קרוהן וקוליטיס

כמוניקרוהן וקוליטיסמדריכיםחיסונים לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות

חיסונים לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות

אלו חיסונים מומלצים לאנשים עם קרוהן או קוליטיס כיבית? אלו חיסונים מסוכנים עבורם? ומה קורה אם רוצים לנסוע לחו"ל למדינה שמומלץ להתחסן לפני שמבקרים בה? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 1

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות המטופלים בתרופות לקרוהן וקוליטיס כיבית מתמודדים למעשה עם מערכת חיסונית מוחלשת ונמצאים בסיכון גבוה לפתח זיהומים, לרבות אלה שניתנים למניעה באמצעות חיסונים, לרבות שפעת, דלקת ריאות מחיידק הפנאומוקוק ודלקת כבד נגיפית על רקע הידבקות בנגיף הפטיטיס A או B.

 

הסיכון הגבוה לזיהומים קשור הן במחלה והן בתרופות שפועלות לדיכוי מערכת החיסון הטבעית של הגוף, לרבות תרופות ביולוגיות, סטרואידים במינונים גבוהים או לאורך זמן ואימונומודולטורים – הכוללים אימורן, מטוטרקסט או תרופות המכילות מרקאפטופורין – אשר מווסתים את פעילות המערכת החיסונית במעי. בספרות הרפואית מתועדים מקרים של זיהומים חמורים בחולים עם קרוהן וקוליטיס המטופלים תרופתית. לכן – לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות מומלץ על משטר חיסונים ייחודי שתואם את אופי המחלה והטיפול בה. על כך במדריך להלן.

 

אצל אדם בריא, חיסון כנגד מחולל זיהום כלשהו מוביל לרוב לפעילות במערכת החיסון הטבעית של הגוף לייצור נוגדנים כנגד להלחם בשרידי הנגיף המוחלש או המומת שמצויים בחיסון, וכך נוצרת בגוף הגנה כנגד אותו זיהום. מחקרים העלו כי לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות יש לרוב תגובה מופחתת של המערכת החיסונית בייצור נוגדנים נגד מזהם מומת או מוחלש שמצוי בחיסון – הן על רקע תפקוד לקוי של המערכת החיסונית הטבעית בעקבות המחלה והן על רקע הטיפולים בתרופות שמחלישות את מערכת החיסון עוד יותר. לכן רופאי גסטרו המטפלים באנשים עם מחלות מעי דלקתיות נוקטים בהתאמות במתן חיסונים כדי להגדיל את יעילותם.

 

מחקרים בעולם מצביעים על בעייתיות באשר לזהות הרופא האחראי לדאוג לחיסונים לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת בוסטון שפורסם בדצמבר 2011 בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases שבחן ידע בקרב 108 גסטרואנטרולוגים בנושא, העלה כי רבים מהם (64% עד 83%) סבורים שתחום החיסונים אינו מצוי אחריותם, ונתון בסמכותם של רופאי המשפחה הראשוניים. על רקע חוסר ידע בנושא – שיעורי ההתחסנות של אנשים עם מחלות מעי דלקתיות על פי ההמלצות אינם גבוהים. מחקר מקנדה שבחן את הנושא במדגם של 300 מטופלים, שממצאיו דווחו ביוני 2015 בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis, העלה כי רק 45.3% השלימו את תכנית החיסונים המומלצת: 61.3% חוסנו נגד שפעת, 10.3% נגד דלקת ריאות, 61% נגד הפטיטיס B, 52% נגד הפטיטיס A, 26% נגד אבעבועות רוח, 20.7% נגד מניגקוקוק, 5.3% נגד הרפס זוסטר ו-11% מהמטופלות נגד נגיף הפפילומה המחולל את סרטן צוואר הרחם.

 

עקרונות עיקריים בחיסונים לאנשים עם קרוהן וקוליטיס

 

להלן העקרונות העיקריים במשטר החיסונים המומלץ לאנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית:

 

חשוב לחסן אנשים עם מחלות מעי דלקתיות בשלב מוקדם בסמוך לאבחון קרוהן או קוליטיס – כדי להגן עליהם מפני זיהומים.

