צום

יום של שנאה

שהקדשתי לאותן בנות שעזרו לי בתקופה הקשה שהייתי מוגבלת אז הנה השיר:

"כבר שבועות אני בגבס אבל דואגים לי פה נורא. ד' שמכינה לי קפה ודואגת שאוכל טוב, ל' שהיא נשמה טהורה עם תפילותיה ומביאה לי דברים טובים, א' שדואגת לי ובודקת מה מצבי כל יום, ס' שעוזרת לי ואני עוזרת לה כ"יד רוחצת יד ", ר' שמפנקת אותי באוכל שלה כל טוב ומטפחת אותי. ואני בינתיים נהנית מהתשומת הלב הזו בתקווה שכבר אחזור לעצמי ושנדע ימים טובים יותר.

תודה לכן בנות, אתן יקרות לליבי, התקופה המרה עוברת כמתוקה בזכותכן❤️"

אני ברחובות כל יום

זה פעם שנייה שזה קורה, פעם ראשונה לא ישנתי במקרה וזה היה 3 בלילה ואמא שלי התעלפה ונפלה על הדלת שלי ופתחה אותה ואבא היה בבית ואני ב15 יחידות רפואה, אני יודעת להתנהל אבל כשסבתא שלי נפטרה הייתי בכיתה ו וראיתי את הפרצוף שלה כשהיא מתה והפרצוף שלה ושל אמא שלי כשהיא התעלפה היה אותו פרצוף ולא פעלתי נכון וצרחתי לאבא שלי והוא בא ואני ככ פחדתי רעדתי לא ישנתי כל הלילה היו לי בחילות בכיתי כל הלילה מהפחד שזאת אמא שלי, ושלשום זה קרה שוב והייתי לבד בבית והתנהלתי נכון אבל זה לא הפך את זה לפחוץ מפחיד אני תפסתי אותה איזנו אותה והתקשרתי לאבא שלי והוא בא מחולון (הוא ישן חצי שבוע פה חצי שבוע בחולון בגלל סבתא שלי היא לא במצב הכי טוב) והוא בא ואני שוב לא ישנתי כל הלילה והייתי עם בחילות ואני ככ פחדתי ועכשיו היא קראה לי הביתה כי היא פחדה להיות לבד והיא לא מרגישה טוב ואני לא יכולה לשאת את זה יותר אני רק בת 16 למה אני צריכה לעבור את זה זאת פאקינג אמא שלי אני לא יכולה לראןת את זה יותר