פירות קיץ טרופיים ובריאות: ליצ'י, פפאיה, פיטאיה ואננס
בשנים האחרונות זמינים בשווקים בישראל בכמויות גדלות פירות קיץ טרופיים שבעבר היה נהוג לאכול בעיקר בחו"ל, בהם ליצ'י, פפאיה, פרי הדרקון – פיטאיה ואננס. אלה נלווים לפירות טרופיים שכבר השתרשו במקרר הישראלי, אשר מומלצים לאכילה בעונתם, כמו המנגו. פירות הקיץ הטרופיים נקשרים בספרות המדעית לאיכויות בריאותיות רבות, בעיקר לאור כמויות גבוהות במיוחד של ויטמין C ונוגדי חמצון, חלקם בעלי מבנה ייחודי. בין השאר, מחקרים קושרים בין פירות קיץ טרופיים להגנה על תפקוד הלב, מניעת סוכרת וסרטן, מאבק בזיהומים ופעילות נוגדת דלקתיות.
קישורים פנימיים
מספר מחקרים מרמזים גם ליתרונותיהם של פירות טרופיים בהארכת חיים ומניעת תהליכי הזדקנות. במחקר מקוריאה שפורסם בינואר 2016 הודגמו יכולות נוגדות הזדקנות של פרי הליצ'י בדגימות מעבדה של תאי אפיתל הריאה אנושיים. במחקר מהודו שבוצע בעכברים ופורסם במאי 2025 בכתב העת Biogerontology נמצא כי משקה המבוסס על אננס משפר יכולות קוגניטיביות הנוטות להיפגע בגיל המבוגר, תוך כדי שיפור בהרכב החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי – המיקרוביום. ליצ'י (Lychee) הוא עץ טרופי שמקורו בדרום סין, אשר משתייך למשפחת הספוניים, אליה משתייכים גם עצים עם פירות דומים למראה – רמבוטן (Rambutan) ולונגן (Longan).
ליצ'י
הליצ'י מכיל כ-66 קלוריות למאה גרם פרי. מרבית הפרי מורכב ממים (82%), ויש בו כמות גבוהה יחסית של פחמימות (16.5%) – מרכיבתם סוכרים (15.2%), ולכן טעמו המתוק. האינדקס הגליקמי של ליצ'י מוערך ב-50 יחידות מתוך 100 (גלוקוז), ונחשב למתון, כלומר שהוא מעלה במידה מתונה את רמות הסוכר בדם.
כמות החלבון בליצ'י זניחה (0.8 גרם למאה גרם פרי). בליצ'י 1.3 גרם סיבים תזונתיים למאה גרם פרי – כמות שנחשבת יחסית נמוכה, וכמות נמוכה של 0.4% שומן.
הליצ'י עשיר בוויטמינים ומינרלים, ובהם כמות מכובדת של ויטמין C המשתווה בליצ'י אחד לכ-9% מהכמות היומית המומלצת של הוויטמין, לצד כמויות מכובדות של אשלגן ונחושת התורמות לבריאות הלב.
בליצ'י כמות גבוהה של נוגדי חמצון המועילים לבריאות, בהם נוגדי חמצון פלבנואידיים מקבוצת הפוליפנוליים, שחלקם ייחודיים לליצ'י ולפירות טרופיים דומים לו, כמו אפיקטצ'ין (Epicatechin) שהדגים במחקרים בחיות מניעת מחלות לב, סוכרת וסרטן, וכן רוטין (Rutin) המועיל כנגד מחלות כרוניות.
תוסף התזונה מסוג 'תמצית אוליגונול' (Oligonol) הוא למעשה תרכובת של נוגדי חמצון שמוצו מקליפת ליצ'י ותה ירוק. שהוכח במחקרים מסוימים בתרומתו הבריאותית ובתכונות נוגדות תהליכי חמצון והזדקנות של הגוף.
פפאיה
פפאיה (Papaya) הוא פרי עץ טרופי, שמקורו באזורים הטרופיים של דרום מקסיקו ויבשת דרום אמריקה, המשתייך למשפחת הפפאיים.