 

ככלל, ההנחה שאנשים עם מחלות מעי דלקתיות כמו שאר האוכלוסייה בישראל מחוסנים במידה טובה כנגד רוב הזיהומים באמצעות חיסוני ילדות. החיסון להפטיטיס B הוכנס לשגרת החיסונים בישראל משנת 1992 ובשנים האחרונות נכנס גם החיסון לנגיף הפפילומה המחולל את סרטן צוואר הרחם בקרב נשים ויבלות באברי המין בשני המינים. על כן, לאחר אבחון קרוהן או קוליטיס נהוג לבצע בדיקות דם לנוגדנים ולבחון לאילו מחוללים המצויים בחיסונים נחשף המטופל בעבר. בין השאר נבדקים נגיפי הפטיטיס A, B ואף נגיף הפטיטיס C – על אף שכיום אין חיסון מוכח למניעת הידבקות בנגיף, וכן נבדקת החשיפה לנגיף VZV המחולל שלבקת חוגרת – מחלה שיש כיום חיסון כנגדה, וכן החשיפה לנגיפים נוספים שאינם כלולים בחיסונים כגון EBV ו-CMV מחוללי מחלת הנשיקה – כדי להעריך את מידת ההתחסנות הכוללת של המטופל. בהתאם לממצאי הבדיקות, במידה ואין בגוף די נוגדנים כנגד זיהומים מסוימים – מותאמים למטופל חיסונים כדי לוודא שהוא מצוי ברמת התחסנות גבוהה.

 

כעיקרון – למטופלים בתרופות הביולוגיות לקרוהן וקוליטיס אסור לקבל חיסונים המכילים מחוללי זיהומים חיים מוחלשים מחשש שהמטופל יפתח מחלה עקב חשיפה למחוללים. גם למטופלים בסטרואידים ואימונומודולטורים לא מומלץ מתן חיסונים המכילים מחוללים מוחלשים. על כן – במידת הצורך יש לתת חיסונים אלה שישה שבועות לפחות לפני תחילת הטיפול התרופתי בקרוהן וקוליטיס. כך, למשל, מומלץ לרבים מהאנשים עם קרוהן וקוליטיס לקבל בסמוך לאבחנה חיסון לאבעבועות רוח, על פי ממצאי בדיקות הדם לנוגדנים, במידה ולא קיבלו חיסון זה בילדותם, מאחר ומדובר בחיסון חי מוחלש שנחשב לחדש, והוכנס לשגרת החיסונים בישראל ביולי 2008. "חשוב לתת את החיסונים המוחלשים לפני תחילת הטיפול התרופתי, מאחר וטיפול זה עשוי להימשך זמן רב. יש מטופלים עם קרוהן וקוליטיס שמקבלים תרופות ביולוגיות לתקופות של שנים ארוכות, ולעתים תרופות אלה נדרשות לכל החיים", מסביר ד"ר דורון שוורץ, מומחה בכיר לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי סורוקה של שירותי בריאות כללית.

 

על פי קווים מנחים של איגודים מקצועיים מהעולם – מתן חיסונים המכילים מחוללים מוחלשים לאנשים עם קרוהן וקוליטיס דורש הפסקה של הטיפול התרופתי והמתנה של שלושה חודשים נוספים ללא טיפול – לפני קבלת החיסון. בהמשך יש להמתין שישה שבועות לפני חידוש הטיפול התרופתי.

 

בנוסף לבדיקות למחוללי זיהומים שיש חיסון נגדם – מבוצעת בסמוך לאבחנה בדיקת דם לנוגדנים לשחפת, ובמידה ומאובחן שהמטופל נחשף לשחפת – עליו לקבל טיפול מונע באנטיביוטיקה לפחות חודש לפני תחילת הטיפול הביולוגי בקרוהן או קוליטיס.

