כמונילחץ דםמדריכיםהולטר - בדיקת לחץ דם במהלך 24 שעות

הולטר - בדיקת לחץ דם במהלך 24 שעות

לעיתים יש מקום לבצע רישום של ערכי לחץ הדם במשך יממה שלמה. בדיקה זו מכונה בדיקת הולטר

מאת ד"ר אלון גרוסמן ופרופ' אהוד גרוסמן
תגובות 0
(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בבדיקת הולטר מחברים לזרוע מכשיר לחץ דם אוטומטי, המבצע מדידות אחת ל-20-15 דקות בשעות היום ואחת ל-30 דקות בלילה. התוצאות שמתקבלות, מייצגות את השינויים בלחץ הדם במהלך היממה. 


הואיל והטיפול התרופתי ליתר לחץ דם הוא טיפול לכל החיים והואיל והוא כרוך בתופעות לוואי בלתי מבוטלות, יש לוודא שהנבדק אכן סובל מיתר לחץ דם. לכן, כאשר ערכי לחץ הדם גבוליים, ואין סימני נזק כתוצאה מיתר לחץ דם - מאמתים את האבחנה בעזרת מכשיר הולטר.

 

למי מומלץ לבצע את הבדיקה?

 

- כאשר ישנו פער גדול בין הערכים הנמדדים בבית ואלו הנמדדים במרפאה. במקרים אלו עולה חשד לתסמונת החלוק הלבן ובדיקת ההולטר מסייעת לאמת את האבחנה של יתר לחץ דם אמיתי.


- כאשר למרות טיפול תרופתי אין שיפור בערכים הנמדדים במרפאה וחשוב להעריך את התגובה לטיפול התרופתי.


- כאשר מעוניינים להעריך את שינויי לחץ הדם על-פני שעות היממה.


כשישנן תלונות העשויות להעיד על נפילת לחץ דם (סחרחורות למשל) וחשוב להעריך האם הן אכן נובעות מתופעה זו. לכן, במהלך היממה שבה מתבצעת הבדיקה, מבקשים מהנבדק לציין מתי הוא חש את תלונותיו, ובתום הבדיקה, מתבצעת השוואה בין השעה שבה נשמעו התלונות לבין ערכי לחץ הדם בשעה זו. באופן זה ניתן להסיק מסקנות לגבי הקשר הנסיבתי בין השניים.


מהם הנתונים החשובים בפענוח תוצאות ההולטר?

 

1. ממוצע לחץ הדם הדיאסטולי והסיסטולי במשך היממה, ולחוד ביום ובלילה.


2. עומס לחץ הדם, דהיינו, אחוז המדידות בהן לחץ הדם לא תקין - סיסטולי מעל 140 מ"מ כספית ודיאסטולי מעל 90 מ"מ כספית במשך היום וסיסטולי מעל 120 מ"מ כספית ודיאסטולי מעל 80 מ"מ כספית במשך הלילה (יש המשתמשים בערך של 140/90 ליום וללילה).


3. שינויי לחץ הדם על פני היממה. באופן נורמאלי וברוב חולי יתר לחץ דם, ניתן לראות ירידה נורמלית של מעל 10% בערכי לחץ הדם במשך הלילה (או בשעות השינה). חולים אלו נקראים dippers. חולים שאצלם ירידת לחץ הדם בשעות השינה נמוכה מ-10% נקראים nondippers.

 

מה הקשר בין דופק ללחץ דם במהלך השינה? 

 

באופן נורמאלי ניתן לראות בכל נבדק ירידה בדופק בשעות השינה. היעדר ירידת הדופק בשעת השינה מעיד על שינה לקויה. העדר ירידת לחץ דם בשינה מעיד על סיכון גבוה יותר לאירוע לבבי, אירוע מוחי והתפתחות התעבות שריר הלב השמאלי.

 

העדר ירידת לחץ דם בזמן שינה שכיח יותר בחולים מבוגרים, בחולים עם יתר לחץ דם משני (secondary hypertension), סוכרת, אי ספיקת כליות ונשים עם יתר לחץ דם הריוני המכונה PRE-ECLAMPSIA.


הטבלה הבאה מסכמת את ההגדרה המקובלת לאבחון יתר לחץ דם על פי ערכי רישום של 24 שעות.

 

המדד

קרוב לודאי נורמאלי

גבולי

קרוב לודאי יתר לחץ דם

ממוצע לחץ

דם סיסטולי

(מ"מ כספית)

 

 

 

יממה - 24 שעות

נמוך מ - 130

130-134

מעל - 135

יום - (6.00-24.00)

נמוך מ - 135

136-139

מעל - 140

לילה - (24.00-6.00)

נמוך מ - 120

121-124

מעל - 125

ממוצע לחץ

דם דיאסטולי

 (מ"מ כספית)

 

 

 

יממה - 24 שעות

נמוך מ - 80

81-84

מעל - 85

יום - (6.00-24.00)

נמוך מ - 85

86-89

מעל - 90

לילה - (24.00-6.00)

נמוך מ - 75

76-79

מעל - 80

עומס סיסטולי (%)

 

 

 

יום - (6.00-24.00)

נמוך מ - 20%

21-39%

מעל 40%

לילה - (24.00-6.00)

נמוך מ - 20%

21-39%

מעל 40%

עומס דיאסטולי (%)

 

 

 

יום - (6.00-24.00)

נמוך מ - 20%

21-39%

מעל 40%

לילה - (24.00-6.00)

נמוך מ - 20%

21-39%

מעל 40%

 
כפי שניתן לראות בטבלה, יש ערכים שלגביהם לא ניתן לקבוע אם החולה סובל מיתר לחץ דם. מצבים גבוליים אלו מחייבים מעקב, וההחלטה לגבי הטיפול במסגרתם מתקבלת בהתאם לנוכחות גורמי סיכון נוספים.
 

 בואו לדבר על זה בקהילת לחץ דם

 

אלון גרוסמן הוא רופא בכיר במחלקה לרפואה פנימית במרכז הרפואי רבין קמפוס בילינסון. אהוד גרוסמן הוא מנהל המחלקה לרפואה פנימית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר

כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: