קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםקרוהן – כל מה שצריך לדעת

קרוהן – כל מה שצריך לדעת

מהי מחלת קרוהן? מהם תסמיני המחלה? מה הסוגים השונים של קרוהן? ומה הטיפולים המרכזיים במחלת המעי הדלקתית? מדריך מקיף

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

קרוהן (Crohn) היא מחלה כרונית שמאופיינת בדלקתיות במערכת העיכול (מחלת מעי דלקתית Inflammatory Bowel Disease ובקיצור IBD) ומלווה בתסמינים אופייניים, לרבות כאבי בטן, שלשולים חמורים, עייפות, אובדן משקל ותת תזונה.

 

אצל מרבית החולים, תסמיני קרוהן לרוב מופיעים במחזורים - מחמירים בעת התקלחויות עד להפוגה. עם זאת, אצל מיעוט מהמטופלים המחלה פעילה כל הזמן וללא דפוס של התלקחויות-הפוגות.

 

הדלקתיות שמאפיינת מחלת קרוהן עשויה להתפתח באזורים שונים במערכת העיכול. הרקמה הדלקתית לרוב מתעבה ומתנפחת וחודרת עמוק לתוך רקמות מערכת העיכול. האזורים השכיחים להתפתחות הדלקת הם קירות המעי, ובעיקר ב'אילאום הסופי' (ilium) שהוא החיבור בין המעי הדק למעי הגס ו/או בחלקים מהמעי הגס.

 

כיום אין טיפול רפואי שמאפשר לרפא קרוהן, אולם ישנם טיפולים שיכולים להפחית את התסמינים של קרוהן ואף להוביל עם הזמן להפוגה מתמשכת, לרבות טיפולים בתרופות ביולוגיות מתקדמות. חלק מהחולים נדרשים גם לניתוחים להסרת הרקמות הפגועות. הטיפולים מאפשרים כיום לאנשים רבים עם קרוהן לתפקד בצורה מיטבית בחיי היומיום.

 

השכיחות של מחלת קרוהן

 

קרוהן היא מחלה שכיחה יחסית בקבוצת המחלות הכרוניות והיא שכיחה פי 3 עד 8 יותר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. מסיבה שאיננה ידועה – שכיחות המחלה נמצאת בעלייה בשנים האחרונות במדינות שונות במערב, לרבות ארה"ב, בריטניה וישראל.

 

לפי נתונים שפורסמו בשנת 2015 ממחקר ענק ומעמיק המבוסס על הנתונים של כלל תושבי ישראל, שנערך במרכז הרפואי שערי צדק, בשיתוף ארבע קופות החולים ומכוני הגסטרו של המרכזים הרפואיים איכילוב, שיבא, רמב"ם, בילינסון, סורוקה והדסה, בהובלת פרופ' דן טרנר - מנהל המרכז לקרוהן וקוליטיס כיבית בילדים בשערי צדק ומנהל תחום קרוהן וקוליטיס בכמוני, מספר החולים במחלות מעי דלקתיות בישראל נאמד בכ-37,000 חולים - 451 חולים לכל 100 אלף איש - עלייה לעומת הערכות קודמות של כ-30,000 חולים. ההערכה היא כי 60% מתוכם חולים במחלת הקרוהן ואילו ה-40% הנותרים חולים בקוליטיס כיבית, אך נתונים מדויקים לגבי החלוקה בין המחלות יתקבלו רק בהמשך.

 

תסמינים של מחלת קרוהן

 

מחלת קרוהן לרוב מתפתחת בגיל צעיר, בסוף שנות העשרה ובשנות העשרים לחיים, אולם עלולה להתפתח בכל גיל. תסמיני קרוהן עלולים להיות מתונים עד קשים, ולרוב מתפתחים בהדרגה, אך לעתים גם במפתיע וללא סימנים מוקדמים.

 

כשהמחלה פעילה, בתקופת ההתלקחויות, התסמינים האופייניים כוללים:

 

  • שלשולים
  • חום
  • עייפות
  • כאבי בטן, התכווצויות ועוויתות בבטן
  • דם בצואה ואנמיה
  • פצעים/ כאבים בפה
  • בחילות והקאות
  • אובדן תיאבון וירידה במשקל
  • כאבים/ הפרשות סביב פי הטבעת (האנוס) על רקע התפתחות פיסטולה/ מורסה/ כיב דלקתי באזור

 

בעת התלקחות קשה של קרוהן עלולים להתפתח גם סיבוכים המפורטים בהמשך המדריך.