 

בנוסף לאלה, מטופלים בתרופות שמחלישות את המערכת החיסונית נמצאים גם בסיכון לסרטן – ולכן על אנשים עם קרוהן וקוליטיס להגיע לבדיקה שנתית אצל רופא עור לאיתור מוקדם של נגעים טרום סרטניים על העור, להימנע מחשיפה לשמש ולהשתמש בקרם הגנה עם מקדם קרינה גבוה, וכן לנשים שאובחנו עם מחלת מעי דלקתית מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות מסוג פאפ PAP לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם – נכון לעתה גם אם חוסנו כנגד הנגיף.

 

ניתן לחסן אנשים עם מחלות מעי דלקתיות המטופלים תרופתית בחיסונים המכילים מחוללי זיהומים מומתים.

 

מומלץ לחסן אנשים עם מחלת מעי דלקתית בחיסון העונתי לשפעת מדי שנה לקראת החורף – ויש לחסנם בחיסון המכילים נגיפים מומתים של שפעת, ולא בחיסון הניתן בתרסיס לאף המכיל נגיפים מוחלשים ואסור לשימוש לאנשים עם קרוהן וקוליטיס המטופלים תרופתית. כשמדובר בחיסון המכיל נגיפים מומתים – אין צורך לעכב טיפול תרופתי לצורך מתן החיסון.

 

מומלץ לחסן אנשים עם מחלת מעי דלקתית בחיסון לדלקת ריאות הנגרמת מחיידק הפנוימוקוק – כמפורט בהמשך המדריך. המדובר בחיסון המכיל נגיפים מומתים, ולכן אין צורך לעכב טיפול תרופתי לצורך מתן החיסון.

 

"מומלץ לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות להימנע מביקורי חולים ולהימנע ממגע קרוב עם אנשים שסובלים מתסמינים של מחלה זיהומית כמו תסמיני שפעת – כדי לצמצם את הסיכון לחשיפה למזהמים", אומר ד"ר שוורץ.

 

אלו אנשים עם קרוהן וקוליטיס מצויים בדיכוי המערכת החיסונית?

 

דיכוי המערכת החיסונית אצל אנשים עם מחלות מעי דלקתיות, שמעיד על סיכון מוגבר להידבקות בזיהומים, תלוי בסוג הטיפול שניתן למחלה.

 

  • דיכוי המערכת החיסונית ברמה גבוהה הוא מצב שבו אסור לחולים במחלות מעי דלקתיות להתחסן בחיסונים המכילים נגיפים מוחלשים, מאחר ובמצב זה החולים בסכנה גדולה להידבקות. מצב זה מוגדר על פי הקווים המנחים כיום אצל חולים שמטופלים בסטרואידים למחלות מעי דלקתיות (פרדניזון) במינונים גבוהים למשך שבועיים ומעלה ועד שלושה חודשים לאחר הפסקת הטיפול; חולים המטופלים במינונים גבוהים של מטוטרקסט, אימורן או תרופות המכילות מרקאפטופורין; וחולים המטופלים בתרופות ביולוגיות למחלות מעי דלקתיות – עד שלושה חודשים לאחר סיום הטיפול.

 

  • דיכוי המערכת החיסונית ברמה נמוכה הוא מצב המאפשר לחולים במחלות מעי דלקתיות לקבל חיסונים המכילים נגיפים מוחלשים. מצב זה מוגדר אצל חולים שמטופלים בסטרואידים עד שבועיים ובמינונים נמוכים של מטוטרקסט (עד 0.4 מ"ג/ לק"ג משקל גוף לשבוע), אימורן (עד 3 מ"ג/ לק"ג משקל גוף ליום) או תרופות המכילות מרקאפטופורין (עד 1.5 מ"ג/ לק"ג משקל גוף ליום).