פרי הפפאיה מכיל כ-43 קלוריות למאה גרם, וכ-68 קלוריות לפרי שמשקלו הממוצע כ-150 גרם. בפפאיה מיעוט של כ-11% פחמימות וסוכרים – בהשוואה לשיעור הגבוה בליצ'י. לפאפאיה אינדקס גליקמי של 60 יחידות מתוך 100, הוא נחשב כמעלה בעצימות בינונית את רמות הסוכר בדם.
בפפאיה גם שיעור זניח של 0.5% חלבון, וכמות נמוכה של 1.7% סיבים תזונתיים, אך לאור גודלו של הפרי – פפאיה אחת מספקת כבר כמות מכובדת למדי של כ-3 גרם סיבים תזונתיים.
בפפאיה כמות מכובדת של ויטמינים ומינרלים, בהם ויטמין C בכמות של 98 מ"ג בפפאיה אחת – שמספקת את כל התצרוכת היומית המומלצת מהוויטמין, ולצד זאת כמות מרשימה של ויטמין A בהיקף של כ-8% מהתצרוכת היומית המומלצת; חומצה פולית (ויטמין B9) בכמות של כ-15% מהתצרוכת היומית המומלצת; ואשלגן בכמות של כ-6% מהתצרוכת היומית המומלצת.
פפאיה מהווה גם מקור טוב לנוגדי חמצון רבים, חלקם ממשפחת הפוליפנולים, ובהם גם נוגדי חמצון ייחודיים. כמו כן מצויים בפפאיה נוגדי חמצון קרוטנואידים, ובהם ליקופן המספק לו את צבעו האופייני – אותו נוגד חמצון מצוי גם בכמויות גבוהות גם בעגבניות.
אנזים הפפאין (papain) המצוי בפפאיה נקשר במחקרים לשיפור בתפקוד מערכת העיכול ופעילות נוגדת דלקתיות.
פיטאיה
פיטאיה (Pitaya), הידוע בכינויו "פרי הדרקון", הוא למעשה פרי של סוג קקטוס המשתייך למשפחת הקקטוסים, בדומה לסברס שהוא פרי הצבר הישראלי. מקורו באזורים הטרופיים של מרכז ודרום אמריקה, ובמהלך המאה ה-20 הוא נדד גם למזרח אסיה וכיום גדל גם בישראל – בעיקר באזורי הנגה והערבה.
בפיטאיה כ-60-50 קלוריות למאה גרם, אך יש לשים לב כי עקב גודלו של הפרי, פרי ממוצע של 180 גרם עשוי להכיל כ-100 קלוריות.
בפיטאיה מיעוט של כ-11% עד 13% פחמימות וסוכרים, שיעור של כ-1% עד 2% חלבון הנחשב גבוה יחסית לפירות טרופיים, וכמות גבוהה של 3% סיבים תזונתיים למאה גרם, ולאור גודלו של הפרי – פרי ממוצע בגודל כ-180 גרם מספק כ-5.6 גרם סיבים תזונתיים. האינדקס הגליקמי של פיטאיה מוערך ב-50 יחידות מתוך 100 (גלוקוז), ונחשב למתון, כלומר שהוא מעלה במידה מתונה את רמות הסוכר בדם.
פיטאיה עשירה בוויטמינים ומינרלים, אך בכמויות נמוכות יחסית לפירות טרופיים אחרים – בפרי ממוצע של כ-180 גרם יש 7.7 מ"ג ויטמין C, וגם 2.1 מ"ג מגנזיום ו-0.32 מ"ג ברזל.
פיטאיה מכיל נוגדי חמצון רבים, בהם נוגדי חמצון מקבוצת הפוליפנולים. בפיטאיה גם נוגדי חמצון מקבוצת הבטלאינים (Betalains) המקנים לפרי את צבעו הסגול-אדום האופייני בזנים הסגולים – אשר מצויים גם בסלק וסוגים של צבר, ונקשרו במחקרים ליתרונות בריאותיים רבים. בפיטאיה גם כמות נדיבה של נוגדי חמצון קרוטנואידים, בהם בטא קרוטן המצויים גם בגזר. הרכב נוגדי החמצון משתנה בפירות הפיטאיה בהתאם לצבע הפרי – סגול או צהוב.
אננס
אננס (Pineapple) הוא פרי קיץ טרופי שזוכה בשנים האחרונות לפופולאריות גוברת במטבח הישראלי.
מקורו באמריקה הדרומית, והוא בוית כבר לפני אלפי שנים ונדד לצפון אמריקה, שם הפך לפרי נפוץ, וכן נדד למדינות מזרח אסיה בהן תנאי גידול נאותים לעץ. כיום גדל אננס גם בחממות בישראל, בין השאר במישור החוף והשרון, בגליל המערבי ובנגב המערבי. עץ האננס משתייך למשפחת הברומליים, שרק מעטים מעציה מניבים פירות אכילים.
האננס נחשב לפרי חסכוני בקלוריות: לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי (USDA), כ-50 עד 60 קלוריות בלבד במאה גרם פרי, ובכוס המכילה לרוב 165 גרם של חתיכות אננס יהיו לפיכך 82.5 עד 99 קלוריות.
באננס כ-13% פחמימות – בדומה לפיטאיה, שיעור נמוך של 0.5% חלבון, פחות מ-0.2% שומנים וכמות של 1.4 גרם סיבים תזונתיים במאה גרם – המגיעה בכוס של חתיכות אננס לכמות של כ-2.3 גרם סיבים תזונתיים. לאננס אינדקס גליקמי של כ-50 עד 73 יחידות מתוך 100, הגבוה יחסית בהשוואה לפירות טרופיים אחרים, והוא נחשב בדרגת עצימות בינונית בהעלאת רמות הסוכר בדם.
האננס מכיל כמויות מכובדות של ויטמינים ומינרלים: 58.6 מ"ג ויטמין C למאה גרם פרי, כאשר במנה של כוס של חתיכות אננס כ-88% מהתצרוכת היומית המומלצת לוויטמין. במנת אננס גם 11% מהתצרוכת היומית המומלצת של ויטמין B6, 20% מהתצרוכת היומית המומלצת של נחושת, וכן אשלגן, מגנזיום וברזל בכמויות מתונות.
אננס מכיל כמות מכובדת של נוגדי חמצון, מרביתם מקבוצת הפוליפנולים. אננס מכיל גם ברומלאין (Bromelain) המהווה תרכובת אנזימים ייחודית בפרי זה, שנקשרה במחקרים לשיפור פעילות דרכי העיכול ומתוארת גם כנוגד חמצון הפועל כנגד מזהמים ובעל פעילות אנטי דלקתית. מחקרים מצאו כי תרכובת אנזימטית זו מקלה על עיכול של בשר. חוקרים מפקיסטן זיהו בברומלאין גם יתרונות בזירוז ההחלמה מניתוחים ומפעילות גופנית מאומצת.
בריאות הלב
מספר עבודות מזהות בפירות הקיץ הטרופיים יתרונות המשפרים את בריאות הלב ומועילים כנגד גורמי סיכון למחלות לב – אם כי חסרים עדיין מחקרים שקושרים בבירור בין צריכת פירות טרופיים לירידה בסיכון לאירועי לב ותמותה קרדיו וסקולרית.
מחקר בחולדות מסין שפורסם בפברואר 2021 מצא כי אכילת תמציות זרעי לי'צי הועילה בהפחתת לחץ דם סיסטולי ונזקים כלייתיים המיוחסים ליתר לחץ דם. מחקר בחיות מעבדה מקוריאה שפורסם במארס 2013 זיהה בתמציות ליצ'י יתרונות לשיפור פעילות טסיות הדם ופעילות נוגדת קרישיות יתר בדם.
פרי הפפאיה שימש ברפואה מסורתית בתרבויות אפריקאיות לריפוי מצבים לבביים. חוקרים מניגריה דיווחו ביוני 2023 בכתב העת Heliyon כי תמצית שמופקת מעלי הפפאיה מועילה בחולדות כנגד הצטברות שומנים בדם וטרשת עורקים. מחקר נוסף מאפריקה שפורסם ביולי 2023 בכתב העת Journal of Nutritional Science הדגים בחולדות את היתרונות של מיץ פפאיה בהורדת רמות השומנים מסוג כולסטרול וטריגליצרידים בדם.
מחקר בעכברים מברזיל שפורסם באוגוסט 2021 בכתב העת Food Bioscience מצביע על יתרונות של הפיטאיה בעכברים בהורדת רמות השומנים בדם מסוג כולסטרול רע LDL וטריגליצרידים, לצד העלאה ברמות הכולסטרול הטוב. מחקר ממלזיה שפורסם ביוני 2014 בכתב העת BMC Complementary Medicine and Therapies מזהה יתרונות במיץ פיטאיה סגולה בחולדות בשיפור מרכיבים של התסמונת המטבולית שקשורה לעלייה בסיכון למחלות לב.
גם לאננס מיוחסות תכונות של שיפור תפקוד הלב וכלי הדם. כך, למשל, מחקר מתאילנד שפורסם בשנת 2022 בכתב העת Food & Function הצביע על יתרונות של מיץ אננס בחולדות בשיפור תפקוד שכבת האנדותל המצפה את כלי הדם מבפנים, שיש לה חשיבות בפעילות כנגד טרשת עורקים ויתר לחץ דם.
חוקרים מבריטניה דיווחו ביולי 2011 במסגרת סקירת ספרות על מספר מצומצם של מחקרים שמהים יתרונות בתרכובת האנזימטית מסוג ברומלאין המצויה באננס בשיפור תפקוד הלב, חיזוק דפנות כלי הדם והתחדשות טסיות הדם, באופן שמעיד על יתרונות קרדיו וסקולאריים, אם כי נטען כי העדויות בנושא עדיין מצומצמות ונדרשים מחקרים נוספים כדי לבססן. במקביל, מחקרים מזהים בברומלאין שבאננס גם יתרונות ישירים בהפחתת רמות השומנים בדם מסוג כולסטרול וטריגליצרידים.
מניעת סוכרת
מחקרים מצאו כי פירות קיץ טרופיים תורמים לאיזון רמות הסוכר בדם ועל כן עשויים להועיל במניעת סוכרת. חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה דיווחו בינואר 2025 בכתב העת Nutrients כי שתייה יומיומית של משקה שהופק מפיטאיה קפואה למשך ארבעה שבועות, הובילה אצל אנשים בסיכון לסוכרת סוג 2 לירידה ברמות לחץ הדם ובכך הפחיתה את הסיכון למחלה.
סקירה של חוקרים מאינדונזיה שפורסמה בשנת 2019 מספקת עדויות להשפעות המיטיבות של אכילת פפאיה על רמות הסוכר (גלוקוז) בדם. בין השאר הוצגו בסקירה מחקרים בחיות מעבדה שמדגימים ירידה ברמות הסוכר בדם לאחר צריכה קבועה של פפאיה וכן עלייה בכמות תאי בטא בלבלב המפרישים את הורמון האינסולין הנדרש לוויסות תקין של הסוכר בדם.
מספר מחקרים מזהים יתרונות בפירות הקיץ הטרופיים גם למאובחנים עם סוכרת.
מחקר מברזיל שפורסם במאי 2025 הדגים כי תמצית אבקה המופקת מקליפת הליצ'י מועילה לשיפור מדדי בריאות הלב בחיות מעבדה שגודלו במודל של מחלת סוכרת סוג 2.
חוקרים מסין הדגימו באפריל 2024 בכתב העת Antioxidants כיצד תמציות שהופקו מפרי הלי'צי מסייעים בעכברים לטיפול בסוכרת סוג 2 על ידי הפחתת פעילות דלקתית ולחץ חמצוני.
הורדת משקל עודף
מחקרים מרמזים על יתרונותיהם של פירות הקיץ הטרופיים בהפחתת משקל עודף ומניעת השמנה, מרביתם בחיות אף מיעוטם גם בבני אדם. השפעות אלה מיוחסות ברובן לנוגדי החמצון המצויים בפירות אלה.
מחקר מיפן שפורסם באוקטובר 2009 בכתב העת Journal of Functional Foods הדגים בקבוצה של 18 נבדקים, בהם 14 גברים, כי תמצית המופקת מליצ'י, המכילה גם תרכובות מסוג אולגיול, תורמת להפחתת שומן ביטני, לצד שיפור במדדי תנגודת לאינסולין.
מחקר שבוצע בתאילנד, ופורסם באפריל 2021 בכתב העת Nutrition & Metabolism הדגים יתרונות של צריכה יומיומית של פרי האננס בהפחתת משקלן של חולדות שהוזנו במאכלים עתירי קלוריות, לצד שיפור במדדי תפקוד הלב וירידה ברמות של חלבונים-ציטוקינים המעידים על פעילות דלקתית מוגברת מסוג אינטרלוקין 6 ואינטרלוקין 1 בטא. גם חוקרים מערב הסעודית ומצרים דיווחו באפריל 2018 על השפעות נוגדות השמנה של מיץ אננס, כפי שנצפו בחולדות, לצד ירידה בצבירת שומנים בכבד, וזאת כשמיץ האננס נוסף לתפריט הקבוע ללא צורך בשינויים תזונתיים נוספים.
מניעת סרטן
מספר מחקרים בספרות המדעית מזהים בפירות קיץ טרופיים תכונות נוגדות סרטן, בין השאר הודות לכמות מרשימה של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.
סקירה מארה"ב שפורסמה בספטמבר 2024 מציגה ראיות, בעיקר ממחקרים בחיות מעבדה, לפעילות נוגדת סרטן של תמציות פרי הפפאיה העשירות בליקופן ובמרכיבים פעילים נוספים ובהם בנזיל איזותיאוציאנט (BITC) ופנאתיל איזוטיאוציאנט (PEITC), בין השאר בגידולים מסוג סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס. חוקרים מברזיל דיווחו ביולי 2017 על השפעות מיטיבות של תמציות פיטאיה נגד פעילות ממארת של תאי סרטן השד אנושיים במעבדה. חוקרים ממלזיה דיווחו בשנת 2008 על השפעות מיטיבות של תוכן לבן של פיטאיה העשיר בנוגדי חמצון פוליפנולים כנגד פעילות של תאי סרטן רירית הרחם, סרטן חלל הפה וסרטן העור מסוג מלנומה.
מחקר בעכברים מסין שפורסם ביולי 2006 הדגים כי תמצית שהופקה מפירות ליצ'י סייעה כנגד פעילות ממארת של תאי סרטן מסוג קרצינומה של הכבד.
מחקרים מזהים יתרונות נוגדי סרטן גם בתרכובת האנזימטית ברומלאין המצויה באננס. סקירה בנושא של חוקרים מפולין שפורסמה בנובמבר 2021 בכתב העת Nutrients מצביעה על יתרונות הברומלאין במחקרים בחיות ובתאי מעבדה כנגד פעילות ממארת של סרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן הריאות, סרטן העור מסוג מלנומה וסרטן הדם (לוקמיה).
שיפור בתפקוד הכליות
יש מחקרים שמזהים שיפור בתפקודי הכליות הודות לאכילת פירות קיץ טרופיים.
חוקרים מג'מייקה דיווחו בשנת 2008 כי הצליחו להננדס פפאיה שצריכתה הדגימה שיפור בתפקודי כליות בחולדות. גם תמציות זרעי פפאיה הדגימו יתרונות בשיפור תפקודי כליות במחקרים בחיות מעבדה.
גם פטאיה – פרי הדרקון – נקשר למעלות בשיפור בריאות הכליות, אם כי למתמודדים עם מחלת כליות כרונית מומלץ למתן את צריכתו על רקע תכולת אשלגן גבוהה יחסית.
חוקרים מסין דיווחו בשנת 2017 כי זיהו בתרכובות מסוג ספונינים שהופקו מזרעי ליצ'י תכונות נוגדות פגיעה כלייתית שנוטה לאפיין את מחלת הסוכרת – נפרופתיה סוכרתית, כפי שהודגם בחולדות.
שיפור בתפקודי כבד
מספר מחקרים מזהים בפירות הקיץ הטרופיים השפעות מיטיבות על תפקוד הכבד – ובייחוד כנגד כבד שומני.
מחקר מתאילנד שפורסם ביולי 2022 בכתב העת Nutrients, מצא כי תמצית נוגדי חמצון פוליפנולים שמוצו מליצ'י ומכילים אוליגונול, שנצרכו במשך 24 שבועות על בסיס יומיומי על ידי אנשים עם כבד שומני, הובילה לירידה בהיקף השומנים שהצטברו בכבד, בהשוואה לקבוצת ביקורת שטופלה בפלסבו.
גם יתרונות הפפאיה כנגד כבד שומני הודגמו במחקר מתאילנד שממצאיו פורסמו במארס 2021 בכתב העת World Journal of Hepatology ובוצע בחולדות שגודלו עם השמנה
במחקר נוסף מתאילנד שפורסם בשנת 2022 שהדגים בחולדות השפעה מיטיבה של מיץ אננס על תפקוד כלי הדם, זוהתה גם השפעה מיטיבה על מחלת כבד שומני. גם מחקר בעכברים מטאיוואן שפורסם במאי 2020 בכתב העת Nutrients מספק ראיות ליתרונות לתרכובת ברומלאין שמצויה באננס בפעילות נוגדת כבד שומני שאינו נגרם על רקע צריכת אלכוהול מוגברת.
טיפול בסיבוכים נוירולוגיים
לצד התועלות בעיכוב תהליכי הזדקנות, מספר מחקרים מדגימים יתרונות של פירות הקיץ הטרופיים מפני אלצהיימר. במחקר מאיטליה שפורסם באפריל 2015 בכתב העת Mediators of Inflammation נמצא כי אנשים עם אלצהיימר שצרכו מדי יום תוסף של אבקה שהופקה מפפאיה מותססת חוו תוך חצי שנה ירידה ממוצעת של כ-40% ברמות סמן ביולוגי (המסומן 8-OHdG) המעיד על נזקים לדי.אנ.איי המיוחסים לתהליכי הזדקנות, ללא השפעה מקבילה על הסמן בקרב נבדקים בריאים בקבוצת ביקורת.
כמו כן, מחקרים מרמזים על יתרונות נוספים של פירות קיץ טרופיים במחלות נוירולוגיות. כך, מחקר בעכברים מסין שפורסם בנובמבר 2017 מצא כי תמציות שהופקו מזרעי ליצ'י מגנות מפני נזקים נוירולוגים בעכברים שגודלו במודל של סוכרת סוג 2, לצד יעילותם בשיפור יכולות קוגניטיביות. מחקר מאיטליה שפורסם באפריל 2023 זיהה בצריכה קבועה של תמצית פרי הפפאיה סגולות שהובילו לשיפור תסמינים של פרקינסון בקרב 19 נבדקים שטופלו בתמצית זו במשך שישה חודשים.
טיפול בסיבוכים בדרכי העיכול
מחקרים מזהים בפירות קיץ טרופיים תכונות מועילות על פעילות דרכי העיכול. יש עבודות שמזהות בפירות אלה מרכיבים פרה ביוטיים שמשפיעים לטובה על הרכב המיקרוביום – החיידקים הטובים שמאכלסים את מערכת העיכול, באופן שמשפיע לטובה הן על תפקוד מערכת העיכול עצמה והן על שורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים נוספים.
כך, חוקרים מסין דיווחו באוקטובר 2023 בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry כי תמצית שהופקה מקליפות ליצ'י עשירה בסיבים תזונתיים ומשפרת את תפקוד המיקרוביום באופן שמסייע נגד עצירות, כפי שהודגם בעכברי מעבדה.
מחקר מאוסטריה משנת 2013 הדגים תועלת בשיפור תפקוד דרכי העיכול ומניעת תסמינים אופייניים ובהם עצירות, נפיחויות של הבטן וצרבות בקרב אנשים שצרכו פורמולה המבוססת על פפאיה (Caricol). מחקרים מזהים גם בתמציות המופקות מאננס שיפור בהרכב המיקרוביום.
