לפני מספר חודשים הפסקתי לעשן (הייתי מעשנת בין 5-8 סיגריות ביום)

הפסקת העישון גרמה לי לעצירות נפיחות וממש שיבשה לי את מערכת העיכול תקופה של 3 חודשים בערך.

לפני כשבועיים נסעתי לחו"ל לעשרה ימים, עישנתי שם כרגיל כאילו מעולם לא הפסקתי ובשניות מערכת העיכול חזרה לתפקוד מעל ומעבר. והבני עד כמה ההבדל עם העישון ובלי משמעותי עבור חילוף החומרים שלי.



כמובן שחזרתי לארץ והפסקתי לעשן שוב- ושוב חזרה העצירות והנפיחות, זה נורא מבאס שכן אני לא אוכלת יותר מהרגיל ומאוד מאוד מנסה לשמור על המשקל..עושה לא מעט פעילות ספורטיבית שותה הרבה מים אוכלת בריא ונראה שהמצב לא מצליח להתאזן...

חיכיתי בסבלנות חודשים רבים אך זה לא משתפר לצערי ...



יש למישהו עצה או משהו שניסה ועזר?

רק לשתף את המקרה שלי.

לפני 12/13 שנים הפסקתי לעשן, זה היה כתוצאה מרצון וקצת מקרי/מזל שכזה.

התחלתי לעשן בצבא, לא הרבה ולאט לאט עליתי בכמות עד לקופסה/קופסה וחצי ביומיים בערך.

עישנתי בערך 15/16 שנים.

הייתי חולה וחלש לאיזה יומיים ורוב הזמן שכבתי במיטה בלי חשק או כוח לדברים אחרים - בכל הזמן הזה לא התחשק לי אפילו לעשן. 

אחרי יומיים כשכבר הרגשתי טוב פתאום הבנתי שכבר יומיים לא עישנתי 

אמרתי לעצמי וואווו יומיים? אני ממשיך עם זה ומפסיק לגמרי.

בימים שלאחר מכן היה לי חשק קל, קל ביותר לסיגירה אבל התאפקי (לא היה קשה כי זה היה חשק קל מאוד).

אחרי כמה ימים גם זה עבר.

מאז אני לא מעשן, אין סיכוי שאחזור לזה ואפילו לא מסוגל שמישהו מעשן קרוב אליי.

החלטתי לשתף פה. אחרי 30+ שנות עישון, הפסקתי לעשן לפני 5 חודשים בגלל דלקת ריאות. מאז אני מרגישה כמו ברכבת הרים. עליות וירידות. לא נעזרתי בכלום כדי להפסיק, רק בכוח רצון. אני מרגישה שאני בתקופת הסתגלות לא פשוטה לסטטוס החדש – אני בת 53 וכל תופעות גיל המעבר התגברו (רופאת הנשים אמרה לי שזאת תופעה ידועה), כאילו מישהו הגביר אצלי את הווליום מאוד. עליתי 5 ק"ג, על אף שאני עושה ספורט כמעט בכל יום, ולא שיניתי הרבה את הרגלי התזונה שלי. בקיצור, חוץ מהידיעה שאני עושה משהו טוב, אני עדיין לא מרגישה שיפור באיכות החיים שלי, אלא להפך. אני מרגישה טלטלה וחוסר איזון. ברור לי שאני לא רוצה לחזור לאחור. אני מתגעגעת לעישון, אבל לא מתגעגעת לסיגריות. אני מתגעגעת לרוגע שבעישון, לפעולה הזאת שמתחילים אותה במצב רגשי X ומסיימים אותה במצב רגשי Y. הפעולה הזאת שהיא מעין פתרון קסם מדומה, מקסם שווא, להירגעות, לאיסוף עצמי. הייתי שמחה לדעת: כמה זמן בערך נמשכת תקופת ההסתגלות? מה אפשר עוד לעשות כדי להקל על עצמי ולהרגיש שיפור באיכות החיים? תודה

היי, אני מעשנת כבדה 11 שנים. לאחרונה הייתי אצל הרופא ומכל מיני סיבות רפואיות נאמר לי שלהפסיק לעשן יכול לעזור מאוד להחלמה וכו... מאז פיתחתי פיצול אישיות, אני מעשנת מגיל 14 לא מכירה את עצמי בלי הסיגריה, כל כך רוצה אותה בכל רגע יום. ומצד שני גם העניין הרפואי וגם התחלתי לחשוב על העתיד ועל הריח בבית ועור הפנים וכו וכו... ואומרת לעצמי שבא לי להכיר את הגרסה שלי הלא מעשנת, אולי היא תהיי טובה יותר מי יודע. הצלחתי להפסיק לשבועיים שהיו הנוראיים בחיי, תגידו מה שתגידו, אני יודע שזאת התמכרות, הידע לא עוזר לי, הייתי בדיכאון ועצבנות נוראיים, לא מצאתי את עצמי, הרגשתי שאני לא יכולה לתפקד לפעמים בלי הסיגריה עד שנשברתי. אני מתעניינת בכל מיני סדנאות חוששת מאוד מכדורים כמו זייבן שעלולים להגביר לי את הדיכאון ולעשות הזיות אני ממש לא בנוייה לזה. הלוואי ויש פה מישהו שעשה את הטיפול של תומר סקר ויוכל לתת לי את חוות דעתו הכנה. אני בחורה צעירה בלי איזה כסף בצד אלה סכומים מאוד גדולים בשבילי ומפחדת שזה חרטה כי בכנות אני לא מאמינה לכל הקסמים. אשמח לשמוע ממכם כל עצה ובעיקר מכאלו שהפסיקו והיו בסדנא. הלוואי היה אפשר לעצור את החיים לחודש להתעמת עם זה לצאת מהשגרה ואחכ לחזור לא מעשנת.. אבל החיים לא עובדים ככה. הלפפפפפ