 

חיסונים מומתים לאנשים עם קרוהן וקוליטיס

 

חיסונים מומתים מכילים חלבונים של נגיפים וחיידקים מומתים שגודלו בתנאי מעבדה מבוקרים באופן שהופך אותם ללא פעילים, ואלו לרוב מייצרים תגובה חלשה יותר של מערכת החיסון הטבעית של הגוף נגדם – בהשוואה לחיסונים מנגיפים מוחלשים, ולכן דורשים לעתים שתי מנות חיסון (מנות "דחף"). חיסונים אלה בטוחים לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות המצויים בטיפול תרופתי שמדכא את המערכת החיסונית של הגוף.

 

אמנם מומלץ לקבל חיסון מומת לפני תחילת הטיפול התרופתי לקרוהן או קוליטיס, כדי לאפשר תגובה מיטבית של הגוף לחיסון ביצירת נוגדנים, אולם גם אם הטיפול התרופתי כבר החל – ניתן לתת את החיסון המומת להגנה על הגוף מפני הסיכון המוגבר של החולה להידבקות בזיהומים.

 

חיסונים אלה כוללים:

 

  • חיסון לשפעת: יש לתת את החיסון לשפעת המכיל נגיפים מומתים לכלל האנשים עם מחלות מעי דלקתיות מדי שנה לפני עונת השפעת לפי ההמלצות לכלל החולים הכרוניים, ויש לתת את החיסון לפני תחילת הטיפול בתרופות המדכאות את המערכת החיסונית. אין לתת לחולים עם מחלות מעי דלקתיות את החיסון לשפעת בתרסיס לאף – המכיל נגיפים מוחלשים. יש לזכור כי אנשים עם מחלות מעי דלקתיות נמצאים בסיכון מדי חורף להתפתחות שפעת שעלולה להסתבך ולהוביל לאשפוז בבית חולים.

 

  • חיסון לדלקת ריאות מחיידק הפנוימוקוק: על כל האנשים עם מחלות מעי דלקתיות להתחסן החיסון נגד דלקת ריאות הניתן במנה הראשונה לאחר האבחנה במחלה, במנה שנייה כעבור שמונה שבועות עד שנה – בהתאם לחוזקה של המערכת החיסונית של הגוף, ובמנה שלישית לאחר גיל 65. על החיסון לכסות מספר רב של זנים מחוללי הזיהום ולשלב את החיסון PCV13 המכסה 13 זנים עם החיסון PPSV23 המכסה 23 זנים נוספים.

 

  • חיסון להפטיטיס A: על הרופא לבצע בדיקת דם לרמות הנוגדנים כנגד הנגיף הפטיטיס A כדי לבחון עד כמה המטופל מחוסן נגד המחלה. במידה ומתברר כי רמת ההתחסנות נגד הנגיף נמוכה – יש לתת את החיסון בשתי מנות, כשהמנה השנייה ניתנת חצי שנה עד שנה לאחר המנה הראשונה. נגיף הפטיטיס A מהווה היום את המחולל השכיח ביותר לדלקות כבד בעולם, והסיכון להידבקות בו גבוה יותר בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, מזריקי סמים, אנשים עם מחלות כבד כרוניות ואנשים המטיילים לאזורים בעולם המוגדרים כנגועים בנגיף.

 

  • חיסון להפטיטיס B: על הרופא לבצע בדיקת דם לרמות הנוגדנים כנגד הנגיף הפטיטיס B כדי לבחון עד כמה המטופל מחוסן נגד המחלה. במידה ומתברר כי רמת ההתחסנות נגד הנגיף נמוכה – יש לתת את החיסון בשלוש מנות: מנה שנייה חודש לאחר המנה הראשונה, ומנה שלישית חצי שנה לאחר המנה הראשונה. בחלוף חודשיים מתום שלוש המנות יש לבצע בדיקה נוספת לרמת הנוגדנים נגד הנגיף – ואם המטופל עדיין אינו מחוסן דיו – יש לתת לו מנות דחף נוספות על פי הצורך. הסיכון להידבקות בנגיף הפטיטיס B גבוה במיוחד לאנשים המטיילים לאזורים בעולם שמוגדרים כנגועים בנגיף, מזריקי סמים ואנשים המקיימים יחסי מין לא מוגנים עם מספר רב של פרטנרים.