פעילות נוגדת דלקתיות
מחקרים מצאו בפירות טרופיים ותמציות המופקות מהם פעילות אנטי דלקתית המחזקת את מערכת החיסון. כך, למשל, סקירה של חוקרים מאוסטרליה שפורסמה בינואר 2016 בכתב העת Journal of Immunotoxicology מצאה בפפאיה ובתמציות המופקות מעלים וזרעים של פפאיה תכונות נוגדות דלקתיות המלוות בירידה בסמנים (מרקרים) לדלקתיות בדם.
חוקרים מאינדונזיה דיווחו במארס 2021 כי מיץ שהוכן מפיטאיה ורודה הצליח להוביל לירידה במדדי חלבון-ציטוקין דלקתי מסוג TNF אלפא לאחר פעילות גופנית מאומצת. ציטוקין זה מהווה כיום יעד לחלק מהתרופות הביולוגיות המשמשות לטיפול במחלות כרוניות המאופיינות בדלקתיות מוגברת, כמו דלקות מפרקים ומחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית.
מחקר מיפן שפורסם באוקטובר 2011 מצא כי תוסף שהופק מתמצית פרי הליצ'י שניתן לספורטאים צעירים לווה בירידה בחלבונים-ציטוקינים המעידים על פעילות דלקתית מוגברת, ובהם גם אינטרלוקין 6 שמהווה אף הוא יעד לתרופות ביולוגיות מסוימות נגד מחלות כרוניות דלקתיות.
תרכובת האנזימים ברומלאין המצויה באננס נקשרה בעבודות גם לפעילות נוגדת דלקתיות. מחקר מפקיסטן שפורסם בשנת 2020 הדגים את יתרונותיה בדיכוי פעילות דלקתית בקרב מאובחנים עם דלקות מפרקים.
מניעה וטיפול בזיהומים
מספר מחקרים מזהים השפעות מועילות של פירות קיץ טרופיים ותמציות המופקות מהם כנגד זיהומים. השפעות אלה מיוחסות לתכונות נוגדות דלקתיות של מרכיבים שונים בפירות אלה, ובעיקר ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.
חוקרים מטאיוואן דיווחו בפברואר 2016 בכתב העת Molecular Vision כי מצאו בתמצית פרח הליצ'י תכונות הנוגדות זיהום ויראלי מסוג הרפס סימפלקס.
מחקר מפקיסטן שפורסם בינואר 2019 בכתב העת Worldwide Medicine זיהה השפעה מועילה של שתיית מיץ אננס על הפחתת המטוריה – דם בשתן אצל אנשים שפיתחו זיהומים בדרכי השתן.
מחקר מערב הסעודית שפורסם ביולי 2022 בכתב העת Nutrients מצא בתרכובות ברומלאין המצויות באננס תכונות נוגדות הידבקות בזיהומים חיידקיים ובזיהום ויראלי שהוביל למגפת הקורונה העולמית.
שיפור העור והשיער
מרכיבים נוגדי חמצון המצויים בפירות קיץ טרופיים, כמו ליקופן וויטמין C המהווה אף הוא נוגד חמצון, מעודדים גם יצירה של חלבון הקולגן בגוף שמשפר את תפקוד העור ומגן מפני נזקי עור. השפעות מיטיבות של פירות קיץ טרופיים על שיפור העור והשיער הודגמו במספר מחקרים. כך, למשל, חוקרים מסין הדגימו באוקטובר 2024 בכתב העת Bioresources and Bioprocessing כי תמציות המופקות מפרי הליצ'י עשויות לסייע בתכשירים קוסמטיים לשיפור מבנה העור וטיפול בקמטי עור.
בפפאיה נקשר גם אנזים הפפאין ליעילות בשיפור בריאות העור. חוקרים מקוריאה דיווחו ביולי 2024 בכתב העת Antioxidants כי אנזים הפפאין הדגים יכולות במחקרים בחיות מעבדה בחסימת דלקתיות אטופית בעור המאפיינת את המחלה הכרונית אטופיק דרמטיטיס. מחקרים גם מצאו בתמציות של זרעי פפאיה תכונות נוגדות זיהומים בעור.
מחקרים מזהים גם בתרכובת האנזימטית מסוג ברומלאין המצויה באננס תכונות המשפרות את הפרשת חלבון הקולגן והתחדשות תאי העור.
שיפור הראייה
פירות הקיץ הטרופיים עשויים להועיל גם במניעה וטיפול במחלות עיניים ושיפור הראייה, בין השאר על רקע תכולת נוגדי חמצון מרשימה ובייחוד קרוטנואידים שנקשרו במחקרים רבים לשיפור בריאות העין, אם כי אין די מחקרים בתחום זה.
בין העבודות הספורות בתחום, מחקר מטאיוואן שפורסם בשנת 2019 בכתב העת Journal of American Science שמצא כי שתייה קבועה של מיץ אננס מלווה בירידה של 70% בראיית עצמים צפים בזגוגית העין שפוגעים בראייה המכונים 'צפונים' (floaters).
מחקרים מצאו כי פרי הפפאיה מכיל נוגדי חמצון מסוג לוטאין וזאקסנטין המצויים בתוסף תזונה המועיל לעיכוב הידרדרות הראייה במחלת ניוון מקולרי גילי.
סכנות אפשריות לבריאות בפירות קיץ טרופיים
פירות הקיץ הטרופיים נחשבים לבריאים, אך עשויים להיות מלווים במספר סיבוכים רפואיים שכדאי להכיר.
אלרגיות
יש מספר מצומצם של אנשים שמפתחים תגובות אלרגיה לפירות קיץ טרופיים שעשויים לערב גם שוק אנפליקטי מסכן חיים.
אלרגיה לליצ'י נחשבת לנדירה, אם כי יש מספר תיעודים בשנים האחרונות על תגובות אלרגיות עוריות כתוצאה מחשיפה לפרי.
חוקרים מעריכים כי היקף האנשים האלרגיים לפפאיה נע בין 0.15 ל-1% באוכלוסיות שונות.
תיאורים מורכבים יותר מופיעים לאירועי שוק אנפילקטי כתוצאה מאכילת פיטאיה. באוקטובר 2009 דיווחו חוקרים מגרמניה בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology על בת 19 שפיתחה שני אירועי שוק אנפילקטי לאחר אכילת הפרי, שכללו הקאות, נפיחות בלשון ואלרגיה עורית מפושטת.
עבודות רבות יותר מעריכות את היקף האלרגיים לאננס. לפי סקירה של חוקרים מתאילנד שפורסמה בנובמבר 2023 בכתב העת Foods, שכיחות אלרגיה לאננס נמצאה בעבודות האזורים שונים בעולם בהיקף שבין 0.06% (בסין) ל-1.3% מהאוכלוסייה (במקסיקו).
סיבוכים במערכת העיכול
אכילת כמות גדולה של פירות קיץ טרופיים עשויה להיות מלווה בתסמינים במערכת העיכול, לרוב על רקע רגישות לחד הסוכר הפרוקטוז. רגישות זו עשויה להתבטא בכאבי בטן, נפיחות, גזים ושלשולים.
זאת לצד מחקרים שמזהים בצריכה מתונה של פירות הקיץ הטרופיים תועלת בשיפור הרכב המיקרוביום ושיפור תסמינים של מערכת העיכול, כמפורט למעלה.
סיכונים ייחודיים
לצד התועלות הבריאותיות, אכילת ליצ'י בכמויות גבוהות נקשרה במחקרים במזרח אסיה עם התפתחות דלקת במוח. באפריל 2017 תועדה בכתב העת Lancet global Health התפרצות של דלקת המוח שארעה בשנת 2014 במחוז מוזאפרפור בהודו שנקשרה לצריכה לא מבוקרת של לי'צי. למרות שהקשר לתופעה אינו ברור, ההנחה במחקרים כי רעלן בשם היפוגליצין A המצוי בליצ'י עלול להשפיע לרעה בחשיפה מוזגמת.
עדכון אחרון: ספטמבר 2025
