבה ורוגע.

תגובות

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
לפני 3 ימים

ביצועית יקרה, אני גאה בך שאת כותבת את זה. כל כך הרבה אנשים מפחדים מהטיפול התרופתי ובינתיים חיים בשולי החיים, בסבל או בחוסר יכולת להינות. כולנו היינו מעדיפים לחיות ללא טיפול תרופתי. תרופה איננה בונבון משוקולד. יחד עם זאת לפעמים כשהדיכאון והחרדה אינם עוברים ומחבלים באיכות החיים יש בהחלט מקום לשקול טיפול תרופתי. תיקון קטן - זה ממש לא חייב להיות לכל החיים. אנשים רבים נוטלים טיפול תרופתי במהלך משבר או תקופה קשה ובהמשך עם ליווי רפואי מפחיתים את הטיפול התרופתי עד שמסיימים אותו לחלוטין. יהיו אילו שלעולם לא יחזרו להרגשה הרעה שהייתה באותה התקופה שבשלה הם החלו עם הטיפול התרופתי ויהיו כאלו שלמרות טיפול פסיכולוגי ורכישת כלים רלוונטיים להתמודדות עדיין יחוו חרדה או דיכאון ולכן יהי מקום לשקול אם כדאי להמשיך את הטיפול התרופתי על תועלותיו או לסיים אותו והתמודד עם הקשי.... הכל פתוח. מה דעתך? 

אתמול ב: 23:05 | תגובה אחרונה: אתמול ב: 23:05
אינטרוספקטפובי

מָה אִם יָכֹלְתָּ לִמְחֹק - זִכְרוֹנוֹת כּוֹאֲבִים?

הַאִם חַיֶּיךָ - הָיוּ רְגוּעִים וְטוֹבִים?

אֵיךְ הָיִיתָ מַרְגִּישׁ - כְּלַפֵּי אֲנָשִׁים אֲהוּבִים,

לְלֹא זִכָּרוֹן שֶׁל הָרִיבִים?

שִׁכְחַת הָרְגָעִים הַמְּאַכְזְבִים,

שֶׁגָּרְמוּ לְךָ - לִרְגָשׁוֹת מְעֹרָבִים.

.

אַךְ לְלֹא הַכְּאֵב - הָיִיתָ שׁוֹנֶה,

הַכְּאֵב שׁוֹבֵר - אַךְ גַּם בּוֹנֶה.

אֹפֶן רְאִיַּת הַמְּצִיאוּת - יִהְיֶה פָּחוֹת כֵּנֵּה,

אַךְ אוּלַי זֶה מְחִיר שֶׁשָּׁוֶה לְשַׁלֵּם - כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַנֶּה?

.

וְאוּלַי לֹא כְּדַאי לְךָ - לִהְיוֹת 'אַתָּה'?

אִם אַתָּה מִתְעוֹרֵר - מֵחֲלוֹמוֹת בְּעָתָה.

הַכְּאֵב - גּוֹרֵם לְךָ לַחֲרָטָה,

וּבִלְעָדָיו - הָיִיתָ שָׁלֵם עִם כֹּל הַחְלָטָה.

.

אַךְ הַאִם תֹּאהַב בֶּאֱמֶת - אֶת סוֹבְבֶיךָ?

אוֹ אֶת הַגִּרְסָה שֶׁלָּהֶם - שֶׁבָּנִיתָ לְעַצְמֶךָ?

הֲרֵי זֶה יְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתְּךָ - עַל קְרוֹבֶיךָ,

וְלֹא תֵּדַע - עִם מִי מֵהֶם כְּדַאי שֶׁתְּנַתֵּק אֶת קְשָׁרֶיךָ.

.

וְאָז אַתָּה תַּחֲזֹר שׁוּב וָשׁוּב עַל טָעוּיוֹת,

כִּי לְלֹא זִכְרוֹן הַכְּאֵב - לֹא תָּבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּיוֹת.

בְּחִירוֹתֶיךָ - תִּהְיֶינָה הַרְבֵּה יוֹתֵר שְׁגוּיוֹת,

וְתַחֲוֶה כְּאֵב - אַךְ לֹא תִּזְכֹּר אֶת הַחֲוָיוֹת.

.

הַאִם אֶפְשָׁר לִסְלֹחַ,

עַל כְּאֵב שֶׁכְּבָר הִסְפַּקְתָּ לִשְׁכֹּחַ?

מֵאֲנָשִׁים שֶׁפָּגְעוּ בְּךָ - לֹא תֵּדַע לִבְרֹחַ,

וְתַמְשִׁיךְ בָּהֶם לִבְטֹחַ,

גַּם אִם יִפְגְּעוּ בְּךָ עוֹד וָעוֹד - בְּכֹל הַכּוֹחַ.

.

אָז אוּלַי לַכֶּאֶב יֵשׁ תַּפְקִיד?

וְאָסוּר לָנוּ - אוֹתוֹ לְהַכְחִיד.

וְאוּלַי הַכְּאֵב מַפְחִיד,

אַךְ בִּלְעָדָיו - הַרְבֵּה יוֹתֵר תַּפְסִיד.

.

וְאוּלַי עוֹד תָּבִין - שֶׁהַכְּאֵב הוּא מְנוֹעַ צְמִיחָה,

כְּמוֹ גַּרְעִין שֶׁנִּרְקָב - לִפְנֵי פְּרִיחָה.

וְאַחֲרֵי הַחֹשֶׁךְ - כְּשֶׁתַּגִּיעַ לַזְּרִיחָה,

תַּגִּיד לַכֶּאֶב - תּוֹדָה וּסְלִיחָה.

תגובות

תגובות

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
לפני 3 ימים

מחזקת את דבריה של ד"ר פורת - כדאי להתחיל עם טיפול סי בי טי, במידה ואין שיפור משמעותי בסימפטומים יש לשקול טיפול תרופתי. כל הסיכויים שעם שני אילו תוכל לשפר מאוד מאוד את איכות חייך. בהמשך ניתן יהיה לשקול הפחתה או הפסקה של הטיפול התרופתי. מה דעתך? 

לפני 1 ימים | תגובה אחרונה: אתמול ב: 0:21
אינטרוספקטפובי

הוּא מַזְמִין - בּוֹא תִּקְרָא עוֹד מַאֲמָר,

אוֹ תְּגַלֶּה מֵחָדָשׁ - אֵיזֶה זַמָּר.

הַפִיד אַף פַּעַם לֹא נִגְמָר,

אַתָּה גּוֹלֵל וְגוֹלֵל - אַךְ הַטַּעַם עֲדַיִן מַר.

.

אַתָּה שׁוֹאֵף לְאֵינְסוֹף,

אָז הָאַלְגּוֹרִיתְם נוֹתֵן לְךָ מֵידָע בְּלִי סוֹף.

וְאַתָּה מַמְשִׁיךְ לִרְדֹּף וְלִרְדֹּף,

אַךְ בַּסּוֹף מְגַלֶּה - שֶׁזֶּה בְּלוֹף.

.

רָעֵי הַפְּסִיכוֹלוֹגִים - עוֹבְדִים עַל אַלְגּוֹרִיתְם מְמַכֵּר,

כִּי מָה שֶׁחָשׁוּב לָהֶם - זֶה לְהִשְׂתַּכֵּר.

אָז לִפְנֵי שֶׁהַסָּפֵק בְּרֹאשְׁךָ יְנַקֵּר,

הֵם יִדְאֲגוּ שֶׁתִּתְמַכֵּר.

לְאַלְגּוֹרִיתְם מְשַׁקֵּר,

שֶׁגָּרוּעַ יוֹתֵר - מִמַּשְׁקֶה מְשַׁכֵּר.

.

אָז תִּגְלֹל בְּפִיד - שֶׁלֹּא מִסְתַּיֵּם,

עַד שֶׁהַזְּמַן שֶׁלְּךָ פֹּה יִסְתַּיֵּם,

וּבַמֵּמַד הַזֶּה - תַּפְסִיק לְהִתְקַיֵּם.

.

וְאָז תִּתְחָרֵט עַל הַזְּמַן שֶׁשָּׂרַפְתָּ,

שֶׁאַחֲרֵי הַהֶבֶל - רָדַפְתָּ.

שֶׁלָּרִיק יָגַעְתָּ,

וְרַק יֵאוּשׁ מָצָאתָ.

שֶׁאֶת הַזְּמַן הַזֶּה - לֹא נִצַּלְתָּ,

וּבְמָה שֶׁחָשׁוּב בֶּאֱמֶת - לֹא מַסְפִּיק הִשְׁקַעְתָּ.

.

וַהֲכִי גָּרוּעַ - זֶה אֵצֶל יְלָדִים,

שֶׁלַּתַּדְמִית הַוִּירְטוּאָלִית - עֲבָדִים.

מִשֶּׁיְמִינְג - הֵם רוֹעֲדִים,

וְלָכֵן הֵם מַסְתִּירִים - כַּמָּה הֵם מְיֻחָדִים.

עַל פִּי כַּמּוּת הַלַּיְקִים - הֵם נִמְדָּדִים,

וְכָךְ גַּם הֵם בּוֹחֲנִים - אֶת מִסְפַּר הַ'יְדִידִים'.

וְלָכֵן בִּמְקוֹם לְהַשְׁקִיעַ בַּלִּמּוּדִים,

הֵם עֲסוּקִים בְּלִלְמֹד - סוּגֵי רִקּוּדִים,

כִּי  בִּיצִירַת תַּדְמִית רֶשֶׁת פִיקְטִיבִית - הֵם עוֹבְדִים.

.

אֵיךְ מַפְחִיתִים אֶת הַהַשְׁפָּעָה - שֶׁל הַסַּם הַדִּיגִיטָלִי?

מַהוּ הַנֶּזֶק - הַפּוֹטֶנְצִיָּאלִי?

הַאִם צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּאֹפֶן טוֹטָלִי?

אוֹ שֶׁיֵּשׁ אִזּוּן אוֹפְּטִימָלִי?

הַאִם הוּא כְּלָלִי - אוֹ אִינְדִּיבִידוּאָלִי?

.

וְאוּלַי צָרִיךְ לִזְכֹּר - שֶׁהַמָּסָךְ הוּא כְּלִי וְלֹא מַטָּרָה,

וְשִׁמּוּשׁ שֶׁמַּרְחִיק אוֹתְךָ מֵהַתַּכְלִית - הוּא רַע?

תגובות

אינטרוספקטפובי
אתמול ב: 0:21

פודקאסט על השיר

גלילה אינסופית - פודקאסט על השיר

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
רוצים לכתוב בלוג? הצטרפו לקהילת הבלוגרים
המידע והתכנים באתר "כמוני" נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת או עצה מקצועית, או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש
מידע רפואי על דיכאון מאתר מכבי