דיאטת צום לסירוגין עשויה לסייע לחולי קרוהן
ניסוי קליני מבוקר מצא כי הזנה מוגבלת בזמן מפחיתה את פעילות מחלת הקרוהן, מורידה את רמת הדלקתיות ומסייעת בהשגת הפוגה ארוכת טווח. איך זה קורה?
קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העיכול המתאפיינת ברקמה דלקתית מעובה, לרוב קירות המעי, ובעיקר באילאום הסופי – נקודת החיבור שבין המעי הדק למעי הגס ו/או בחלקים מהמעי הגס. המחלה מלווה בתסמינים אופייניים, ובהם כאבי בטן, שלשולים קשים, עייפות, אובדן משקל ותת תזונה.
לאורך השנים, לצד תרופות שפותחו לטיפול בקרוהן, ובהם לאחרונה גם תרופות ביולוגיות שמכוונות למסלולים דלקתיים ספציפיים של המחלה, נעשו ניסיונות רבים לזהות דפוסי תזונה שעשויים לשפר את מצבם של המתמודדים עם המחלה ולהפחית תסמינים. בין השאר, בישראל פותחה דיאטה ייחודית לחולי קרוהן במרכז הרפואי וולפסון, שמקורה בתיאוריה הטוענת כי הדלקתיות שמאפיינת את הקרוהן נגרמת מכשל של המערכת החיסונית על רקע שינוי בהרכב המיקרוביום – החיידקים הטובים במעי. הדיאטה הישראלית כוללת רשימה של מזונות שמשפיעים על שינויים בהרכב חיידקי המעי, בהידבקות חיידקים לדופן המעי, ובחיזוק רירית המעי המהווה מכשול מפני הידבקות.
לצד הדיאטה הייחודית ומזון רפואי ייעודי שפותח למתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות, תזונאים ממליצים לבחון מספר דיאטות שעשויות לשפר תסמינים של קרוהן וגם של מחלת מעי דלקתית נוספת מסוג קוליטיס כיבית, ובהן: דיאטה דלת שארית שהוכחה כמועילה להפחתת תסמינים במהלך התלקחות; דיאטה דלת סיבים שאף היא מרגיעה את המעי בעת התלקחויות; דיאטה דלת לקטוז; ודיאטה דלת שומן. יש גם מי שרגישים למזונות מסוימים, עבורם מומלצת גישת דיאטת האלימינציה, שבה מופסקים מזונות מעוררי רגישות לתקופה מוגבלת – ואז מוסיפים אותם בהדרגה תוך ניטור תגובת המטופלים כדי לאתר רכיבים ספציפיים מעוררי רגישות, למשל רגישות לבצל או שום.
עתה מתארים חוקרים מקנדה כי לא רק שינוי סוג המזון, אלא גם שינוי בתזמוני האכילה, עשוי לסייע לאנשים עם קרוהן, כפי שמתבטא בדפוס הדיאטה הצוברת פופולאריות של צום לסירוגין.
אי נוחות ביטנית, סמנים דלקתיים ושומן ויסרלי
צום לסירוגין הוא שם כולל לדיאטות שונות שמבוססות על אכילה מוגבלת בזמנים במשך שעות היום. בדיאטות אלה שהפכו לאחרונה לפופולאריות, המטופל מתבקש להימנע לפרקי זמן שונים מכל מאכל או משקה, למעט מים ונוזלים שאינם מכילים סוכר (פחמימות).
המחקר הנוכחי התבצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטאות בריטיש קולומביה וקלגרי בקנדה ואוניברסיטת סטאנפורד בארה"ב כניסוי מבוקר. הניסוי בוצע בקרב 35 בוגרים עם קרוהן שמאובחנים גם עם השמנת יתר או עודף משקל שמחלתם הייתה בהפוגה; 20 מהם הוקצו לקבוצת הזנה מוגבלת בזמן ("צום לסירוגין") ו-15 לתזונה הרגילה למשך 12 שבועות. הזנה מוגבלת בזמן הוגדרה כצריכה של כל הארוחות בתוך חלון זמן קבוע של 8 שעות ביום, ולאחריו צום למעט מים למשך 16 השעות הנותרות.
החוקרים מדדו את פעילות המחלה ופעילות דלקתית בגוף בתגובה לדיאטת הצום לסירוגין. הניסוי העלה כי אכילה בתוך "חלון" של 8 שעות בלבד עשויה להפחית ב-40% את פעילות הקרוהן, לצד הפחתה של 50% בתסמיני אי נוחות ביטנית והפחתה של 40% בכמות היציאות תוך 12 שבועות בלבד, בהשוואה ללוח זמני אכילה סטנדרטי.
