שימוש בסמים עלול לגרום לשבץ מוחי
ניתוח נתונים של למעלה מ-100 מיליון בני אדם העלה כי קנאביס, קוקאין ואמפטמינים מגדילים באופן משמעותי את הסיכון לשבץ מוחי – גם אצל צעירים
שבץ מוחי הוא גורם המוות והנכות השלישי בחשיבותו בעולם. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), מדי שנה מתים משבץ 93.8 מיליון איש ברחבי תבל, כאשר מוערך כי בשנת 2021 לבדה לקו בשבץ חדש 11.9 מיליון איש. בעשרים השנים האחרונות מוערך כי הסיכון לשבץ בעולם כולו גדל ב-50%, וכיום אחד מכל ארבעה אנשים בסיכון לפתח שבץ מוחי במהלך החיים.
מחקרים קשרו לאורך השנים בין שורה ארוכה של גורמי סיכון לבין שבץ מוחי. במחקר מקיף שפורסם בקיץ 2010 ונסמך על נתונים מ-22 מדינות, זוהו חמישה גורמי סיכון מובילים שאחראיים לכ-80% ממקרי השבץ בעולם: יתר לחץ דם, עישון סיגריות, השמנה בטנית, תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית.
ראיות לאורך השנים קושרות שימוש בסמים כגורם סיכון למחלות לב וכלי דם. לפי מחקר מקנדה שפורסם בדצמבר 2021, לאנשים עם הפרעות התמכרות לחומרים שונים יש סיכון גבוה פי 2.7 לפתח שבץ מוחי בחייהם. אך האם הסמים כשלעצמם מעלים את הסיכון לשבץ או שגורמים אחרים מתערבים ומשפיעים על התוצאות? מטה אנליזה חדשה של חוקרים מבריטניה בחנה את המצב לעומק.
ראיות גנטיות
החוקרים מהמחלקה למדעי המוח באוניברסיטת קיימברידג' ביצע ניתוח נתונים מ-32 מחקרים שכללו יחד יותר מ-100 מיליון בני אדם. הממצאים הדגימו כי שימוש בקוקאין ובתרופות ממכרות מקבוצת האמפטמינים, המשמשות בין השאר גם להפרעות קשב וריכוז, קשור בסיכון כפול לשבץ מוחי – קוקאין מעלה את הסיכון לשבץ מוחי ב-96% ואמפטמינים ב-122%. גם שימוש בקנאביס שנחשב לסם קל יחסית זוהה בניתוח בהשפעתו על עלייה של 37% בסיכון לשבץ. הצוות לא מצא קשר בעל מובהקות סטטיסטית בין שימוש במשככי כאבים אופיואידים שעלולים להוביל לדפוס של התמכרות לבין סיכון לשבץ.
כאשר החוקרים הגבילו את ניתוח הנתונים לצעירים מתחת לגיל 55, הם מצאו כי שימוש באמפטמינים כמעט שילש את הסיכון לשבץ (עלייה פי 2.74); שימוש בקנאביס העלה את הסיכון לשבץ בשיעור נמוך יותר (14%), בעוד ששימוש בקוקאין הכפיל את הסיכון לשבץ (העלה את הסיכון ב-97%).
כדי לנתח לעומק את הקשרים שנמצאו, החוקרים השתמשו בטכניקה סטטיסטית הידועה בשם 'רנדומיזציה מנדליאנית' (Mendelian randomization) שמסייעת באמצעות ראיות גנטיות להעריך האם קיימות ראיות התומכות בקשר של סיבה ותוצאה בין שימוש בסמים לשבץ. ניתוח זה הצביע על קשר סיבתי. בין היתר הוא העלה כי שימוש בקוקאין קשור במיוחד לדימום מוחי ולשבץ קרדיואמבולי – מצב שבו קריש דם נוצר בלב, נודד למוח, חוסם את זרימת הדם ומוביל לנזק לרקמת המוח. שימוש בקנאביס נקשר בניתוח זה לשבץ באופן כללי, ובמיוחד לשבץ של כלי דם גדולים – קריש דם חוסם עורק מרכזי וגדול במוח.
עוד במחקר מצאו החוקרים כי התמכרות לאלכוהול נקשרה לשבץ הנגרם מעורקים גדולים ולשבץ קרדיואמבולי, בעוד שהתמכרות לסיגריות המתבטאת בתלות בניקוטין לא הראתה קשרים מובהקים לשבץ מוח.
המחקר נתמך בין השאר על ידי איגוד הלב הבריטי (BHF), המכון הלאומי לחקר הבריאות והטיפול בבריטניה (NIHR), מרכז המחקר הביורפואי של קיימברידג' והחברה לאלצהיימר בבריטניה, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2026 של כתב העת International Journal of Strok.
עליות חדות בלחץ הדם והתכווצות כלי הדם
ד"ר אריק הרשפילד (Harshfield) מצוות החוקרים הסביר בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים כי "הניתוח שלנו מצביע על כך שהסמים עצמם הם אלו שמעלים את הסיכון לשבץ, ולא רק גורמי סגנון חיים אחרים בקרב המשתמשים״. החוקרים מציעים כי הסיבות האפשריות לכך שסמים קשורים לסיכון מוגבר לשבץ כוללות עליות חדות ופתאומיות בלחץ הדם, התכווצות והיצרות של כלי דם, הפרעות בקצב הלב, עלייה בקרישיות הדם (במיוחד קנאביס), ודלקת של כלי הדם או וסקוליטיס (במיוחד אמפטמינים). כל אלו הם מנגנונים מוכרים הגורמים הן לשבץ איסכמי (חסימתי) הנובע מקרישי דם והן לשבץ דימומי.
ממצאי המחקר הקושרים בין שימוש בסמים לשבץ בעיקר מתחת לגיל 55 שמים זרקור על תופעה מדאיגה של עלייה בהיקף הצעירים הלוקים בשבץ מוחי. מחקרים מזהים בשלושים השנים האחרונות עלייה חדה במספר האנשים שמתו או נותרו עם מוגבלות בעקבות שבץ, עם מגמה של עלייה בשיעורי ההיארעות בקרב צעירים מתחת לגיל 55, וכן עלייה בשכיחות גורמי סיכון עיקריים לשבץ – לחץ דם גבוה, עודף משקל וסוכרת. לפי מטה אנליזה של חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שפורסמה באוקטובר 2022 בכתב העת JAMA Neurology, בהתבסס על נתונים מ-20 מדינות, מצביע על עלייה במקרים של שבץ בגיל צעיר במדינות המוגדרות במעמד סוציואקונומי גבוה.
בישראל, לפי נתוני הרישום הלאומי לשבץ במשרד הבריאות, בשנת 2023 דווח על 16,386 מקרים של שבץ מוחי במדינה, מרביתם (68.5%) מקרים של שבץ איסכמי, כאשר הגיל הממוצע של המטופלים עמד על 71.9 שנים, וכחמישית (18%) היו מתחת לגיל 60.