 

  • החיסון לסרטן צוואר הרחם: החיסון לסרטן צוואר הרחם הוא למעשה נגד זנים של נגיף הפפילומה המחולל גם נגעים באיברי המין אצל גברים, ולכן הוא מומלץ לפי ההמלצות הבינלאומיות הרשמיות לכלל החולים עם מחלות מעי דלקתיות, נשים וגברים כאחד, בגיל 11 ובהמשך בגיל 26. מחקרים העלו כי ככלל לחולות במחלות מעי דלקתיות יש סיכון גבוה יותר לפתח סרטן צוואר הרחם, ולכן חשוב שיקפידו הקפדה יתרה בקבלת החיסון. לפי מחקרים, הסיכון להידבקות בנגיף הפפילומה גבוה מעט יותר אצל חולות קרוהן בהשוואה לחולות בקוליטיס כיבית.

 

  • החיסון לדלקת קרום המוח ממנינגוקוק מומלץ לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות על פי ההמלצות לאוכלוסייה הכללית – וזאת מאחר ואין כיום עדויות המצביעות בקרב החולים על סיכון גבוה יותר להידבקות בנגיף.

 

  • החיסון ה"מחומש" הניתן נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת-פוליו והמופילוס B מומלץ לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות כל עשר שנים. חיסון זה הניתן בזריקה כולל נגיפים מומתים נגד פוליו.

 

חיסונים מוחלשים לאנשים עם קרוהן וקוליטיס

 

חיסונים מוחלשים מכילים מחוללי זיהומים המוחלשים בתנאי מעבדה כדי שלא לגרום למחלה בעת הכנסתם לגוף, ובהשוואה לחיסונים המומתים – חיסונים מוחלשים מעוררים תגובה חזקה יותר מצד המערכת החיסונית הטבעית של הגוף בייצור נוגדנים כנגדם ובחיזוק מערכת ההגנה של הגוף כנגד המזהם. על רקע הסיכון שיגרמו בכל זאת להתפתחות מחלה – חיסונים אלה אסורים לשימוש לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות בשלבי הטיפולים התרופתיים, כשהמערכת החיסון הטבעית מדוכאת ברמה גבוהה.

 

  • החיסון המשולש: החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) מומלץ לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות שאין תיעוד שקיבלו את החיסון בעבר. החיסון ניתן בשתי מנות, ויש לתת אותו רק במידה והמטופל נקי מטיפול תרופתי המדכא את המערכת החיסונית בשלושה החודשים האחרונים, ובמידה ואין כוונה להתחיל טיפול שכזה בששת השבועות הבאים.

 

  • החיסון לאבעבועות רוח: החיסון לאבעבועות רוח מומלץ לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות – ויש לתת אותו רק במידה והמטופל נקי מטיפול תרופתי המדכא את המערכת החיסונית בשלושת החודשים האחרונים, ובמידה ואין כוונה להתחיל טיפול שכזה בששת השבועות הבאים.

 

  • החיסון לשפעת בתרסיס לאף מכיל נגיפי שפעת מוחלשים, ויש לתת אותו רק במידה והמטופל נקי מטיפול תרופתי המדכא את המערכת החיסונית בשלושה החודשים האחרונים, ובמידה ואין כוונה להתחיל טיפול שכזה בששת השבועות הבאים.

 

  • החיסון לנגיף הרוטה מיועד עקרונית לתינוקות, אולם במידה ונשקלת האפשרות לתת אותו לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות, חיסון זה מכיל נגיפים מוחלשים ועליו להינתן רק במידה והמטופל נקי מטיפול תרופתי המדכא את המערכת החיסונית בשלושה החודשים האחרונים, ובמידה ואין כוונה להתחיל טיפול שכזה בששת השבועות הבאים.