משתתפים שתרגלו צום לסירוגין לא רק השילו כ-2.5 קילוגרם ממשקל, בעוד שקבוצת הביקורת עלתה בכ-1.7 קילוגרם, אלא גם הציגו שיפורים בהורדת רמות סמנים דלקתיים בדם וחיזוק המערכת החיסונית, וכל זאת ללא הפחתה בצריכה הקלורית. בנוסף, המחקר מצא ירידה ניכרת בשומן הביטני העמוק המזיק (שומן ויסרלי) אצל מי שתרגלו צום לסירוגין.
השינויים לא נבעו רק מאיכות התזונה או מהגבלה קלורית, שכן שתי הקבוצות צרכו מזונות וכמויות דומים – מה שמעיד על כך שתזמון הארוחות כשלעצמו ממלא תפקיד ייחודי בתמיכה בבריאות העיכול והחיסון אצל המתמודדים עם קרוהן.
המחקר שנערך במימון הקרן האמריקאית לקרוהן וקוליטיס ורשת IMAGINE של אוניברסיטת קלגרי בקנדה, וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2026 של כתב העת Gastroenterology.
התאמה תזונתית
המחקר מדגים כי בעוד שירידה במשקל היא תוצאה חשובה לאנשים עם עודף משקל ומחלת קרוהן, הזנה מוגבלת בזמן מציעה יתרונות נוספים מעבר למספרים על המאזניים. בהודעה לעיתונות ציינה פרופ' מייטרי רמאן (Maitreyi Raman) מאוניברסיטת קלגרי, ראש צוות החוקרים, כי "ראינו שיפורים משמעותיים בתסמיני המחלה, הפחתה באי-נוחות הביטנית, שינויים חיוביים בחילוף החומרים ובמדדי הדלקת, ושינויים מבטיחים בחיידקי המעי. כל אלו מצביעים על כך שצום לסירוגין עשוי לסייע למטופלים לשמור על הפוגה מתמשכת מקרוהן״.
החוקרים מציינים כי למרות התוצאות המבטיחות, נדרשים ניסויים רחבי היקף נוספים כדי לאשש את הבטיחות והיעילות ארוכת הטווח של דיאטת צום לסירוגין עבור קבוצות רחבות יותר של חולי מחלות מעי דלקתיות.
התאמה תזונתית מהווה את אחד הצעדים החשובים בטיפול במחלות מעי דלקתיות. החוקרים מציינים כי על המתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות להיוועץ בצוות הרפואי המטפל לפני שינוי משטר האכילה כדי לקבוע האם כדאי לבחון צום לסירוגין העשוי להתאים עבורם.
ממצאי המחקר מעלים למודעות את היקף המתמודדים עם קרוהן שמצוי בשנים האחרונות בעלייה מסיבה שאינה ידועה. קרוהן היא מחלה רווחת יחסית בקבוצת המחלות הכרוניות, ושכיחה פי 3 עד 8 יותר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. בעולם, לפי מאמר סקירה מצרפת שפורסם באוקטובר 2024 בכתב העת Journal of Crohn's & Colitis, השכיחות של מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית נעה בין 10.5 ל-46.14 חולים לכל מאה אלף תושבים באירופה וישראל. למרות שמתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות נתפסו שנים כאנשים עם רזון ותת משקל, בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על חולי קרוהן עם משקל עודף והשמנה, כמו אלו שהשתתפו בעבודה הנוכחית. מחקר מאירלנד שפורסם באוגוסט 2013 מצא היקף של ל40% ממדגם של חולי קרוהן שחיים עם משקל עודף – היקף שהוא אמנם נמוך יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת מהאוכלוסייה הכללית (52%), אך יחד עם זאת היקף בלתי מבוטל שמצריך פתרונות, בין השאר בפיתוח טיפולים להורדת משקל עודף.
יש לציין כי לאחרונה מתפרסמים דיווחים ראשונים על יעילות של תרופות ההרזיה המהפכניות מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1 – התרופות שפותחו במקור לסוכרת והתגלו בהמשך ביכולתן לדכא תחושות רעב ולהוביל לירידה משמעותית במשקל העודף בשילוב עם פעילות גופנית ותזונה בריאה. באפריל 2025 דיווחו חוקרים ישראלים בכתב העת Journal of Crohn's & Colitis כי מתמודדים עם קרוהן שטופלו בתרופות אלה הציגו הפחתת תסמינים ומחלה יציבה יותר.