 

עוד על התסמינים של קרוהן

 

ההבדלים בין קרוהן לקוליטיס כיבית

 

קרוהן וקוליטיס כיבית שתיהן מחלות מעי דלקתיות כרוניות, וקיימים הבדלים אופייניים שמאפשרים להבחין בניהן:

 

* מיקום הדלקת: מחלת קרוהן עלולה להתבטא בדלקתיות בכל חלקי מערכת העיכול – החל מהפה ועד פי הטבעת, ולרוב סביב האזור האחרון במעי הדק (אילאום) ובמעי הגס. כשמחלת קרוהן מערבת רקמה דלקתית במעי הגס, הרי שגם היא מערבת 'קוליטיס'. לעומת זאת, 'קוליטיס כיבית' היא מחלה דלקתית שונה הממוקדת רק במעי הגס – בין קצה המעי הדק לפי הטבעת.

 

* אופי הדלקת: דלקת שמאפיינת קוליטיס כיבית, כפי שנצפית בבדיקת קולונוסקופיה, היא לרוב במקטע רציף, ואילו הדלקת שמאפיינת קרוהן לרוב לא רציפה, כך שניתן לראות מקטעים מודלקים ולצדם אזורים בריאים.

 

* עומק הדלקת: קיר המעי מורכב משלוש שכבות, כשהשכבה העמוקה ביותר קרויה 'השכבה הרירית' ובלעז 'מוקוזה' (mucosa). בעוד שקוליטיס כיבית מאופיינת לרוב בדלקתיות בשכבה הרירית בלבד, ולעתים עם מעורבות של השכבה האמצעית – התת רירית (sub mucosa), קרוהן מערבת לרוב דלקת שחודרת את כל שלוש שכבות דופן המעי – לרבות שכבת השריר השלישית. מסיבה זו חולי קרוהן נמצאים בסיכון להתפתחות ניקוב של המעי (פרפורציה) הגבוה בהרבה מהסיכון של חולי קוליטיס כיבית.

 

באשר למשותף לשתי המחלות – הן קרוהן והן קוליטיס מאופיינות בתקופות של התלקחות התסמינים ותקופות של הפוגה. כמו כן, מאחר ושתי המחלות גורמות לדלקתיות באזורים מסוימים במערכת העיכול – רוב הטיפולים התרופתיים הוכחו כמועילים לשתיהן.

 

לדברי ד"ר דורון שוורץ, מומחה בכיר לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי סורוקה של שירותי בריאות כללית, "קרוהן וקוליטיס כיבית הן שתי מחלות נפרדות. לפעמים קשה להבחין בין קרוהן לקוליטיס כיבית, אך ברוב המקרים ניתן לקבוע באיזו מחלה מדובר".

 

סיבות וגורמי סיכון לקרוהן

 

במשך שנים התפיסה המקובלת הייתה כי מדובר במחלה אוטואימונית (Autoimmune), שבה המערכת החיסונית הטבעית של הגוף תוקפת את הגוף עצמו מסיבה כלשהי – במנגנון דומה לזה שמיוחס כיום להתפרצות דלקות מפרקים אוטואימוניות וטרשת נפוצה. כיום מקובל להבחין ברצף שבין מחלות אוטואימוניות למחלות אוטואינפלמטוריות (Autoinflammatory) – מחלות דלקתיות שנגרמות ללא גירוי מוגדר. בהבדל ממחלות אוטואימוניות קלאסיות שאותרו בהן נוגדנים ספציפיים המעידים על התפתחותן, במחלת קרוהן לא ידוע כיום על נוגדן ספציפי שמעורב בהתפתחות המחלה, וההנחה כי מחלת קרוהן מצויה כיום על הרצף בין מחלה אוטואימונית לאוטואינפלמטורית. 

 

כמו כן, בעבר רווחה התפיסה כי תזונה מסוימת או לחץ עלולים להוביל להתפתחות קרוהן, אך כיום ההנחה כי גורמים אלה עלולים להוביל להתלקחות, אולם לא מהווים גורמים להתפרצות ראשונית של המחלה.

 

כיום ההנחה כי המחלה נגרמת משילוב של מערכת חיסונית מוחלשת, גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים שהם לפי הידוע כיום הגורמים המרכזיים שאחראיים לעלייה בשכיחות המחלה בשנים האחרונות, וככל הנראה רבים מהם עדיין אינם ידועים.

 

אחת ההנחות כיום כי קרוהן מתפתחת כתוצאה מעירור של מערכת החיסון שתוקפת את החיידקים הטובים במערכת העיכול – חלק מהרכב החיידקים הטובים בגוף האדם הקרוי 'מיקרוביום' – חיידקים שלאחרונה הוכחו כגורמים שמאזנים את פעילות מערכת העיכול, אולם הסיבה לכך עדיין איננה ברורה, וייתכן כי מקורה של הפעילות המשובשת של המערכת החיסונית בחיידק, נגיף או תזונה כלשהי.

 

מחקרים מצביעים על סיכון מוגבר לקרוהן אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של המחלה, אם כי לרוב חולי הקרוהן אין קרובי משפחה חולים, ולפי מחקרים בכ-15% עד 20% מהמקרים יש מעורבות גנטית בהתפתחות המחלה. עבודות זיהו מעל ל-200 מוטציות גנטיות שקשורות להתפתחות קרוהן.

 

גם לגורמים סביבתיים וגורמים הקשורים באורח החיים יש השפעה משמעותית הן על התפתחות קרוהן והן על התפרצות התלקחויות בקרב חולים. סיגריות מהוות את גורם הסיכון העיקרי שניתן לשליטה העלול לגרום הן להתפתחות קרוהן והן להתלקחויות של המחלה ואף להתלקחויות חמורות שמעלות את הסבירות לצורך לטפל במחלה באמצעות ניתוחים. 

 

עוד על הסיבות וגורמי הסיכון לקרוהן

עוד על מניעת התלקחויות של קרוהן

 

סוגים של מחלת קרוהן

 

קיימים מספר סוגים של קרוהן:

 

איליאקוליטיס

 

הסוג השכיח ביותר של קרוהן קרוי 'איליאקוליטיס' (Ileocolitis) וכולל מחלת קרוהן שגורמת לדלקתיות בחלק הסופי של המעי הדק – האילאום (ilium) ובאזורים במעי הגס. אילאוקוליטיס לרוב מלווה בתסמינים של שלשולים, כאבי בטן והתכווצויות באזור הבטן הימנית התחתונה או במרכז הבטן ולרוב ירידה משמעותית במשקל.

 

אילאיטיס

 

מחלת קרוהן מסוג אילאיטיס (Ileitis) מאופיינת בדלקת שממוקדת בחלק האחרון של המעי הדק – האילאום, ובמקרה זה המחלה עלולה להוביל להתפתחות פיסטולות או מורסות דלקתיות בחלק הימני התחתון של הבטן.

 

מחלת קרוהן גסטרודואודנלית

 

מחלת קרוהן גסטרודואודנלית (Gastroduodenal Crohn's disease) מלווה בדלקתיות במעלה מערכת העיכול – בקיבה ובתריסריון שמהווה את החלק הראשון/עליון של המעי הדק, והתסמינים המאפיינים סוג זה של קרוהן הם לרוב בחילות והקאות, אובדן תיאבון וירידה במשקל, לרוב על רקע היצרות מוצא המעי וחסימת מקטעי מעי צרים.

 

ג'ג'ונואליאיטיס

 

קרוהן מסוג הקרוי ג'ג'ונואליאיטיס (Jejunoileitis) מאופיינת בדלקתיות במחצית העליונה של המעי הדק הקרויה ברפואה 'ג'ג'ונום', והתסמינים כוללים כאבי בטן ועוויתות בבטן לאחר ארוחות, שלשולים ופיסטולות במעי.