 

  • החיסון לשלבקת חוגרת: החיסון לשלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) מומלץ לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות מעל גיל 60, וניתן לתת אותו גם לאנשים עם דיכוי ברמה נמוכה של המערכת החיסונית, אך אין לתת אותו לחולים המטופלים בתרופות ביולוגיות או בסטרואידים. אין לתת את החיסון למטופלים שהיו מצויים במצב של דיכוי ברמה גבוהה של המערכת החיסונית בשלושת החודשים האחרונים או לאלו המתכננים להתחיל טיפול בתרופות ביולוגיות או במינונים גבוהים של תרופות אחרות המדכאות את המערכת החיסונית בששת השבועות הבאים.

 

  • החיסון לפוליו המכיל נגיפים מוחלשים וניתן בטיפול לפה אסור לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות המטופלים תרופתית.

 

חיסונים לקרובי משפחה של אנשים עם מחלות מעי דלקתיות

 

כדי לשמור על בריאות המטופלים עם מחלות מעי דלקתיות המטופלים בתרופות המדכאות את מערכת החיסון ולמנוע מהם חשיפה למזהמים מסוכנים – גם לבני הבית האחרים מומלץ לקבל חיסונים.

 

חיסונים מומתים ניתן לקבל ללא צורך בהגבלה כלשהי, ובכלל זה לקרובי משפחה של חולים במחלות מעי דלקתיות מומלץ להתחסן מדי שנה בחיסון העונתי לשפעת שניתן בקופות החולים.

 

החיסונים המוחלשים שניתן לתת לקרובי המשפחה הם רק אלו שמכילים נגיפים מוחלשים שאינם מעלים את הסיכון להידבקות בנגיף על ידי הסובבים, לרבות החיסון המשולש לחצבת, חזרת ואדמת (MMR), החיסון לרוטה והחיסון לאבעבועות רוח. כמו כן, במקרה של קבלת החיסון לרוטה יש להקפיד על היגיינת ידיים ושטיפת ידיים לפני מגע כלשהו עם החולה במחלת מעי דלקתית כדי שלא להעביר אליו את הנגיף המוחלש. במקרה של אבעבועות רוח – מי שחוסן עלול ב-5% מהמקרים לפתח פריחה שיכולה להיות מדבקת עבור החולה במחלת מעי דלקתית, בייחוד בשלבי הטיפול התרופתי שבהם המערכת החיסונית ברמת דיכוי גבוהה. במקרה זה יש לקבל הנחיות מהרופא המטפל ולמנוע מגע לפרק זמן של מספר שבועות בין הקרוב שחוסן לבין החולה.

 

על קרובי משפחה המתגוררים עם חולים במחלת מעי דלקתית עם מערכת חיסונית מוחלשת להימנע מקבלת חיסון המכיל נגיפי פוליו מוחלשים (בטיפות לפה) ועל החיסון לאבעבועות שחורות המכיל נגיפים מוחלשים הקרויים "ואקסינה" – מחשש להעברת הנגיפים המוחלשים לחולה. אם תינוק להורה עם מחלת מעי דלקתית מתחסן לנגיף הפוליו בטיפות – אסור להורה החולה לבוא עמו במגע קרוב למשך שישה שבועות, לרבות מגע בהפרשות כגון בהחלפת חיתולים.

 

עקב הסיכון להידבקות בזיהומים – מומלץ להקפיד גם על חיסון חיות מחמד השוהות הרבה במחיצתם של אנשים עם מחלות מעי דלקתיות. לפי הספרות הרפואית, קיים סיכון מזערי עד אפסי להעברה מבעלי חיים לבני אדם של זיהומים שמקורם בחיסונים לחיות המכילים רכיבים פעילים.

 

חיסון מטיילים עם מחלות מעי דלקתיות

 

לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות שמתכננים טיולים באזורים שמומלץ להתחסן לפני ביקור בהם – מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל ו/או מרפאת מטיילים בטרם הטיול כדי לבחון את הצורך לקבל חיסונים בהתאם ליעד הטיול, על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי.

 

ברמה העקרונית – על מטופלים הנזקקים לחיסוני מטיילים המכילים נגיפים מוחלשים להפסיק את הטיפולים התרופתיים המדכאים את המערכת החיסונית לפחות ארבעה חודשים לפני קבלת החיסון. "מאחר והטיפול הביולוגי הכרחי למתן רצוף לצורך הפחתת תסמינים ואין חריגים לאיסור לחסן בחיסון מוחלש אנשים עם קרוהן או קוליטיס שמטופלים בתרופות ביולוגיות – לעתים יש לשקול לוותר על היעד לטיול", מדגיש ד"ר שוורץ.

 

החיסונים המוחלשים הבעייתיים למטיילים – שעל אנשים עם מחלות מעי דלקתיות המטופלים תרופתית להימנע מהם – כוללים את החיסון לקדחת צהובה, החיסון המשולש (MMR – חצבת, חזרת, אדמת), החיסון נגד קדחת טיפוס הבטן (טיפואיד) הניתן בטיפות לפה והחיסון לפוליו המכיל נגיפים מוחלשים.

 

חיסונים מומתים למטיילים אינם מסוכנים לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות. חיסונים אלו כוללים את החיסון נגד דלקת קרום המוח היפנית, החיסון הסביל לכלבת והחיסון להפטיטיס A.

 

כמו כן, למטיילים עם מחלות מעי דלקתיות מומלץ לבדוק לפני נסיעה לאזורים עם פעילות של הפטיטיס B את רמת הנוגדנים כנגד הנגיף בדם, לרבות סין ודרום מזרח אסיה ואפריקה – ובמקרה של רמות נמוכות מדי – יש לקבל מנת דחף מהחיסון.

 

חיסון מונע לאנשים עם מחלות מעי דלקתיות

 

עקרונית, במקרה של חולה המטופל במחלת מעי דלקתית בא במגע קרוב עם אדם שהתברר (לעתים בדיעבד) כי הוא חולה במחלה זיהומית – יש לדווח על כך לרופא המטפל ולעתים על פי רמות הנוגדנים בדם, יזדקק החולה לחיסון מונע.

 

חיסונים מונעים הם חיסונים הקרויים 'סבילים' שמכילים נוגדנים המעניקים חסינות סבילה וחולפת נגד מחוללים מסוימים, וקרויים גם 'אימונוגלובולינים' (IG – קיצור של Immunoglobulin). יעילותם מוגבלת למספר שבועות בלבד, כששיא רמות הנוגדנים הוא לרוב 72-48 שעות לאחר הזרקת החיסון הסביל לשריר. חיסונים אלה עשויים להוביל לתגובות אלרגיות.

 

מאחר ורוב האנשים עם מחלות מעי דלקתיות כבר מטופלים לצורך כיסוי חיסוני הולם בשלב האבחנה במחלה באמצעות השלמת החיסונים לפי הצורך –  מתן חיסון סביל נדיר ביותר בקרב אנשים עם קרוהן או קוליטיס.

 

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דורון שוורץ, מומחה בכיר לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי סורוקה של שירותי בריאות כללית

 

עדכון אחרון: יולי 2018

כאן-ועכשיו
14/10/18 21:22
אני שומע לא מעט על המרכיבים הרעילים שיש בחיסון נגד שפעת: כספית,פורמלין,אנטיביוטיקה,מונוסדיום גלוטמט,מיצבים,חומרי משמרים, חלבון ביצים. מה עם חולי קרוהן ברמיסיה ולוקחים רק גרגרי פנטסה? ישראל היא מהמד...
אני שומע לא מעט על המרכיבים הרעילים שיש בחיסון נגד שפעת: כספית,פורמלין,אנטיביוטיקה,מונוסדיום גלוטמט,מיצבים,חומרי משמרים, חלבון ביצים. מה עם חולי קרוהן ברמיסיה ולוקחים רק גרגרי פנטסה?

ישראל היא מהמדינות היחידות שעדיין משווקות את החיסון משום שחברות התרופות מעונינות לעשות רווח כלכלי. האם יש אמת בדבר? אשמח לתשובה נייטרלית וכנה. תודה
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: