פסילוסיבין לגמילה מעישון – תקווה חדשה למעשנים ותיקים
טיפול חד־פעמי בתרופה הפסיכודלית, בשילוב טיפול התנהגותי, הוביל לשיעורי גמילה מעישון הגבוהים פי 6 ממדבקת ניקוטין במחקר קליני חדש בארה"ב
עישון סיגריות ממשיך להיות אחת הסיבות המובילות לתחלואה ולתמותה מוקדמת. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), עישון מוביל עם השנים לתמותה של כמחצית מהמעשנים שאינם נגמלים מסיגריות. מוערך כי בעולם כולו מתים מדי שנה כ-7 מיליון איש כתוצאה מנזקי הסיגריות, בהם כ-1.6 מיליון שאינם מעשנים וחשופים לעישון פסיבי ו"עישון מיד שלישית".
הטיפולים התרופתיים הקיימים המסייעים לגמילה מעישון, כוללים כיום תרופות ותכשירים שונים כגון ורניקלין, בופרופיון, תחליפי ניקוטין וייעוץ, והוכחו כיעילים יותר מטיפולי דמה (פלסבו) להצלחת תהליך הגמילה מניקוטין, אך גם עם עזרים אלה – רבים מהמטופלים חוזרים לעשן סיגריות בתוך חצי שנה.
כעת בחנו חוקרים אמריקאים את ההשפעות לגמילה מעישון של פסילוסיבין (פסילוציבין, Psilocybin) – חומר פעיל פסיכודלי מסורתי המופק מפטריות הזיה שמשפיע על קולטני סרוטונין 2A ונחקר כיום לטיפול בדיכאון עמיד. בנובמבר 2022 דיווח צוות חוקרים בינלאומי בכתב העת New England Journal of Medicine על תוצאות מחקר שלב 2 שהדגים יעילות למינון חד פעמי של 25 מ"ג פסילוסיבין בהפחתת תסמיני דיכאון עמיד כעבור שלושה שבועות, לצד תופעות לוואי אופייניות. בעבודה הנוכחית ניסו החוקרים לבחון האם שימוש בפסילוסיבין מסייע לגמילה ויוכל לשפר את שיעורי הגמילה, לאחר שמחקרים קודמים רמזו על פוטנציאל בטיפול בפסילוסיבין בהתמכרויות שונות, כולל התמכרות לניקוטין.
נקיים כעבור חצי שנה
החוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ביצוע ניסוי פיילוט אקראי להשוואת יעילות בין פסילוסיבין למדבקות ניקוטין בגמילה מעישון, כשנבדקים בשתי הקבוצות קיבלו במקביל גם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מובנה לגמילה מעישון. למחקר גויסו 82 בוגרים בריאים פסיכיאטרית עם רצון להפסיק לעשן, רובם עם ניסיון גמילה קודם,.
הנבדקים חולקו באקראי לשתי זרועות: 42 הוקצו לקבלת מנה אחת גבוהה של פסילוסיבין (30 מ״ג לכל 70 ק״ג משקל גוף) בתוספת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ו-40 הוקצו לקבלת טיפול סטנדרטי במדבקת ניקוטין במשך 10-8 שבועות, גם כן בשילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
שתי הקבוצות קיבלו פרוטוקול טיפול קוגניטיבי התנהגותי שנמשך 13 שבועות, וכלל מפגשי הכנה לפני "תאריך היעד" להפסקת עישון, עבודה על מוטיבציה, זיהוי טריגרים, אסטרטגיות התמודדות ותמיכה לאורך תקופת הגמילה. קבוצת הפסילוסיבין קיבלה את התרופה במינון גבוה במפגש מבוקר, בעוד קבוצת המדבקה התחילה את הטיפול במדבקת ניקוטין סביב תאריך היעד והמשיכה בו לאורך 8–10 שבועות.
החוקרים בחנו בקרב הנבדקים הימנעות ממושכת מעישון במשך חצי שנה מתאריך היעד, מאומתת בבדיקות ביוכימיות. כעבור שישה חודשים, 17 משתתפים שקיבלו פסילוסיבין (40.5%) עמדו בהגדרה של הימנעות ממושכת, לעומת 4 משתתפים בלבד (10.0%) בקבוצת מדבקת הניקוטין. ניתוח הנתונים העלה סיכוי גבוה פי יותר מ-6 להימנעות ממושכת מסיגריות עם הפסילוסיבין לעומת מדבקות הניקוטין.
החוקרים בחנו גם מדד נוסף – הימנעות במשך שבעת הימים האחרונים אחרי חצי שנה מאומתת ביולוגית. גם כאן נצפה יתרון לקבוצת הפסילוסיבין: 22 מתוך 42 (52.4%) לא עישנו בשבוע האחרון, לעומת 10 מתוך 40 (25.0%) בקבוצת מדבקת הניקוטין – סיכוי גבוה פי 3.3. לאורך המחקר לא דווחו אירועי לוואי חמורים שיוחסו לפסילוסיבין או למדבקת הניקוטין.
החוקרים השוו את התוצאות גם למחקר קודם שנערך באותה יחידה, בו 15 מעשנים קיבלו עד שלוש מנות פסילוסיבין (20–30 מ״ג/70 ק״ג) בשילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי דומה. שם נרשמו שיעורי הימנעות ביוכימית מאומתת של 80%, 67% ו־60% לאחר 6, 12 ו־30 חודשים מתאריך היעד, ושיעורי הימנעות ממושכת של 53.3%, 53.3% ו־40.0% באותן נקודות זמן. החוקרים מציינים כי שיעורי ההימנעות במחקר האקראי הנוכחי נמוכים מעט מהפיילוט הקודם, ייתכן בשל מנה אחת בלבד של פסילוסיבין ומעט פחות מפגשים של טיפול קוגנטיבי-התנהגותי.
המחקר נתמך על ידי מספר קרנות מחקר עצמאיות, וממצאיו פורסמו בגיליון מארס 2026 של כתב העת JAMA Network Open.
אתחול דפוסי המחשבה
היבט מרכזי שהופך את הפסילוסיבין למבטיח בתחום הגמילה הוא העובדה שאינו פועל ישירות על קולטני הניקוטין במוח, בניגוד לתחליפי ניקוטין או תרופות גמילה סטנדרטיות. במקום זאת, מחקרים קודמים הראו כי הוא מאפשר "גמישות קוגניטיבית" (Neuroplasticity) – מעין "אתחול" זמני של דפוסי המחשבה המקובעים. החוקרים מציינים כי החוויה הדרמטית והמשמעותית שעוברים המשתתפים תחת השפעת החומר מאפשרת להם לצאת מהלופ ההתנהגותי של ההתמכרות ולראות את עצמם, לעיתים לראשונה מזה עשורים, כ"אנשים שאינם מעשנים". שינוי עמוק זה בתפיסת הזהות העצמית הוא שהופך את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי שמלווה את התהליך לאפקטיבי ועמיד הרבה יותר לאורך זמן.
לצד התוצאות המעודדות, החוקרים מדגישים כמה מגבלות חשובות: זהו מחקר פיילוט בהיקף קטן, שנערך במרכז יחיד בקרב מדגם סלקטיבי של מעשנים בוגרים, חלקם עם רקע קודם בשימוש בפסיכדליים, ולכן קשה להכליל את התוצאות לכלל המעשנים. בנוסף, המחקר לא היה סמוי – הן המשתתפים והן החוקרים ידעו מי קיבל פסילוסיבין ומי קיבל מדבקת ניקוטין – ועיצוב כזה חשוף להטיית ציפיות.
עוד מגבלה היא בחירת קבוצת ההשוואה: מדבקת ניקוטין בודדת, אף שהיא טיפול מוכר ובטוח, אינה בהכרח מייצגת את הטיפולים התרופתיים החזקים ביותר הקיימים כיום לגמילה מעישון.
עם זאת, החוקרים מסכמים כי מנה אחת של פסילוסיבין בשילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי העלתה באופן משמעותי את שיעורי ההימנעות הממושכת בהשוואה למדבקת ניקוטין עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, וכי שיעורי ההימנעות בקבוצת הפסילוסיבין גבוהים מאלה המדווחים בדרך כלל בטיפולי גמילה מקובלים – ממצא התומך בהמשך בחינה של פסילוסיבין כטיפול פוטנציאלי להפרעת שימוש בטבק.
מחקר זה הוא חלק ממגמה רחבה בה עולם הרפואה משנה גישה ביחס לחומרים פסיכדליים. מה שהחל כניסויי פיילוט קטנים הפך למחקרים רחבי היקף המראים תוצאות פורצות דרך לגמילה מהתמכרויות מסוגים שונים. לפי מטה אנליזה למחקרים בנושא, שנכתבה על ידי חוקרים מהולנד וספרד ופורסמה בפברואר 2023 בכתב העת Frontiers in Psychiatry, נאספו עדויות ממחקר פיילוט בהשתתפות עשרה נבדקים שמצא כי פסילוסיבין הצליח להובי לירידה בשיעורי שתיית אלכוהול מופרזת תוך 12 שבועות. במחקר נוסף, כשליש (32%) מהמכורים לאלכוהול נגמלו בעזרת פטריית ההזיה. מחקר נוסף שמצוטט בעבודה זו בהשתתפות 15 נבדקים הדגים גמילה מעישון שנשארה בתוקף בקרב 12 מתוכם (80%) לאחר חצי שנה ובקרב 10 נבדקים (67%) כעבור שנה מקבלת הטיפול בחומר.
פסילוסיבין הוכח גם כמועיל בטיפול בדיכאון עמיד, בחרדה סביב מחלות סופניות ובהתמודדות עם פוסט-טראומה (PTSD).
מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) וגופי רגולציה אירופיים כבר העניקו למספר טיפולים מבוססי פסילוסיבין מעמד של "טיפול פורץ דרך" – מה שסלל את הדרך להקמת מרכזים רפואיים ייעודיים ברחבי העולם שבהם הטיפול ניתן תחת פיקוח רפואי ופסיכולוגי הדוק. עם זאת, הקהילה המדעית מדגישה שוב ושוב: הפסילוסיבין אינו "תרופת קסם" לשימוש עצמי, אלא כלי רב-עוצמה המיועד לשימוש מבוקר כחלק ממעטפת טיפולית רחבה המשלבת הכנה, סשן פסיכדלי ותהליך אינטגרציה רגשי לאחר מכן.