 

קרוהן-קוליטיס

 

אבחנה של 'קרוהן-קוליטיס' (Crohn's Colitis) הקרויה גם 'גרנלומטוס קוליטיס' (Granulomatous colitis) או 'דלקת קוליטיס גרנולומטית' מאופיינת בדלקתיות שממוקדת במעי הגס בלבד, ללא מעורבות של המעי הדק, בדומה לקוליטיס – אך כששאר המאפיינים לרבות עומק הדלקת ואי רציפותה מבטאים מאפיינים של קרוהן. מחלה זו מלווה לרוב בתסמיני שלשולים, דם בצואה והתפתחות פיסטולות/מורסות סביב פי הטבעת וכן בסיכון מוגבר לדלקתיות בעור ובמפרקים המלווה בכאבים ונגעים עוריים.

 

סיבוכים של קרוהן

 

מחלת קרוהן עלולה לגרום להתפתחות סיבוכים רפואיים שונים:

 

מורסות

 

מורסות דלקתיות (אבצסים) בפנים מערכת העיכול.

 

היצרויות

 

היצרות דרכי העיכול.

 

חסימות מעי

 

אזורים דלקתיים במעי נוטים להתעבות ועם הזמן הרקמה עלולה לעבור תהליך של הצטלקות וקיימת נטייה לחסימה של דרכי העיכול. במקרה שכזה יש צורך בניתוח דחוף לפתיחת החסימה במעי.

 

כיבים בקיבה

 

דלקתיות כרונית במערכת העיכול עלולה להוביל להתפתחות כיבים פנימיים לכל אורך מערכת העיכול, החל מהפה ועד לפי הטבעת, לרבות באזור הפרינאום (חיץ הנקבים) ולעתים גם בקיבה – מה שקרוי אולקוס.

 

פיסטולות

 

כיבים במערכת העיכול עלולים לחדור אל מעבר לקיר המעי ולגרום לפיסטולה – חיבור לא תקין בין לולאות המעי או בין המעי לאיברי גוף אחרים, כשהשכיחות ביותר הן פיסטולות באזור פי הטבעת. פיסטולות עלולות לחבר את המעי גם לשלפוחית השתן, העור ו/או הנרתיק. פיסטולות שמתפתחות בין לולאות המעי עלולות לגרום למעבר מזון שאמור להיספג ולחסרים ברכיבים תזונתיים חיוניים. פיסטולות בין המעי לאיברי גוף אחרים עלולות לגרום לדליפה מתמשכת של תוכן ממערכת העיכול לאיברי גוף אחרים ולעור. פיסטולה שמתפתחת לכדי מורסה מוגלתית (אבצס) עלולה להיות מסכנת חיים כשאיננה מטופלת.

 

פיסורה אנאלית

 

פיסורה אנאלית היא סדק בעור סביב פי הטבעת שעשוי להיות מלווה בכאבים בעת תנועה ודימומים ועלול אף לגרום להתפתחות פיסטולות.

 

ניקוב של המעי (פרפורציה)

 

ניקוב של המעי הקרוי בעגה הרפואית 'פרפורציה' (perforation).

 

הטיפולים התרופתיים לקרוהן אף הם מעלים את הסיכון להתפתחות סיבוכים שונים: תרופות שמדכאות את מערכת החיסון שמותאמות לחולי קרוהן מעלות את הסיכון להתפתחות זיהומים, סרטן הלימפומה וסרטן העור. קורטיקוסטרואידים שמותאמים לעתים לטיפול בקרוהן לתקופה מוגבלת מעלים את הסיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות, קטרקט, גלאוקומה, סוכרת ויתר לחץ דם.

 

מחלות נלוות לקרוהן

 

לקרוהן עלולות להתלוות מחלות נוספות:

 

  • תת תזונה ואנמיה: תסמיני קרוהן, לרבות שלשולים ועוויתות בבטן – עלולים להקשות על האכילה ועל ספיגת מזון ולגרום להתפתחות תת תזונה שמעלה את הסיכון לסיבוכים רפואיים רבים. מחסור בברזל ובוויטמין B12 שמאפיין חלק מהמאובחנים עלול לגרום להתפתחות אנמיה.
  • סרטן המעי הגס: קרוהן המערב רקמות דלקתיות במעי הגס מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, ולכן לאנשים עם מחלת קרוהן שפוגעת במעי הגס מומלץ לעבור בדיקות סקר תכופות יותר למחלה באמצעות קולונוסקופיה.
  • אוסטיאופורוזיס: קרוהן מעלה את הסיכון לדלדול עצם (אוסטיאופורוזיס) ולשברים בעצמות.
  • דלקות מפרקים.
  • דלקות עור: קרוהן מעלה את הסיכון למחלות עור דלקתיות, לרבות פסוריאזיס והידרדניטיס סופורטיבה.
  • דלקות בדרכי השתן.
  • דלקות בכבד.

 

אבחון קרוהן

 

כיום אין בדיקה אחת שמאפשרת לזהות מחלת קרוהן. אבחון המחלה מבוצע על סמך סדרת בדיקות וכן שלילה של סיבות נוספות שעשויות להוביל לתסמינים האופייניים במערכת העיכול.

 

לפי מחקרים קיים לרוב עיכוב בין הופעת תסמיני המחלה לבין אבחונה. לפי סקר ישראלי בנושא שממצאיו פורסמו בשנת 2012, מחצית מחולי קרוהן (54%) מאובחנים באיחור – רק כעבור שנה מהופעת תסמיני המחלה או מעבר לכך.

 

תהליך האבחון של קרוהן עשוי לכלול בדיקות דם וצואה, קולונוסקופיה ובדיקות הדמיה שונות.

 

עוד על האבחון של קרוהן

 

טיפולים לקרוהן

 

נכון להיום לא קיים טיפול שמאפשר לרפא קרוהן, אולם ישנם טיפולים רפואיים רבים שמאפשרים להקל בתסמיני קרוהן, להשרות הפוגה ולמנוע התלקחויות של המחלה, לעתים אף לתקופה ממושכת. יעילות הטיפולים משתנה מחולה לחולה.

 

תרופות לקרוהן

 

תרופות נוגדות דלקתיות מהוות לרוב את הקו הטיפולי הראשון בקרוהן ובעיקר קורטיקוסטרואידים.

 

עוד על טיפול בסטרואידים לקרוהן

 

תרופות שונות המדכאות את מערכת החיסון (Immune System Suppressors) מסייעות להפחתת דלקתיות בקרב חולי קרוהן, ולעתים ניתן לחולים שילוב של מספר תרופות מקבוצה זו. קבוצה זו כוללת את תרופות הקרויות 'אימונומודולטורים' או בעברית: מווסתי תגובה חיסונית.

 

תכשירים אנטיביוטיים שונים משמשים לעיתים כטיפול ראשוני או נוסף בהשראת הפוגה במחלת מעי דלקתית קלה עד בינונית, על רקע פעילות אנטי דלקתית שזוהתה בתרופות אנטיביוטיות שונות ולריפוי פיסטולות ומורסות המכילות מוגלה שעלולות להתלוות למחלה. חוקרים מעריכים לאחרונה כי אנטיביוטיקה מסוגים מסוימים גם עשויה לסייע לשיפור הרכב החיידקים הטובים (מיקרוביום) במערכת העיכול של אנשים עם קרוהן וכך להפחית את עוצמת הדלקתיות ולהשרות הפוגה.

 

תרופות ביולוגיות לטיפול במחלות מעי דלקתיות ניתנות כקו שני לטיפול בקרוהן.

 

עוד על תרופות ביולוגיות לקרוהן

 

חוקרים ברחבי העולם מפתחים ובוחנים תרופות וטיפולים חדשניים נוספים למחלות מעי דלקתיות. שניים מכיווני הטיפול הניסיוניים המעניינים הם השתלות של מוח עצם או תאי גזע וכן השתלות צואה שמטרתן להשפיע על הרכב החיידקים הטובים (מיקרוביום) במעי.

 

תרופות נוספות מהוות 'טיפולים סימפטומטיים' במטרה להפחית את תסמיני המחלה:

 

  • תרופות נגד שלשולים: תרופה המכילה את החומר מתיל צלולוז, אבקת סיבים תזונתיים והתרופה לופראמיד עשויים להקל בשלשולים שעשויים להתלוות לקרוהן.
  • משככי כאבים: תרופות לשיכוך כאב שנמכרות ללא מרשם רופא וכיום בחלקן גם מחוץ לדלפק הרוקח עשויים להקל על תסמין של כאבי בטן במקרה של קרוהן בעוצמה נמוכה עד מתונה, ולמטרה זו מומלצים משככי כאבים המכילים את החומר הפעיל פרצטמול/אצטמינופן ולא משככי כאבים מקבוצת NSAIDs הכוללים תרופות עם החומר הפעיל איבופרופן, אשר עלולים לעשות את הפעולה ההפוכה ולעורר התלקחות/החמרה של קרוהן.
  • קנביס רפואי: חולי קרוהן זכאים לאישור לקנביס רפואי לאחר שמוצו ונכשלו טיפולים תרופתיים מקובלים של לפחות תרופה אחת ממשפחת מווסתי תגובה חיסונית  (אימונומודולטורים) לתקופה של שלושה חודשים לפחות, ובנוסף טיפול של לפחות תרופה ביולוגית אחת לקרוהן וקוליטיס ממשפחת נוגדי TNF אלפא במנת העמסה מלאה - כלומר שלושה טיפולים, וכן לאחר שלילת האפשרות לביצוע ניתוח של הסרת קטע מעי חולה קצר.
  • לחולי קרוהן מומלץ גם ליטול תוספי תזונה להשלמת חוסרים תזונתיים – כמפורט בהמשך המדריך.

 

עוד על הטיפולים השונים לקרוהן

 

ניתוחים לקרוהן

 

כששינויים באורח החיים וטיפול תזונתי אינם מסייעים להקל במחלה ובתסמיניה, לעתים יש צורך בניתוח לקרוהן להסרת מקטעים דלקתיים מהמעי. בהבדל מחולי קוליטיס כיבית אשר רק כ-15% מתוכם מופנים לניתוחים, מעל ל-50% מהמאובחנים עם קרוהן יידרשו לפחות לניתוח אחד במערכת העיכול בשלב מסוים בחייהם.

 

מאחר ונמצא כי לאחר ניתוח אצל הרוב המכריע של חולי הקרוהן המחלה חוזרת – הרי שכיום ניתוח אינו מהווה טיפול לקרוהן אלא טיפול בסיבוכים של קרוהן או טיפול במקרה שהמחלה אינה מגיבה לאף טיפול תרופתי.

 

במהלך הניתוח מוסרים מקטעים פנימיים דלקתיים מהמעי, ולרוב מחוברים האזורים הבריאים שנותרו במעי האחד לשני. ניתוח אף עשוי לשמש לסגירת פיסטולות במעי ולניקוז המוגלה שקיימת בהם.

 

בין הניתוחים המרכזיים שמבוצעים לטיפול בקרוהן נכללים ניתוחי כריתת רקמות מעי, סטריקטורופלסטייה ליצירת מעקפים במעי הדק, ובמצבים מסוימים של מעורבות המעי הגס גם ניתוחים לכריתת המעי הגס וסטומה – אשר אופייניים יותר בקרב חולי קוליטיס.

 

היעילות בניתוחים לקרוהן לרוב זמנית, והתלקחויות לרוב מתחדשות בחלוף הזמן, ברוב המקרים בסמוך לאזורים שבהם חוברו בניתוח מקטעי מעי שזוהו כבריאים. בשנים האחרונות ניתן טיפול תרופתי לחולי קרוהן לאחר ניתוח בניסיון למנוע את חזרתה של המחלה הפעילה, באמצעות אנטיביוטיקה, אימונומודולטורים או תרופות ביולוגיות.

 

עוד על ניתוחים לקרוהן

 

החיים עם קרוהן

 

החיים עם קרוהן דורשים התאמות תזונתיות, כפי שיפורט בהמשך, ואימוץ אורח חיים בריא שמסייע בהפחתת הסיכון להתלקחויות ובהארכת תקופות ההפוגה. בין השאר מומלץ על:

 

גמילה מעישון

 

עישון סיגריות מהווה גורם סיכון מוכח לקרוהן ואף מעלה את הסיכון להתלקחויות ולהחמרה בקרב חולים מאובחנים. יתרה מכך, מעשנים עם קרוהן לרוב נוטים פחות להגיב לטיפולים תרופתיים למחלה ונוטים להזדקק לניתוחים חוזרים. על כן גמילה מעישון משפרת את מצבם של החולים ובנוסף תורמת לבריאות הכללית.

 

עוד על גמילה מעישון

 

הפחתת לחצים ותמיכה נפשית

 

אמנם לחץ ומתח נפשי לא הוכחו כגורמי סיכון להתפתחות קרוהן אולם הם עלולים להחמיר את תסמיני המחלה ולהוביל להתלקחויות. כמו כן, מחלות מעי דלקתיות כשלעצמן מהוות גורם סיכון למצוקה נפשית. על כן מומלץ לחולים מאובחנים להפחית בלחצים, בין השאר על ידי פעילות גופנית סדירה וטיפולים נפשיים, לרבות טיפולי ביופידבק, מיינדפולנס, דמיון מודרך, הרפיה, פסיכותרפיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

 

עוד על השפעות של לחץ ומתח נפשי על מחלות מעי דלקתיות

 

משטר חיסונים ייחודי

 

לחולי קרוהן מומלץ על אימוץ משטר חיסונים ייחודי וזאת מאחר והם מצויים בסיכון לזיהומים עקב החלשות המערכת החיסונית. כעיקרון – למטופלים בתרופות הביולוגיות לקרוהן וקוליטיס אסור לקבל חיסונים המכילים מחוללי זיהומים חיים מוחלשים מחשש שהמטופל יפתח מחלה עקב חשיפה למחוללים.

 

עוד על החיסונים המומלצים והאסורים לחולי קרוהן

 

מחלת קרוהן ורפואה משלימה

 

מאובחנים רבים עם קרוהן מעידים על שיפור במצבם הודות לטיפולים ברפואה משלימה, אם כי המחקרים בנושא מצומצמים ביותר והראיות מוגבלות. הטיפולים העיקריים שמיוחסת להם תועלת כלשהי במחקרים קטנים ותיאורי מקרה כוללים:

 

תוספי תזונה וצמחי מרפא

 

מספר תוספי תזונה וצמחי מרפא זוהו כמקלים על אנשים עם קרוהן ואף מסייעים למניעת התלקחויות. בכלל זה נמצא לאחרונה כי כורכום מסייע להפחתת דלקתיות אצל חולי קוליטיס כיבית ועשוי להועיל גם לחולי קרוהן.

 

פרוביוטיקה

 

קיימות עדויות מצומצמות כי תכשירים פרוביוטיים שמכילים חיידקים טובים של מערכת העיכול עשויים להקל על תסמיני קרוהן ולהשרות הפוגה.

 

שמן דגים

 

שמן דגים העשיר בחומצות שומן מסוג אומגה 3 עשוי לסייע לחולי קרוהן אם כי המחקרים על כך אינם חד משמעיים.

 

אקופונקטורה

 

דיקור סיני נמצא אף הוא במספר עבודות כמסייע לטיפול בקרוהן ומונע הצטלקות של המעי.

 

תכשירים פרה ביוטיים

 

לא רק תכשירים פרוביוטיים המכילים חיידקים ידידותיים לאדם עשויים להועיל לקרוהן, אלא יש עדויות מצומצמות כי גם תכשירים פרה-ביוטיים/פרביוטיים מכילים סיבים תזונתיים טבעיים המופקים מהצומח, למשל מארטישוק – ומסייעים לגידול והזנה של החיידקים הטובים במעי .

 

עוד עצות למתמודדים עם קרוהן

 

תזונה לקרוהן

 

כיום אין עדויות ברורות כי תזונה עלולה לגרום למחלות מעי דלקתיות, אך מאחר וקרוהן מתבטאת בדלקתיות במערכת העיכול, הטיפול בקרוהן כולל גם היבטים תזונתיים, ועשוי לכלול גם את הצורך בהזנה מלאכותית באמצעות צינור (הזנה אנטרלית), המאפשר החדרה של רכיבים תזונתיים חיוניים ישירות לווריד (הזנה תוך ורידית - TPN).

 

הטיפול התזונתי לקרוהן לעתים משולב עם הטיפול התרופתי, והוא מסייע לשלוט בתסמיני המחלה, מסייע להפיג התלקחויות, וכן עשוי לשמש בהכנה לקראת ניתוח. ככלל, לאנשים המאובחנים עם קרוהן מומלץ להיוועץ בתזונאית/דיאטנית לצורך התאמת תפריט מיטבי.

 

מספר מזונות זוהו ככאלה שמשפיעים על החמרה של קרוהן ועל כן לחולי קרוהן במצבים מסוימים מומלץ להקפיד על מספר המלצות תזונתיות.

 

צמצום צריכת מוצרי חלב: יש חולי קרוהן מסוימים שתסמיני המחלה משתפרים אצלם לאחר אימוץ דיאטה דלת לקטוז שמגבילה או אוסרת לחלוטין על צריכת אכילת חלב ומוצרי חלב, בעיקר אלו שאינם מעכלים היטב לקטוז – דו סוכר המצוי בחלב.

 

צמצום צריכת שומנים: מחלת קרוהן עלולה לפגוע ביכולת לעכל שומנים, כשאלה עשויים שלא להיספג כהלכה דרך המעי ולגרום להחמרה בשלשולים. לכן לחולי קרוהן מומלץ לעתים לאמץ דיאטה דלת שומן ולהימנע ממזונות עתירי שומן כגון חמאה, מרגרינה, רטבים עתירי שומן ומזונות מטוגנים בשמן כמו צ'יפס.

 

צמצום צריכת סיבים תזונתיים: מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, לרבות פירות וירקות טריים ודגנים מלאים, עלולים להחמיר את התסמינים של קרוהן, ולכן מומלץ במצבים מסוימים – לרבות בעת התלקחות או כשקיים סיכון לחסימה של המעי בשל היצרות של דרכי המעי – לאמץ דיאטה דלת סיבים ולהפחית את צריכתם. פירות וירקות מהווים מקור לרכיבים תזונתיים חיוניים, ולכן מומלץ במצבים אלה לאכול אותם לא טריים, אלא לאחר עיבוד – אפיה או בישול. המזונות העשירים בסיבים שנחשבים לבעייתיים במיוחד הם כרוב, ברוקולי, כרובית וכן תירס, אגוזים ופופקורן. לחולי קרוהן עם מצבים מאובחנים של היצרויות במעי מומלצת דיאטה ספציפית הדלה בסיבים בלתי מסיסים, המצויים בין השאר בקליפות פירות וירקות, תרמילים, גרעינים, זרעים, אגוזים ופופקורן.

 

דיאטה דלת שארית: דיאטה זו מומלצת באופן זמני לחולי קרוהן וקוליטיס המצויים בהתלקחות לצורך הפחתת תסמינים של מחלה פעילה. בדיאטה זו משולבים ההמלצה להפחית את כמות הסיבים התזונתיים במזון, ולפי אופי המחלה גם את כמות השומן, המזון המטוגן ומוצרי החלב הניגר.

 

בנוסף, מומלץ לאנשים עם קרוהן להימנע ממזונות חריפים, אלכוהול ומזונות ומשקאות עם קפאין – שעלולים להחמיר את תסמיני המחלה.

 

מעבר לכך, לאנשים עם קרוהן מומלץ להקפיד על ארוחות קטנות, וכן להרבות בשתייה - ובעיקר במים. 

 

לאנשים עם קרוהן מומלץ גם להשלים חסרים תזונתיים באמצעות מזונות ותוספי תזונה ובעיקר את הבאים:

 

  • לאור ההגבלות הנדרשות בצריכת פירות וירקות, מומלץ לשקול נטילת מולטי-ויטמינים.
  • תוסף ברזל נדרש לעתים במצבים של קרוהן המלווה בדימום במעי, למניעת אנמיה.
  • זריקות ויטמין B12 נדרשות על רקע המחסור בוויטמין אצל חולי קרוהן – ויטמין אשר מסייע לתהליכי גדילה והתפתחות תקינים, למניעת אנמיה ולתפקוד תקין של מערכת העצבים.
  • תוספי סידן וויטמין D נדרשים כדי למנוע אוסטיאופורוזיס – מאחר וקרוהן וכן סטרואידים המשמשים לטיפול בקרוהן מעלים את הסיכון לדלדול עצם ואוסטיאופורוזיס. מחסור ויטמין D גם נמצא כגורם סיכון שעלול להוביל להתפתחות קרוהן.

 

עוד על דיאטות ועצות תזונתיות למחלות מעי דלקתיות

עוד על תזונה מומלצת בהתלקחות של קרוהן

 

 

בהכנת הכתבה סייע ד"ר דורון שוורץ, מומחה בכיר לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי סורוקה של שירותי בריאות כללית

 

עדכון אחרון: ספטמבר 2018

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: